יש לשמור על מרחק מינימאלי של 1.5 ק"מ בין מוקדי חומרים מסוכנים (חומ"ס) לבין שכונות מגורים.
כך קובע הדוח השנתי של איגוד ערים לאיכות הסביבתי אשדוד-חבל יבנה בפרק שדן בתכנונם של מתחמי מגורים חדשים באשדוד שיוצרים חיכוך עם מפעלי תעשייה ואחסנה של חומ"ס. הדוח מסכם את שנת 2019 וראה אור לאחרונה.
באשדוד נמצאים כיום על השולחן שלושה מתחמי דיור חדשים מתוכננים בתוך אזורי תעשייה קיימים ובסמוך לנמל: קריית פארק לכיש (שיש המכנים "שכונת נוף למנוף" על שום הצמידות לנמל) שכבר אושרה במוסדות התכנון אך נדחתה בהחלטת בית המשפט בעקבות עתירות מנהליות שהגישו התאחדות התעשיינים ואחרים, קריית חלוצים שמתוכננת לקום בשטח אזור התעשייה הקלה וממזרח לו וכן קריית איתנים שבין שני המתחמים.
הקמת שלושתם כרוכה בקונפליקט מובנה וחריף ויוצרת אתגרים מסובכים סביב השאלה כיצד ידורו יחדיו אזורי מגורים ושימושים תעשייתיים.
קביעת מרחק הפרדה של 1,500 מטר בין ריכוזי חומ"ס לבין מגורים היא חשובה ומשמעותה, ככל שתהפוך לאלמנט מחייב, שלא ניתן יהיה להקים את אותם מתחמי מגורים במציאות הנוכחית, ויהיה צורך לסגור או להעתיק את אותם מפעלים, שטחי איחסון וקווי תחבורה שבהם מטופלים ומשונעים חומרים רעילים ומסוכנים לסוגיהם.
יתרה מכך. כבר כיום יש אזורי מגורים שהמרחק בינם לבין מוקדי חומ"ס הוא לא יותר מעשרות עד מאות מטרים בודדים. דוגמאות: פנימיית אורט ימי שסמוכה למסילת רכבת המטענים ולנמל כ-100 מטר, המוסד הרפואי-שיקומי בית הדר ושכונות ברובע א' שמרוחקים מאות מטרים ספורים מעורף נמל אשדוד וכמובן הדוגמא האולטימטיבית: מושב ניר גלים שבינו לבין מפעל אדמה אגן ומפעלים נוספים באזור התעשייה הצפוני של אשדוד מפריד רק כביש וכמה עצים.
השאלה היא האם אותו מרחק הפרדה יחול רק על שכונות מגורים חדשות ומה המשמעות של הדבר מבחינת מי שחי בצמידות למוקדי סיכון כבר כעת ולעיתים עשרות רבות של שנים.
הדוח מציין בין השאר שנמל אשדוד הגיש דוח הערכת סיכונים ותכנית ניהול סיכונים למשרד להגנת הסביבה, אשר "כוללת הרחקת מעגלי הסיכון מחומרים מסוכנים המאוחסנים בנמל אל מחוץ לתחום פארק נחל לכיש".
שינוע מכולות הברום לנמל שפעל על אותה מסילה על גדת נחל לכיש קרוב לבית ספר אורט הועתק למסוף הרכבת החדש מצפון לנמל.
אולם הרחקת החומרים היותר בעייתיים מהקרבה לפארק לכיש ולרובע המתוכנן לא הושלמה. "יצוין", נכתב בדוח, "שלפי הוראות התכנית, אישור המשרד להגנת הסביבה על הרחקת החומרים המסוכנים מטווח הסיכון הוא תנאי להיתרי הבנייה. "באשר למטרדי הרעש, נערכו מספר שינויים בבינוי, כך שבשורה הקדמית מול פארק לכיש יהיו מבני תעסוקה שיהוו חציצה כלשהי. כמו כן הוחלט לבצע קיר אקוסטי לאורך מסילת הרכבת. מבדיקה שערכנו עולה שללא הקמת הקיר האקוסטי כפי שהוצע בתכנית צפויות חריגות רעש".
זיהום אוויר
הדוח נכון לשנת 2019 וכשבאים לדון באיכות האוויר קשה להתנתק מהמציאות העכשווית של החודש האחרון. בעקבות משבר הקורונה הוטלו כידוע מגבלות על חופש התנועה, מקומות עבודה רבים הושבתו או צומצמו דרסטית והיקף תנועת כלי הרכב בדרכים פחת מאוד. כל אלה ודאי תורמים להפחתת הפליטות של מזהמים, אולם יתכן שמוקדם לדעת כיצד בדיוק.
ובחזרה לממצאים בדוח: בעיית הבנזן, הנחשב כחומר מסרטן, מוכרת באזור אשדוד ובישראל כולה, כך על פי הדוח. "מקור הבנזן במפעלים ומתקנים המטפלים בדלק, בתחנות דלק ותדלוק רכבים, במפעלי תעשיה שונים ובשרפות".
באזור התעשייה הצפוני באשדוד נמדדים ריכוזי בנזן גבוהים מאוד, מהגבוהים בארץ, אולם בדוח מציינים שהחריגות אינן משפיעות על אזורי מגורים.
כזכור בעקבות ערכים חריגים בריכוזי בנזן בחודשים הראשונים של 2020 וההד הציבורי הוחלט להציב תחנת מדידה בתוך העיר – בשטח בית הספר אופק ברובע ט"ו.
אירועי חומ"ס
במהלך שנת 2019 טיפלו כונני האיגוד ב-28 אירועי חומרים מסוכנים בהשוואה ל-37 אירועים בשנת 2018. שניים מהמקרים החמורים יותר היו השריפה בדוד הסקה במפעל אקוליין ב-26.8 ושריפה במסוף מטענים של קבוצת גולד בונד.
מזיקים פולשים
השנה זוהתה נמלת האש הקטנה בגינות בית החולים אסותא באשדוד. הנמלה מופיעה ברשימת מאה המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע. בישראל התגלתה נמלת האש הקטנה בסוף שנת 2005 וכיום נפוצה ברחבי הארץ. בניגוד למיני הנמלים המקומיות, עקיצתה של נמלת האש מאוד כואבת ויוצרת כעין כווייה.
מיחזור
שעורי המיחזור באשדוד נמוכים למדי והם גם הנמוכים מבכל הרשויות האחרות החברות באיגוד: רק 9.67%. מדובר בעלייה קטנטונת לעומת השנה שקדמה לה שבה עמדו שיעורי המיחזור בעיר על 9.54%.
מתוך 131 אלף טון פסולת שייצרה אשדוד בשנה שעברה – פחות מ-13 אלף טון מופנים למיחזור. שאר האשפה מוטמן בקרקע. בשנת 2019 לא נאספה פסולת אריזות באשדוד. בגן יבנה: 28.17% מיחזור, במועצה האזורית חבל יבנה 50.65%.
נחל לכיש
"שנת 2019 התאפיינה", קובע הדוח, "בהזרמות קולחים ממעלה הנחל בכמויות עצומות של מאות אלפי מ"ק באיכויות גרועות. עיקר ההזרמות הגיעו ממאגרי תימורים שהתמלאו עד כדי סכנה לפריצתם, בשל איכותם הירודה, והיעדר אישורי השקייה מספיקים בחודשי הקיץ. מקורות נוספים היו: מט"ש קריית גת. עיריית אשדוד והאיגוד תבעו את המעוולים בבית הדין למים בחיפה, וכן את ראש הרשות למים וביוב".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
פניות ציבור
במהלך 2019 התקבלו באיגוד 357 פניות – 270 מתוכן (75%) הגיעו מתושבי אשדוד. כמעט מחצית מהפניות עסקו במטרדי זיהום אוויר וריח ו-20% בנושא רעש.
אתרי פסולת ישנים
אתר הפסולת המסוכנת רתמים שמצפון לאשדוד נסגר בשנת 2003 ולמרות החלטת ממשלה משנת 2013 טרם שוקם. אתר הפסולת אתר א.א אשדוד שמצפון לבתי הזיקוק טרם כובה וטרם שוקם.
שפכים
קרוב למחצית מהדגימות שבוצעו במוסדות, מפעלים ועסקים באשדוד לא היו תקינות. 22% מהתוצאות הוגדרו "אסורות".
כך למשל בתחנת המעבר לפסולת באשדוד ב-83% מהדיגומים התוצאות היו אסורות וב-17% הנותרין התוצאות היו חריגות – לא היו תוצאות תקינות כלל.
באולמות אירועים (11 במספר) נמצאו 68% תוצאות אסורות ובבית החולים 50% מהתוצאות היו חריגות ו-50% תקינות.