מנווט את הספינה. רב פקד אבי שררה, מפקד שיטור ימי מרחב לכיש

גיבורים על גלים: יחידת השיטור הימי בפעולה לאורך חופי אשדוד והדרום. צפו

איך נראה שייט של שיטור ימי? איזה סוג של משימות הם מבצעים בשטח הימי? ומה מניע אותם לסכן את חייהם שלהם בים למען הצלחת חיי אזרחים? לקראת החזרה לשגרה ואיתה ציבור המתרחצים, כאן דרום הצטרף לשייט סיור של יחידת השיטור הימי האחראים לשמירת הסדר במרחב הימי מול חופי אשדוד, ופגש אנשים עם תחושת שליחות גדולה ואהבה ענקית לים

פורסם בתאריך: 11.5.20 14:20

     

כמו כל תחנת משטרה, יחידת השיטור הימי של מרחב לכיש עובדת מסביב לשעון. התחנה מורכבת משוטרים ומתנדבים שמקדישים את חייהם לשמירה על הציבור ברחב הימי. גם בזמן הגלים הגבוהים ביותר הם עולים על הצרעה' ויוצאים באומץ ללב ים למען השלמת המשימה. כתב כאן דרום הצטרף אליהם לשייט מול החופיים הדרומיים של הים התיכון וצפה מקרוב בפעילות שלהם בשטח. 

ים כחול, אנשים כחולים

שטחה של יחידת שיטור ימי לכיש מתפרס על כ-37 קילומטרים, החל מגבולה הימי של רצועת עזה ועד אחרי חופיה הצפוניים ביותר של אשדוד. ראשית היחידה הוא בשנות ה-80, אז עוד ישבה תחנת השיטור הימי של המרחב בנמל אשדוד. בשנת 1995 עברה תחנת היחידה למרינה באשקלון. כיום בתחנה עובדים 12 שוטרים ולצידם עוד 21 מתנדבים, בכל שיט ישנם שניים עד שלושה אנשי צוות על כל ספינה. מבחינת הכשרה מקצועית, גם השוטרים וגם המתנדבים עוברים מסלול הכשרה רחב וממושך כשוטרים וימאים. 

בספינת הצרעה עליה אנו מפליגים נמצאים שני שוטרים ימים. רפי כחלון (60)שוטר נעים וותיק שנראה כי מרגיש בנוח על הספינה יותר מאשר כל מקום אחר, ורב פקד אבי שררה (45), מפקד מרחב שיטור ימי לכיש. לפני שאנחנו יוצאים משטח הנמל מצטרף אלינו שוטר נוסף שמלווה אותנו ממרחק על גבי אופנוע ים.  

השוטרים מגיבים לקריאה מאחד החופים הקרובים. קבוצת גולשים שטה אל תוך שטח ימי של בסיס צבאי סגור. כאשר הספינה עולה ויורדת במהירות על הגלים, היא חוצה מרחקים בקלות כשהיא שטה בקו אווירי ישיר לאורך החוף. פיזור הגלשנים מצריך כמה דקות וקריאות חוזרות ונשנות לעזוב את המים אל מול החוף הצבאי. אך הם נענים לקריאת השוטרים במהרה ושבים חזרה לחוף.


רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"


 "תחומי אחריות ברורים"

את פעילות השוטרים הימיים ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים: עברות פליליות בשטח ימי, למשל אירועים של סירה גנובה, או אפילו מקרים של אלימות על כלי שיט. "כמו שאנשים מתקשרים 100 ומגיעה ניידת, על כל אירוע שמדווחים בים, הניידת שתגיע היא ניידת צפה", מסביר מפקד התחנה.

נושא נוסף הוא סדר ציבורי ואכיפה, עבירות בבטיחות השיט וסיכון חיים, למשל פעילות של אופנועי ים בקרבת החוף. נושא חשוב נוסף שבו מעורבים השוטרים הימיים הוא כמובן הצלת החיים בים- חילוץ כלי שיט, חילוץ מתרחץ שנקלה למצב של מצוקה במים העמוקים או אפילו איתור נעדרים בים. בשעת הצורך ולפי תנאי הים, ספינת 'צרעה' יכולה להגיע למהירות של 40 קשר, ואופנוע ים אף ל-60 קשר.

השוטרים הימיים של מרחב לכיש מתכוננים למשימה. צילום אסף ליבוביץ'

לצד צדדים אלו של עבודתם, לשוטרים הימיים של מרחב לכיש משימה נוספת, סיוע לחייל הים בזמן שגרה וחירום. "הבחנה ותחומי האחריות הם מאוד מאוד ברורים". נזהר להדגיש רב פקד שררה, "אנחנו לא אחראים על ביטחון, מי שאחראי לנושא הביטחון ופח"ע בים זה חייל הים, זה ברור להם ולנו. אנחנו לא משמר גבולות או משמר חופים".

"מה שכן, הקשר בינו הוא מאוד טוב, וקיים שיתוף עפולה הדוק בנינו. אני משתתף כמפקד היחידה בהערכות מצב בחייל הים, ואנחנו מקיימים תרגילים משותפים. ברור לנו שביום פקודה הגובלות יטשטשו, ואנחנו נצטרך להגן על רצועת החוף. אנחנו מתאמנים על זה, ואנחנו יודעים גם לחתור למגע ולהיכנס למצב לחימה ויירוט מטרה". 

"ניידת צפה" ספינת ה'צרעה' של השוטרים הימיים. צילום: אסף ליבוביץ'

כשנשאל על כך, עונה שררה כי במהלך תקופת ההסגר הממושכת לא היו הפרות בוטות של הנחיות משרד הבריאות מצד הימאים והשייטים. "כל תקופת הקורונה כמעט לא מצאנו את עצמנו במצב שצריך לאכוף כנגד כלי שייט שהפר את תקנות החירום." אומר שררה, "אוכלוסיית הימאים והשייטים היו מאוד ממושמעים ברמה של כמעט אפס הפרות. אבל כן מצאנו את עצמנו מסייעים לתחנות החוף בנושא של איתור אנשים שהפרו את הנחיות משרד הבריאות". 

לכבד את הים

כשאנו שווים מהסיור לשטח הנמל אחד השוטר מאתר מצוף שנצמד אל שובר הגלים. מבט נוסף אומר לשוטרים כי מדובר בבובת אימונים של צוות חילוץ, והם מחליטים למשוט אותה מהמים. הקרבה של הבובה לשובר הגלים מקשה את הפעולה. שררה מסביר כי הסכנה בקרבה לגופים כמו שובר הגלים הם הגלים הנשברים בתדירות גבוהה ועלולים ל'זרוק' אדם או אפילו כלי שייט אל הסלעים. עם זאת השוטרים מצליחים לחלץ את הבובה, שבמקרה גרוע היתה יכולה להיות אפילו אדם טובע.  

"זה באותה מידה יכל להיות אדם טובע", הבובה שנמשתה מהים. צילום: אסף ליבוביץ'

"הים הוא אתגר, ימאות זה מקצוע". מסביר שררה, "תמיד חושבים על הים בצורה הפסטורלית הרומנטית. אבל צריך לדעת לכבד את הים, צריך לדעת להיזהר בו. הים זה אתגר מאוד רציני, יש מצבים שאנחנו צריכים להיכנס למים כשהים ממש גבולי ובמגבלת בטיחות מאוד גבוהה. תמיד יש את החשש. מצד שני, כשיש לך אירוע הצלה כשהגלים מגיעים ל-2 או 3 מטר ורואים אדם נאבק בעומק המים בגלים, אתה יודע שצריך להיכנס. ברגע כזה אתה עוזר את כל האומץ שיש לך עוזר את הביטחון בכל מה שלמדת ותרגלת, ואת האמונה ביכולות שלך. אנחנו כל הזמן לומדים, מתרגלים ומשננים ומאמנים אחד את השני. זה נותן לך את הביטחון בעצמך ובמשימה, כי בקלות אתה יכול להפוך לאירוע בעצמך".  


 

תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר