דודי שוורץ, האברך מאשדוד שהיה בין חולי הקורונה הקשים ביותר, שוחרר ביום שני מבית החולים ושב אל ביתו ומשפחתו.
שוורץ בן 29 היה מאחרוני החולים שטופלו במחלקת הקורונה של בית החולים אסותא אשדוד טרם סגירתה. בשבוע האחרון טופל במחלקת השיקום שבבית חולים שיבא תל השומר כדי לאפשר לו חזרה לשגרה אחרי תקופה ממושכת שבה שכב על מיטת חוליו. צפויים לו טיפולי פיזיותרפיה ומעקב רפואי.
הוא אושפז בבית החולים אסותא אשדוד בראשית חודש אפריל, עוד בימים שמגפת הקורונה הייתה בעיצומה. לאחר החמרה עקבית במצבו מיום האשפוז, החליטו רופאיו להרדימו ולהנשימו. בהמשך, טופל שוורץ באמצעות תרומת פלסמה, אשר אפשר שהובילה לשיפור יחסי במצבו.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
כחודש לאחר שאושפז, בדיקה בבית החולים הראתה כי שוורץ החלים מהנגיף, על אף שהמחלה השאירה אותו חלש עם נזק לריאותיו. הוא הועבר ממחלקת הקורונה למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים. ימים ספורים לאחר המעבר אף שב להכרה כשהוא מתקשר בהצלחה עם הסובבים אותו ונגמל מהתמיכה הנשימתית שקיבל.
“היה אורות”
“עכשיו אני בבית”, שיתף שוורץ ביום שני. “הייתי בשבת וחזרתי לבית החולים לעוד יומיים, היום השתחררתי סופית. נשאר רק לעבוד קצת על הרגליים כי יש השפעות מחודש שלא הלכתי אז הרגליים והידיים לא עבדו כמעט חודשיים.
“תשמע, אחרי הכל, חודש הייתי מורדם, עוד איזה שבועיים בטיפול נמרץ באסותא עד שעברתי לשיקום בתל השומר. עכשיו אני כבר הולך והכל, באמת ניסים, אנשים תמכו והתפללו זה מדהים. ללכת ברחובות ולשמוע את הסיפורים מכל כיוון. נהייתי מודאג מכמה התפללו עלי. כל מיני סיפורים של אנשים שאומרים לי ‘אנחנו כל תפילה מזכירים אותך, אנשים מכל העולם, חילוני אחד שלא שומר שבת סיפר לי ששמר שתי שבתות בשבילי. זה שזה עניין את הציבור כל כך חזק, בתפילות וקבלות, זה הפתיע אותי. זה באמת היה נס”.
איך זה לחזור הביתה?
“זה מדהים. לא לראות אותם כל התקופה הזאת היה קשה, אשתי לא רצתה להביא את הילדים לבית החולים, אז בכלל לא פגשתי אותם. כשחזרתי לפה בשבת היה אורות. כרגע אני עדין קצת חלש ומנסה להתרגל לשגרה. פתאום מחודש שהייתי כמעט לבד חוץ מביקורים פתאום לחזור לשגרה משפחה, ילדים, אישה, אין אושר יותר מזה. לחזור למקום שלך, לפינה שלך”.
מה עבר עליך בתקופה הממושכת בבתי החולים?
“אני לא הרגשתי כמעט כלום, ישנתי, התעוררתי, אמרו לי ‘ישנת חודש’, לא חלמתי על זה בכלל הרגשתי שזה היה היום. השיקום שלי גם היה מאוד מהיר, הוציאו לי את כל המכשירים והתחלתי ללכת, לא ויתרתי. כשהגעתי לתל השומר הייתי עם טיפה חום, אז החליטו לא לקחת סיכון והכניסו אותי לסוג של בידוד שבוע. אז התחלתי פשוט לעבוד על השיקום בעצמי, התחלתי להתרומם וללכת. בהתחלה בכלל לא יכולתי ללכת, ולאט לאט עברתי לכיסאות והליכון. כשהשיקום האמיתי התחיל כבר הלכתי רגיל. אז בשיקום עבדנו יותר על ידיים ורגליים, עד שאמרו לי ‘תקשיב עבר שבוע וסיימנו איתך’”
איך הגבת שהתעוררת ולמדת על הסכנה שהיית בה והדאגה הגדולה של הציבור?
“אני לא התעסקתי בסיפור של מה קרה, לא היה בא לי לשמוע מזה בכלל, אמרתי ‘אל תספרו לי זה לא מעניין אותי מה היה לי תנו לי לחזור לשגרה להיות אני” מתבדח שוורץ, שמעדיף להתמקד בחיובי.
“ממש נדהמתי מההירתמות של הציבור, שזה עניין את כולם כל כך חזק. מתקשרים לאבא שלי אנשים ומספרים לו שיש להם בן משפחה שעובר את זה והם בלחץ, אז מבקשים שנרגיע אותם נגיד להם שזה יכול לעבור ושאפשר לצאת מזה. כן היה ניסים ואנשים תמכו ועזרו, כולם, זה ממש מדהים”.
שוורץ: “גם ללכת ברחובות ולשמוע את התמיכה מכל כיוון, זה פשוט מדהים, כבר נהייתי מודאג מכמה שהתפללו עלי. גיסי גר באמריקה, והוא סיפר לי שחוזר בתשובה הגיע אליו ואמר לו שהוא מתפלל בשביל דוד מאיר, זה הגיע עד שמה, מכל העולם. אדם חילוני שלא שומר שבת סיפר לי ‘שמרתי שתי שבתות בשבילך. וכל מיני סיפורים נוספים, ילדים שמגיעים אלי ואומרים לי אנחנו כל תפילה מזכירים אותך”.
שוורץ, איש שיווק, יליד אשדוד, גר ברובע ו’ עם אשתו ושלושת ילדיהם. המשפחה נמנית עם חסידות גור.
אתה יודע מתי וממי נדבקת?
“האמת שאין לי מושג. בגלל שאני מסתובב בסופורים כנראה שנדבקתי מאיזשהו עובד או לקוח, אין לי איך לדעת”.
אתה מרגיש שקיבלת את החיים שלך בחזרה?
“ברור, ברור. כשהתעוררתי עוד לא הבנתי את זה אבל אחרי ששמעתי את הרופאים מדברים, ממש אמרו ‘יצאת בניסים, כמה פעמים לא היית איתנו’, אז אין ספק בכלל. אני מבין שזה בזכות תפילות ומאמצים של רבים, הרופאים אמרו לאבא שלי ‘זה הבן שלך? כבר פעמים ‘הורדנו’ אותו’. אתה מבין את המשמעות של המצב, הייתי בין חיים ומוות, זה ממש נס”.
יש לך מסר לציבור?
“מודה לכולם על הדאגה, על התפילות, מי שדאג ובירר. ומה שחשוב זה באמת לשמור על הכללים. בהתחלה לא הייתה כל כך מודעות, אבל אני מאמין שאם הייתי שומר יותר לא היה המצב הזה, זה לא בדיחה זה לשחק בחיים ומוות. לראייה המקרה שלי ועוד אנשים שלא החזיקו ונפטרו. אז באמת לשמור ולא לשחק על עם החוקים. אמר לי חבר ‘אני היחיד עם מסכה’, אמרתי לו עדיף לך להיות טמבל ולא להיות חכם. אז כן לשמור על הכללים ולא לקחת סיכונים”.
“קריסה כלל מערכתית”
מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים אסותא אשדוד, ד”ר עמי מאיו, מכיר את המקרה של שוורץ היטב ומקרוב. “זאת הייתה עבודה קשה”, משחזר מאיו. “הוא (שוורץ, א”ל) היה בהחלט חולה מאוד קשה ומורכב, כמו הרבה חולי קורונה שהסתבכו.
“לקח מספר ימים שהבנו שיצא מכלל סכנה”, מוסיף מאיו. “ברגע שראינו שהוא מתחיל להתייצב וצריך פחות תמיכה נשימתית וחוזר לקראת הכרה ויותר איתנו, הבנו שאנחנו בכיוון הנכון ושהוא מחלים ומשתפר. הוענק לו טיפול אינטנסיבי ולשמחתנו הוא הבריא. בטיפול נמרץ, הוא היה למעשה חולה הקורונה האחרון”.
“משמעות של חולה קשה זה חולה שבקריסה כלל מערכתית”, מבהיר ד”ר מאיו. “אנחנו יודעים לטפל במקרים כאלה, אבל אם הם מגיעים בקצב מהיר אנחנו פחות מסוגלים להיות קשובים לכל חולה וחולה, וזה סוד העניין. לכן הריחוק החברתי הוא מה שעשה פה הרבה את ההבדל”.
ד”ר מאיו מסביר כי הטיפול המקיף הכולל בחולה קורונה קשה כמו דודי שוורץ כולל מגוון דרכי טיפול שונים שהצוות הרופאי משלב כדי להציל את חיי החולה- תמיכה כלל מערכית, תרופות הרגעה והרדמה, תמיכה נשימתית לכל אורך הדרך, טיפולים אנטיביוטיים וגם תרומות פלסמה מחולה שהחלים.
טיפולי הפלסמה אכן תרמו משמעותית כאן?
“קשה להגיד. זה ביחד עם קונטקסט של הרבה טיפולים נוספים. אנחנו חושבים שיש סיכוי שכן אבל המחקר לגבי טיפול פלסמה עדין בעיצומו ואין די הוכחות לזה. לכן קשה להגיד כי עוד אין לנו את הנתונים מהמחקר הגדול. הוא השתתף במחקר של טיפולי הפלסמה ואנחנו נדע את התוצאות בקרוב, אם זה עשה הבדל או לא”.