התנ”ך נחשב לספר הפופולארי והנמכר ביותר בכל הזמנים. בעוד שהיהדות שמה דגש על חמשת חומשי תורה, ובבית הכנסת מתחילים ומסיימים כל שנה, בשמחת תורה, לקרוא את התורה, מייסדי המדינה בחרו מהמקורות דווקא את הנביאים. הם לא התיימרו להפוך את המדינה למשיח, רק קצת גאולה וליצור חברה שנשענת על עבר בלי כל הסממנים הדתיים.
המשיח בינתיים לא הגיע, ממשיכים להבטיח לנו שהנה עוד מעט הוא יבוא, ומשיח לא בא. אז מה עושים? מדי פעם מגיח איזה מושיע, מין קוסם להטוטן ומאחז עיניים, שאנשים הולכים אחריו בעיוורון. ומנגד תמיד יהיו בינינו ספקנים, עוכרי שמחות חמוצים, שמנבאים כי רע מאוד יהיה סופנו. כמו הנביאים.
אני שייכת לספקנים. גם כשאני בוחרת נשים או אנשים שמתאימים לאמונותיי, אני לא מעריצה עיוורת, הספק שומר עליי. לכן, כבר מצעירותי בשיעורי תנ”ך, כמו גם מייסדי המדינה, אהבתי את הנביאים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
מדינת ישראל היא חזון שהתגשם. במגילת העצמאות כתוב שהמדינה קמה “על חזונם של נביאי ישראל” כאחת מאבני היסוד של המדינה. האם המנהיגים הנוכחיים עומדים באותם קריטריונים? היחידים שאולי כן הם הדמויות מארץ נהדרת.
הבעיה המרכזית בעיניי היא לא שראש הממשלה עומד לדין על סעיפי מרמה וקבלת שוחד. כמו כל אדם הוא חף מפשע עד שלא יוחלט אחרת, כך קובע החוק. בית המשפט ייקבע אשם או זכאי.
הבעיה המרכזית היא הסחת הדעת בטענה שרוב העם בחר אותו ומה שלא יעשה הוא מורם. הוא המנהיג ואסור להעמיד אותו לדין. כל מי שחושב או אומר שאסור להעמיד נבחר ציבור לדין כי זה לא דמוקרטי, הוא תמים וטיפש במקרה הטוב, רשע ושרלטן במקרה הרע. והרשעים יעלוזו, כל שקר מותר.
השקר הראשון, ביבי לא נבחר על ידי רוב העם ישירות. הוא נבחר על ידי שליש בקושי. לא כל האנשים שמגדירים את עצמם ימין בחרו בו. זה נכון שיש רוב לאידיאולוגיה ימנית, אבל היא התבטאה גם בהצבעה למפלגה כמו כחול לבן, קחו לדוגמה את בוגי יעלון חושב ימין ולא מוכן שראש הממשלה יהיה מושחת. והחרדים היו איתו בבלוק, אבל אם היו נותנים להם את מה שהם רוצים אין להם בעיה לנדוד.
השקר השני הוא להמשיך בחלוקה בין ישראל הראשונה והשנייה. לא ברור לי מי הם המשתתפים כיום בחלוקה הזו. אם זה עדיין עדתי, לא ברור לי איך אפשר להעריץ אשכנזי שגדל בשכונה מבוססת בירושלים, היום ביתו הפרטי בקיסריה, ולשנוא את מי שבנה את המדינה, חי בצניעות והביא את כל הגלויות לפה.
האפליה והגזענות שמייחסים לדור ההוא, לא נעלמה היום אצל נתניהו. אבל השנאה של הדור השלישי לכל מה שמריח שמאל, היא מהסתה ולא מחוויה. אשדוד למשל היא הדוגמה המובהקת לשקר הגדול – עיר שנבנתה על ידי עולים, רובם מזרחיים, שהנהיגו אותה וצמחו איתה.
השקר השלישי: שהמשטרה ורשויות החוק שייכים כולם לקונספירציה נגד הימין. לא סתם נגד ביבי, אלא כל הימין. כל המינויים של נתניהו, וארבעים שנה הימין בשלטון – את המפכ”ל נתניהו מינה, את הוועדה למינוי שופטים שינו לפי רצונה של איילת שקד, שמאלנית ידועה, את היועץ המשפטי בנימין נתניהו מינה ואת פרקליט המדינה שי ניצן נתניהו מינה.
אפשר לטעון שהוא חרא של מנהל כי כל מי שעבד איתו ברח. ואפשר לטעון כי למרות מעורבותו במינויים של אנשי ימין, הם שומרי חוק ומאמינים בשלטון דמוקרטי, והרצון לשמור על מדינת חוק והנהגה מוסרית היא לא עניין של ימין ושמאל.
והשקר הגדול מכולם? הטענה שלהעמיד לדין ראש ממשלה זה לא דמוקרטי. אם זה לא היה קורה אצלנו במדינה הייתי צוחקת. כל מי שחשוד יכול להיות מואשם ולעמוד לדין. החפות מוכחת בבית המשפט. אוי לה למדינה שקוראת לעצמה דמוקרטית ומנהיגיה עושים מה בא להם, כי הם חסינים בפני החוק.
שלא לדבר כי הוא יכול היה להתפטר כמו שעשה אהוד אולמרט. רק ששם היה את אהוד ברק שאיים לפרק את הממשלה אם לא יתפטר. וצריך לשמוע את נאומו של נתניהו, נגד אולמרט, רק לפני שנים אחדות, שאומר כי ראש ממשלה שצריך לנהל משפט לא יכול למלא את תפקידו. אז עכשיו ביבי משקר גם לעצמו וגם לאחרים.
השיא השבוע, שעליו דיברו בכל ערוצי התקשורת, היה הנאום של ראש הממשלה נגד בית המשפט והמשטרה בכניסה למשפט שלו. מי שעומד בראש המדינה הסית נגד שומרי החוק. מחר כל ראש כנופיה וארגון פשע יכול לצטט אותו.
בהיסטוריה ראשי מדינות שיצאו במסע הסתה נגד שלטון החוק, יצרו אלימות, תוהו ובוהו ופורענות. מאו עשה את זה בסין בשנות השישים, הוא קרא לזה “מהפיכת התרבות”, הסית את הצעירים נגד הממסד כולו. כל השירותים קרסו, בתי חולים נהרסו, רופאים נטבחו. כך גם מוסדות אקדמיים וכל מה שנקרה בדרכם של המשמרות האדומים ולא בא להם טוב, מיליונים נרצחו.
תולדות העמים מספרות על מעצמות שקמו ונעלמו. אני לא רוצה להעביר כאן הרצאה בהיסטוריה, אז נגיע ישר אלינו למדינתנו. חשוב לזכור, שלפני אלף שנים הייתה כאן מדינה צלבנית, שהתקיימה מאתיים שנה והשאירה אחריה כמה שרידים ארכיאולוגים. אז חוץ מזה שאני ספקנית בעניינים משיחיים ואוהבת נביאים, אני גם חובבת היסטוריה ורוצה להאמין שאני לומדת ממנה.
מנהיג שרוצה לתת דוגמה, מקריב את עצמו. זה לא חייב להיות הירואי בשדה הקרב. יש מעשים פשוטים יותר, הוא יכול להתפטר ולנהל את משפטו, וכמו שהוא אומר “אין כלום כי לא היה כלום”, להאמין שיצא זכאי. אחר כך יוכל להיבחר שוב ולצאת ממש גיבור.
אז למה הוא צריך את כל ההצגות האלה? נכון שהוא למד משחק כשחי בארה”ב, אולי כדאי לו לנסות את הוליווד. כי לשמוע ולראות אותו מדבר על ניצולי שואה, גורם להזיל דמעה, עוד נאמין לו שהוא חולק איתם את פרוסת הלחם האחרונה שלו.
ועל כל הפשעים האלה כלפי החברה הישראלית, אני מאשימה את הסובבים אותו, ואת אלה שנתנו לו לגיטימציה, את כחול לבן, מפלגת העבודה ואת הצמד צביקה את יועז. את הבוגדת הכי גדולה לא מזכירה את שמה.
אתם אלה שאפשרתם לו להיות ראש ממשלה בזמן שהוא עומד לדין. אתם שמאפשרים לו להסית ולהכפיש את רשויות החוק. אתם קברתם את כל התקוות שהיו לציבור גדול, ואני רק מקווה לשלומם של כל מי שאינו שר במקהלה הצורמנית הזו. לא רוצה שייכתב בדפי ההיסטוריה על תהליך סיומו של המפעל הציוני.
