הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה באחת מישיבותיה האחרונות תכנית להקמת שני מקשרים ימיים חדשים מול חופיה הצפוניים של אשדוד. הם צפויים להחליף את המקשרים הקיימים, שאחד מהם, הצפוני יותר, הוא בן 60 שנה ומתברר שמעמדו לא הוסדר כלל על אף הרגישות הסביבתית והבטיחותית.
המקשרים הם אותם צינורות שמאפשרים להוביל דלק מאוניות שפורקות אותו ליד נמל אשדוד ונמל הדרום שנמצא בבניה. הדלק זורם מהמכלית בצינור גמיש אל קרקעית הים בעזרת נקודת עגינה ומצוף. משם הוא מועבר בצינור קשיח אל החוף, ודרכו לתחנת הכוח אשכול של חברת החשמל.
בשונה מאוניות משא אחרות הן לא עוגנות בתוך נמל אשדוד אלא באופן היסטורי מחוצה לו. מרחק של כמה מאות מטרים מקו החוף.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
הדלק, בעיקר מזוט, שימש בעבר את תחנת אשכול ליצור חשמל. אך מאז המעבר לגז טבעי הוא מהווה גיבוי. רוב המזוט מוזרם מהתחנה לבתי הזיקוק של חברת פז, מרחק של כשני ק”מ משם. המקשרים מאפשרים גם הולכה בדרך ההפוכה: תזקיקים שמיוצרים בבית הזיקוק מוזרמים עד למכליות בים ומשם מיוצאים לחו”ל.
הדליפה והזיהום מול חופי אשדוד, ינואר 2017. צילום: רני עמיר, המשרד להגנת הסביבה
לפי ההערכה בין 30 ל-40% מתצרוכת הדלק הגולמי בארץ עושים את דרכם דרך המקשרים באשדוד. מדובר אם כן בשמנים, דלקים ומוצרי לוואי, חומרים שמשמשים להפקת אנרגיה, לתחבורה ושימושים רבים נוספים. החומרים האלה גם מאוד מזהמים, מסוכנים ודליקים. לדליפה שלהם בים וביבשה יכולה להיות השפעה הרסנית.
המקשרים הקיימים התיישנו והתבלו. תזכורת כואבת לכך הייתה הדליפה הגדולה בינואר 2017 כתוצאה מקרע בצינור הצפוני. כתוצאה מהדליפה נוצר כתם שחור בים שנע צפונה והגיע עד חופי השרון, כשהוא גורם בדרך להשבתת מתקני התפלת המים.
פנס מאיר על מיקום הסדק שדרכו דלף המזוט. צילום: יצחק קודוביצקי ודרור אריאלי, מפקחי המשרד להגנת הסביבה
למה צינור עוקף
את התכנית להקמת המקשרים החדשים הגישה חברת החשמל. הושגה הסכמה על התוואי שבו הם יעברו מהים לחוף. אבל אז היא וחברת נמלי ישראל, חנ”י, הגישו חלופה שכוללת תוואי אחר שעובר דרך דוברי הגלים של הנמל. מדוע ההתעקשות, מה המניע?
במשרד להגנת הסביבה התנגדו לחלופה הזו בטענה שהיא מסוכנת, מסורבלת ובעלת פוטנציאל ליותר בעיות ויותר סיכוי לתקלות ודליפות לים. למרות זאת, הוועדה לתשתיות לאומיות, לא השתכנעה ודחתה את עמדת המשרד.
“אנו משוכנעים”, כתבה מהנדסת ביחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, “כי חלופת שובר הגלים מוסיפה מורכבות הנדסית רבה ונקודות חולשה רבות בצינור, כל זאת ללא צורך תכנוני ענייני וככל הנראה כתוצאה מהרצון להשתמש בצינור המקשר הדרומי הזמני הקיים במקום להחליפו בצינור חדש בתוואי מתאים. נזכיר גם כי אירוע זיהום הים מהמקשר הצפוני בינואר 2017 התרחש כתוצאה מקריעת הצינור סמוך לנקודת ריתוך באזור בו חובר הצינור עקב כשל ישן, ונקודות כאלו מהוות נקודות חולשה בצינור”.
צינור המקשר הצפוני 24 צול שבור. צילום: פז בית זיקוק, רני עמיר – המשרד להגנת הסביבה
על פי התכנית (תת”ל 81) המקשר הצפוני יתרחק כ-600 מ’ מראש היניקה של מתקן ההתפלה באשדוד, ואילו המקשר הדרומי יתקרב לראש היניקה בכ-400 מ’. “משרד הבריאות התריע על סיכון בריאותי כבר במצב הקיים. עובדה זו מחייבת היערכות למניעת אירוע זיהום ים בשמן בשלב התפעול והתמודדות איתו ככל שיתרחש”, נכתב בחוות הדעת של הגנת הסביבה.
מדוע ההתעקשות על צינור ארוך יותר, מפותל יותר ובעל פוטנציאל גדול יותר לדליפות – האם משיקולים כלכליים שקשורים לדמי שימוש וחיסכון בהוצאות?
במשרד להגנת הסביבה השיבו לנו: “יש להפנות שאלה זו לחברת החשמל ולחנ”י ולא למשרד להגנת הסביבה. כפי שציין המשרד להגנת הסביבה בחוות דעתו, לאחר שאושרה לפני מספר שנים חלופה לתוואי שני מקשרים על-ידי הוות”ל והוגש המסמך הסביבתי ביוזמת חח”י ומסיבות שאינן ברורות למשרד, קודמה בהסכמת חנ”י חלופת תוואי אחרת למעבר שתי צנרות המקשרים דרך דובר הגלים של נמל הדרום. חלופה ח’ כוללת תוואי ישר של הצנרת הימית מהחוף למקשר ועל כן היא עדיפה, ואילו חלופת שובר הגלים כוללת את עליית הצנרות מהים לתוך שובר הגלים תוך יצירת 9 זוויות אופקיות ואנכיות. כמו כן, היא כוללת מעבר שאינו הכרחי בשטח תחנת הכוח אשכול. עמדת המשרד להגנת הסביבה היא שחלופת שובר הגלים מוסיפה מורכבות הנדסית רבה ונקודות חולשה רבות בצינור, כל זאת ללא צורך תכנוני ענייני. המשרד להגנת הסביבה העלה סוגייה זו בכל הדיונים מול גורמי התכנון ובמיוחד מול הות”ל”.
אנחנו שאלנו ואלה התשובות
הפנינו למשרד להגנת הסביבה כמה שאלות סביב התכנית והדיונים עליה. הנה השאלות והתשובות.
מה הסכנות הנשקפות מהתכנית מבחינת זיהום ים במזוט ודלקים נוספים?
“בבחינת חלופות התוואי לצנרת החדשה, המשרד להגנת הסביבה סבור שהתוואי הנכון הוא צנרת בקווים ישרים לחוף ומשם ליעד הלקוח – פז בית זיקוק, וכי החלופה המקודמת כעת לתוואי מפותל מוסיפה פוטנציאל סיכון לזיהום ים שלא לצורך. נזכיר, כי בינואר 2017 נגרם זיהום במזוט ממקשר זה, אשר גרם לסגירת שלושה מתקני התפלה בשל חשש לזיהום מי הגלם בשמן”.
מה הסכנה הנשקפת למי השתיה שמופקים במתקן ההתפלה באשדוד?
“כבר היום, הקרבה של צנרת הדלק למתקני ההתפלה אשדוד (וצפונה יותר פלמחים ושורק) קיימת. התכנית החדשה לא משנה דרמטית את הסיכון ליניקה מבחינת הקרבה, מכיוון שחלק מהצינור מתרחק וחלק אחר מתקרב”.
פעולות הניקוי בים ובחוף לאחר הדליפה ב-2017. צילום: רני עמיר, המשרד להגנת הסביבה
בינואר 2017 אירעה דליפה כתוצאה מקרע בצינור המקשר הצפוני. מה העלתה החקירה לאחר 3.5 שנים – האם יוגש כתב אישום?
“אכן בינואר 2017 הדליפה הייתה של מזוט ולפי הערכת המשרד כ-100 טון דלפו לים. החקירה הושלמה זה מכבר והתיק נמצא בבחינת הפרקליטות”.
האם נכון לומר שלמעשה המדינה אינה ערוכה ומוכנה למניעה ולטיפול במקרה של זיהום בים ובחופים, ושלמשרד אין די כוח אדם וציוד (אפילו כלי שיט) כדי להתמודד עם דליפות וזיהומים?
“למרבית הגופים המפוקחים יש תכניות חירום מפעליות לטיפול בזיהום ים בשמן, על פי הנחיות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה והתכנית הלאומית למוכנות ותגובה (תלמ”ת). כך, בשעת חירום, ניתן לאגם אמצעים רבים לטיפול”.
מדוע אין בתכנית של המקשרים החדשים תכנית פעולה למקרה של אסון?
“כחלק מתכנית החירום המפעלית (תח”מ), לחברת חשמל יש במצב הקיים תוכנית פעולה למקרי אסון ועוד. בחוות דעת המשרד נכתב, כי יש להוסיף להוראות התוכנית תנאי להפעלה: אישור היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית לתוכנית חירום מפעלית מעודכנת”.
מתקן ההתפלה באשדוד: החלק המערבי שממקומם על החוף. צילום: פבל
מול החוף הצפוני של אשדוד, בתא שטח מצומצם יש תשתיות צפופות ומצטלבות: שני נמלים, תחנת כוח, שטח אש, קו הגז הטבעי הלאומי שמוביל מהאסדה לתחנת הקליטה של נובל אנרג’י, צינורות לפליטת שפכים – של פז”א ואדמה אגן, צינור יניקה להתפלה, צינור פליטת תמלחת מההתפלה, צינורות מקשרים ימיים ולא רחוק גם חוות דיג. זה מה שאני יודע, יש עוד? האם זה האזור החופי-ימי הכי עמוס בתשתיות “בעייתיות” בישראל והאם אפשר לישון בשקט?
“אכן, תא שטח זה מאופיין בריכוז גדול של תשתית שמנית. ועל כן המשרד סבור כי באזור עתיר סיכונים כמו זה, נכון לנקוט משנה זהירות בבחירת חלופת התוואי למקשרים ולהעבירם בתוואי ישר מהים לחוף, ולא בתוואי המקודם כעת”.
"המדינה לא מוכנה ולא ערוכה מספיק להתמודד עם תרחישי זיהום גדולים בים, לשם כך צריך חקיקה ומשאבים", אומר ד"ר יובל ארבל, רכז ים וחופים בעמותת צלול. "לפני שעושים תכניות חדשות של תשתיות בים, צריך לטפל בזה. דבר נוסף, בתוך התכניות צריך להגדיר תכנית פעולה – מה עושים במקרה של פגיעה או תקלה", הוא מוסיף.
ד"ר יובל ארבל מעמותת צלול
תגובות
מהוות”ל נמסר בתגובה: “התכנית המוצעת משפרת את המצב הסביבתי בסביבתה ומקטינה את הסיכונים לתאונה לעומת המצב היום, בין השאר: 1. התכנית מציעה החלפת צינור נפט תת ימי ישן שקיים כבר 60 שנה, אינו עומד באף תקן והייתה בו תאונה בשנת 2017 בצינור חדש שעומד בתקנים בינ”ל. 2. התכנית מציעה להרחיק את נקודת העגינה הדרומית למכליות דלק משובר הגלים של נמל אשדוד ובכך מגדילה משמעותית את בטיחות השיט במרחב זה. 3. התכנית מציעה להרחיק את נקודת העגינה הצפונית למכליות דלק מפתח היניקה של מתקן ההתפלה. המקשרים קיימים במקום זה משנות ה- 60 אך מצבי הסיכון המפורטים נוצרו בשל אישור תכניות אחרות במרחב. כעת, מציעה התכנית הסדרה סטטוטורית ותכנון מחודש למקשרים אלה, כך שמיקום נקודות העגינה של מכליות הדלק יהיה אופטימלי ויצמצם סיכונים ככל הניתן, והצנרות יעמדו בסטנדרטים הסביבתיים הגבוהים ביותר. חשוב להדגיש כי אין כוונה להגדיל את נפח הפעילות של המקשרים במסגרת התכנית. החלופה שנבחרה על ידי הות”ל צפויה להיות מבוצעת בלוחות זמנים קצרים יותר מהחלופה המועדפת על ידי המשרד להגנת הסביבה לאור הסיכונים הקיימים במרחב והעיכובים הרבים שהיו בקידום התכנית הוחלט להעבירה להערות והשגות”.
החוף הצפוני באשדוד (חוף רוגוזין). ברקע נמל הדרום (בבניה), נמל אשדוד וארובות תחנת הכוח אשכול. צילום: נגה גפני
מחברת החשמל נמסר בתגובה: “התוואי המקודם על ידי חברת החשמל נבחר לאחר בחינת חלופות רחבה מאוד, בהנחיית צוות הות”ל ובתיאום עם כל גופי התשתית הרלוונטיים. התכנון מבוצע על ידי גוף בינלאומי המתמחה בתכנון מערכות ימיות. השפעותיו של התוואי המתוכנן נבחנו באופן מפורט במסמך תסקיר השפעה על הסביבה. במסגרת זו, נבחנו כל ההשלכות ונמצא כי החלופה שנבחה היא המועדפת ממכלול שיקולים. קטרי הקווים לא ישונו ביחס לקיים היום, והחלופה הנבחרת מהווה שיפור ביחס למצב הנוכחי. הפעלתו של הקו הקיים נעשית בכפוף לעמידה במבחני כשירות ובחינה של חברה בינלאומית הבוחנת אף היא את כשירותו. ביחס לאירוע דליפת שמן שטיפה (ינואר 2017) נציין כי אירוע זה נמצא בחקירה של המשרד להגנת הסביבה”.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: “המקשרים הימיים באשדוד משרתים את בית הזיקוק באשדוד ונותנים מענה וגיבוי לייצור החשמל בתחנת הכוח אשכול באשדוד. לאור קרבתם למערכת ההזרמה הארצית, הם מהווים פוטנציאל להגברת התחרות במשק הדלק. במסגרת ההליך התכנוני הארוך שבוצע על ידי חברת החשמל, נבחנו מספר חלופות להקמת המקשרים ונערך תסקיר השפעה על הסביבה, שבחן את המרחק של המקשרים מצינורות ההתפלה. במסגרת הדיון בתוכנית בוועדה לתשתיות לאומיות, הוצגה עמדת המשרד להגנת הסביבה וכן העמדות של חח”י וחנ”י. הועדה שמעה ובחנה את עמדות הצדדים, ובחרה בתוואי הצינור שהוצג על ידי חח”י וחנ”י. בנוגע לעלויות – כמו בכל תשתית, העלויות יושתו על המשתמש ובמקרה זה, על בית הזיקוק באשדוד ותחנת הכוח באשכול”.
