הסיפור המרגש של הטייס מבסיס חצור

בשבוע שעבר (יום שני 17.08.20) החל לראשונה תרגיל של חיל האוויר הישראלי בגרמניה שמטרתו קידום שיתוף פעולה והפרייה הדדית, לצד אתגור צוותי האוויר והטכנאים בטיסה ובעבודה בשטח שאינו מוכר ובמטרה להכין את החיל להתמודדות עם מגוון תרחישים בזמן אמת. במסגרת התרגיל, לראשונה מטוסי קרב ישראליים נחתו על אדמת גרמניה.

סגן י' אשר משרת בבסיס חצור שנמצא ליד אשדוד, מוביל את התרגיל מטעם טייסת 105. הוא נולד וגדל באוסטרליה ובגיל 18 החליט לעלות ארצה: "עליתי לארץ כדי להכיר את המשפחה שבארץ יותר לעומק חוץ מזה היה לי רצון להתגייס ולעזור". בנוסף, הוא מספר שבגלל שהיה לו קשה להיות בחו"ל ולראות את האנטישמיות דבר זה הוסיף על רצונו לבוא לארץ ולתרום כמה שאפשר. "בהתחלה היה לי קצת קשה, שתי המדינות שונות והמנטליות שונה אבל בסופו של דבר התרגלתי".

רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"

סגן י' רצה להתגייס לקורס טיס אך מפני שהיה לו קושי עם השפה התגייס למגלן והשתתף במבצע צוק איתן, "בצוק איתן היה מאוד מאתגר ברגע שנכנסנו לעזה, לא באמת האמנתי שהרגע הזה יקרה והיה לי מאוד משמעותי להיות חלק מזה".

אחרי שלוש שנים במגלן הוא החליט כי הוא מתחיל ללמוד את השפה העברית ולאחר מכן החליט כי הוא לא מוכן לוותר על חלומו והתגייס לקורס טיס למרות הכל, "החלום שלי היה להיות טייס קרב, הייתה לי הזדמנות ורציתי לנסות. זה דברים שרציתי מההתחלה, ולמרות שבמגלן היה משמעותי רציתי להמשיך לדאוג למדינה ולהגשים חלום", הוא מספר כי ההתחלה הייתה לו מוזרה וקשה אבל בגלל שהיה לו כבר ניסיון בצה"ל ידע מה קורה סביבו ועבר את הקורס. "היה קשה אבל המאמץ השתלם בסופו של דבר. כשעברתי את כל השלבים היה לי מדהים, הרגשתי שאני באמת מגשים את החלום שלי".

בשביל סגן י' יש לתרגיל משמעות ענקית. סבתו של י' הייתה בהולנד במלחמת העולם השנייה כאשר משפחתה נספתה, חוץ ממנה. סבו התנדב לצבא הבריטי והיה רופא במלחמה וסבו מצד אמו היה טייס בחייל האוויר הבריטי וחווה את הצד הצבאי של המלחמה כשנלחם נגד הנאצים ,"את סבי מצד אמי הכרתי טוב הוא נפטר לפני שנה. הוא בעצם היווה את ההשראה שלי להיות טייס בעצמי בנוסף, לתרגיל בגרמניה יש משמעות ענקית אחרי מה שעברנו כעם זו זכות ענקית בעיניי ואני מתרגש בטירוף".

"אני חושב שאם סבא שלי היה רואה אותי הוא היה מאוד גאה, יש לו צלקות עמוקות מהאירוע וזה היה לוקח לו רגע לעכל את זה. אחרי זה הוא היה גאה בי מאוד".