שנה חלפה מאז התאונה הנוראה שבה נהרגה הילדה יעל גולדשטיין, תלמידת כיתה א' בת 6 ממושב אמונים שליד אשדוד. ביום ראשון השבוע נערכה האזכרה.
זה היה יום שישי אחר הצהריים במהלך חול המועד סוכות. יעל הייתה עם הקורקינט הוורוד שלה ליד הבית כשלפתע רכב רייזר שחלף במקום פגע בה בחוזקה. היא נפצעה בצורה קשה מאוד וסבלה מחבלת ראש. כעבור ארבעה ימים שבהם נלחם הצוות הרפואי על חייה, יעל הקטנה הלכה לעולמה.
הנהג, צעיר כבן 21 מהמושב השכן שדה עוזיהו, נחקר ולאחרונה התיק נגדו – שהתרכז בחשד לגרימת מוות ברשלנות – נסגר בפרקליטות מחוז דרום בטענה לחוסר בראיות. משפחתה של יעל לא ויתרה והגישה ערר על החלטת הסגירה שממתין כעת להכרעה.
"לא מתקבל על הדעת שבתיק כזה עם תוצאה כזאת המשטרה והפרקליטות לא מצאו מספיק ראיות כדי להעמיד לדין את הנהג", אומרת האם, עדן גולדשטיין. "זה מקומם, זה מכעיס, זה מכאיב. אפילו קנס הוא לא קיבל. חיי ילדה נגדעו בגלל הנהיגה הרשלנית שלו. אפשר היה למנוע את התאונה הזאת, איפה הצדק ומה המסר לנהגים אחרים?", היא שואלת.
איך אתם ממשיכים מאז האסון?
"קמים בכל בוקר, ומחליטים שנעשה את המקסימום ושנשקיע בילדים שנותרו לנו, יש לנו שני בנים בני 10 ו-11. זה כל יום להחליט מחדש, את הכוחות מוצאים בפנים. הכאב אינו מרפה, החוסר שורף, הגעגוע גדל, גם הכעס גדל, לומדים לחיות עם הכאב. ועדיין יש ימים שלא מצליחים לקום מהמיטה. במיוחד כשאתה רואה את החברות שלה שגדלות ומגיע יום פתיחת הלימודים והיא לא עלתה לכיתה ב' כמו שהייתה צריכה, ובחגים".
מה המסר שאת רוצה להעביר?
"הייתי מצפה מהפרקליטות והמשטרה להשקיע את כל המאמצים והמשאבים כדי למצות את החקירה עד תומה. ואם זה כלפי תושבים – תנהגו כמו שצריך, תהיו זהירים. הכביש הזה הוא כמו אוטוסטראדה, בעיקר בימי שישי. ממשיכים להשתולל, מרתיח אותי לראות את הנהיגה הפראית, שכחו כל כך מהר שילדה נהרגה פה, עולם כמנהגו נוהג, ממשיכים לטוס ולנסוע כמו מטורפים. יש תכנית לכיכר ופסי האטה אבל מעשית שום דבר לא קרה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
לטענת המשפחה יעל הייתה על המדרכה כאשר פגע בה כלי הרכב והנהג נסע במהירות מופרזת של קרוב ל-90 קמ"ש במקום שבו המהירות המרבית המותרת היא 50. מעבר לזה טוענים שם, שהחקירה לא הייתה יסודית ומקיפה, שלא בוצע שחזור ושהנהג ניסה לשבש את החקירה, הזיז את יעל הפצועה ממקומה לאחר התאונה וכי בוחן תנועה מטעמו הגיע לזירה ואף השיג את צילומי מצלמות האבטחה לפני השוטרים. עוד נטען שכלי הרכב היה ללא טסט תקף וללא ביטוח.
מנגד טען הנהג בחקירתו שהילדה התפרצה לכביש והוא ניסה לבלום ולהסיט את הרכב הצידה אך לא הצליח למנוע את התאונה הקטלנית.
עדן, את מוכנה לשחזר מה היה באותו יום?
"זה היה יום שישי, בסביבות רבע לארבע. יעל צפתה בטלוויזיה ואמרה לי 'אמוש, אני יוצאת לפארק לקטוף לך פרחים לשבת', באותו זמן הייתי עסוקה בבישולים, היא לקחה את הקורקינט והלכה. זה פארק שקרוב לבית ונמצא ברחוב ללא מוצא צמוד לבית הספר שבו היא למדה (היכן שהיו הצפות גדולות בחודש ינואר האחרון, ד"ג) וזה לא היה חריג שהיא הולכת אליו.
אחרי 10 דקות-רבע שעה בעלי שאל אותי 'איפה יעל' ואמרתי לו שהיא הלכה לקטוף פרחים. השכנה שלנו התקשרה ואמרה שהיא רואה את יעל בפארק יחד עם הנכדים שלה והייתי רגועה.
כמה דקות אחר כך שמעתי 'בום' חזק, יצאתי מייד החוצה, חשבתי שהייתה התנגשות בין שתי מכוניות, אבל אז מהגינה ראיתי את הנהג הפוגע מחזיק את יעל בידיים והולך לכיווננו. הוא הניח אותה, צעקתי לבעלי שזינק מעל הגדר, היא הייתה מחוסרת הכרה ודם זב מגופה. אמבולנס לקח אותה לבית חולים אסותא אשדוד, הבדיקה של הסי.טי הראתה שחבלת הראש מאוד קשה, היא הועברה לאיכילוב ושלושה ימים אחרי זה היא נפטרה".
נפגשת עם הנהג מאז, היה איזשהו דין ודברים?
"בחודש פברואר אמא של הנהג הפוגע נפצעה קשה מאוד בתאונה במושב שלהם והחלטתי לגשת לבית החולים ולהביע תמיכה. אחרי יומיים היא נפטרה. באתי לשם כאדם לבן אדם, רציתי לחזק ולהגיד 'אני יודעת מה אתם עוברים'. היה לי גם רצון שהנהג יבוא ויגיד 'טעיתי, סליחה', שיהיה לנו לפחות סוג של קלוז'ר. הוא חיבק אותי ואמר שיבוא לדבר איתנו אבל לא בא מאז".
"אין בי יצר של נקמה, אני רוצה צדק", אומר האם הכאובה. "יעל", הוא מוסיפה, "כבר לא יכולה להשמיע את קולה, אני הקול שלה".
יעל הכישרונית אהבה מאוד לרקוד ומנהלת בית הספר רגבים שבו היא למדה החליטה לקרוא לסטודיו הריקוד במקום על שמה "הסטודיו של יעל".
ההתמודדות עם האובדן, מספרת האם עדן בגילוי לב, כרוכה בהרבה רגשות אשם שאינם מרפים: "למה נתתי לה? למה לא עצרתי בעדה מלצאת וללכת? זה אני מול עצמי. עוברים טיפול פסיכולוגי, מתמודדים".
עו"ד שרון וקנין שמייצג את הנהג הפוגע מסר בתגובה: "בתאונות דרכים מן הסתם שני המעורבים הם קורבנות. לבו של הלקוח שלי וגם לבי שלי עם משפחת המנוחה שחייה נגדעו בטרם עת. אין דרך להביע את הצער שנגרם למשפחה. הלקוח שלי היה מוכן לתת את כל הונו שבעולם כדי להחזיר את הגלגל לאחור.
אבל, וזה אבל גדול, מדובר בתאונה בלתי נמנעת. לא ניתן היה למנוע אותה בשום דרך שבעולם. בפרקליטות מחוז דרום הטובים הגיעו למסקנה שאין ללקוח שלי אשמה בגרימת התאונה ולכן התיק נסגר. כנראה שהסאגה של הצער והסבל לא פסחה על הלקוח שלי ואמו נפטרה באותה שנה כתוצאה מתאונת דרכים קטלנית, והכאב שלו הפך להיות כפול ומכופל. אין יום שהוא לא מתעורר ועד ששם את ראשו על הכרית שבו הוא חושב גם על משפחת המנוחה וגם על מה שקרה למשפחתו.
אין לו אלא להביע צער עמוק על התרחשות אותם האירועים שלא ניתן היה למנוע והלוואי שאפשר היה למנוע אותם".
מפרקליטות מחוז דרום נמסר בתגובה: "לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של חומר החקירה שנאסף בתיק ועיון בחוות דעת של בוחני התנועה, סברה הפרקליטות כי קיים קושי משפטי להעמיד את הנהג הפוגע לדין פלילי. ערר שהגישה המשפחה על סגירת התיק נבחן בימים אלו ולכן, מטבע הדברים, אין באפשרותנו להרחיב מעבר לכך".