סגן ר׳ מגן יבנה
סגן ר' הינו בן 21, ומתגורר בגן יבנה עם משפחתו. ר' הוא הבכור לשני אחים, אחת בת 18, התגייסה למשקית חובלים ואח נוסף בכיתה ז'. אמו, ח', בת 45 היא אדריכלית ואביו, א', בן 50 הוא קונדיטור. סביו של ר', משה, היה מחמש בגף הטכני בטייסת 113- נלחם במלחמת ששת הימים ויום כיפור, והכיר בטייסת את סבתו של ר', שרה, אשר הייתה פקמ"צית. בזמנו הפנוי ר' אוהב טניס, כדורסל וריצות, ובתיכון הרחיב הנדסת תוכנה ופיזיקה ואימן כדורסל בקבוצות צעירות יותר. כשהיה קטן חלם להיות ספורטאי, לאור העובדה ששיחק כדורסל בתיכון ומספר כי הוא לא זוכר תקופה בחייו שבה הוא לא התאמן בספורט מסוים. ר' בחר להגיע לקורס טיס בגלל שהאתגר עניין אותו. בכל חייו הוא תמיד כיוון הכי גבוה והוא האמין שהקורס יעזור לו במימוש עצמי. אך מוסיף כי לא היה רגע בקורס שבו הוא הבין שהוא רוצה להיות צ"א. בשבילו זה היה תהליך הדרגתי שבו מכירים את החיל, מתאהבים במקצוע ובסדר ובארגון. מבחינה קבוצתית, הוא אומר שככל שהקורס מתקדם עם השלבים זה נהיה קבוצתי יותר – יש גאוות יחידה של המסגרת ומרגישים את הקבוצה. "צריך לדעת באיזה שלבים להיות תחרותי יותר ומתי להיות חלק מהקבוצה". למפגש מח"א עם משפיעים הוא מביא את המורה שלו לספורט מהתיכון, אותו הכיר עוד לפני התיכון כשאימן אותו בטניס כשהיה ילד, כיום עדיין מלמד את האחים של ר' ותמיד שואל אותם איך הוא מתקדם בקורס. רגע משבר שהיה לו בקורס זה פציעה בברך בשנת השכלה. בזמן ששיחק כדורסל בבית, הבין שהוא קרע משהו רציני ופחד שהוא יצטרך לרדת שלב בקורס. בסוף הוא היה כמה שבועות בבית עד שהוא החלים והוא עדיין עובד על לשקם את הברך שלו בפיזיותרפיה. כשהיה לו קשה בקורס הוא בעיקר עבד על הדברים שלו בעצמו. לא היה לו רגעים שבהם הוא רצה לפרוש. חוויה שזכורה לו במיוחד היא הסדנת מילוט, אותה עשה יחד עם חבר טוב ממסוקים שעדיין בקורס. הוא מוסיף שיש פחד מהאיומים שעוטפים אותנו – דבר שמשאיר אותנו דבוקים כעם אחד עם צבא חזק. הוא רואה את עצמו כחלק מהחברה הישראלית כקצין עם אחראיות ומישהו שמשמש דוגמה לאחרים. הקרובים שהוא רוצה שיגיעו לקורס הם משפחה קרובה, סבא וסבתא משני הצדדים. הוא מסכם 3 שנים בקורס כחוויה מעשירה ומפתחת. "נכנסים עם סל כלים מסוים ומקבלים עוד הרבה יכולות חדשות".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
סגן א׳ מהמועצה האזורית באר טוביה
סגן א' הינו בן 21, גר במועצה אזורית באר טוביה עם משפחתו. ל א' 3 אחים, אחות בת 24, , אח בן 23, ואחות בת 19. אביו, ד' (53), היה טייס מסק"ר בטייסת 160 (קוברה) והשתחרר רס"ן, בין תפקידו היה גם מדריך בביסט, טס במסוקי משטרה ובעלים של בית ספר לטיסה אזרחי. אימו, ת' בת 50, עסקה בהוראה בעבר. א' היה במועדון של רכיבה על אופניים הפועל במועצה, הדריך בו והתחרה באופן מקצועי עסק בתחום זה בהנאה רבה, בנוסף א אוהב לטייל. א הרחיב בתיכון אלקטרוניקה ופיזיקה, היה בתנועת נוער בני המושבים, והדריך בה במשך שנה וחצי. א' עשה שנת שירות כמה חודשים בכפר נוער נווה עמיאל כפר נוער זה מאמין בחינוך דרך השטח. א' מספר כי בשלב הראשוני הוא התחיל להתאהב במקצוע ובמערך. "החוויה של לטוס במסוק היא מדהימה, טסים בגובה נמוך ורואים הכל מקרוב". לפני הקורס הכיר את סגן ש' ממגמת קרב, שנהם נולדו באותו מושב גדלו ביחד והיו בכל מסגרת ביחד עד ההגעה לקורס. א' מציין שהקושי בקורס היה קושי של ריחוק מהבית ומהחברים. בייחוד בשנה וחצי הראשונות של הקורס. דבר נוסף שהיה קשה ל א ניפוי האינטנסיבי בקורס בעקבות ניפויים רבים א' נאלץ להפרד מחברים טובים מאוד לאורך הקורס וכמובן שומר איתם על קשר עד היום. לדוגמא, בשלב הבסיסי היה מאוד מחובר לצוות, מתוך צוות של 16 אנשים נשארו 3 בסוף בקורס, "בכל שלב של הקורס צריך למצוא את עצמך מחדש מבחינה חברתית". למפגש מח"א עם משפיעים א' מביא את סבתא שלו, והזמין אותה כדי להראות את ערכתו הרבה אליה. למסדר הוא רוצה שיגיעו הורים, אחים, סבתא וחברים. א מסכם 3 שנים של חוויה מלמדת מאתגרת ובעיקר משמעותית.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין עם אחד ממסיימי הקורס. צילום: דובר צה״ל
סגן ש׳ מהמועצה האזורית באר טוביה והמועצה האזורית יואב
סגן ש' הינו בן 21, ומתגורר מועצה אזורית באר טוביה ובמועצה אזורית יואב. לש' בת זוג, והוא הבכור לשלושה אחים. אביו, בן 50 הוא נהג אוטובוס, בצבא שירת בחה"א כמכונאי מטוסים בטייסת 124 ואימו, בת 48, היא מפקחת במשרד החינוך, בצבא שירתה כמדאגית בחוס"ן בבסיס רמון. ש' רכב על סוסים באופן מקצועי, הוא התחרה באופן מקצועי והדריך אנשים צעירים ממנו, בנוסף לכך היה בבני המושבים והדריך במשך שנתיים וחצי בתנועה. בתיכון הרחיב ביולוגיה ופיזיקה. להיות טייס היה חלום של ש' מגיל צעיר, הוא כיוון לשם כבר מהחטיבה, בהתחלה בגלל שהוא חשב שזה נחשב, אך עם הזמן הוא הבין שהמדינה צריכה את הטובים ביותר במקום הזה וחשב שהוא מסוגל לזה ורצה לתרום מעצמו. ש' התאהב במקצוע בשלב השכלה – אומנם הוא נהנה מהטיסה, אבל בשלב הזה הוא הבין למה ואיך בדיוק הוא הולך לשרת את המדינה, הוא הבין שהוא חלק ממשהו גדול יותר. ש' מכיר את סגן א' ממסוקים, מהמושב בו גדלו יחד. דעתו על הקורס מבחינה חברתית היא שהוא מדהים, הוא פגש אנשים מדהימים שלא יצא לו לפגוש במקום אחר ועבר את הקורס יחד איתם. מוסיף כי מי שלא מנסה לעשות את זה ככה לרוב לא מצליח להתקדם בשלבים. למפגש מח"א עם משפיעים הוא מביא את המדריך רכיבה שלו, הוא תמך בו לאורך כל הדרך וכיוון אותו לשירות משמעותי. הסביר לו כי תרומה למדינה זה הדבר החשוב ביותר, נתן לו טיפים, יסודות ומקצועיות, כלים שהוא משתמש בהם עד עכשיו. חוויות שזכורות לו לאורך הקורס הן כאשר היה מצטיין שלב המכין, הסולו הראשון בשלב הראשוני, "המראה של הכלי הקטן שלו לצד רעם מטייסת 69, במתקדם – כשהוא יצא לטיסת לילה שמדמה טיסה והוא מבין שעוד רגע הוא מסיים ומגיע לדבר האמיתי. למסדר הוא מקווה שיגיעו הורים, בעל של אמא, סבא וסבתא וחברה. ש' זוכר כמה התנדבויות שאורגנו בביס"ט, למשל ביקור של עמותת "זיכרון מנחם", עמותה מאופקים של ילדים עם מוגבלויות, ואף הביאו כרטיסים לעמותה של נוער בסיכון לאחד ממסדרי הכנפיים האחרונים.
הרמטכ״ל אביב כוכבי עם אחד ממסיימי הקורס. צילום: דובר צה״ל
סגן ר׳ מהמועצה איזורית יואב
סגן ר' הינו בן 22, ומתגורר במועצה אזורית יואב עם משפחתו. אביו, א', בן 55 ומהנדס בINTEL ואימו, נ' בת 51 אשר בשירותה הצבאי הייתה פקמ"צית בבסיס חצרים וכיום מהנדסת ב INTEL. לר' שני אחים – אח בן 20 קצין מודיעין במורן, אח נוסף בן 16 שלומד בתיכון בכיתה י"א ואח קטן בכיתה ג'. ר' גר בעברו ארצות הברית בשליחות, אוהב לקרוא, לשחק כדורעף ולטייל, ובתיכון הרחיב פיזיקה וכימיה. במהלך לימודיו הוא היה בתנועת הנוער האיחוד החקלאי והדריך במשך 4 שנים כיתות שונות. ההדרכה בתנועה היוותה חלק חשוב מחייו והוא מעיד שהוא מאוד גאה בעובדה שהוא הצליח להכניס הרבה אנשים מהישוב שלו לתנועה הקטנה הזו. עם סיום לימודיו ר' עשה שנת שירות בעמותה. במהלך השנה הדריך וחנך ילדים, ועד היום הוא בקשר טוב עם הקומונה והמדריכים שלו מהשנה. למפגש מח"א עם משפיעים הוא מביא את המלוות קומונה שלו, הוא אומר שהיא בחורה מיוחדת מאוד שהייתה מדריכה מעולה עבורו ועבור הקומונה והוא בקשר איתה עד היום. כשר' היה קטן הוא חלם לטייל בעולם. ר' לא תמיד רצה להיות צ"א אבל בכל זאת הלך לגיבוש, התקבל והחליט להמשיך במסלול. מספר כי לא היה רגע ספציפי בקורס שגרם לו להבין שהוא רוצה להיות צ"א, אבל כן זכור לו סיור ברמת הגולן שגרם לו להבין את המשמעות של תפקיד צ"א כלפי הצבא והמערכת הביטחונית. בקורס הוא התחבר במיוחד לסגן נ' ממגמת מסוקים, הוא זוכר במיוחד מאורע בו חבר טוב מהקורס, נ', והוא ביצעו את הניווט השלישי בשלב הבסיסי, בו "התהפכו"המזלות שלהם – נ' עד לאותו שלב היה נווט מעולה שידע למצוא את כל הנ"צ ור' לא – ובאותו ניווט ר' הצליח ונ' לא. ר' מאמין שהקורס מוכוון כך שהדרך הכי טובה לצלוח אותו הוא בעצמך. רגע משבר שהיה לו בקורס הוא בעיקר כשהחברים שלו הפסיקו השתתפות בשלבים הראשוניים של הקורס. ברגעי קושי בקורס הוא פנה לחברתו, לחברים מהבית וחברים מהקורס – תלוי בסיטואציה. חוויה מהקורס שזכורה לו במיוחד היא שבסוף השלב הבסיסי הוא קיבל מכתב מהמשפחה שלו, רגע שהוא מתאר כמרגש. הוא מסכם 3 שנים בקורס כמסע ארוך עם עליות ומורדות.
