מגזין

לאחר ששכלה את בעלה, איש השב"כ יוסי טהר ז"ל, שתמונתו אסורה בפרסום, בקרב מול מחבלים ב-7.10, מדברת ליאת שור-טהר בפתיחות על האובדן והשכול, משחזרת את הרגע הכואב שבאו לבשר לה על נפילתו בקרב: "כשהודיעו לי לא האמנתי", ועל הרגע שסיפרה לילדים: "הם ישר הרגישו, ושאלו אותי 'אמא, אבא מת?'". כעת היא החליטה לצאת בהרצאה מרתקת שבה היא מספרת את הסיפור שלה ושל יוסי, על החיים לצד איש ביטחון סודי ועל החיים בלעדיו

שנה לאחר השבת השחורה בה נפל רס"ן אברהם חובלאשוילי ז"ל, מספרת אלמנתו שושי על ההתמודדות היומיומית ועל הגעגועים הכואבים. היא משחזרת את הרגע בו הגיעו לבשר לה על נפילתו בקרב: "הייתה לי תחושה שתהיה דפיקה בדלת", על לידת הבן שלא יכיר את אביו: "אבי השגיח עליי מלמעלה בזמן הלידה", על הרגעים בהם היא נשברת: "אני שמה חולצה שלו ומתיזה את הבושם שלו והדמעות לא עוצרות", על האישה החזקה שהחיים מחייבים אותה להיות: "אני לא יכולה לשקוע בדיכאון, יש לי שני תינוקות לטפל בהם", ועל הרצון שאף אחד לא ישכח את אבי ואת שאר הנופלים: "רק בזכותם אנחנו קמים בבוקר ומצליחים לחיות במדינה הזאת"

עד לפני שנים ספורות הייתה המוזיקאית לבנת בן חמו מאשדוד, באחת מעמדות המפתח הבכירות בעולם המוזיקה – שדרנית וחברת ועדת הפלייליסט בגלגלצ ומי שקבעה גורלות של זמרים מתחילים. אבל היא החליטה לעזוב הכל כדי לעבור לצד השני והפחות יציב של המתרס ולהגשים את חלומה להיות זמרת. כעת היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה ומספרת בראיון ל'כאן דרום' על ההחלטה ההיא: "אני לא מצטערת עליה לרגע", על התגובות בבית: "הבת שלי אמרה לי 'אמא אני לא רוצה שתהיי זמרת, אני רוצה שתהיי בבית'", על היחס למוזיקה שלה מצד גלגלצ: "שירים שלי לא נכנסו לפלייליסט ולא מושמעים בשעות מרכזיות", ועל המסר שלה: "אני רוצה שידעו שאמא שמגשימה חלומות היא אמא מאושרת, רגועה וסבלנית יותר"

בראיו כואב, מספר אלי חזוט, אביו של שלמה יהונתן חזוט ז"ל שנפל בעזה, על האובדן הגדול עם לכתו של בנו – שהותיר אחריו אישה בהריון וילדה בת שנתיים. על הבן שהיה: "הוא היה האבא השני של המשפחה, דאג ללכד את כולם", על הקשר המיוחד ביניהם: "היה לנו קשר של חברות טובה וחזקה, היה ילד משכמו ומעלה", ועל דבקותו במשימת הלחימה, למרות בקשת המשפחה: "הוא לא היה מוכן להשתחרר ממילואים, למרות שאימו נפטרה ואשתו בהריון, ואמר 'אבא יש מחבלים בכל מקום ומה שהם עשו ב-7.10 הוא בלתי נסלח"

מגפת קורונה, אירועי ה-7.10 ומלחמות פשע בעיר היו רק חלק מהאירועים שסנ"צ אילן שושן, מפקד תחנת אשדוד היוצא, היה צריך להתמודד איתם בשלוש השנים האחרונות. בראיון מיוחד הוא מספר על המאבקים בארגוני הפשיעה, על היחסים המורכבים עם הקהילה החרדית שבשיאן נשברה ידו, על השוטרים המסורים למרות המחסור בהם, על החברים שאיבד ב-7 באוקטובר ועל האיום שהיה על אשדוד במהלך מתקפת הטרור. אבל למרות הכל הוא מסכם: "התאהבתי באשדוד, במקום עצמו, בתושבים"

הטרגדיה שפקדה את משפחת נחום מאשדוד במוצאי שבת האחרונה – כאשר לי-ים, בן 11 נספה למוות בשריפה שכילתה את ביתם לחלוטין, החזירה אותם לאסון הקודם שבו איבדה המשפחה תינוק בן 4 חודשים בלבד. בראיון ל'כאן דרום' מספרת שושי, דודתו של לי-ים, על האבל הגדול שהיכה את המשפחה שכבר לפני כן התמודדה עם חיים לא פשוטים, על ההלוויה שהתקיימה בהיעדר האב למרות שנדחתה 3 פעמים רק כדי לאפשר לו להשתתף בה, ועל הדאגה לאחותה ששרדה את השריפה ונותרה כעת לבדה לגדל שבעה ילדים ללא קורת גג

הבוקר, כאשר הוא קם מהשבעה על אחייניתו שגידל כמו בת, עמית בוסקילה ז"ל, מספר שמעון אטיאס על חודשים של תקווה שעמית בחיים, למרות שהחזיק בסתר בהקלטה שבה שומעים את המחבלים יורים בה, על הרבנים שהשלו את המשפחה, על אביה של עמית שהפתיע בהלוויה ואיך התבשר על מציאת הגופה בוואטסאפ. וגם עדן וסלי, חברתה הטובה של עמית, משחזרת את החיפושים אחריה בין זירות וגופות ואיך ציפתה לסוף אחר: "זה היה חייב להיות סיפור עם סוף טוב, ובסוף קברנו אותה"

לקראת יום האחים והאחיות הבינלאומי שחל בחודש מאי, בחרנו להביא לכם את סיפורם האישי של שלושה אחים ואחיות מאשדוד, על רקע מלחמת חרבות ברזל: אח חדר ניתוח, אחות אחראית במחלקת פנימית א' ומנהלת חטיבה ורכזת שעת חירום
זום

לאחר שאחיה ואשתו נרצחו במתקפת הטרור של חמאס בקיבוץ ניר עוז, וגופתה של גיסתה עדיין מוחזקת בשבי חמאס, מספרת סמדר אלפסה-גורן תושבת גן יבנה, על מאבקה להשבת הגופה ארצה. בראיון ל'כאן דרום' היא מדברת על ההפקרה של המדינה שהחלה כבר עשר שנים קודם לכן: "עזה הייתה צריכה להיות מטופלת כבר מזמן", על דעתה בנוגע לעסקת חטופים: "כבר מההתחלה היה צריך לשחרר את כולם", על טקס הדלקת המשואות בימים של מלחמה: "אין שום תפארת ובטח לא כשעדיין יש חטופים", ועל המאבק שלה בהכרה כלכלית מהמדינה לאחר שהפסיקה לעבוד כדי להשתתף במאבק: "מה שאבסורד הוא שכדי לקבל את האישור, נאלצתי למלא כמה עמודים של שאלון בו הייתי צריכה לתאר מה עשינו למען המאבק. זה מאוד מתסכל ומאוד פוגע"

בין המושבים במועצת העיר אשדוד יש כעת גם מקום למעצב השיער עמירם בן זקן – מספר 3 ברשימתה של הלן גלבר. בראיון ל'כאן דרום' הוא מסביר מה לו ולפוליטיקה, מדוע בחר ללכת דווקא עם הלן, מה הוא חושב על שיתוף פעולה עם ראש העירייה והאם ניתן היה להחליף את לסרי: "אני חושב שהתוצאות יכלו להיות שונות אם לא היה אגו מצד המועמדים האחרים"

יום לאחר מתקפת הטרור של חמאס, דווח בכלי התקשורת על חיסול של מחבלים שנסעו ברכב בכביש 4 ליד צומת אמונים. אלא שעד מהרה התברר כי לא היה מדובר במחבלים אלא בבחור צעיר בשם ניב איוס ז"ל, שיצא מביתו שביישוב ניצן על מנת להתגייס למילואים. מאות הכדורים שנורו על רכבו ופגעו בו לא הותירו לו סיכוי להינצל. כעת הוריו מדברים על המחדל העצום ועל העובדה שאף גורם לא ביקש סליחה או התנצל על הטעות האיומה: "אם מי שירה היה מגיע להלוויה או רק בא ואומר לי 'זה אני, סליחה' הייתי מנשק ומחבק אותו", אומר אביו, "אני מבין, זה קורה. אבל חודשים עברו מאז". ועל הסיבה בגללה הם מבקשים שהוא יוכר כחלל צה"ל, ולא כנפגע פעולות איבה: "הוא לא נהרג מירי מחבלים ולא בפיגוע. הוא נהרג מאש כוחותינו שטעו בזיהוי. הם הרגו את הבן שלנו כשהיה בדרכו להתגייס למילואים"

מבנה בית הספר אמית יגל באשדוד, שנחנך ב-2022, זכה לתואר מבנה ירוק לאור התכנון המוקפד שלו, שדאג לשמור על עקרונות הבניה הירוקה, התחשבות במשתמשים בו, בדגש על עיצוב פרקטי וחדשנות

מאז החלה מלחמת 'חרבות ברזל' החל מתן פרץ, סטנדפיסט מגן יבנה לפרסם סרטוני הסברה שהגיעו למיליוני צפיות ברחבי העולם. בין הצופים היה הקומיקאי היהודי מייקל רפפורט, שפנה אליו באופן אישי וביקש להופיע איתו בארץ. בראיון ל'כאן דרום' מספר מתן על ההתרגשות מההודעה הראשונה שקיבל מהכוכב הבינלאומי: "הייתי בשוק", על ההופעה המתוכננת של השניים ב-21.2: "העלינו פרסום של ההופעה ותוך 20 דקות, הזמן הכי קצר בתולדות הסטנדאפ פקטורי, היה סולד אאוט", על איך עושים סטדנאפ במלחמה: להמשיך לצחוק זה הניצחון האמיתי", על האהדה הבינלאומית: "מבחינתם אני הכוכב הכי גדול בארץ, הם לא יודעים שאני יחסית חדש". ועל השאיפה לקריירה בחו"ל: "אני רוצה להיות הישראלי שמופיע בכל העולם באנגלית. אני רוצה שיעשו עליי ספיישלים בנטפליקס"

לפני חמש שנים הפסיד דרור שור בבחירות לראשות מועצת באר טוביה לאחר שכיהן בתפקיד במשך שלוש קדנציות אחת אחרי השנייה. כעת הוא מתמודד שוב על התפקיד, ומצפה לזכות באמון התושבים מחדש. בראיון לכאן דרום הוא מספר על הטעויות שעשה בקדנציות הקודמות, שהובילו לדעתו להפסד בבחירות: "לא השקעתי ביחסי ציבור סבירים, וזה נתפס כהתנשאות, כזלזול". על השינוי וחשבון הנפש שעשה: "מי שלא לומד מטעויות לא מצליח", על הנכדים שהפכו אותו לאדם רגיש: "הם ממיסים את ליבי", ועל המועמדים שמתחרים מולו על התפקיד: "לאף אחד מהם אין ניסיון לנהל מועצה, בטח לא במשבר שהיא נמצאת בו כיום", ועל המועמדת היחידה שהוא דווקא כן מפרגן לה, אבל לבחירות הבאות: "יש לה הרבה פוטנציאל, אבל להיות ראש מועצה בשלב זה, יהיה מוקדם עבורה. עדיף לה לחבור אליי"

"אמא אני אוהבת אותך, תכתבי לי שכולם בסדר", זה המשפט האחרון בהקלטה המצמררת ששלחה סמל שיר ביטון ז"ל לאמה בבוקר ה-7 באוקטובר, כאשר ברקע נשמעים קולות ירי. כמעט ארבעה חודשים אחרי שנפלה במתקפת הטרור של חמאס בבסיס נחל עוז, הוריה של שיר, חובשת קרבית מאשדוד, חוזרים ליום הזה ומתחייבים להמשיך את משימת חייה: הצלת חיים. הם גייסו כספים לרכישת אמבולנס טיפול נמרץ על שמה, כשבמקביל, תורמים נדיבים תרמו אמבולנסים נוספים לזכרה, כיתת הדרכה במד"א ואנדרטה – כולם כדי להנציח את שיר ולעשות הכל כדי שהדבר עבורו הקדישה את חייה, ימשיך גם אחרי. "חשוב לנו לראות את האמבולנסים האלו נוסעים בכבישים, ממהרים להציל חיים, ממשיכים את משימתה של שיר", אמרו הוריה, אורי ואסף, על המשימה של שיר ז"ל, שהפכה כעת להיות משימתם האישית

מאז אותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר עלתה רחל פרץ גלם על מדים והחלה בשירות מילואים אינטנסיבי שרק השבוע צומצם באופן חלקי. כעת היא מסבירה איזה שינוי החליטה לעשות בקמפיין ובכלל איך מנהלים מערכת בחירות בסיטואציה כל כך מורכבת? "אני מתורגלת בניהול ארגונים גדולים ומורכבים וזה עמד לצידי במשימה הזו"

סא"ל במיל' מעוז שוורץ, מג"ד 7007 בחטיבת המיל' הראל לא תיאר שיהפוך לכוכב לאחר הנאום שנשא בפני חייליו עת כניסתם לעזה. שלושה חודשים לאחר מכן הוא חזר הביתה, לבינתיים, עם תובנות מהלחימה, תחזיות לעתיד, ואמונה חזקה עוד יותר. על הנאום שריגש המונים: "לא ידעתי שהנאום צולם. ואני שמח שהעליתי את המורל של כולם". על האמונה שמתחזקת: "נס זה לא רק אם לא נהרגת. נס זה האחדות של עם ישראל עכשיו". על הלחימה בעזה: "היינו המומים מכמות הטרור שם. בחדר תמים של ילדים, עם קירות ורודים עם נצנצים, תפתחי את הארון ותגלי בין בגד לבגד נשק ושקית של רימוני רסס", ומתי לדעתו כל זה יסתיים: "צריך להיות שם שנתיים לפחות, עם כוחות גדולים. זה או שנעשה 'בערך' או שנתעורר על עצמינו ונכריע"

הוא חזר לישראל מחו"ל והתנדב להתגייס למערכה למרות שלא היה חייב, באחד האפטרים הוא הציע נישואין לבת הזוג שלו ויצא שוב לשדה הקרב ממנו לא שב. עכשיו, אחיו וארוסתו של לוחם צה"ל רס"ר במיל' גיל דניאלס מאשדוד משחזרים את המפגש האחרון שלהם ואת השיחה עם הבשורה הקשה. ארוסתו קורל מספרת על האולם שהם תכננו להתחתן בו ועל שיר הכניסה לחופה שבחרו, אחיו אלעד שאף הוא התגייס למלחמה ועוד פגש את אחיו בעוטף עזה, מספר על האח שאהב פילוסופיה והיה בעל חוש הומור. ובעיקר – על מה שהשאיר אחריו: משפחה חזקה, המון ספרים, ואמונה שהוא לא נהרג לחינם. "אם למות, אז במלחמה הזו", הוא אמר