בנימה אישית

הבחירות מאחורינו, כינון מועצת העיר מאחורינו ואפילו חנוכה מאחורינו. אבל עץ אשוח לפנינו. אז כל מי שחשב שיחסי חרדים-חילונים הולכים להיעלם מהכותרות — שיחשוב שוב

אומרים שמי שמאמין לא מפחד, מה הפחד הקמאי והאובססיבי הזה מפני הנוביגוד? מי שדורש כבוד למסורת היחודית שלו, שיתן כבוד למסורות של כלל יהודי קיבוץ הגלויות שהגיעו לבית הלאומי בישראל

נבחרים יקרים, אתם בראש ובראשונה אזרחים שנבחרו לעשות למען רווחת אזרחי העיר שבחרו בהם. לא חשוב קואליציה או אופוזיציה

נשים רבות במדינת ישראל חיות בפחד מתמיד ובחוסר ביטחון אישי. אלימות כלפי נשים היא לא עוד חתך סטטיסטי יבש וסתמי, זו תופעה בסדר גודל לאומי, וההתייחסות אליה צריכה להיות ממש כמו במאבק בטרור על רקע לאומני

כשהסתכלתי ביום שלישי בחברי מועצת העיר החדשה על הבמה בטקס החגיגי הבנתי שיש תקווה. וזו לא הסיבה היחידה לאופטימיות

נשים נרצחות, נאנסות, מושפלות וחוות אלימות. זה הזמן להתעורר ולצאת מהאדישות — אל הרחובות

יומיים לאחר שאימי נפטרה בפתאומיות הלך לעולמו אריק איינשטיין. מאז, במשך חמש שנים, שני האירועים הללו צמודים, והשירים של איינשטיין מזכירים לי אותה ואותו ואת
מה שאיבדנו

שנים שחיפשתי את עצמי בכל מקום אפשרי, חיפשתי אהבה — רק לא באשדוד — וחיפשתי שקט, עד שמצאתי אותו בתוכי ומשם הכל הסתדר

אי אפשר לעבור בשתיקה על המעצר האלים של הנער מהקהילה האתיופית בתוך בית הספר מפתן באשדוד. זו רק דוגמא נוספת ליחס של המשטרה והרשויות כלפי הקהילה שלנו

בעקבות פרשת "טיסת השבת", שבה חלק מהנוסעים, לפי הנטען, התפרעו ונהגו באלימות כלפי צוות אל על, נוצר עליהום על המגזר החרדי. מלכי רוטנר מגישה כתב הגנה בשם אותו ציבור ומפנה את האצבע המאשימה לכיוון שונה לגמרי

הבחירות באשדוד הכניסו 18 חברי מועצה חדשים והכפילו את הכוח הנשי. הרשימות החילוניות חייבות להתגבר על החמיצות ועל האגו ולהיכנס לקואליציה כדי שמשהו חדש אכן יתחיל

בואו אגלה לכם סוד: כל אחד מאיתנו רוצה לאהוב ושיאהבו אותו. אבל לא כולם מוכנים להודות בזה, ועוד מול כל העולם. המקרה של אנה ארונוב כמשל

רק ביום ראשון חזרנו מטיול ברומא, שבו נהנו מאווירה נעימה ורגועה. רגע אחרי הנחיתה בארץ נכנסנו לתוך ההסלמה הביטחונית, הלחץ והקצב האחר כל כך

הגיע הזמן לשנות את בנק המטרות. הסדרה, הכלה — המילים המכובסות האלה לא מתאימות לשכונה הזאת במזרח התיכון. הרתעה? הצחקתם אותי

כשאתם קמים בבוקר, מה הדבר הראשון שאתם עושים? אל תחשבו יותר מדי. אני אתן לכם רמז, לרוב זה גם הדבר האחרון שאתם עושים לפני שאתם נרדמים ובמהלך רוב היום: מתעסקים בסמארטפון שלכם. אנחנו מזמן כבר לכודים ברשתות החברתיות. אז בואו לפחות נעשה את זה נכון. צרור טיפים

בבת אחת נדחקו השבוע הצדה המלחמות הפוליטיות בתוך העיר והציניות שלנו. ההסלמה הביטחונית שמה את הדברים בפרופורציות. ומה יהיה הסוף? הטור שכתב דוד קקון באמצע השבוע ממחיש עכשיו עד כמה קצב העניינים כאן מהיר

לכל מי שלא האמין ולא ידע שיום אחד הבחירות יסתיימו, אז בואו ואספר לכם שוב: האבק ישקע, השלטים יוסרו, והחיים חוזרים אט אט למסלולם. התרעתי לא מעט בטורים הקודמים על היום שאחרי וכמה צריך לצפות לו ולא להתנהג בצורה שבמבט לאחור תבייש אתכם

רעמי הג’ינגלים נדמו ושאגות הפעילים נאלמו. העיר נותרה ערומה משלטי הבחירות שכיסו אותה לאורך חודשים. אפשר לחזור לדבר, פשוט לדבר