כל תחילת שנה אני מתפללת שבנותיי ובני יזכו למחנכת טובה בישראל. בעיני זהו סוד המשך ההצלחה שלהם, הערכית והפדגוגית, מרכיב כה חשוב ומכריע להמשך צמיחתם וטיפוחם. הגננת והמחנכת הן דמויות משמעותיות לרצף התפתחותי ולבניית עתידם ונשמתם הברוכה. המחנכת היא הדשן החשוב להמשך התפתחותן בחממת החינוך. אני רואה במערכת החינוך את העורק הראשי ליצירת נתיבים ברוכים […]
שבוע הספר הדיגיטלי הזה הגביר בי את החשק ללטף ספרים חדשים, להתענג על ספרים ישנים, של אחרים ושלי כאחד ולהתברך בספר חדש שערכתי. למרות הנבואות השחורות שהספר עם הדפים מנייר, סיים את תפקידו בעידן שלנו, אני עדיין נאמנה לפורמט הישן של הספרים: עטיפה מלבבת, גב עטיפה מסקרן והעיקר פנים הספר: תוכן אמיתי ומרגש שנוגע בך […]
בנינו ובנותינו מסיימים את תקופת הלימודים, אמנם לא ידוע להורים מהו התאריך המדויק, אבל בכל מצב זה יגיע בקרוב. כל אחת ואחד יעלה כיתה או שכבת גיל בגן הילדים. אלה תקופות מעניינות, לפחות אצלי בבית. הבכורה תעלה לחטיבה העליונה ובני הצעיר בילדים, יעלה לכיתה א’. בשני המקרים אני מתרגשת, אלה שלבים חשובים המעידים על התפתחות […]
התקופה הזאת, שעוברת על כולנו וטורפת אותנו יחד עם כל הקלפים, יצרה אי גדול של חוסר וודאות, חוסר בהירות ושינויים בכל היבטי החיים. זה ניכר בכל דבר, החל מאיך שאנחנו נראים, מתנהגים, איך נראית השגרה של הילדים שלנו במערכת החינוך, איך נראית שגרת העבודה שלנו, אם בכלל נשארה לנו עבודה, ועד לאיך נראים ההרגלים התרבותיים […]
אחת התופעות המרתקות המעסיקות אותי לאחרונה היא הפערים הקיימים בין ההופעה החיצונית שלנו לבין מה שמתרחש אצלנו בפנים. אנחנו חיים בעידן של סגידה לגוף, לוויזואלי, לחיצוני. שופטים את הזולת על פי הנראות הפיזית שלו ולא על פי הנוכחות של הנשמה שלו. קשה לעמוד בדרישות הוויזואליות של הקהל הרחב, נדמה שברשתות החברתיות ובמדיה בכלל חורצים גורלות […]
השבוע עבר תוך כדי החלטות רבות שחייבו אותי כאימא להכריע כשאני בעומק השיפוצים בבית ואבק בלי סוף. אחת הדילמות הייתה מה לעשות עם בנותיי במערכת החינוך. כיצד אני לוקחת אחריות על בנותיי ובני, ומה עלי לעשות בתקופת אי הודאות הקורונית הזו? הרי אני מבחינה ששם למעלה בירושלים מקבלי ההחלטות לא בדיוק יודעים, כיצד להכריע בסוגיות […]
איאד אלחלאק מירושלים, בן 32, נורה למוות בחדר אשפה שבין שער האריות לבין בית ספר אלווין, שם הוא למד. הוא היה צעיר עם צרכים מיוחדים. ככל הנראה כאשר הוא ראה את השוטרים הוא נבהל וברח. עד שמיעה סיפר ששמע 8 יריות. על הרצפה נותר שותת דם ומת. תראו. אותה קלות דעת במפגש של כחולי המדים […]
לפני שנים רבות, יצאה חברה שלי לגלות את אמריקה. היא נחתה בניו יורק ועם חברה נוספת למסע התארגנו לטיול מחוף לחוף, רכשו מכונית גדולה, ומיני פריטים למסע. חיפשו להן מנגל קטן, כזה שמשתמשים אצלנו לפיקניקים, מנגל מתכת קטן, בכל ניו יורק הגדולה לא נמצא מנגל קטן. אין דבר כזה, היא הסבירה לי שאמריקה לא מחזיקה […]
נורית כהן שהייתה רק בת 48 בלבד הלכה מאיתנו בשנתה, בבוקר חג השבועות האחרון. זה כנראה לא מקרה, העוצמה הנשית של נורית הדהדה כאילו יצאה ממגילת רות. אישה בעלת מסירות נפש יוצאת מן הכלל, המהווה עבור כולנו מודל לחיים ראויים לשמם. עוד הספקתי לברך אותה בשיחת טלפון בחג שמח בצהרי שבועות. קולה נשמע לי מיוסר […]
התנ”ך נחשב לספר הפופולארי והנמכר ביותר בכל הזמנים. בעוד שהיהדות שמה דגש על חמשת חומשי תורה, ובבית הכנסת מתחילים ומסיימים כל שנה, בשמחת תורה, לקרוא את התורה, מייסדי המדינה בחרו מהמקורות דווקא את הנביאים. הם לא התיימרו להפוך את המדינה למשיח, רק קצת גאולה וליצור חברה שנשענת על עבר בלי כל הסממנים הדתיים. המשיח בינתיים […]
נישאתי בגיל 34. יקראו לזה רבים נישואים מאוחרים, לעומת זאת אני קוראת להם נישואים בריאים. ביום חתונתי, שהוא לי ערב יום הולדתי ה-34, הבנתי מה זה להיות שיכורה ולא מיין. תודה לאל לא עבר זמן ארוך ובגיל 35 ילדתי את פרי בטני הראשון: ילדתי את בכורתי ליהיא, באפריל 2005, וכעבור שנה בדיוק ילדתי את אחותה […]
הוא איתי כהן, בן 17, תלמיד י”ב במקיף ו’ ועשה בגרות אחרי שנים של היעדרות מבית הספר, מתוך בחירה שלו, אחרי שקפץ כיתה. היא, אימו, מאיה, שרק רצתה שהבן שלה יהיה מאושר ולא ניסתה להתאים אותו למערכת החינוך אלא ההיפך. איתי הוא יו"ר מועצת התלמידים והנוער באשדוד ומשמש יועץ ראש העיר לענייני נוער. בגיל 11 […]
לאחרונה הגיע אלי נדב, צעיר בן 22 שעובר אצלי תהליך כתיבה, וביקש שאשאיל לו כמה ספרים מספרייתי העשירה. כשיצא עם הספרים אמר, “אני מרגיש שיצאתי מכאן עם אוצר”, ומיד הוסיף: “אבל אני יודע שאחרים בפייסבוק לא היו מתייחסים לזה ככה”. לא יכולתי שלא לשים לב לאותה הערה שבאה מיידית לציון התחושה. זה העלה בי הרהורים […]
הנגן באוטו השמיע לי את אלביס, נסעתי לאורך השדרה לכיוון מערב, ובדיוק כשמראות חוף הים, הים המדהים של אשדוד, נגלו לעיניי, אלביס שר לי בקולו העמוק את השיר THE GREEN, GREEN GRASS OF HOME. דמעות זלגו מעיניי. כל כך נוסטלגי וכל כך סמלי, כי תמיד כשאכנס לעיר אשדוד זה לחזור הביתה. כאן גדלתי וכאן זיכרונות […]
הנה אנחנו לאחר הקמת ממשלת קורונה 2020, הממשלה הכי מנופחת בעולם, כשהתיק האחרון שהמתין לאיוש הוא תיק החינוך. כמה עצוב שתיק שאמור להיות היהלום שבכתר המדינה ושעל פיו תצמח האומה בהובלת בניה ובנותיה, נותר זרוק בצד בתור ברירת מחדל. הבחירות בחיינו הם החלטה. מה נעשה בגורלנו האישי ובגורלנו כעם, מה ההשקפות שלנו וכיצד הן מעצבות […]
פעם לפני המון שנים, בארץ לא כל כך רחוקה, כשהייתה מדינה צעירה, וחסרו בה תקציבים, באו אליה המון אנשים מכל מיני מקומות בעולם. דיברו הרבה שפות והתקשו להבין זה את זה. המנהיגים בה החליטו שהשפה שידברו בה תהיה עברית, לכן עיברתו את שמות אלה שהגיעו אליה ודחפו שלכל תופעה יקראו בשם מתוך השפה. מאוד לא […]
הי, אני סיגל מאשדוד. עוסקת בתחום ההדרכה במשרד החינוך, אימא לארבעה ילדים: ליהיא בת 15, תאיר בת 14, מיכל בת 9 ונועם בן 7. נועמיקו שלי הוביל אותי למסע מיוחד מלידתו כתינוק עם תסמונת-דאון. בזכותו ייסדתי את עמותת “תסמותק”, ששמה לה למטרה לחגוג את המודעות לילדים מיוחדים מתוך מקום של גאווה ושמחה אמתית לשילובם המיטבי […]
עם אני רוצה לעסוק בכוחן של מילים. כמשוררת אני כל הזמן נותנת משקל למילה הנכונה. יש שיגדירו את עיסוקי כמשחקי מילים אבל זה לא מדויק. למילה יש אנרגיה, יש כוונה, יש מקום. מילה לא במקום יכולה להרוס קשרים עמוקים. אנחנו זוכרים מה אמרו לנו בילדותנו, המילים הן דרך הביטוי האנושית ויש להשתמש בהן בזהירות. כעורכת […]
