אחת הנכויות הרגשיות, ואולי הקשה ביותר, היא חוסר היכולת לתת. זה מתבטא גם בנתינה חומרית, אבל לא רק. אדם שמתקשה לתת רגשית בדרך כלל שומר את כספו ומתקשה להעניק. אני רוצה לדבר הפעם על קמצנות נפשית, שאינה קשורה דווקא לחומר. מי שמחשב חישובים כמה נתן לא מאפשר זרימה של קשר או תקשורת. יש משפט שהוא […]
24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, נדרשות חיילות, נגדות וקצינות לזמינות מלאה. יום וליל, חום וקור, צפון, דרום, משרד, חמ"ל, אוהל, שטח. אפשר לראות אותן מפקדות, מגינות על הגבולות, מסכלות פיגועים, מתצפתות, מחנכות, מעצבות מדיניות ועושות כל מה שרק ידרש מהן, בהצטיינות! הן מגיעות לתפקידים משפיעים ומכריעים, שנוגעים באופן ישיר בתכנון וההפעלה של כל זרועות […]
קרוב לוודאי שאת הביטוי “עד שהשמנים ירזו — הרזים ימותו” טבע אדם שמן כדי להתמודד באופן ציני עם בעיית ההשמנה שהפכה למכה עולמית. השבוע ציינו ברחבי העולם, כולל בישראל, את שבוע השמנת יתר העולמי, נושא שנוגע לי באופן אישי. זאת משום שהוא עוסק במצב שבו כמות השומן בגוף ומשקל הגוף גבוהים ממה שנחשב כבריא. על […]
בהגדרה אני אדם שיודע ליהנות מהחיים. אני תמיד שמחה לטעום מאכלים טעימים, לנסוע למקומות רחוקים, לראות נופים חדשים, לפגוש אנשים מתרבות אחרת. אני אוהבת להקשיב למוזיקה טובה, לראות מופעים, סרטים, הצגות. ובכל זאת, מאז ילדתי ההנאות האישיות לא מספיקות, אני רוצה לראות עולם צודק מסביבי ולהיאבק למען אלה שגורלם לא שפר עליהם. מאז גיל 15 […]
מאז שהייתי קטנה בלילה בלילה לפני השינה אני סופרת את הדברים הרעים שעשיתי במשך היום ובכלל לא מצליחה להירדם. ההרגל הזה מלווה אותי עד היום. פעם כתבתי: אשמה עתיקה מקננת בתוכי. מכשפה אחת חרצה את גורלי, אמרה מילות קללה על מיטתי עוד בהיותי תינוקת. מי יסיר ממני את אימת הלחש ההוא? מי יצמיד גרגרי סוכר […]
ישבתי הרבה מול המקלדת, הדף הלבן הווירטואלי היה ריק. התלבטתי אפילו אם לוותר השבוע, ופשוט לא לכתוב כלום. מה כבר לא אמרתי על אפשרויות הבחירה שלנו. אני מנסה ב—50 השנים האחרונות לקחת חלק בפעילות פוליטית. כן, 50 שנה מאז שהייתי ילדה. תמיד הייתי שייכת למיעוט, וכך גם עד היום. אני יודעת שלהאמין בשוויון, שלום ובאהבת […]
לאחרונה השתתפתי בכנס הלאדינו הארצי, שקיבל בזמנו את חסותו של יצחק נבון, נשיאה החמישי של ישראל ושעם מותו נקרא על שמו. הכנס, שהיה הנאה צרופה ונקרא גם “ימי חלב ודבש”, התקיים במשך ארבעה ימים זו השנה ה-19 ורבים ממשתתפיו היו משפחות בהרכב של עד ארבעה דורות. הלאדינו, שהיא בעצם הספרדית העתיקה, היא תופעה יוצאת דופן. […]
לאחרונה בערב ההשקה של הספר והאלבום המוזיקלי משיריי נאמר על הבמה שאחת האיכויות שלי היא שאני אומרת את האמת. זה נשמע לי כמו משהו טבעי שלא צריך לציין, אבל בעידן שלנו מסתבר שזה מצרך נדיר. בעצם למה לומר את האמת כשאפשר לשקר? לא חסרים חנפנים שיודעים למרוח וללקק. אמירת האמת זו דרכי, גם כשהיא כואבת, […]
הבחירות שוב כאן, בפתח. בואו ונחשוב רגע, האם אנחנו באמת בוחרים איך לחיות כאן? בלי קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת, האם אנחנו באמת שוקלים, בודקים, מחליטים? או שאנחנו נשאבים אל הסחרחורת הלאומית ונגררים אחרי מה שנדמה לנו כרצוננו החופשי? "בחירות" היא מילה שחוקה. אנחנו שטופים בכל כך הרבה קלישאות, עד שקשה לזהות מהי המשמעות […]
כבר לא אצא למסע בין כוכבים ולא אדע רקיעים אחרים לא אבקר במדבריות או ערים סמויות מן העין לא אצא לברזיל או פרו בעקבות פטריות הזיה ומסעות פסיכדליים לא אדע לא אחצה יותר את גבולות ארצי רגלי לא תדרוך מחוץ לעירי או תעבור את מפתן ביתי אשאר לנצח בחדרי לא אחרוג מעורי לבי או מוחי […]
אשדוד זקוקה לבתי מלון אשר יגדילו את התיירות ויהוו בסיס כלכלי חשוב לתושביה. כולנו משוועים שאשדוד תהייה מעצמה תיירותית ויש לה את כל הנתונים. לאורך חופי אשדוד פועלים 2 בתי מלון יוקרתיים והם בתפוסה מלאה. לאורך חופי העיר מחוף מי עמי ועד חוף באר שבע קיימים עוד 14 מגרשים למלונאות. במגרשים אלה ניתן לבנות מקומה […]
מקסים יעקובסון הוא רק בן 22, אבל כבר הספיק לצבור הישגים מוזיקליים מרשימים. הוא עשה בגרות במוזיקה קלאסית וקיבל 100. ב-2018 קיבל את פרס ההלחנה של פרסי אשדוד, ויאנינה קודליק, מנהלת הקונסרבטוריון אקדמא בעיר, רואה בו פסנתרן מוכשר שמעניין איזה נתיב מוזיקלי יבחר בעתיד. יאנינה מוסיפה ואומרת בסיפוק שהוא שומר על קשר כבוגר אקדמא ובא […]
מערכת הבריאות בישראל קורסת. לא מהיום, כבר שנים שהמערכת בקריסה. אין מיטות אשפוז, התורים ארוכים, הפריפריה סובלת. מדובר ברעה חולה שהתפשטה בכל בתי החולים ומחלחלת לכל מוסדות הבריאות. ההשפעה על החולים ברורה, הם מטופלים בידי רופאים עייפים, מותשים וחסרי סבלנות, כאלה שעלולים לעשות טעויות. הם מקבלים רפואה פחות טובה מזו שאנחנו יודעים לתת. אך, לצערי, […]
את הריאיון עם שר החינוך הרב רפי פרץ ב"ידיעות אחרונות" לא הצלחתי לקרוא (לא השגתי את העיתון, והוא פתוח לקריאה למנויי ynet+ בלבד), אך ראיתי את הכותרות עם המסרים המסעירים. ישנם נושאים שיש לדון עליהם במורכבות, גם אם לא נעימה לי לאוזן עמדתו בנוגע לילדי העובדים הזרים, ועל כך שציין שיש לגרש אותם, אני מניחה […]
היא נמצאת בכל מקום, ושמה השני הוא צרכים מיוחדים. היא אימא יחידנית לאמילי, ששינתה את חייה, ויחד הן מגדלות את ניסים החתול (עם עיוורון). היא עברה מעיסוק בכימיה שבין חומרים לכימיה בין אנשים. היא לא דוחה אף פנייה. המוטו שלה הוא: “להיות בכל מקום שבו אני יכולה להוביל לשינוי”. היא משדרת עוצמה נדירה, נמצאת כל […]
תהליכים היסטוריים גדולים קורים מדי פעם. ישנם כאלה שמשפיעים על כל האנושות מיידית, וישנם כאלה שרק הזמן יוכיח את השפעתם. השאיפה צריכה להיות ברצון לקחת חלק פעיל. זו יכולה להיות מחאה, שכל אחד חשוב כדי להיות המון רב, וזו עשויה להיות גם ההליכה להצביע כדי לקחת חלק בהחלפת שלטון לא רצוי. כל אחד מאיתנו הוא […]
היינו שתי בנות ושני בנים במשפחה, ארבעה ילדים. וכעת אני, הבכורה, נותרתי יחידה. לפני שבוע קמנו מהשבעה על אחותי דבורה אלטוס, שהייתה צעירה ממני בארבע שנים, חלתה בפרקינסון בגיל 50 ונפטרה 19 שנים אחר כך בחיק המשפחה, בביתה ובמיטתה. רק לפני חמש שנים, כשביטוייה הפיזיים של המחלה כבר ניכרו מאוד לעין, היא סיפרה לי על […]
שתי דמויות שעליהן כתבתי לאחרונה, הגננת לבנה אביר, שנבחרה בידי משרד החינוך כאשת חינוך מובילה, וד”ר רבקה פנקס, רופאת הילדים הראשונה באשדוד, שהלכה בשבוע שעבר לעולמה, החזירו אותי לתקופה שבה הגענו אני, בעלי ובתי הבכורה, שהייתה בת שנתיים, מקיבוץ בית השיטה לאשדוד. זה היה ב-1970, שנתיים אחרי שאשדוד הוכרזה כעיר. הסיבות שבחרנו להעתיק את חיינו […]
