מי שחושב שבשפה אחרת זה יותר מצחיק לא צפה כנראה בדרמה הקומית, המהולה במתח, בשפה המרוקאית, "לאמרה לאכביחה" (בתרגום לעברית: האישה הרעה) – הצגה מבית היוצר של סמי לוי (71), יליד קזבלנקה ותושב אשדוד. ההצגה זכתה בפרס בפסטיבל פיטאס לתיאטרון ואמנויות הבמה, שהתקיים לאחרונה בעיר אגדיר שבמרוקו, השוכנת בדרום מערב המדינה, לחוף האוקיינוס האטלנטי. מדובר, אגב, באגדיר החדשה, שנבנתה במקום אגדיר שנחרבה ב-1960 ברעידת אדמה קטלנית, והיא מרכז שוקק של תיירות ומסחר.
לוי, כתב את המחזה וביים את ההצגה, שהוא גם משחק בה. בהצגה משולבים שירים במרוקאית ובצרפתית וזו הפעם הראשונה שהצגה מישראל הוזמנה להשתתף בפסטיבל זה ואף זוכה בו בפרס. בפסטיבל השתתפו הצגות מאלג'יר, בלגיה, תוניס, צרפת ומצרים. למרות שחלק מהמתמודדים הגיעו לפסטיבל ממדינות עוינות, לוי מספר כי הם לא נתקלו בעויינות, להפך, "שחקנים מהמדינות שהשתתפו בפסטיבל הצטלמו איתנו וגם הזמינו אותנו כמה פעמים לארוחות צהריים".
לוי מגלם בהצגה אלמן עשיר ונאה שלמרות פטירתה של אשתו, הוא עדיין אוהב אותה ואינו מוכן להתחתן עם שום אישה אחרת. אפילו לא עם גיסתו, אחותה של אשתו המנוחה, שהיא האישה הרעה, (אותה מגלמת השחקנית אנט כהן). הגיסה מתעללת בו וגורמת לו לסבל, כשהיא זוממת להתחתן איתו בכל מחיר ולהשתלט על רכושו. אישה נוספת שמתחרה על ליבו של האלמן היא שכנתו הביישנית (אותה מגלמת השחקנית רונית אבגי), שמאוהבת בו בסתר. למרות שהיא מכינה לו אוכל, מסדרת לו את הבית, מכבסת לו ומגהצת את בגדיו, הוא מקבל זאת כמובן מאליו ואינו מתייחס למחוותיה.
שחקנים נוספים בהצגה הם: אשר לוי הבעלים של ההצגה ומנהלה, שמגלם את הגיס, ומיכאל רביבו שמגלם את הרב. אתם שואלים מי משתי הנשים ניצחה במרוץ על ליבו של האלמן? בזה, אומר סמי, יווכחו מי שיצפו בהצגה, שרצה ברחבי ישראל כבר למעלה מארבע שנים. אגב, כל השחקנים ואנשי הבמה בהצגה הם תושבי הדרום.
בהצגה בפסטיבל נכחה פמליה משגרירות ישראל במרוקו וסמי מתאר את המעמד בהתרגשות: "היינו הקבוצה הישראלית הראשונה שהעלינו הצגה על אדמת מרוקו. זה לא מובן מאליו. הגשמתי חלום ילדות, להופיע על אדמת מרוקו ולייצג בכבוד את ישראל בפסטיבל. הקהל הופתע. הוא לא לא ציפה לתיאטרון ישראלי בשפה המרוקאית ולשילוב של שירה בצרפתית ומרוקאית. ההצגה הוציאה את הנוכחים מגדרם והעמידה אותם על הרגליים. קיבלנו מחיאות כפיים סוערות וממושכות. חיבקו ונישקו אותנו", מספר לוי בהתרגשות, בסיפוק ובגאווה.
הקריירה הבימתית של סמי היא בת למעלה מ-40 שנים. הוא החל את דרכו בגיל 12 כזמר ורק לאחרונה הוא הופיע באמפי באשדוד יחד עם דוד ד'אור. בגיל 30 הוא החל לעסוק גם בתיאטרון, כאשר בין לבין הוא גם הספיק לשחק בכמה סרטים בהם: "שמונה בעקבות אחד" ו"השקר הגדול".
הפסטיבל במרוקו אינו הפעם הראשונה שסמי שובר את תקרת הזכוכית. הוא שירת 32 שנים בשירות בתי הסוהר והיה הגבר הראשון שפיקד על אגף בכלא הנשים "נווה תרצה". במקביל לשירותו, אחרי מאבק לא פשוט, הוא ייסד את "להקת שירות בתי הסוהר", עליה פיקד, והקים את התיאטרון שלו "אל מרליב" (שמה המרוקאי של מדינת מרוקו). במשך כל השנים הוא כתב מחזות במרוקאית וביים אותן ואת הרעיונות למחזות הוא שואב מהחיים.
את התמצית לזוכת הפסטיבל "לאמרה לאכביחה", הוא כתב לפני שנים על מפיות נייר, כשהמתין בבית קפה לאשתו שעסקה בקניות. "הקשבתי לשיחה בין שני גברים מרוקאים שדיברו על אלמן עשיר, על אישה רעה ועל שכנה ביישנית. רשמתי כל מילה. כשחזרנו הביתה שמתי את המפיות הללו במגרה ושכחתי מהם. באחד הימים כשהייתי בחופש מצאתי את המפיות והתיישבתי לכתוב את ההצגה, שהיא סיפור מהחיים, שהוכיחה את עצמה", הוא אומר.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"