מעניין באשדוד: הופעה של עלמה זהר ושלל תערוכות

ימי הזהר
עלמה זהר בקלנג

ברביעי 6.12 בבית אריה קלנג תופיע עלמה זהר, הזמרת כחולת עיניים, בעלת ההגשה הנפלאה והקול הייחודי שהפך אותה לאחת היוצרות הבולטות בשנים האחרונות, במופע חזק שנכנס ללב.

זהר. צילום: מיכאל טופיול

סדרת המופעים “מוזיקה בקלנג” מביאה אלינו את המופע האקוסטי של הזמרת עלמה זהר, המשלב בין חומרים ישנים ומוכרים ובין חומרים חדשים ומגוונים. המופע יתקיים באווירה אינטימית וחורפית בבית האמנים החדש.

זהר בהופעה. צילום: אלה מאירוביץ

“דברי”, אלבום הבכורה של זהר, מיצב אותה בחזית היצירה הנשית הישראלית וכאחת הדוברות הבולטות של דורה. בשנים האחרונות, לצד הוצאת אלבומיה “שלושים ושלוש” (2010), “לחם, אהבה” (2014) — שהתאפשר בזכות פרויקט ההדסטארט המוצלח — “פלא” לילדים (2015) וסיבוב ההופעות ברחבי הארץ, היא מורגשת גם בפעילותה החברתית וכתיבתה בעיתון. בימים אלו היא עובדת על אלבום חדש שיראה אור ב—2018.

אחרי אלבום הילדים המצליח “פלא”, שהגיע השנה למעמד של אלבום זהב, חוזרת עלמה זהר עם אלבום חדש למבוגרים, חמושה בהפקה מוזיקלית של דודו טסה וניר מימון. מתוך האלבום יצאו כבר לרדיו בשנה האחרונה השירים “כחולת עיניים”, “דגים”, “תפתח” עם גילי יאלו ו”חיים שלי”, שעליו סיפרה זוהר: ”בעצם מדובר בשיר יום הולדת 40 שלי, שנולד מתוך השנה המטורפת שעברה עליי. כנראה שזה מה שקוראים 'משבר אמצע החיים'. מין רגע שאת מסתכלת אחורה וקדימה ומבינה שזה עבר כל כך מהר, ולא הבנת כלום, וזה עצוב ומצחיק ביחד. ואת מתחרטת על הכול וגם לא מתחרטת על כלום. והזמן שנשאר לך הוא כל כך יקר. וכל מה שאת רוצה לעשות זה מוזיקה ואהבה, כי כל השאר פשוט לא שווה כלום”.

זהר, זמרת ויוצרת ייחודית בנוף הישראלי, מביאה איתה מגוון של השפעות מוזיקליות (רוק, פולק, רגאיי, מוזיקת עולם ועוד). עולם הכתיבה המגוון שלה משלב בין פשטות של דיבור יום—יומי לשירה, בין קודש לחול.

רביעי 6.12, בשעה 21:00, בית אריה קלנג, יאיר 2, אשדוד

“במבט לאחור”
תערוכה רטרוספקטיבית מיצירותיו של יעקב בר דב ז”ל (1927- 1997)

בחמישי 30.11 בבית אריה קלנג נפתחת תערוכה רטרוספקטיבית ששמה “במבט לאחור” לזכר האמן יעקב בר דב ז”ל (1997-1927), ממקימי אגודת האמנים בעיר ומראשוני אשדוד.

יעקב בר דב ז"ל

יצירתו של בר דב נפרשת על פני כ-45 שנה. בתערוכה מוצגים יותר מ-20 מציוריו, בהם ציורים באקריליק על נייר, אקריליק על בד וטכניקה מעורבת. לדברי אוצרת התערוכה מירי גרינבאום, “עבודותיו של בר דב משקפות מעגלי יצירה רחבים, העוסקים בין היתר בשואה, בנופי ארץ ישראל ואנשיה, ציורי אבסטרקט מרהיבים ובעלי מסרים חדים וציורי דיוקן, בהם של אשתו”.

מיצירותיו של יעקב בר דב

בזמנו, בריאיון שערכה איתו כותבת שורות אלה ב”כאן דרום”, סיפר בר דב כי עוד בהיותו כבן  14 החל בפעילות מחתרתית בקבוצת “לפיד” של השומר הצעיר. הוריו, שהיו ציונים, תמכו בו ואף העמידו את ביתם לרשות פעילי התנועה. הוא המשיך בפעילותו זו גם בזמן מלחמת העולם השנייה בעת הכיבוש של הגרמנים ובזמן שאביו נשלח לשלוש שנים של עבודת כפייה.

מאז שעמד על דעתו חלם בר דב לעלות לארץ ישראל, ורצונו בכך גבר לאחר התפרצויות אנטישמיות, ששיאן היה ביוני 1941. בסוף 1943 החליט לעלות לארץ. הוא עלה על רכבת שהיו בה ילדים ניצולי מחנה טרנסניסטריה שקיבלו היתר מיוחד מאנטונסקו, שליט רומניה באותה עת, לעזוב את המדינה. בר דב הציג את עצמו בפני החיילים הרומנים והגרמנים שליוו את הרכבת כמדריך של הילדים, וכדי לשכנעם לקח שני ילדים והושיבם על ברכיו.

נסיעתו לבוקרשט ארכה כ—20 שעות. משם כתב מכתב להוריו ובישר להם שבכוונתו לעלות לספינת המעפילים “מפקורה”. הוא נאלץ לרדת מהספינה מאחר שפעילי השומר הצעיר הורו לו לחזור ליאסי ולהמשיך שם בפעילותו המחתרתית. הוראה זו הצילה את חייו למעשה, שכן ה”מפקורה” הוטבעה על ידי טורפדו גרמני, ורק חמישה מנוסעי הספינה ניצלו. כשנודע דבר האסון, היו הוריו משוכנעים שהוא בין הנספים, מאחר ושהמכתב השני ששלח להם, ובו כתב כי נאלץ לרדת מהאונייה, טרם הגיע אליהם.

“אחרי כחודש שבו לא שמעו עליי דבר, היה כאילו נולדתי מחדש”, סיפר בזמנו בר דב. הוא חזר ליאסי והמשיך את פעילותו הציונית ברחבי רומניה. עקב פעילותו היה מבוקש על ידי השלטונות. ב-1953 הוא נתפס, נאסר, הועמד למשפט פומבי, נידון למאסר ונשלח ל ז’ילבה, בית הסוהר הידוע לשמצה בבוקרשט. לאחר שנתיים קיבל חנינה, אבל נאלץ לחכות עוד חמש שנים עד שזכה לעלות לישראל. בשנתיים הללו למד ציור ומוזיקה בבית ספר לאמנויות ביאסי.

ב-1960 עלה לישראל עם רעייתו לילה, ניצולת שואה, והם השתקעו באשדוד. בר דב עבד בחדר הפיקוד של תחנת הכוח בעיר, ובזמנו החופשי עסק באהבתו האמתית: ציור.
הוא השתתף בתערוכות רבות, בהן תערוכת יחיד בבית האמנים במשכנו הקודם, תערוכת רישומים בנושא השואה במוזיאון על שם קורין ממן, אייר את ספר השירים של אשתו “הילד עם השיער הירוק – ילד השואה”.

פתיחת התערוכה: חמישי 30.11, בשעה 11:00, בית אריה קלנג, רח’ יאיר 2, אשדוד

כתבה: רבקה יניב

תהיו בריאים
מיכל צפיר בהרצאה מזינה

בשני 4.12 תיערך במרכז הקהילתי ט' הרצאתה של מיכל צפיר “אם אני יכולה – גם אתם יכולים”.

צפיר. צילום: יח"צ

צפיר, שחקנית, זמרת, מרצה, מאמנת לאורח חיים בריא ובשלוש מילים: אמנית החיים הבריאים, מזמינה אתכם להרצאה שתיתן לכם טיפים איך תוכלו לרדת במשקל ולשמור עליו לתמיד. עד לפני שש שנים וחצי סבלה צפיר מעודף משקל של 30 קילוגרם. לאחר שעשתה שינוי דרמטי באורח חייה והשילה עשרות קילוגרם, מנהלת צפיר זה ארבע שנים אורח חיים בריא ושומרת על משקל קבוע ומאוזן.

בהרצאה מעוררת השראה, בשפה קולחת וסיפורים אותנטיים ומשעשעים על התהליך היא מספרת בגילוי לב על מה שלא רואים: על הדרך, על השלבים, על המכשולים, על התובנות ועל השפעת השינוי על חייה וחיי משפחתה. והמסר ברור ואופטימי. בעברה של צפיר שילוב אקלקטי של לימודים בכמה תחומים, בהם משחק, שירה, ואימון תזונה. היא מגישה תכנית ברדיו 102, בעלת בלוג אינטרנט, מככבת בהצגות ומחזות לילדים, מעבירה סדנאות, הרצאות ואימונים למבוגרים ולמשפחות. דמותה הצבעונית, הקורנת והכריזמטית מוסיפה רבות להרצאותיה, והופכת אותן למבוקשות מאוד.

שני 2.12, בשעה 20:00, המרכז הקהילתי ט’, רח’ ראשל”צ 4, אשדוד

לפעמים חלומות מתגשמים
“החיים בצבע”: תערוכת יחיד ראשונה לנלי סרנוב

במוצאי שבת 2.12 בבית יד לבנים תיפתח “החיים בצבע”, תערוכת יחיד ראשונה לנלי סרנוב.

נלי סרנוב, ילידת אוקראינה, מציגה בתערוכת יחיד ראשונה את פירות יצירתה מהשנים האחרונות. סרנוב, מנהלת חשבונות במקצועה, הגשימה לפני כחמש שנים חלום ישן: ללמוד ציור.

אחד מציוריה של נלי סרנוב

היא הצטרפה לסטודיו של האמנית האשדודית הוותיקה והמורה לציור לינה גולן, ובהנחייתה רכשה את יסודות אמנות הציור, רישום מודל, תכנון קומפוזיציה ושימוש בצבע. “לינה גולן מכוונת ומנחה כל תלמיד במקום שבו הוא נמצא ולבו חפץ”, מעידה סרנוב בהערכה.

מבט מהיר על ציוריה מגלה כי הטבע הוא אחד מנושאי הציור האהובים עליה. דמויות בעלי חיים שמבטאים עוצמה ועזות, כמו אריה מלכותי, נמר חשוף שיניים ועדר פילים בסוואנה ומנגד סוסים אצילים ועגורים ארוכי צוואר. בציוריה נראים גם דמויות, נוף דומם ונופים. לדברי סיגל מאור, אוצרת התערוכה, “בסגנון ריאליסטי רווי צבעים בוחרת סרנוב לתאר סצנות של רגעי שיא בחיים. פחות מעניינים אותה היום—יומי, הפשוט והבנאלי אלא דווקא מצבי הקיצון, מעין נגיעה בנשגב, שאיפה ליופי ולפיוטי.

דוגמה לכך נראה בציור רקדנית בלט ענוגה, הנראית כמרחפת, תיאור של רקדנית פלמנקו חושנית, נגן כינור צועני המרוכז בצלילי כינורו ואפילו ציור של רחוב גשום השטוף בצבעים, אורות ומשחקי השתקפויות. היא מבטאת בציוריה את תשוקת האמן הבסיסית הראשונית להתבונן ביופי שסביבו ולבטא את שהוא רואה בשילוב עם מראות דמיונו”.

פתיחה חגיגית לתערוכה במעמד בוריס גיטרמן, סגן ראש העיר ויו”ר דירקטוריון החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד, ואריה אזולאי, יו”ר עמותת בית יד לבנים. הכניסה חופשית.

מוצאי שבת 2.12, בשעה 19:30, בית יד לבנים, דרך ארץ 3, אשדוד

רישומים ורשמים

תערוכה קבוצתית חדשה לאמני אשדוד

אגודת אמני אשדוד תסיים את פעילותה האמנותית לשנת 2017 בתערוכה “רישומים ורשמים” בדואט, גלריה עירונית לאמנות. מדובר בתערוכה קבוצתית חדשה שנושאה הוא אמנות הרישום. האמן הדגול ואן גוך סיכם את אמנות הרישום בתמציתיות באמרו: “להתוות את הרישום זה לשתול את הזרעים כדי לגרום לתמונה לפרוח”.

רישום הוא שיטת ציור אשר התפתחה מציור סקיצות, כהכנה לציור בצבע. רישומים מבוצעים בעיקר בעפרונות או בדיו בצבע אחד, על פי רוב שחור-לבן, על נייר באמצעים שונים. מטרת הרישום היא לקלוט את הצורה של האובייקט המצויר תוך כדי שימוש רב בקווים במקום בכתמים.

אמנים מפורסמים כמו לאונרדו דה וינצ’י השתמשו ברישום כאמצעי אמנות בפני עצמו. במערב, עם השתנות גבולות האמנות, הפך הרישום ממשרת מטרה למטרה עצמה. הרישום קיבל מעמד עצמאי הדומה למעמדו של הציור, וההבחנה ביניהם נעשתה ברורה פחות. אמנים ישראלים רבים, כמו דוד הנדלר, אביבה אורי, אנה טיכו ורות שלוס, השתמשו ברישום כאמצעי ביטוי עיקרי ביצירותיהם.

לדברי ראובן כהן, אוצר התערוכה, “עבודות הרישום המוצגות בתערוכה מרכיבות ביחד מבט על פרי יצירתם של היוצרים, אשר מנסים לקחת את הצופה לכיוונים שונים ומרתקים לתוך החוויה האמנותית האישית המשקפת את תחום התעניינותם. האמנים המשתתפים בתערוכה מנסים כל אחד בסגנונו לתת ביטוי אישי ומיוחד למושג הרישום לפי תפיסתו והבנתו.

השימוש במדיומים שונים ומגוונים כאמצעי יצירה, כמו גרפיט, פחם, חוטי מתכת, קרטון וחמר, מהווה חידוש מרענן וניסיון מוצלח לפרוץ גבולות של מוסכמות.

כוח הביטוי שבטכניקות השונות של הרישום נותן הזדמנות לכל אמן המשתתף בתערוכה להגיב ולהתייחס בצורה אישית ויצירתית למתרחש סביבו. הנושאים הם רבים ונותנים חומר למחשבה ואתגר ליצירה. המושג 'רישום' כנושא לתערוכה הוא מושג בעל פוטנציאל יצירתי רחב שנותן אפשרות לכל אמן להציג את מיטב עבודותיו ויצירותיו ברישום”.

יו”ר אגודת אמני אשדוד פרמן סולומון מוסיף כי בתערוכה משתתפים קרוב ל—40 אמנים ואמניות תושבי העיר, וללא ספק מדובר במפגן יצירה מקומי מרשים.

ראשון— חמישי, בשעות 16—8, דואט, גלריה עירונית לאמנות, קניון עופר לב אשדוד, 8677353

שירים הם סיפורים

מופעי בוקר עם ישראל ארד

בימי חמישי בחודשים הקרובים ייערכו מופעי בוקר "שירים הם סיפורים" עם ישראל ארד; והשבוע בחמישי 7.12: "היו היה פעם".

ישראל ארד הוא מורה דרך, מרצה שמספר על ארץ ישראל, תרבויות וזמר עברי. לצדו מלווה אותו וירטואוז האקורדיון עוזי רוזנבלט, ואליהם יצטרף לכל מופע זמר אורח. כל מפגשי הסיפורים והזמר ילוו בשירים מושמעים (בחלקם הקלטות נדירות) ומצגות שכוללות תמונות אותנטיות ואת המילים של השירים המושמעים.

ישראל ארד. צילום: יח"צ

בעשור האחרון עוסק ארד בהרצאות בשלל נושאים הקשורים לארץ ישראל ולהיסטוריה של הזמר העברי, ובד בבד גם מרצה על תרבויות ועורך טיולי חוויה מודרכים בארץ ובאגן הים התיכון (בדגש על יוון והאיים).

רוזנבלט, נגן אקורדיון וירטואוזי, יוצא צוות הווי בצה”ל ובוגר המדרשה למוזיקה בתל אביב, מופיע במועדוני זמר, הפקות ולצד אמנים רבים.

השבוע המופע ייכלול בלדות ושירי סיפור מקצות הגלובוס ועד כאן, שירים וסיפורים על שירי-סיפור מאגדות מושרות, דרך סיפורים מתולדות העם היהודי, היישוב ומלחמות ישראל ועד לסיפורים שעשו עלייה ונקלטו בזמר העברי ללא יותר מדי חבלי לידה. זמרת אורחת: רויטל קראוס.

חמישי 7.12, בשעה 11:00, מונארט מרכז תרבות, דרך ארץ 8, אשדוד