היום, (יום ג'), פקדו את המשכן לאמנויות הבמה-אשדוד, מכובדים רבים, ביניהם: שרת התרבות והספורט, חברת-הכנסת מירי רגב, ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה-אשדוד, מוטי מלכא, מנכ"ל התזמורת האנדלוסית הישראלית-אשדוד, יעקב בן סימון, מנכ"ל החברה העירונית לתרבות הפנאי-אשדוד, אורן טואיל, מנהלת אגף האירועים-בעיריית אשדוד, איריס נפתלי ומכובדים נוספים. כל זאת, כדי להשתתף בטקס השקת מעמדה של התזמורת האנדלוסית הישראלית-אשדוד, הלא היא, כלת פרס ישראל לשנת 2006, כתזמורת לאומית.
מי שהנחה את הטקס בחינניות רבה תוך הקפדה על עברית צחה, היה לא אחר מאשר השחקן והקומיקאי, אסף אשתר. הוא פתח בהצגת שמותיהם של כלל המוכבדים שנכחו בטקס, ומיד לאחר-מכן, אמר: "זהו סיפורם של קבוצת אנשים חולמים, חלוצים ובעלי-חזון בעיר אשדוד. נבחרת שוחרי פיוט שהתקבצה לה אל אז סביב שני חברים צעירים, יחיאל ומוטי, צמד בחורים נמרצים שיצאו למסע מוזיקלי-תרבותי-אמנותי מאתגר. לימים, הכרנו את השניים כראש העיר, הד"ר מר יחיאל לסרי, ומנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה, מר מוטי מלכא. ראוייה לציון העובדה, שבשנים האחרונות מוביל את התזמורת המנכ"ל מר יעקב בן סימון, שמשכיל ברוב כישרון ואהבה להיות פורץ-דרך לאיש עשייה אשר ביחד עם הצוות שלו מוביל את התזמורת להישגים מרשימים".
התזמורת האנדלוסית הישראלית-אשדוד, פועלת זאת השנה ה-25 במספר. מאז ועד היום, משמרת היא את המסורת המוזיקלית האנדלוסית ומפיצה את בשורתה תוך נאמנות למקורות מוזיקליים שנבעו כבר בתקופת "תור הזהב" בספרד, אשר התאפיינה בפתיחות ופריחה תרבותית, תחת שלטון מוסלמי במהלך תקופת ימי הביניים, בתחומי האמנות והספרות אשר מצאה ביטוייה דרך משוררים רבים, הוגי דעות, פרשני מקרא ופרשני תלמוד כדוגמת, רבי יהודה הלוי, רבי שלמה אבן גבירול, הרמב"ם. שם נוצרה הקרקע הפורייה ליצירתה של מסורת מוזיקלית קלאסית ועשירה אשר אומצה הן על-ידי היהודים והן על-ידי המוסלמים. ברבות השנים, הפכו השירים למארג מסורתי מפואר.
בשנת 2006, קיבלה התזמורת האנדלוסית הישראלית-אשדוד את פרס ישראל, על התרומה שהביאה לחברת הישראלית, בכך שהצליחה להפוך את המוזיקה האנדלוסית ואת שירת הפיוטים לחלק מצבעי התרבות הישראלית בת-זמננו.
בהמשך הטקס נשא דברים ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי באומרו: "שלום וחג שמח לכולם, היום הזה שבו אנחנו מכריזים על התזמורת האנדלוסית הישראלית-אשדוד, כתזמורת לאומית הוא בהחלט יום חג. יום חג, בראש ובראשונה, לשוחרי המוזיקה הקלאסית האנדלוסית. יום חג לעיר אשדוד, יום חג לחברה הישראלית ולכל שוחרי התרבות במדינת-ישראל.
ביום הזה אנחנו נרגשים מאוד. מוטי מלכא ואנוכי באופן אישי מהדרך הארוכה שאנחנו עושים יחד במשך 25 שנים, חלמנו, פיללנו ליום הזה. אני בטוח שההתרגשות הזאת מלווה גם את אנשי התזמורת שלא נמצאים איתנו כאן: המנצחים, המנהלים המוזיקליים, הנגנים וכל מי שקשור למפעל המיוחד הזה במהלך כל שנות קיומו וכמובן, אנשי התזמורת היום, מנכ"ל התזמורת, יעקב בן סימון, למנהל המוזיקלי / היועץ המוזיקלי, יורם אזולאי, המנצחת וכל נגני התזמורת וכל הצוות שמוביל את המעטפת הנפלאה הזאת שזוכה להכרה לאומית. ועל כך, אנחנו אומרים לך תודה גבירתי, שרת התרבות והספורט, חברת-הכנסת, מירי רגב. אנחנו מודים לך מאוד בשם כל תושבי אשדוד, בשם כל שוחרי התרבות במדינת-ישראל, וודאי אלה שהמוזיקה הזאת מתנגנת בלבבות שלהם במשך הרבה מאוד שנים, מהיום היא תתנגן עוד יותר יפה ועוד יותר טוב ובעוצמות הרבה יותר משמעותיות.
בהחלטות שלך במהלך כהונתך, את מובילה את החברה הישראלית לפרק חדש בתולדותיה. הרוח החדשה והמדיניות שהבאת למשרד התרבות מאפשרים לזרמים תרבותיים שבמהלך שנים רבות מאז קום המדינה מדשדשים על-פני הקרקע ומאפשרת להם להרים ראש ולזקוף קומה. במשך שנים הם נחשבו ללא מספיק איכותיים, הם לא עמדו בסטנדרטים המקצועיים שנקבעו על-ידי הממסד. הם לא עמדו בקריטריונים שנקבעו ונבנו על-ידי הממסד במשך הרבה מאוד שנים, ממסד אשר רצה להנציח את השליטה בשם איזה שהיא כותרת של שוויוניות, אבל מדדי תקצוב היו הכי לא שוויוניים שאפשר היה להעלאות על הדעת. את, גבירתי השרה, יחד עם הצוות המקצועי שלך, קיבלתם החלטה אמיצה ובהצבעה פה אחד, במועצה לתרבות הוכרזה התזמורת האנדלוסית כתזמורת לאומית. והכל באמת, אחרי מהלך ארוך-שנים בנחישות, התמדה, עקשנות, את עושה צדק. צדק תרבותי, צדק היסטורי עם חלקים רחבים באוכלוסייה ובחברה הישראלית שלא באו לידיי ביטויי תרבותי כמו שיאה להם.
מהפכת התרבות שאת מובילה אל מול האליטה הישנה, יוצרת מפת תרבות ישראלית חדשה, עשירה ומגוונת ובעיקר משקפת נכון, טוב וצודק יותר את החלקים השונים בחברה הישראלית ועל כך, מגיעות לך כל המחמאות והתודות בשם כל כוכבי התרבות ברחבי מדינת-ישראל, המערבית והלא-מערבית. אנחנו יחד איתך, מנסים לבנות חברה ישראלית, שיונקת מכל השורשים שלה, שמחוברת לכל התרבויות והקהילות שמרכיבות אותה.
אשדוד מתחברת באופן הכי טבעי לחזון שלך ולמהפכת התרבות שאת מובילה. בעשור האחרון, העיר אשדוד נושאת ומובילה את בשורת הרב-תרבותיות של מדינת-ישראל עם 3 מפעלי תרבות שמייצגים את מגוון הקהילות והתרבויות שחיות בעיר-והתזמורת האנדלוסית היא אחת מהם".
מיד לאחריו, נשאה דברים אף כבוד שרת התרבות והספורט, חברת-הכנסת, מירי רגב, באומרה: "ברוכים הבאים לאירוע הרשמי בו אנו מכריזים על תזמורת אנדלוסית-אשדוד כתזמורת הלאומית של מדינת-ישראל. כבוד ראש העיר, ידידי, ד"ר יחיאל לסרי, האמת, שאני מתרגשת. אני מתרגשת משום שזה באמת מעמד מיוחד, מעמד היסטורי. אני יודעת שאתה מוביל הרבה מאוד פרוייקטים, כאן, בעיר הגדולה הזאת העיר החמישית בגודלה במדינת-ישראל-אשדוד. שאתה מוביל אותה בצורה מדהימה: עיר של תרבות, עיר של ספורט, עיר של מצויינות, עיר איכותית, עיר שתענוג להיכנס ולבקר בה, אבל אני יודעת שמעבר לכל הפרוייקטים ולעיר המדהימה הזאת שאתה מוביל ועוד תוביל שנים ארוכות קדימה-יש לך בייבי אחד, פרוייקט אחד שהוא קרוב לליבך יותר מכל וזה האנדלוסית אשדוד. אז זכית, זכית לממש חלום וחלומות מגשימים.
מוטי מלכא, ידידי, שותפו של ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, בפרוייקט החשוב הזה היו לך הרבה שעות אצלנו במשרד. הרבה כאבי בטן, הרבה תסכולים. לא פשוט להעביר תקנות ותיקונים אבל כשעושים את הדברים נכון, זה לוקח זמן, אבל בסוף זה קורה. כי הכל קורה כפי שצריך לקרות: עם כל האישורים, By the book וכך הגעת ליום המכובד הזה, יחד עם שותפך לדרך, חברך, ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, להכרזה הזאת. מנכ"ל התזמורת האנדלוסית, יעקב בן סימון, זה תענוג לשמוע את העשייה המדהימה שלך".
לאחר שהודתה לכל הנותנים יד בדבר הן במשרד התרבות והן בעיר אשדוד והציגה את כלל מכובדיה בשמותיהם, לרבות המנחה אשתר, המשיכה השרה רגב באומרה: "היום זה יום חג אמיתי, יום חג לתזמורת האנדלוסית-אשדוד, יום חג לתזמורות האנדלוסיות בכלל, יום חג לחברה הישראלית כולה. זה גם יום חג למשרד התרבות שאני עומדת בראשו וגאה לעמוד בראשו בשנתיים וחצי האחרונות: זכות שלי, של הצוות, של משרדי, של המועצה לתרבות, של מדור מוזיקה להוביל את אחד השינויים שמסמן בעיניי את השינויים שעוברת החברה הישראלית בשנתיים וחצי האחרונות.
מעתה ואילך, גם מרווחים של פחות מחצאי טון. יתנו את הטון בקדמת במת המוזיקה הקלאסית הישראלית. מדינת-ישראל העניקה שנים רבות לפילהרמונית הישראלית מעמד בכורה-הן ברמה המקצועית והן ברמה התקציבית. הפילהרמונית התנוססה הרבה מעל כולן. מאחורי שובל שמלתה של הכלה היפה שלנו הפילהרמונית, השתרכו כל האחרות וקולן לא נשמע. בעבר, לפני כתיבת מבחני התמיכה בתזמורות, לפני למעלה מעשור, מעמד הבכורה לפילהרמונית-הסימפונית-המערבית-הקלאסית ניתן ללא כל צורך לנמק. התייחסו למעמד הבכורה כמעין חוק טבע, כאקסיומה, זה ברור שיש לנו תזמורת פילהרמונית לאומית ולא שואלים שאלות.
איש לא העלה תמיהה או הרים גבה מדוע רק תזמורת קלאסית מערבית, זוכה לבכורה בעוד שלמעלה ממחצית העם במדינת-ישראל, בחברה הישראלית אוהב ומאזין למוזיקה קלאסית מסוג אחר, מן המזרח, מהאנדלוסיה, מארצות-ערב. וזה צורם, לא בגלל שהתזמורת הפילהרמונית שהיא זאת שהוגדרה כתזמורת לאומית, לא ראוייה לכך-היא ראוייה מאוד, תזמורת מפוארת, עם הישגים נפלאים ברחבי העולם, מייצגת את ישראל בכבוד ובגאווה. אלא בגלל שזה הדהד אצלי את הויכוח של "כור ההיתוך" של בן-גוריון, ולמה שקרא ז'בוטינסקי בלשונו, "תזמורת האומה".
בן-גוריון שיש לו הרבה זכויות, רצה פסקול אחד-כל הקולות הם קול ישראלי אחד. והם הוגדרו כקלאסיקה וזהו. להשאיר בגלות או יותר נכון, בגלויות השונות, את הצבעים והצלילים שהבאנו מהבית. ז'בוטינסקי אמר, כל אחד ינגן בכלי הייחודי שלו. וכך, רק כך, ברב-גוניות הזאת, כך נביא את העושר התרבותי האמיתי לחברה הישראלית.
ואז כעבור עשרות שנים, זכיתי להוביל לרגע היסטורי זה-רגע של תיקון עולם. היה זה בתאריך ה-13 בספטמבר לשנת 2017, תזכרו את התאריך הזה, חתמתי על תיקון מבחן התמיכה בתזמורות מתוך רצון לתת למוזיקה הקלאסית מן המזרח ומצפון-אפריקה את המעמד שנשלל ממנה כל-כך הרבה שנים. התיקון בא להעניק למוזיקה הנפלאה הזאת את מעמד הבכורה כגוף מוזיקלי מוביל לצד אחותה הפילהרמונית הישראלית".
בסיום הטקס, הגיחו בהפתעה נגני התזמורת האנדלוסית הישראלית הלאומית-אשדוד מתוך קהל הנוכחים והחלו לשיר פיוטים נשגבים ולנגן, ומנחה הטקס כמובן, חתם בברכת תודה לכלל האנשים אשר הובילו למהלך היסטורי זה בכלל ולאנשים שהגיעו לטקס מרגש זה בפרט.