אמנית הקרקס הצעירה, אליסה שכטר בת 17 מאשדוד, הגיעה השבוע להישג יוצא דופן. היא העפילה למקום השלישי באחת מתחרויות הקרקס הנחשבות בעולם – פסטיבל הקרקס הבינלאומי במונטה קרלו שבמונקו.
שכטר הייתה הישראלית היחידה שהשתתפה בתחרות זה עשרות שנים, דבר שמדגיש עוד יותר את ההישג שלה.
אליסה שכטר בפעלול שלה בתחרות. רק היא והחישוק גבוה גבוה. צילום: ולדימיר שכטר
הקטע שבו התחרתה היה נאמבר אווירי על חישוק שנמשך 5 דקות ארוכות. בינה ובין הקרקע הפרידו כ-10 מטרים ללא שום אמצעי הגנה כמו רשת ביטחון.
למי שלא מכיר, שכטר היא תלמידת י"ב במקיף ז' (במגמת מדעי החברה ורוסית) שאת צעדיה הראשונים בקרקס עשתה בגיל 6. מאז היא מתעמלת בלי הפסקה. כיום היא גם מאמנת בקרקס שעליו היא נמנית – קרקס דורטו באשדוד (תחת חסות החברה העירונית) בניהולו של סלבה נוסינסקי, שמלווה אותה בתחרות יחד עם אביה, ולדימיר, שגם מצלם אותה.
צילום: ולדימיר שכטר
"זה כבוד ענק, אני גאה בעצמי מאוד, המעמד היה ממש מרגש, בטירוף. קוראים בשמך לעלות לפודיום ואומרים "ישראל" בנוכחות הנסיכה ממונאקו, וואו. יתכן שזה ההישג הכי גדול שלי עד היום", סיפרה ל"כאן דרום" בשיחה ממונקו. בנוסף למדליית הארד, היא קיבלה גם גביע ושלושה פרסים משופטים.
בגלל הנסיעה היא החמציה את הבגרות באזרחות, אבל היא לא דואגת, היא תיבחן בקיץ.
"כבר היו תחרויות כמו בקייב ובסוצ' שהגעתי בהן למקומות ראשונים אבל מונטה קרלו הוא כנראה פסטיבל הקרקס הכי ידוע ונחשב בעולם", מוסיפה שכטר.
מה מניע אותך?
"אתה יודע מה, אני עושה את בשביל האמנות".
קרקס זו אמנות או ספורט?
"שילוב של תיאטרון, אמנות והרבה הרבה ספורט. יש בזה הרבה פיזיות, הרבה תרגילי אקרובטיקה, סלטות, כמובן שיווי משקל, כוח וגמישות".
אליסה, נסיכת מונקו סטפני וסלבה נוסינסקי. צילום: ולדימיר שכטר
היא נולדה בארץ להורים שעלו מרוסיה, אלה וולדימיר. במשפחתה היא הראשונה שעוסקת באמנות הקרקס.
את נתלית בגובה רב, אין רשת או חיבור שימנע נפילה. לא מפחיד?
"כבר לא. בוא נגיד שאין לי פחד גבהים. באימונים יש הרבה נפילות. בזמן אמת לא היו לי נפילות ואני לא לוקחת סיכונים מיותרים".
חובבת אקסטרים?
"מאוד, מאוד, מאוד. טיפוס הרים וכל מה שאפשר. זה וגם התרגילים בקרקס מייצרים הרבה אדרנלין".
את דורשת מעצמך הרבה?
"תראה, אני גם מאמנת ואני דורשת את המקסימום גם מאחרים וגם מעצמי, אני לא מוותרת לעצמי וגם לא לתלמידים שלי. זה ספורט קשה ולפעמים יש רגעי שבירה, אבל אסור לוותר".
מה הדבר הבא?
"אולי מונטה קרלו בוגרים, ובינתיים אשתתף בעוד פסטיבלים בחו"ל ובארץ. גם בפסטיבל שהיה בסוכות באשדוד השתתפתי וקטפתי את המקומות הראשונים".
צילום: Gio Lagorio
כמה שעות את משקיעה באימונים?
"בשבוע ממוצע אני מאמנת שעה וחצי ביום ומתאמנת עוד כשעתיים וחצי. לפחות ארבע פעמים בשבוע".
מה את אוהבת לעשות חוץ מקרקס?
"מטיילת הרבה בעולם גם בגלל הקרקס אבל לא רק. אני אוהבת קיץ ומתה על הים. פה במונקו קר נורא עכשיו, איזה 5 מעלות".
מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה?
"שאלה קשה, אני מאוד מקווה שהקרקס יהיה חלק מהחיים שלי. הקרקס בארץ לא זוכה לאותה התייחסות כמו בחו"ל. כאן קרקס זה בדרך כלל משהו שקשור לליצן עם אף אדום או משחק ילדים, אבל בחו"ל זה נחשב הרבה יותר, אמנות ותרבות לכל דבר ועניין. זה מה שאנחנו מנסים לעשות בקרקס דורטו".
