יום שלישי, שמונה בערב, אט אט אולם המשכן לאומניות הבמה התמלא, כמעט עד אפס מקום. תכונה רבה הורגשה בין באי הקונצרט "שיר ידידות" של האנדלוסית אשדוד שתכף יחל. אם "סאלח פה זה ארץ ישראל" בעט הישר בבטן הרכה של יוצאי צפון אפריקה הרי שהערב הזה מילא את ליבם בגאווה, ולא רק שלהם. ערב שירת הבקשות, לא היה רק הזמנה לפיוט, אלא יותר כמו הזמנה לפתוח את הלב למסורת ארוכת שנים, לפנות לה מקום של כבוד. ואכן, האור היחיד שהאיר את האולם הגיע מהבמה (הסמארטפונים עברו למצב שקט, זמן למוזיקה מהלב).
צילום: רפי דלויה
לטובת אלו מאתנו שלא מכירים את שירת הבקשות, נספק את התפאורה והנסיבות – שירת הבקשות מתקיימת בעונת החורף, בשעות הקטנות של ליל השבת, עד לדמדומי האור ועלות השחר של בוקר יום השבת. השירה מתקיימת בדרך כלל בבית הכנסת, שמסודר באופן מיוחד לצורך האירוע, פתוחה לכל מי שירצה, אבל מתנהלת על פי חוקים וכללים ידועים מראש, על פי ספר שירים (שני ספרים עיקריים לשתי המסורות השונות) המאגד בתוכו הן את השירים עצמם והן את ההנחיות המוזיקליות לביצועם. התכנים בהם היא עוסקת הם בעיקר שבח לקב"ה, שירי שבת ושירי געגועים לארץ ישראל.
תהליך היווצרותו של מנהג שירת הבקשות אינו ברור דיו, אולם ידוע שפיוטים מסוג "בקשה" נכללו כבר במחזורי תפילה מספרד, לפני הגרוש. התפילה בלילה, שהיא מאפיין מרכזי של שירת הבקשות, הייתה נהוגה בספרד ובארץ ישראל כבר בימי הביניים. שירת הבקשות צברה תאוצה בחוג המקובלים בצפת במאה ה-16. עם התפשטותה של תורת הקבלה הצפתית, הגיעה שירת הבקשות לארצות אגן הים התיכון והונהגה בקהילות עיראק, מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, איטליה, רודוס יוון, יוגוסלביה טורקיה לבנון וסוריה. שירת בקשות הונהגה גם בכמה קהילות ספרדיות במערב אירופה כדוגמת אמסטרדם ולונדון.
ישי ריבו מרתק את הקהל. צילום: רפי דלויה
התזמורת על שלל נגניה עלתה לבמה, לבושים חג. בקונצרט התארח הפייטן הגדול אמיל זריהן שהרטיט את לבבות הקהל. מודה, לא הכרתי אם הפרסונה טרם המופע, אך מספיק היה לראות את החיוך של אמא שלי כשהוא נכנס לבימה בכדי להבין שמדובר באושיה. אבל כדי לוודא שאכן הבנתי במי מדובר היא ספק שאלה ספק הבהירה לי "הוא הגדול מכולם, כן? איזה כבוד". כשהוא פתח את הפה, לא היה צריך להכביר במילים, הפייטן הנודע מצדיק את השם שיצא לו למרחקים ויחד עם הפייטן מני כהן ,פייטן ומחנך הפועל רבות בלימוד פיוט וקידום שירת הבקשות התרחש הקסם.
מתוך מחשבה לחבר את הדור הצעיר למסורת ארוכת השנים ולמילים שנכתבו אי שם בימי הביניים נרתם למשימה ישי ריבו שהרטיט עם "סלאם עליכום". ישי הוא מהיוצרים ומהקולות המקוריים במוסיקה הישראלית, שיריו זכו לחיבוק חם ולשיתופי פעולה עם אומנים כמו שלמה ארצי, עידן רייכל ויונתן רזאל וכשפוגעים בו על הבמה ניתן להבין מדוע, יכולת ווקאליות מרשימות שלקחו את הקהל למחוזות רחוקים. לרגע ניתן היה לשכוח שאנחנו בעיר הנמל.
אורח נוסף ומיוחד היה יגל הרוש, מוסיקאי, מורה וחוקר, יליד דימונה שנשאב אל המילים ואל עושר הטקסט של עולם הפיוט. לאחר מחקר מעמיק של שירת הבקשות ייסד יגל את אנסמבל "שיר ידידות" שהוביל את הערב.
לאורך שעתיים של קונצרט מוזיקלי ייחודי, חדש וישן התמזגו לאחד. ביצועים מקוריים אותנטיים לצד חידושים מודרניים בהרמוניה נפלאה. נדמה היה שהנגינה הפליאה ופרטה גם על נימי נפשם של הבאים.
חזרתי הביתה סקרנית. אז עשיתי קצת שיעור בית, ואלו תוצאותיהם: התזמורת האנדלוסית הישראלית נוסדה ב-1994 באשדוד המשמשת כמשכנה הקבוע. מאז הקמתה ועד היום משמרת התזמורת האנדלוסית הישראלית ומפיצה את המורשת המוזיקלית שנוצרה בתקופת תור הזהב בספרד. בשנת 2006 זכתה התזמורת האנדלוסית בפרס ישראל.התזמורת מונה 40 נגנים, חלקם מנגנים על פי תווים, בכלים קלאסיים מערביים וחלקם גדלו מינקותם על המוזיקה האנדלוסית, מנגנים על פי הזיכרון ומתרגלים את היצירות מדור לדור. חלק בלתי נפרד מהיצירה המוזיקלית האנדלוסית הם השירה, הפיוטים וסולני התזמורת שולטים ברזיהם של הפיוט העברי והערבי. לאורך השנה מופיעה התזמורת בפני אלפי אנשים ברחבי הארץ והעולם וגם לוקחת חלק בפעילות ענפה במערכת החינוך בקרב ילדי הגנים ובתי הספר.
