יומו השלישי של פסטיבל אשדודשירה 2018 יצר תחושה אופטימית שאמנות, יצירה ומוזיקה אכן מחברות בין כולם, זאת לאחר יומו השני אשר הביא לקריאה של שינוי ותיקון.
היום השלישי הביא את שירת מדבר של בדואים תושבי רהט, המשיך לאתיופית בשירה הישראלית החדשה ועד להרכב סיסטם עאלי שעושים מוזיקה שכולה מסיבת מסרים בארבע שפות. לקינוח נהנה הקהל מכיתת אמן עם עלמה זהר בהנחיית לבנת בן חמו והדובדבן היה ערב הקראת השירה האחרון השנה בבר ה"זרם".
שירת מדבר בים אשדוד
סלאח אבו ג'עפר שמוביל את הסלון הספרותי התרבותי ומנהל הסיפריה ברהט הנחה את ערב השירה הבדואית שהתקיימה לראשונה כחלק מפסטיבל אשדודשירה לדורותיו.
ג'עפר סיפר כי הוא מזמין המון אורחים אליו לרהט לערבי תרבות ושהאירוח בפסטיבל הוא אירוע של 'ייצוא' מהנגב לאשדוד בו הוא והמשוררים מגיעים עד לבית שלנו מ'תרבות האחר', מעומק ההיסטוריה, משורשי האדם הקדמון מתוך אהבה לשפת אמו ורצון למצוא את המשותף והדגיש כי החיבור נמצא באהבה לספר ולאותיות, לכל תנועה, פונט, צליל, מילה ומשפט, לכל בית ולכל שיר.
שירת מדבר בדואית בפסטיבל אשדודשירה 2018. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
חברי הסלון לתרבות ברהט התאחדו לפני כמה שנים במטרה ליצור תרבות חדשה ובמטרה ללמוד ולכתוב שירה ותוך כדי כך לאסוף ולתעד את הפולקלור הבדואי שכן בעקבות כך השירה הבדואית מקבלת תאוצה בתקופה האחרונה. לאחרונה הוציאו קובץ שירה ראשון בספר שירה של צעירים מכל אזור הנגב שמתכנסים פעם בחודש… בשפה הערבית ובקרוב מקווים שיתורגם גם לעברית.
אם המעמד מרגיש לכם טבעי, דעו שעבור המשתתפים ההשתתפות בפסטיבל והבמה שקיבלו אינה מובנת מאליה וניכרה ההתרגשות הגדולה מעצם הבמה שקיבלו בעיר באשדוד כחלק מפסטיבל. בין הקטעים שהקריאו נוגנה מוזיקה בדואית מקורית בכלים רבב וסמסומייה.
המשורר סעד אבו ג'נאמי סיפר על הארומה של הקפה, האוהל, בית ספר עם מורים שדגלו בחינוך דרך אלימות, ללא ספרים וכמובן בלי ספריות. הוא שיתף על הגילוי האישי המאוחר שלו לגבי זה שהוא חובב קריאה ושירה בעברית, ערבית גם של כותבים מקומיים וגם תרגומים של גדולי הסופרים.
האתיופית בשירה הישראלית החדשה
קולקטיב משוררים בני העדה האתיופית הציגו על הבמה שירה ישראלית בדגש על הצגת המאבקים והסיפורים האישיים באמצעות שירה, מוזיקה ומחול.
ג'נט בלאיי שכיכבה ערב קודם לכן במופע "שיר לאחותי" ותופיע הערב (רביעי) במופע "שבבית שלהם יעשו מה שהם רוצים" פתחה את הערב של האתיופית בשירה הישראלית החדשה.
גנט בלאיי במופע האתיופית, אשדודשירה 2018. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
בלאיי, התחילה לפרסם את שיריה לפני כחמש שנים וחיפשה מישהי אחת שדומה לה ועושה כמותה. לפני כשנתיים קיבלה אימייל בו נשאלה האם תרצה להשתתף בערב שכולו משוררים יוצאי אתיופיה, הם נפגשו בבית קפה בדרום תל אביב, ערב שהיה היסטורי עבור המשתתפים, משהו שלקחו לכל החיים האווירה הטקסטים החיבור המיידי.
משתתפי הערב מהקהילה האתיופית לא גדלו ביחד אבל דוברים את אותה השפה, בין אם בטקסטים, בשירה, מעולם המחול והציור ודרך האמנות להוציא את השירה האתיופית מהמגירה. כל אחד מהמשתתפים הביא עצמו ממקום נקי ואותנטי וביחד יצרו שפה משותפת, עוצמתית, מלאה בכאב, כעס, חלומות, השלמה ואהבה.
האתיופית בשירה הישראלית החדשה מבקשת צדק, בין קורבנות לגזענות, בניסיונות לנהל דו שיח עם כל מי ששונה הם מנסים להתחבר לחברה היהודית, הישראלית, להתחבר לשורשים, להיות פשוט מי שהם, כל אחד בפני עצמו כחלק בלתי נפרד מהשרשרת של החברה הישראלית.
מופע מחול, האתיופית בפסטיבל אשדודשירה 2018. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
עלמה זוהר צילום: פושאפ גירלס
כיתת אמן עם עלמה זהר
עלמה זהר שכבר זכתה בתארים נחשבים שכל אמן שואף אליהם, הגיעה לכתת אמן במונארט באשדוד ובשיחה אינטימית עם לבנת בן חמו שדרנית גל"צ, סיפרה שפרצה וכבשה את המוזיקה הישראלית רק בגיל 30 על אף מעולם לא ממש למדה מוזיקה ואם כבר היה לה ניסיון מקצועי כלשהו, היא בכלל עסקה בנגרות.
מיד עם הפריצה שלה, דבר אחד היה ברור כשמש- עלמה בלטה כקול אחר וחדש במוזיקה הישראלית. היא עשתה מוזיקה בעיקר בשביל עצמה, הופיעה רק פעמיים בחייה עד שהאלבום הראשון יצא והודתה כי ממש לא ציפתה להצלחה הגדולה שבאה כהרף עין. אחרי שזכתה בתואר זמרת השנה התחילה באמת לעבוד על להופיע על במות, לשיר מול קהל, קיבלה חיבוק תקשורתי אוהד שהביא לחשיפה גדולה בכל רחבי ישראל.
במהלך הערב ניכרה הרגישות בשיחה בין בן חמו לזהר, עם המון חן והמור עצמי זכה הקהל לתחושה של שיחה אישית והיכרות מעמיקה שנתנה פרשנויות שונות לשיריה ויצירתה של זהר, שגם ביצעה כמה משיריה האהובים כשזיו מורן ליווה אותה על הגיטרה.
עלמה זוהר צילום: פושאפ גירלס
סיסטם עאלי
קפה התיאטרון בבית יד לבנים באשדוד ידע חגיגה של ממש, עם הרכב סיסטם עאלי שמילא את הבמה בתצוגה מרהיבה של אמנות חוצות גבולות ושפות, באנרגיות מטורפות של מוזיקת היפ הופ חזותית, קצבית ומקפיצה שלא הותירה את הקהל אדיש ויתרה מכך, השילוב של השירה בארבע שפות שונות יצר ערבוב שמצד אחד נטרל את כל הגבולות דרך הצלילים ומצד שני יצר תחושת אחדות ואופטימיות שאולי זו המוזיקה שעוד תצליח להביא את השלום.
סיסטם עאלי צילום: פושאפ גירלס
הבר האחרון
בשלושת הימים הראשונים של הפסטיבל התקיימו ערבי הקראת שירה של משוררים צעירים ו'אנונימיים' בשלושה מוקדי בילוי בעיר- עלמא, זה ואמש בבר ה'זרם'. כל מי שרצה עלה לקרוא בין אם ממחברת ישנה או מהסמארטפון, אל מול קהל אוהד שהופתע מהיצירתיות, מהסגנונות השונים, מהפתיחות בכתיבה ובעמידה החשופה מול הקהלים וללא ספק, אם חשבתם לרגע שהשירה הכתובה היא דבר שעומד להיעלם מן העולם, הרי שהשירה נרקמת דרך סגנונות ונושאים חדשים בהגשות לא פחות מעוצרות נשימה.
הקראת שירה בזרם, פסטיבל אשדודשירה 2018 צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
מה הערב בפסטיבל?
בשעה 19.00 לבנת בן חמו תארח בכיתת אמן את ישי ריבו במונארט (סולד אאוט חברים, מתנצלים)
בשעה 19.30- "חרוז מקשת"- אירוע שירה שכולו פואטיקה אקטיביסטית ואקטיביזם פואטי במרכז פסג"ה, בשיתוף הקשת הדמוקרטית המזרחית.
בשעה 21:00- המופע "שבבית שלהם יעשו מה שהם רוצים"- שירה ודראג מהמפריפריה הלהטב"קית בפירמידה במוזיאון אשדוד.
לכרטיסים חייגו 08-9568111 או כנסו לאתר אשדודשירה.
