זוכר, בדרך לגימנסיה?

נפגשו בין בתי ספר

שמרית ואוהד יפרח מאשדוד
הכירו: במקיף ו' ובמקיף א'

אוהד (33), סמנכ"ל רשות הספורט העירונית באשדוד, ושמרית (34), גננת, שניהם אקדמאים בעלי תואר שני, נשואים תשע שנים וחצי ומתגוררים באשדוד. לזוג שלושה ילדים: יהב (8) דניאל (בת 6.5) וגאיה (3).

והיום: אוהד ושמרית יפרח

כמה שנים אתם ביחד?

"אנחנו נשואים תשע שנים וחצי וסך הכול ביחד 18 שנים. יצאנו כזוג תשע שנים לפני החתונה, מגיל 15 בערך".

איך הכול התחיל?

"בתקופת התיכון היינו יוצאים לבלות עם חברים בחוף הים באשדוד שנקרא אז החוף התאילנדי, ובתקופת חופש הגדול אני והחברים שלי פגשנו בשמרית וחברותיה, וכבר באותו הערב התחילה ההיכרות בינינו".

אוהד למד במקיף א', ושמרית במקיף ו'. אוהד היה צריך להתאמץ למשוך את תשומת לבה כבר באותו הערב על החוף, ולאחר שיחה ארוכה לתוך הלילה קיבל את מספר הטלפון המיוחל. אז החל סיפור האהבה להירקם, כמה פגישות מתחת לביתה של שמרית, שהיה אז ברובע י"א, ומשם הכול היסטוריה.

היו פרידות בדרך?

"בלי עין רעה, לא! אפילו ניסיון לקחת הפסקה עוד כשהיינו בתיכון לא החזיק מעמד יותר מ-48 שעות".

תקופת הצבא: "שמרית התגייסה לפניי ושירתה כמשקית ת"ש בבסיס שנמצא ברמת אביב. כבר אז הזוגיות הייתה חשובה, וכשחשוב עושים מאמץ, ושמרית שיחקה אותה והתעקשה לחזור בכל יום ולישון בבית", מספר אוהד, ושמרית מוסיפה: "אוהד, שהיה שחקן כדורגל בתקופת הצבא, שירת במז"י, כך שנינו חזרנו הביתה בכל יום, ותקופת הצבא לא היוותה מכשול רציני בזוגיות וצלחנו אותה ללא בעיה. כמובן שלזוגיות שלנו היה משקל מכריע ברצון לשרת קרוב האחד לשנייה".

אהבה מתמשכת

הצעת הנישואים: "היא הייתה מושלמת, לא יכולתי לבקש יותר. וזה הכי לא מתאים לאוהד, הייתי בטוחה שהוא יקנה טבעת ויגיד לי: 'מתחתנים', אבל הוא הפתיע. נסענו לצימר מדהים בצפון, בערב יצאנו לאכול במסעדה, וכשחזרנו לצימר הוא היה מקושט בבלונים, ורדים, היו זיקוקים, התנגן שיר שמאוד אהבתי ברקע, ואז הוא הוציא את הטבעת. לאחר מכן הסתבר שגם הוא לא ידע מה מצפה, הוא פשוט שילם לבעלת הצימר, והיא דאגה להכול", מספרת שמרית.

האמנתם שאהבת ילדות, נעורים ועלומים תחזיק מעמד כל כך הרבה זמן?

שמרית: "האמת שלא חשבנו על זה". אוהד: "אם היו שואלים אותי בתקופת התיכון אם אני חושב שאתחתן ואשאר איתה לנצח, בטח הייתי אומר שהלוואי, אבל אני לא מאמין… רק לאחר השחרור מהצבא הבנו שנועדנו להיות יחד, וזה קיבל משנה תוקף רציני יותר, אולי גם כי התבגרנו קצת. היום אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא ומבינים שזכינו ורק מבקשים שיעזור לנו לשמור על האהבה והתשוקה לעוד המון שנים יחדיו".

מה הסוד שלכם?

"לכבד ולהעריך האחד את השנייה ובעיקר לאפשר לכל אחד להגשים את שאיפותיו ולהתפתח מבלי לכבול האחד את השנייה".

איזה תגובות אתם מקבלים?

"לאורך כל הזמן קיבלנו תגובות חיוביות תמיד. צריך להבין שגדלנו יחד עם הסביבה שלנו, ותמיד כל מי שהכיר אותנו בזמן היותנו נערים פרגן לנו כזוג וניבא לנו המשך חיים יחדיו" .

איך אתם מבלים היום? 

שמרית: "אוהד וגם אני עובדים קשה במהלך השבוע כמו כל זוג צעיר היום. אני כמעט לא מדברת איתו במהלך היום עד שעות הערב היותר מאוחרות, כשהוא חוזר הביתה מן העבודה. בשעות הבוקר והצהריים השיחות שלנו קצרות: צריך להביא, לקחת, לקנות.. לכן כשהוא מגיע הביתה, לאחר שהילדים הולכים לישון, מתחיל זמן האיכות שלנו יחד, אוכלים, מדברים משתפים האחד את השני באיך עבר היום. ובגלל העומס הזה אנו מקפידים לבלות לפחות פעם בשבוע ולשבור את השגרה, בעיקר ביום חמישי לצאת למסעדה טובה או בר שקט, לפעמים לבד, אבל לרוב עם חברים. לא חסרים לנו מקומות טובים באשדוד, ואנו אוהבים לבלות כאן. בנוסף, אנו מרשים לעצמנו ומקפידים לא לפספס לעשות טיול פעם בשנה בחו"ל ללא הילדים ולהתפרק קצת יותר".

טיול או חוויה משותפת שלא תשכחו?

"היו הרבה. כל זמן שאנו יחד אנו נהנים, אבל אם צריך לציין טיול אחד, אבחר את הטיול שלנו לברצלונה, שנינו לבד. נהנינו האחד מן השנייה ללא הפרעות וללא צורך להתחשב באחרים. הסתובבנו יחד בעיר המדהימה, בילינו, עשינו שופינג כמובן ובעיקר היינו יחד 7/24 ללא הפרעות. אבל ללא כל ספק החוויה הגדולה מכולם שלעולם לא נשכח היא כל אחת מהלידות של שלושת הילדים המדהימים שלנו".

אהבה שנרקמה בהפסקות

רוביר וסיוון כהן מאשדוד
הכירו: במקיף ו'

רוביר וסיוון כהן (רביבו), מאשדוד, בשנות ה-30 לחייהם, הכירו עוד בימי התיכון. כיום הם נשואים והורים לשני ילדים.

רוביר וסיוון

מזמן כבר נאמר שלא טוב היות האדם לבדו. הקסם הזה של "קליק" של ממש, כן ומדויק יכול לקרות לכל אחד מאיתנו בכל זמן נתון ובכל מקום בתוך שבריר שנייה בלי כל התראה מוקדמת. לרוביר וסיוון כהן (רביבו) מאשדוד זה קרה "ביג טיים".

"למדנו יחד בבית הספר התיכון מקיף ו' באשדוד. היינו באותה שכבת גיל, זה היה בכיתה י"א, היינו בני 17 ו-18, כאשר בהתחלה היינו חבורה של ידידים ולאט לאט, טיפין טיפין, התקרבנו. זה אולי יישמע נדוש, דביק וקלישאתי, אבל זאת הייתה אהבה ממבט ראשון", הם מספרים.

היא: סיוון כהן-רביבו, 32, עובדת בעיריית אשדוד. הוא: רוביר כהן, 31, מנהל חנות. הם נשואים והורים לטליה בת החמש ולאליאב בן השנה וחודשיים.

מה אתם זוכרים מתקופת בית הספר?

"היינו ילדים, זה היה מזמן, לפני 14 שנים, כך שקצת קשה לנו לשחזר מאותה התקופה, אבל אם כבר בעניין זה עסקינן – אז את החיזורים הבלתי פוסקים בשעות ההפסקה ואת ההברזות משיעורי גיאוגרפיה יחד באופן קבוע".

מי התחיל עם מי?

"אני התחלתי איתה".

זו הייתה אהבה ראשונה?

שניהם: "כן".

היו פרידות בדרך?

"לא, קשר רציף".

הצעת הנישואים: ב-15 באוקטובר 2010, בעודם נופשים בבית מלון בים המלח, פנה רוביר לסיוון: "שנייה, אני צריך להביא משהו מהחדר". לאחר דקות מספר נתבקשה סיוון לעלות לחדר. "עליתי, ומפתח המעלית ועד שהגעתי לחדר היו פזורים פתקים. בכל פתק ופתק היו רשומים מחמאות ופרגונים, ואז לבסוף הגעתי לחדר, והוא כרע ברך עם טבעת. היה מאוד מרגש", מתארת כהן-רביבו.

הסוד לזוגיות רבת שנים?

"לדבר על הכול מהכול, גם כשכועסים. לחיות בשקיפות מלאה זה לצד זו. שרדנו ועודנו שורדים, ברוך השם, תודה לאל, כל כך הרבה שנים יחד, לאט ובעדינות. ככה זה כשיחסינו מושתתים על אמונה, כנות ואהבה ובעיקר כבוד הדדי, הערכה ומילה טובה", הם מסכמים.

הכירו ב-י', נפרדו וחזרו ב-י"ב

אלונה ואיגור פולבסקי מאשדוד
הכירו: במקיף ג'

אלונה (25), גרפיקאית במקצועה, ואיגור פולבסקי (25), מנהל מחלקה בגיל קאר רכבים, הורים ללאון (1.8), הכירו במסדרונות בית הספר התיכון מקיף ג' באשדוד.

משפחת פולבסקי בהרכב מלא

כמה שנים אתם ביחד?

אלונה צוחקת: "אחרי הרבה זמן כבר שוכחים", לאחר שנייה היא אומרת, "תשע שנים עכשיו באוגוסט. הכרנו בכיתה י'".

היו פרידות בדרך?

"נפרדנו אחרי חודשיים בכיתה י', בכל זאת היינו ילדים, וחזרנו בכיתה יב', למרות שכל הזמן הזה לגמרי הייתי מאוהבת בו", אלונה מתוודה. "במבצע עופרת יצוקה ב-2009 פתאום הוא שלח לי הודעה במסנג'ר והתחלנו לדבר. לא הבנתי מה קרה, כי לא דיברנו שנתיים, ואפילו הייתה לו חברה! כל זה כשאנחנו לומדים באותו מקיף, ובזמן הזה ראיתי אותם הולכים יד ביד", אלונה צוחקת. "אחרי שהם נפרדו התחלנו לצאת, מהר מאוד התגייסנו, ממש באוגוסט שלאחר סיום הלימודים. ומהר מאוד הגיעה הצעת הנישואים", היא מוסיפה.

וככה היינו פעם

תקופת הצבא: "וואו, בצבא היה קשה. אני הייתי גרפיקאית בנחל שורק, ואיגור היה טכנאי רכבים באוגדת עזה. הוא היה סוגר הרבה, ובכלל היציאות שלנו לא היו מתוזמנות. גם כשהייתי יוצאת בימי חמישי, פתאום הוא היה סוגר שבת, מבאס. תקופה קשה, אבל עברנו אותה, ואיך אומרים 'מי שעובר את הצבא, נועד להיות ביחד'. אם עוברים את הזמן הקשה, אז אחר כך הכול יעבוד".
הצעת הנישואים: "נסענו לצימר, בכלל בכלל לא ציפיתי להצעה, היינו אז ביחד בערך שש שנים. בזמן שלא הייתי בצימר הוא ארגן את המקום והציע לי, שמחתי".
לשניים קעקוע זוגי. אצל אלונה רשום to infinity ואצל איגור ההמשך and beyond, והפירוש הוא: עד אין סוף ומעבר לו.

אז הייתי חייבת לשאול, באמת חשבתם אי-שם בכיתה י' שזה יהיה לנצח?

"האמת שבכיתה י' התחלנו לצאת והיינו ילדים, לא חשבנו כל כך רחוק. אבל זה הצליח".

מה הסוד?

אלונה משיבה: "להקשיב ולדבר על כל דבר הכי קטן שמפריע, לא לאגור ואז מתפוצצים, וזאת לא הדרך. תמיד לדבר על הכול, הכי טוב. וכמובן אמינות, זה כי חשוב בעולם".

איזה תגובות אתם מקבלים?

"אומרים לנו לפעמים: 'מה, זה די החברות הראשונה שלכם, והלכתם איתה עד הסוף. מה עם קצת לבדוק ולראות עוד אופציות?' אבל אני אומרת להם שלא צריך, ואם מצאת משהו שטוב לך, ואת יודעת שזה זה – זה מספיק".

מה הבילויים שלכם כיום?

"יש ילד, אז מקדישים בעיקר את כל הזמן בשבילו, מפנקים אותו ומטיילים איתו. אנחנו אוהבים בזמן הפנוי להתפנק וללכת לסרט או מסעדה".

הכירו ביסודי, הפכו לזוג בתיכון

עדן ואסף אסייג מאשדוד
נפגשו בחופית, התחילו לצאת במקיף ט'

עדן (26), נציגה בכירה בפלאפון, ואסף (26), בעל עסק עצמאי ללחמים, חברים כבר מכיתה א'. אם תשאלו את החבר'ה, כולם יגידו: "ידענו שהם יתחתנו, זה היה ברור עוד אז".

עדן ואסף

כמה שנים אתם ביחד?

"תשע".

איך הכול התחיל?

"וואו, את מחזירה אותי אחורה. אנחנו ביחד מכיתה א' בבית הספר היסודי חופית, אבל רק בכיתה י"א, אי-שם במקיף ט', עשר שנים אחר כך, זה התפתח למשהו, עד אז זה ידידים והודעות באיי-סי-קיו. ואיך זה קרה? הוא פשוט ביקש ממני בשיעור ספורט לשמור לו על הפלאפון ועל המפתח, הוא חזר שעה אחר כך ומשם התחלנו להיות בקשר טוב יותר. הקשר התחזק, יצאנו מלא בתור ידידים, שנה שלמה של יציאות. בתום השנה הזאת, בתחילת ינואר של כיתה י"ב, הוא סיפר לחברה שלי שהוא חלם עליי. ואז נפגשנו במרינה, והוא אמר לי שנראה לו שהוא אוהב אותי, ואמרתי: 'יאללה, בוא ננסה'".

וכל זה כשהם שכנים, גרים בניין ליד בניין. אם תשאלו אותי, ממש בת השכן.

היו פרידות בדרך?

"לא, לא היו פרידות. הזוי, אבל אף פעם לא נפרדנו".

תקופת הצבא: עדן הייתה בשירות לאומי בעירייה, ואסף היה נהג. אל תשאלו אם היה להם קשה או איך הם הסתדרו עם יציאות ושבתות. "לא הייתה בכלל בעיה בצבא", עדן מסכמת במשפט פשוט.

אחרי הצבא אסף עבד באינטל קריית גת, ואז התחיל בקו חלוקה של לחמים. שנה וחצי לאחר מכן אסף כרע ברך.

אז בבית הספר, על הקיר תמונה

הצעת הנישואים: "בכל פסח – זה הזמן שלנו. שבוע של חופשה כי אסף עובד בלחמים. קבענו לצאת כל החברים לבילוי. אסף אמר לי שאנחנו קופצים לפני כן ל'על האש' ונמשיך משם. הגענו לחוף הים באשדוד למסעדת בייס. שם מישהו פנה אליי ואמר שהוא צריך להראות לי משהו", היא נזכרת וממשיכה, "זו הייתה כמו הולוגרמה כזו שמסתובבת ומראה תמונות שלנו עם כיתוב 'עדן, התנשאי לי?' כמובן שהוא סגר את כל המסעדה, וזה היה מדהים. כל החברים היו שם. במעמד הצעת הנישואים היינו יחד שבע שנים".

האמנתם שאהבת נעורים תחזיק מעמד כל כך הרבה זמן?

"לגמרי לגמרי. תמיד ידענו שזה זה".

מה הסוד שלכם?

"אמון. ללא ספק".

איזה תגובות אתם מקבלים?

"החבר'ה מבית הספר תמיד אומרים לנו: 'ידענו שתתחתנו בסוף, זה היה צפוי", הם צוחקים.

בילוי משותף?

"יש לנו בר מושלם מתחת לבית, אנחנו פחות אנשי מסיבות".

חלום לעתיד?

"טיול גדול בארצות הברית", הם עונים ביחד בלי היסוס.