מרגש: חשבון הנפש של הדובר של לסרי

עוד יומיים תסתיים תקופת הבחירות הזאת. כמי שכבר עבר כמה מערכות בחירות- אני מוכרח לומר שזו שונה. בניגוד לקודמות, זו מלאה בהסתה, ברוע, באנשים ששכחו שהאנשים עליהם הם כותבים ואיתם הם מדברים הם בעלי משפחה, שכחו שדרך ארץ קדמה לכל דבר: גם לתורה וגם לתוצאות הבחירות.
מרגיש שמשפחתי ואני עברנו סוג של מהלומה במטרה להשתיק אותנו ,מי שעשה טעה. כן,זה כואב אבל אהבה מנצחת ואנחנו משפחה חזקה מאוד .

הנה דוגמאות בודדות לדברים שעברנו אני ומשפחתי בחודשים האחרונים (מזכיר לכולם שאני לא מתמודד):
*בתי בת ה-13 (כן,תקראו טוב, רק בת 13) נכנסה הביתה נסערת כיוון שפגשה אדם ( בכוונה מסתיר את המקום ) שתומך במועמד אחר לראשות העיר, והוא הטיח בה מילים קשות, רק בגלל שאבא שלה עובד עם ראש העיר. אחסוך את המחמאות שהיא קיבלה מאותו אדם שהחליט להתעמת עם ביתי .
* רויתוש מצאה את תמונת הפרופיל שלה בפייסבוק, ביחד עם עם ציור גדול של לשון על צאוורה בתוספת הכיתוב "לקקנית". היו מי שדאגו גם לשלוח לה לפרטי ובתגובות, להכאיב כמה שיותר.
צירוף המילה הזו הלשון המגעילה שהוצמדה לצווארה- באמת בושה!
וזה לא נגמר.
* פעיל של מתמודד אחר בבחירות, שסיפר לי שהוא מתכוון לגרור אותי מהשערות מקומה חמישית בבניין ביום לאחר הבחירות, תוך הדגמה בידיו על לדרך פעולתו העתידית. ועוד כל מיני דברים כאלה, שכוללים ברכות ותפילות שרויתוש מקבלת על העבודה שלי, על הבן אדם שאני, על המקצוע שלי.

עכשיו יותר מתמיד ברור לי, כמו לרוב תושבי העיר, שהאמת, החיובי ועשייה ינצחו בעוד יומיים את הגל המכוער הזה ששטף את העיר בחודשים האחרונים. כנראה זה הולך להפתיע אנשים: אבל אנחנו כולנו שכנים, חברים או לכל הפחות חולקים את אותה העיר.

כל סיפורי המעשיות והשקרים שסופרו בעיר בתקופה האחרונה אולי נאמרו בכוונה לפגוע בלסרי- אבל בפועל הם פגעו בכולנו- העיר שלנו הושחרה בגלל בעלי אינטרס אישי , תושבי העיר נפגעו מהם והדימוי של כולנו התלכלך.
אני יותר מגאה ושמח להיות לצדו (כבר כמעט 15 שנים) של מנהיג שרואה את כלל ולא האישי שביקש במשך כל הדרך קמפיין חיובי, קמפיין שמראה את העשייה, קמפיין שלא פוגע אישית בשום אדם, לא יוצא כנגד אדם מסויים ובטח לא נגד משפחתו.
זאת מנהיגות וזו אחת הסיבות שביום שלישי יבחרו בו שוב לנהל את העיר.

צירפתי צילום של הדגל האנושי בים שעשינו כולנו, תושבי העיר, ופורסם בכלי התקשורת הארציים והמקומיים ביום העצמאות האחרון. ההמנון הלאומי התנגן והתמלאנו גאווה .במיזם הזה השתתפו אנשים מכל גווניה של האוכלוסיה, מכל הגילאים ומכל קצוות הקשת העירונית והוא ההוכחה שכוחנו באחדותנו, וביחד אנחנו יכולים ליצור דברים יפים.
עוד יומיים יחזור השקט לעיר. לצד השמחה הגדולה, הכאב האישי של משפחתי ושלי לא יחלוף מהר, סוג של פוסט טראומה .
ועם כל זאת גאה להיות אשדודי !