מה כמות המזהמים שנפלטים מהמפעלים בסביבה שלנו? מה מפל"ס הזיהום בסביבתנו? המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המצאי הארצי של הפליטות לאוויר לשנת 2022 וכן את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס) לשנת 2022, הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים. המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המפל"ס מדי שנה מאז 2012.
המפל"ס מציג את פליטות המזהמים של 572 מהמקורות הגדולים בישראל. כמדי שנה, המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות.
אז מה קורה באזורי התעשייה בצפון אשדוד?
באזורי התעשייה שבצפון אשדוד פועלים 12 מדווחי מפל"ס תעשייתיים. באזורים אלה חלו הפחתות בפליטות מזהמים לאוויר בשיעור של 23% עד 98% משנת 2012.
המפעל המזהם ביותר באשדוד הוא כמובן תחנת הכוח אשכול.
מפעל הקורנס. צילום: דור גפני
חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים: בשנת 2022 חלה הפחתה של 13% – בעקבות פעולות שננקטו לאחר פרסומי המפל"ס של השנים 2020 ו-2021 שהציגו עלייה של 107% במצטבר. ההפחתות התרחשו במפעלי אדמה אגן ויהודה פלדות. במפעל הקורנס נמשכה מגמת העלייה בפליטת עופרת ובנזן (אך ללא חריגה מערכי הפליטה המותרים).
תחמוצות חנקן: בשנת 2022 חלה עלייה של 15% בעקבות גידול בהיקף פעילות תחנת הכוח אשכול.
NMVOC: עלייה של 38% בשלוש השנים האחרונות נובעת בעיקר ממפעלי סולבר מוצרי חלבון (עלייה בהיקף פעילות) ופז בית זקוק אשדוד. בשנת 2022 נרשמה עלייה של 14%.
בתחנות ניטור האוויר בכל מרחב אשדוד – מרחב המגורים בעיר: לא נמדדו חריגות מערכי הסביבה בשנת 2022.
בית הזיקוק באשדוד. צילום: אילן אסייג
הרחק מאזורי מגורים: בתחנות ניטור תפעוליות הממוקמות בתוך או בסמוך למפעלים, המשמשות לבקרה ופיקוח על מקורות הפליטה הלא מוקדיים (תחנות "על הגדר"), נמדדו חריגות מערכי סביבה של בנזן ועופרת. בבדיקות הסביבתיות שנעשות על-ידי המשרד באזור התעשיה הצפוני של אשדוד נמדדו שלוש חריגות מהערך הסביבה היממתי של 1,3 בוטאדיאן ו-2 חריגות מערך הסביבה היממתי של טריכלורואתילן.
העיר אשדוד מוצבת במקום השישי ברשימת הרשויות שבהן הנזק הסביבתי בשל הפליטות המזהמות הוא הגדול ביותר בארץ. על פי הדו"ח סך הנזק הסביבתי עומד על כ-800 מיליון ש"ח בשנת 2022.
ד"ר יחיאל לסרי. צילום: ODREY פבל
ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי: "האוויר באזור המגורים באשדוד תקין, אך לצד זאת נמשיך במאבק שלנו להפחתת הזיהום מאזור התעשייה הצפוני כפי שפעלנו בשנים האחרונות. בריאותם של תושבי אשדוד חשובה לנו והנתונים המצביעים על איכות האוויר בתוך העיר מצוינים. לא ניתן לשום גורם מזהם להמשיך בפעולותיו, ונפעל מול כל הגורמים הרלוונטיים כדי לסלק מפגעים ולשפר את איכות האוויר גם באזורי התעשייה לטובת העובדים בהם".
שרון מרק. צילום: אבי רוקח
חברת המועצה שרון מרק, מספר 2 ברשימת "אשדוד מתקדמת": "אמנם בלחץ ציבורי מתמשך ומתמיד הצלחנו לגרום למשרד לפעול מול חלק מהמפעלים המזהמים להפחתת פליטות חומרים מסרטנים ולהציב אמצעי ניטור מזהמים על הגדר. עם זאת אזור התעשייה באשדוד הוא עדיין מוקד זיהום ברמה הלאומית והניטור על הגדרות לא שקוף לציבור. ללא המשך הלחץ של הרשות על המפעלים ועל המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים לא נזכה לנשום אוויר נקי, ובטח ובטח שלא בשכונת פארק לכיש החדשה שמוקמת בסמיכות לאזור התעשייה".
הלן גלבר. צילום: אלעד מלכה
המועמדת לראשות העירייה, הלן גלבר מסרה בתגובה: "דוח פליטות זיהום האוויר שפרסם היום המשרד להגנת הסביבה וקובע שתושבי אשדוד נושמים זיהום אוויר מסרטן היה צריך להרעיד את האדמה עליה עומד בניין העירייה. זו סכנה ברורה ומוחשית שמאיימת על הבריאות של תושבי ותושבות העיר – ובמקום שהנהגת העיר תילחם על מנת לצמצם אותה למינימום האפשרי היא פשוט הזניחה אותה והפקירה את כולנו. בכל מקום מתוקן נבחרי ציבור שבמשמרת שלהם התרחש המחדל הזה היו הולכים הביתה עם כרטיס בכיוון אחד.
"אבל במקום זה הם נשארים על הכסא שלהם וממשיכים להזניח את הנושא עד לרמה שאשדוד הפכה למזוהמת יותר ממפרץ חיפה ואזורי תעשייה אחרים. זה עולה לעיר מיליונים באופן ישיר, ועוד יותר באופן עקיף בעבור התחלואה הגבוהה שהמצב הזה מוביל אליו. ואם כל זה לא מספיק – המצב הזה הולך להחמיר כשיזרמו לכאן חומרים מסוכנים ממפרץ חיפה.
"כראשת עיר אני מתכוונת לשים סוף להפקרות הזאת. במשמרת שלי אשדוד לא תהיה פח האשפה של מדינת ישראל. אני אלחם ואמנע כל מהלך שיפגע בבריאות של תושבי אשדוד – מול כל שר ומול כל ממשלה. זה התפקיד הבסיסי של ראשת עיר ולא אתפשר על שום דבר פחות מזה".
בהמשך לדוח המפלס לשנת 2021 ולאור ריכוז המפעלים הגבוה באזור התעשייה שבצפון אשדוד, המשרד להגנת הסביבה, עיריית אשדוד ואיגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד-חבל יבנה גיבשו והחלו ביישום תוכנית פעולה להפחתת מפגעי זיהום אוויר וריח מאזור התעשייה הצפוני בעיר.
התוכנית כוללת: אסדרה של תנאים סביבתיים ברישיונות העסק ואסדרה של היתרי הפליטה; הגברת סיורי פיקוח; דיגומי פתע בארובות; ניטור רציף סביבתי ובמפעלי התעשייה; סקרי ריח ועוד; וכן פעולות אכיפה משמעותיות, כולל התראות ושימועים למפעלים.
במסגרת תכנית הפעולה ננקטו הליכי אכיפה משמעותיים נגד המפעלים בהם נמצאו חריגות. כך, בשנים 2022-2023 ננקטו תשעה הליכי אכיפה של המשרד בשיתוף האיגוד כנגד המפעלים פז בית זיקוק אשדוד (פז"א), אדמה אגן, סולבר, הקורנס ותחנת מעבר כראדי, ואף הוטלו שני עיצומים כספיים על פז"א ועל תחנת מעבר כראדי.
שריפה באתר פסולת של קבוצת כראדי. צילום: יניר בן אריה, מפקח ינשופ
בד בבד מתנגדים העירייה והאיגוד ומבצעים פעילות למניעת כניסה והרחבה של פעילות תעשיייתית מזהמת ומסכנת לאזורי התעשייה באשדוד בכל דיוני וועדות התכנון, משרדי הממשלה, וועדות הכנסת, ועוד , וזאת על רקע תמ"א 75 – התכנית לפינוי מפעלי מפרץ חיפה. במסגרת התוכנית הושם דגש מיוחד על התנגדות לא מתפשרת להוספה של סיכון בחומרים מסוכנים ובזיהום אוויר באזור התעשייה באשדוד שמקורו באזור מפרץ חיפה ובכלל.
מנכ"לית האיגוד רומי אבן דנן: "נתוני המפל"ס לשנת 2022 מחייבים את המשך והרחבת תכנית הפעולה לצמצום הזיהום באזור התעשייה הצפוני באשדוד והחרפת האכיפה כנגד תעשיות מזהמות באופן מיידי. אמנם גיבוש ויישום תוכנית הפעולה המשותפת, קידמו אסדרה נחוצה והביאו להפחתה מסוימת בפליטות של חומרים מסרטנים וחשודים כמסרטנים, ואף ניתן להצביע על ראשיתה של מגמה, אך זו אינה מספיקה. על מנת שנוכל לקדם את יישום תוכנית הפעולה בלוחות זמנים קצרים ולהביא לשינוי מהותי ברמת הזיהום והסיכון הסביבתי, באזור התעשייה הצפוני באשדוד, נדרשים אמצעים ומשאבים רבים נוספים, בהם נחישות רבה יותר מול התעשייה, הכוללת לו"ז קצר לאסדרה וסנקציות כבדות מאד כנגד המזהמים, סגירת היחידות המזהמות בתחנת הכח אשכול, והחלטה חד משמעית של כלל הגורמים הרלוונטים על מניעת העברת תעשיות ממפרץ חיפה לאשדוד ומניעת הרחבת מפעלים נוספים – במסגרת תמ"א 75. כל זאת ועוד נדרש לבצע מיידית על מנת להביא להפחתה וצמצום הזיהום".
