ביום חמישי שעבר תכנית השיקום של אתר סילוק הפסולת הישן רתמים מצפון לאשדוד וייעודו ל"יער פארק חופי" אושרה וקיבלה תוקף. זאת לאחר סיום השלב הראשון של הטיפול באתר, שכלל כיבוי הבעירות הפנימיות,ש במהלכו כובו 82 מוקדים.
עשן עולה מאתר רתמים. צילום ארכיון: דור גפני
ברתמים, נזכיר, הושלכו וגם הוטמנו בו אשפה ביתית, אבל עוד קודם לכן גם פסולת כימית רעילה שנקברה בחביות וחלקה אף פוזר על פני השטח במעין בריכות שמכילות חומר צמיגי ושחור. לפני כ-15 שנה המקום נסגר.
אבל ההשפעה לא הסתיימה. החומרים המסוכנים חלחלו לעומק הקרקע ולמי התהום, ובעירות, בעיקר כאלה שהתפתחו מתחת לאדמה, גרמו לעשן ולאדים רעילים שהגיעו למרחקים.
זיהום האוויר הורגש גם באשדוד וגם במושבי המועצה האזורית חבל יבנה, שהאתר נמצא בתחום השיפוט שלה. לעיתים הרוח נשאה את העשן עד יבנה, גן יבנה ומקומות נוספים. מחפשי מתכות ומציאות למיניהם שביקשו למשל להפיק ברזל ונחושת נברו בתוך האתר והדבר גרם להתחדשות של השריפות ולהחמרת המפגע.
נוזל דמוי זפת ברתמים. צילום ארכיון: דור גפני
רק בשנת 2014 החליטה הממשלה להקצות תקציב מיוחד לכיבוי אתר רתמים ולכיבוי אתר הפסולת שמדרום לו — אתר א.א. מאוחר יותר החלו העבודות בשטח, וכיום לדברי המומחים הבעירות באתר רתמים כבר אינן פעילות. האש כובתה.
כדי למנוע מצב שהדליקות יתחדשו ועל מנת להסיר את המפגע ככל שאפשר נבנתה תכנית לשיקום האתר. אחד החששות היה שהרשויות יסתפקו בפעולות הכיבוי והשטח שוב ייזנח ואולי יחזור למצבו הקודם.
פריצת דרך
אם כן, הבשורה החדשה היא שתכנית השיקום של אתר רתמים, שהוגשה לוועדות התכנון עוד ב-2007 (!), אושרה סוף-סוף ולאחר הפקדתה היא גם קיבלה כעת תוקף. בתוך חמש שנים, כך נקבע בה, השיקום של השטח יושלם. אם אנחנו יכולים להיות שקטים?
לדברי ד”ר איתי מירז מאיגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה, אישור תכנית השיקום הוא צעד חשוב וחיובי, ויהיה צורך לעמוד על המשמר כדי שהוא יבוצע במלואו במהירות רבה ככל הניתן.
“מה שהביא לפריצת הדרך”, אומר מירז, “היה ההצטרפות של בעלת הקרקע — רמ”י (רשות מקרקעי ישראל) — כמגישת התכנית. הביצוע יימשך חמש שנים לפי התכנית. עדיין לא נקבעו לוחות זמנים, ולדעתי גם לא הוחלט מה המסגרת התקציבית, אבל יצאנו לדרך, וזה לא דבר של מה בכך”.
מפת רתמים והסביבה באדיבות אל טכנולוגיות מתקדמות בע"מ
מירז מוסיף שהמטרה בסופו של דבר היא להשיב את השטח לייעודו כשטח פתוח טבעי בהגדרה של "פארק חופי". השיקום כולו כולל כמה שלבים: שלב הכיבוי שכבר בוצע, כיסוי באמצעות אדמה חרסיתית, טיפול בשיפועים וניקוזים, הפקת גז מתאן מריקבון החומר (בעבר תוכננה תחנת כוח קטנה להפקת חשמל, אך נמצא שאין לכך הצדקה כלכלית) ובסוף פיזור אדמה גננית ושתילת עצים וחורש.
“במהלך פעולות השיקום”, הוסיף מירז, “האתר, שלמעשה יושב על מחצבת כורכר ישנה, יופעל מחדש בחלקו כאתר לטיפול ומחזור של פסולת בניין. הבורות ימולאו בתוצרים, וזה גם עונה על חוסר שישנו בכל האזור באתרי פסולת בניין”.
מעז ייצא מתוק?
“אישור התכנית הוא דבר חשוב מאוד, זוהי בשורה של ממש לעיר ולאזור כולו”, אמרה ביום שלישי מנהלת המחלקה לאיכות הסביבה וקיימות בעיריית אשדוד ימית הוניקמן פרץ.
ימית הוניקמן פרץ. צילום: אפרת וסרמן
“העובדה שהמדינה ורמ”י לוקחים אחריות ונותנים רוח גבית לשיקום האתר מאוד מעודדת ומשמחת”, הוסיפה. “שלב כיבוי הבעירות הפנימיות באתר הסתיים, הן היוו מפגע חמור של זיהום אוויר לכל הסביבה. החשש שלנו היה שהטיפול ייעצר בשלב הכיבוי, ואנחנו שמחים שכעת יחל שלב השיקום שיסיר את המפגע”.
צילום ארכיון: דור גפני
לדבריה, בשנים האחרונות נעשו פניות רבות מצד עיריית אשדוד לגורמים האחראיים וגם התקיימו דיונים רבים בנושא. “ראש העירייה ד”ר לסרי ואחרים לא הרפו כדי שהבעיה הזאת לא תרד מסדר היום עד שהמקום ישוקם. ובאמת הבשורה המשמחת הנוספת היא שהאתר לא רק ישוקם אלא יהפוך לריאה ירוקה, פארק חופי, שאני מקווה שבעתיד יהיה אפשר אפילו לטייל ולבלות בו בדומה למה שנעשה באתר חירייה”.
לצד הטיפול ברתמים ישנו מפגע נוסף סמוך אליו: אתר האשפה א.א, שגם הוא איננו פעיל זמן רב וגם בו פורצות שריפות, מעל ומתחת לפני הקרקע. לגביו עדיין לא אושרה תכנית פעולה לכיבוי ולשיקום. בעיריית אשדוד ובאיגוד פנו גם בנושא זה וביקשו להכין תכנית מתוקצבת, אך כאן עדיין אין לפי שעה בשורות מעשיות.
אתר הטמנת הפסולת רתמים משתרע על שטח של יותר מ-500 דונם. הוא פעל בעבר כאתר פסולת מעורבת מאז שנות ה-60 ועד לשנת 2003. במשך שנים רבות פעל ונוהל על ידי איגוד ערים דרום יהודה. הוטמנה בו פסולת ביתית של אשדוד והאזור. נפח הפסולת שלפי ההערכה טמון בו הוא כשלושה מיליון קוב בעומק 20 מטר.
אבל זה ממש לא כל מה שקבור באתר. בשנת 2011 בעקבות זיהוי קרקע מזוהמת בסביבת האתר המשרד להגנת הסביבה בדק ומצא שהדבר קשור לפסולת תעשייתית מוצקה ונוזלית שנקלטה בעבר ברתמים.
נמצאו בשטח עדויות למזהמים רבים כמו בנזן, פורמלדהיד וחומרי הדברה. מכיוון שהטמנתם בחביות ובאמצעים נוספים וגם שפיכתם בתוך בורות נעשו בדרך מיושנת, לא הותקנו אמצעים שיגנו על הקרקע מפני זיהומה.
קרקע מזוהמת באתר סילוק הפסולת הנטוש רתמים. צילום ארכיון: דור גפני
לא רק הקרקע זוהמה. נמצאו גם עדויות לזיהום מי התהום מתחת לאתר ובסביבתו ואף הועלה חשש שהמצב יחמיר. על פי סקר היסטורי שבוצע באותה שנה נאמדת כמות הפסולת התעשייתית המוצקה במקום ב-235 אלף טון, והפסולת התעשייתית הנוזלית בבריכות שפכים סמוכות — ב-225 אלף מטר קוב.
מדובר בפסולת כימית מסוכנת שמקורה בכ-60 מפעלים, בהם משרד הביטחון, נמל אשדוד, חברת החשמל, תדיראן סוללות, אגן כימיקלים, בית הזיקוק, מכון ויצמן ופי גלילות.
במאי 2014 אישרה הממשלה הצעת החלטה לתקצב את פעולות הטיפול ברתמים וגם באתר א.א מדרום לו בסכום של 63 מיליון שקל. בהחלטה נאמר שהרקע הוא “סיכון לזיהום אוויר חמור כתוצאה מבעירות נרחבות המתרחשות במטמנות רתמים וא.א אשדוד ונוכח פוטנציאל ממשי להתפשטות הבעירות והחמרת המצב”, שהוגדר “מצב חירום”.
בדברי הרקע נאמר: ”התקבלו פניות רבות של תושבי היישובים הסמוכים לאתר רתמים אודות ריח חריף של עשן וצריבה בעיניים, הנגרמים עקב זיהום אוויר מכיוונו. חלק מהתלונות תיארו ריח כימי חריף. בעקבות ריבוי התלונות נערכו במקום מספר סיורים מהם עלה כי המצב באתר חמור ביותר: חלקים נרחבים של גוף הפסולת בוערים ומשחררים אדים מסוכנים של חומרים רעילים, עשן סמיך, ריח חריף ביותר, שהקשו על הנשימה… קיים חשש שהבעירה תתפשט ותגיע לבריכות השפכים התעשייתיים או למצבורי הפסולת המסוכנת שהוטמנו באתר”.
מדרום לרתמים נמצא אתר הפסולת הנטוש א.א אשדוד שהטיפול בו לא החל באופן מעשי. “מטמנה זו משתרעת על פני 170 דונם ובוערת אף היא”, נכתב בהצעת ההחלטה שהוגשה לממשלה במאי 2014, “כיבוי של רתמים ללא כיבוי תא השטח הצמוד לו — יהיה חסר תועלת”.
במכתב ששיגר חודשיים קודם לכן ד”ר יחיאל לסרי למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר הוא הפציר בהם לפעול: “ברצוני להביע דאגה עמוקה וחשש כבד, כי אנו נמצאים על 'זמן שאול' ואתרים אלו מהווים 'פצצה מתקתקת' כיוון שקיימת סכנה ברורה ומיידית כי הבעירות יתפשטו ויסכנו כ-350 אלף מתושבי האזור”.
***********
במשרד להגנת הסביבה אמרו בתגובה: "רשות מקרקעי ישראל מנהלת ואחראית לתכנית שיקום אתר "הפסולת רתמים". התכנית, שאושרה בימים אלה בוועדה המחוזית, כוללת שיקום של תאי הפסולת ובנוסף מאפשרת פעילות מיחזור והטמנה של פסולת בניין בשני תאים שנותרו זמינים להטמנה. התכנית כוללת שיקום עילי של המטמנה, שאיבת גזי המטמנה וטיפול, וכמו כן שאיבה וטיפול של תשטיפים מתחתית האתר.
השיקום יתבצע בניהול רשות מקרקעי ישראל ובתיאום ושיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה. יש לפנות לרמ"י בנוגע ללוחות הזמנים ולעלויות. לפי התב"ע, הייעוד העתידי של השטח הינו שטח ירוק, אך בשלב זה לא ניתן לדעת האם ישמש כשטח פתוח לטובת הציבור.
באשר לזיהומים במי התהום יש לפנות לרשות המים.
לגבי אתר א.א אשדוד, ייערך מכרז לביצוע סקר בעירות, האמור להתבצע על-ידי רמ"י, ויש לפנות אליהם בנושא זה.
באשר לבריכות החימצון ממזרח, בשטח הבריכות הצטברו לאורך השנים שאריות בוצה, והמשרד הוציא הדרישות לגורמים הרלוונטיים על-מנת לטפל במפגע. העניין נמצא בבירור משפטי".
מרמ”י לא התקבלה בתגובה.
