הישג לאשדודים שנאבקו באחראים לזיהום נחל לכיש וחופי הים: בית הדין לענייני מים בחיפה קיבל היום את הערר שהגישו עיריית אשדוד, איגוד ערים וקבוצה גדולה של גולשי גלים באשדוד – על החלטת רשות המים לאפשר הזרמת מי קולחין בכמויות אדירות לנחל לכיש באמצעות מתן צווי הרשאה ב-6 בפברואר השנה. הוא גם חייב בתשלום הוצאות את רשות המים ומנהלה גיורא שחם, הוועדה המייעצת, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.
מדובר בהחלטה תקדימית בעלת השלכות משמעותיות בתחום של איכות הסביבה בכלל וזיהום הנחלים והים בפרט.
כזכור, בחודש דצמבר החלה הזרמת שפכים ממאגרי תימורים-באר טוביה ללא היתר לנחל האלה ודרכו לנחל לכיש ולים באשדוד.
במשך קרוב לשלושה שבועות, בין 22.12.18 ל-9.1.19 הוגלשה מהמאגרים כמות של 175 אלף קוב מי קולחין ברמה ירודה שזיהמו את הנחלים ואת הים והביאו לסגירת חופים באשדוד. הפרשה נחשפה ב"כאן דרום".
19 ימים נמשך הזיהום בתחילת החורף
דצמבר 2018. זרימה בנחל לכיש ליד ניר גלים: זה לא מים נקיים. צילום: שמוליק פימונטל
מועצה אזורית באר טוביה ותאגיד המים של קריית גת ביקשו לאפשר להם להזרים עוד מי קולחין עודפים בנימוק שהמאגרים מלאים. ברשות המים אישרו להם הזרמה של כ-1.5 מיליון (!) קוב, ולאחר הפניה של עיריית אשדוד, איגוד ערים והגולשים לבית הדין בחודש ינואר – הכמות המאושרת הופחתה במקצת.
ב-6.2 ניתנו צווי ההרשאה המעודכנים להזרמת הקולחין ושוב פנו נציגי אשדוד לבית הדין למים וביקשו לבטלם. היום כאמור ניתן פסק הדין ולפיו הצווים מבוטלים.
"במקרה של מאגרי תימורים", נכתב, "ההזרמות המזהמות החלו עוד טרם מתן הצו ונראה על פי המצב ההנדסי של המאגרים כי היו ממשיכות להתבצע עם צו או בלעדיו בכל מקרה. במצב זה קשה להבין איזה ערך מוסף משמעותי היה במתן הצו, בייחוד בהתחשב בחסינות המוענקת עמו. על אף שמדובר בבעיה שידועה מזו תקופה יחסית ארוכה – איכות טיפול ירודה ומט"ש באר טוביה והעדר יכולת אגירה מספקת והעדר יכולת להעביר קולחים ממקום למקום – אין זה ברור מדוע תכנית תכנית טיפול הוצעה רק בסמוך למתן הצווים. לא סופק הסבר מדוע לא ננקטו פעולות אפקטיביות בעוד מועד למניעת המצב בו נוצר כביכול הכרח לאפשר הזרמת קולחים לנחלים כדי לא להסתכן בהתמוטטות המאגרים".
עו"ד וגולש גלים מאשדוד: טדי מנשה
בית הדין מתח ביקורת על התנהלות מנהל רשות המים שפעל מבלי לקבל אישור מוועדת ההיתרים המתחייבת בכל מקרה של הזרמת קולחים לים.
השופט דניאל פיש ציין בפסק הדין: "הגעתי למסקנה שצווי ההרשאה שניתנו במקרה של מאגר תימורים ובמקרה של מי קרית גת בטלים כאשר היה בהם לבטל אחריות פלילית ואזרחית פוטנציאלית ללא הצדקה, כאשר היו אמצעים חלופיים פחות קיצוניים שיכלו להתמודד עם המצב ומאחר שלא התחשבו כלל בעמדת ועדת ההיתרים להזרמת פסולת ושפכים לים בהתאם לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים".
אולם השאלה שנשאלת היא, מכיוון שעברה כמעט חצי שנה מאז שניתנו הצווים – כמה מי ביוב מטופלים בצורה כזאת ואחרת זרמו בפועל לנחל לכיש ולים מאז ועד עתה. ביקשנו מעיריית אשדוד לקבל נתונים וכשיועברו נשמח לפרסמם.
ינואר 2019: שלטים המודיעים שהרחצה אסורה בשל זיהום בחופי הים. צילום: שמואל דוד
מעיריית אשדוד נמסר בתגובה לפסק הדין: "בית המשפט קיבל היום החלטה תקדימית וביטל צווים שהוציא מנהל רשות המים, שהתירו לגרום זיהום משמעותי לנחל לכיש וחופי העיר אשדוד. מההחלטה עולה כי מנהל רשות המים לא יהיה רשאי בעתיד לאשר הזרמה שתזהם את מי הים, ללא בחינה ומעורבות של הוועדה האמונה על מניעת זיהום הים. הערר לבית הדין למים הוגש על ידי עיריית אשדוד ואיגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד שיוצגו באמצעות עו"ד אמיר ברק וכן 400 גולשים ושוחרי ים אשר יוצגו על ידי עו"ד טדי מנשה, בעצמו גולש".
