במאי 2014 החליטה הממשלה על הקצאת תקציב מיוחד בגובה 63 מיליון שקלים לכיבוי השריפות והבעירות הפנימיות בשני אתרי פסולת נטושים מצפון לעיר אשדוד: רתמים וא.א.
אולם, מאז שהאש כובתה אתר רתמים ממשיך להוות פצצה מתקתקת מסיבה פשוטה: הוא לא שוקם והחומרים המסוכנים שנאגרו בו במשך הרבה שנים ושרובם קבור באדמה, ממשיך לזהם את הקרקע, את מי התהום ואת הסביבה.
יש כבר תכנית לשיקום אתר רתמים, אך עד שהיא תבוצע ותושלם הדרך עוד ארוכה.
גחלים לוחשות
האדים הרעילים שעלו מאתר רתמים עלולים להתחדש אם הטיפול בו לא יושלם. מאז שנת 2017 לאחר שבוצעו פעולות כיבוי מסובכות, הוא עומד פחות או יותר באותו מצב.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
מלאכת השיקום מתקדמת בעצלתיים. היא עדיין לא החלה ועד שתצא לדרך, הדרך, כך נראה, ארוכה ומפותלת. הסכנה הנשקפת מהאתר לא הולכת להיעלם, להיפך, כל עוד לא מטפלים בבעיה, היא עלולה לגדול ולהסתבך.
יותר מזה. הבדיקות שנעשו עד היום היו חלקיות למדי והן לא נתנו תמונת מצב מלאה לגבי מה בדיוק יש באדמה, ובאיזה מצב נמצאת הפסולת הטמונה בתוכה.
באתר רתמים פעלה בעבר מטמנה שבה נקברו ונשפכו מיני פסולת תעשייתית, כימית ורעילה. מסקר היסטורי שהוכן עבור המשרד להגנת הסביבה עולה, ששטחו של אתר רתמים, שפעל משנות ה־60 עד 2003, הוא 502 דונם ונפח הפסולת שבו מוערך בכ־3.3 מיליון קוב. נתונים אלה מדרגים את רתמים כמטמנה השלישית בגודלה בארץ, אחרי חירייה ומטמנת חיפה.
רתמים: קרקע מזוהמת, בריכות לשפיכת פסולת. צילום: דור גפני
הפסולת התעשייתית הגיעה לאתר ממגוון מקומות בארץ, בין היתר, מבתי הזיקוק, אגן כימיקלים, תדיראן סוללות, אלתא, הקורנס ומכון ויצמן. המזהמים כוללים בין השאר מתכות כבדות, חומרי הדברה, דלקים, שמנים ופסולת רפואית.
מאותו הדוח עלה שמי התהום שמתחת לרתמים וסביבו מזוהמים בצורה קשה ולכן מוגדרים כ”אסורים לשתייה”. נמדדו בהם ערכים המסכנים את הציבור שישתה מהם. נמצאו זיהומי מתכות, ארסן, דטרגנטים, זיהום בקטריאלי וחומרי הדברה. בדגימות שנלקחו מהקרקע התגלו מזהמים כמו דלקים ושמנים, נפתלן, פנאתרן, עופרת, גופרית וקוטלי עשבים החורגים מערכי הסף לקרקעות. בבריכות שבהן שפכו נוזלים כימיים ממזרח למטמנה נמצא אפילו DDT.
כמות הפסולת התעשייתית המסוכנת שנקלטה באתר מוערכת ב־235 אלף טון ובבריכות הנוזלים נקלטו שפכים מסוכנים בהיקף שמגיע לכל הפחות ל־225 אלף קוב.
"הסקרים היו ראשוניים ומצומצמים"
לדברי מנכ”לית איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה, ד”ר ענת רוזן, “שני אתרי הפסולת לשעבר נמצאים במצב סטטי. מאז שנת 2017 לא רואים עשן ולא מריחים כלל בעירת פסולת. רשות מקרקעי ישראל, רמ”י, הבעלים בשטח, מקדמת לאחרונה תכניות לשיקום שני האתרים”.
רוזן הוסיפה כי לגבי רתמים, “שמענו על כוונת רמ”י לשקם בעזרת תוצרי מיחזור פסולת בנייה, וזאת על ידי הסכם משולש בינם לבין החברה לשירותי איכות הסביבה ואיגוד ערים דרום יהודה. ואילו בא.א אשדוד – ידוע לנו שרמ”י הזמינה ביצוע תכנית ניטור וחקירה על ידי קידוחי עומק לבירור מלא של תחום ההטמנה ומצב הבעירות הפנימיות לצורך קביעת דרך השיקום. תכנית הניטור אושרה על ידי המשרד להגנת הסביבה, ובאה בהמשך לצילומים התרמיים שעשה המשרד, בכדי לתת תמונת מצב עדכנית לקראת השיקום. התכנית כוללת גם בדיקת זיהומי קרקע מתחת לגוף הפסולת”.
“יש תכנית שיקום”
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: “לאתר פסולת רתמים יש תכנית שיקום שאושרה על-ידי הוועדה המחוזית תחת הנחיות מקצועיות נלוות של מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה ואגף קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה. הבעלים של השטח, רשות מקרקעי ישראל, נמצאים בתהליך ליישום התכנית, בתיאום ולווי מקצועי של המשרד להגנת הסביבה.
השלב הראשוני, טרם יישום התכנית, הוא ביצוע סקר קרקע, גז-קרקע ופסולת באתר רתמים ותכנון מפורט של השיקום. השלב הזה מבוצע בימים אלו על-ידי החברה לשירותי איכות סביבה, כזרוע הביצוע לשיקום קרקעות המדינה. הצפי להשלמת השלב הזה הוא כשנה וחצי, כתלות בממצאי החקירה. לאחר שיסתיים הסקר, יהיה ברשות המשרד מידע מדויק יותר באשר לתכולה ולמאפיינים של הפסולת באתר.
בסקרים קודמים, נמצאו באתר ריכוזים חורגים בקרקע ו/או בגז-קרקע ו/או בתשטיפים ומי תהום של מרכיבי דלקים ושמנים, מתכות, ממסים מוכלרים וחומרי הדברה.
הסקרים שנערכו עד כה היו מצומצמים וראשוניים, ולכן בהמשך יבוצעו סקרים נוספים על מנת לאפיין טוב יותר את גוף הפסולת ואת המזהמים במדיות השונות. המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות גבוהה ביותר ביישום תכנית השיקום המאושרת, על מנת למנוע קיומם של מפגעים סביבתיים, וימשיך בפעולות הנדרשות לקידום הפרויקט. זאת, בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל לצורך ליווי מקצועי. העבודה על הפעולות של השלב הראשון כבר החלו. רק לאחר החקירות והתכנון יהיה ניתן לתת צפי ללוחות הזמנים לשלבים הבאים”.
מרשות המים נמסר לעניין הפגיעה במי התהום מתחת למטמנות: “גוף מי התהום תחת המטמנות ההיסטוריות רתמים וא.א אשדוד באזור התעשייה הצפוני אשדוד איננו משמש להפקת מי שתייה.
בחלק מקידוחי הניטור נמדדו ריכוזי ניקל ומזהמי דלק (MTBE ובנזן) בריכוז העולה על תקן מי שתייה, ואלו אכן אינם משמשים למי שתייה. ישנה באזור הפקת מים לחקלאות המוגדרים כמי קולחין – כחלק מקידוחי ההפקה סביב אזור ההחדרה של השפד”ן”.
למרות פניות חוזרות ונשנות – מרשות מקרקעי ישראל לא התקבלה כל תגובה.
