הרשויות המקומיות בישראל מחולקות לאשכולות סוציו-אקונומיים על פי מצבם של תושביהן. 1 הוא הנמוך ביותר ו-10 הגבוה ביותר. מי שמבצע את החלוקה הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס).
על פניו אפשר לצפות שכל רשות תרצה לעלות בדירוג כמה שיותר. אבל זה לגמרי לא מדויק.
המקרה של גן יבנה מדגים היטב את העניין. היישוב גן יבנה דורג עד לאחרונה באשכול 6. אבל בלמ”ס מצאו שתושבי המועצה המקומית יותר עשירים, יחסית, מפעם והעלו אותו לאשכול 7, הנחשב מבוסס יותר. אלא מה? בעקבות העלייה בדירוג המדינה מעניקה פחות תמיכה כספית.
לכן ובלית ברירה, לטענת ראש המועצה אהרון דרור, לא היה מנוס מהגדלת הנטל על התושבים בצורה של העלאת הארנונה — כדי להשלים את החוסרים בקופה.
במועצה מציינים שבעקבות הקטנה דרמטית בתקציבי האיזון ממשרד הפנים הם יכלו להעלות את שיעורי הארנונה ב-30% אחוזים, אך הסתפקו בהרבה פחות ועדיין הרבה — העלאה של 10%. הנהלת המועצה אישרה את הצעד החריג.
לא כל חברי המליאה שותפים להסכמה. לדברי עו”ד מוטי יוסף מהאופוזיציה בגן יבנה, מדובר בסוג של תירוץ: “מאכזב שלמען יישום הסכמים קואליציוניים, למשל, שמצריכים עוד כסף, כמו מינוי סגן נוסף, מאלצים את התושבים לשלם יותר. איפה המועצה הייתה 15 שנה שיכלה לדאוג להגדלת ההכנסות ממקורות נוספים?”
גן יבנה, יחד עם רשויות מקומיות נוספות ברחבי הארץ שנפגעו גם הן מהחלטתו של משרד הפנים, הגישו עתירה לבג”צ, שעדיין תלויה ועומדת.
בגן יבנה אומרים שגם לאחר העלאת הארנונה ב—10% תעריף הארנונה בגן יבנה הוא נמוך יותר מאשר באשדוד ויישובים נוספים בסביבה.
במועצה המקומית הבטיחו לא לפגוע בהטבות המוענקות לתושבים עם מוגבלויות ולמשפחות שידן אינה משגת.