ביום ראשון בשבוע הבא יצוין יום האפילפסיה הבינלאומי, המכונה גם 'היום הסגול', שנועד להעלות את המודעות למחלת האפילפסיה ולתת לחולים במחלה תחושה שהם לא צריכים לעבור את זה לבד. בכל העולם יציינו את היום הסגול, וגם בבה"ח אסותא באשדוד, שם הם מתכננים להעלות את המודעות למחלה ולתת מידע רפואי עליה, בין העמיתים הרופאים בהתמחויות השונות. את רוב המידע יעביר דר' בוריס שיכמן, ראש יחידת אפילפסיה וeeg במרכז הרפואי אסותא אשדוד ע"ש סמסון, שסיפר בראיון ל'כאן דרום' על המחלה, על דרכי ההתמודדות איתה, ועל הגישות הרפואיות שמקבלים המטופלים במחלה באסותא אשדוד.
דר' שיכמן למד רפואה ברוסיה, ואת התמחותו בנוירולוגיה סיים במרכז הרפואי איכילוב בשנת 2007, כשהוא ממשיך לעבור השתלמויות בתחום האפילפסיה בחו"ל. עד לפני מספר שנים עבד בבה"ח בילינסון ובחמש השנים האחרונות החל לעבוד באסותא אשדוד. "הקמנו כאן את יחידת האפילפסיה ובמסגרת היחידה אנו מבצעים אבחון וטיפול באנשים הסובלים ממחלת האפילפסיה ובעיות רפואיות נלוות", סיפר.
דר' בוריס שיכמן, ראש יחידת אפילפסיה וeeg במרכז הרפואי אסותא אשדוד
המעבר ממרכז רפואי גדול כמו בילינסון, למרכז רפואי קטן יותר באסותא אשדוד היה עבורו הבחירה הנכונה. "אני מגיע ממרכז הארץ, ובהתחלה זה לא פשוט להתרגל לבה"ח קטן לאחר שבאתי מבה"ח גדול, אבל ההרגשה שאתה מקים את המחלקה לראשונה ועושה משהו שהוא חדש, יעיל ועוזר למטופלים, נותן להם שירות וטיפול טוב מבלי שתושבי הדרום, להם בעיקר אנחנו נותנים מענה – ייסעו רחוק, זו הרגשה מעולה. רוב האנשים לא צריכים לנסוע רחוק כי הם יקבלו פה טיפול טוב".
בית החולים הציבורי אסותא אשדוד ע"ש סמסון החל לפעול בנובמבר 2017 וכעבור 3 שנים נפתחה המחלקה לנוירולוגיה, אשר במסגרתה פועלת היחידה לטיפול באפילפסיה. "המטופלים שלנו מקבלים את הטיפול החדשני ביותר כולל תרופות מודרניות ודרכי אבחון חדשניות".
אז מהי מחלת האפילפסיה בכלל?
"אפילפסיה היא הפרעה כרונית נוירולוגית, הבאה לידי ביטוי בהתקפים חוזרים, שחלקם מלווים בפרכוסים. באפילפסיה ישנה הפרעה בפעילות החשמלית של תאי עצב (נוירונים) במוח. התקפים יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, תלוי באזור המוחי בו מתרחשת הפעילות החשמלית הבלתי תקינה. אפילפסיה היא מחלה שכיחה יחסית, אשר יכולה להופיע בכל גיל. שכיחות המחלה באוכלוסייה היא כ- 1%, במדינת ישראל כ-90 אלף חולים עם מחלת האפילפסיה. שכיחות האפילפסיה משתנה עם הגיל. השכיחות הגבוהה ביותר היא בקרב בני 60 ומעלה, ובילדים מתחת לגיל שנתיים. השכיחות הנמוכה ביותר היא בגילאי 20-40. חלק מהחולים יסבלו ממספר התקפים מועט במשך חייהם, ואילו אחרים עלולים לסבול ממספר התקפים ביום. התקפים אפילפטיים יכולים להופיע באופן ספונטני, ללא גירוי חיצוני ספציפי, או, בעקבות חשיפה לגירוי מסוים, טריגר, אשר באדם בריא לא היה גורם להתקף".
בה"ח אסותא אשדוד. צילום: דוברות אסותא
איך מאבחנים אפילפסיה?
"לא בכל מצב של התקף ואיבוד הכרה מאובחנת אפילפסיה, כי ייתכן ומדובר במצבים אחרים, אפילו חרדה יכולה לגרום להתקף. בבדיקה רפואית ניתן לראות באיזה איזור במוח קיימת פעילות הלא תקינה. התקף אפילפסיה יכול להגיע בכל גיל, וגם לאנשים שהיו בריאים תמיד. התקף אפילפטי יכול לבוא בכל מיני מצבים, לאחר אירוע מוחי, או בכלל התקף חד פעמי שלא בהכרח יתפתח למחלה. לגביי האבחון- יש קריטריונים בודדים בהתאם לגיל המטופל, ואנחנו תמיד זהירים שלא לעשות אבחון יתר. אם יש ספק, לא ניתן אבחנה כזו".
לאחר שראינו שהתסמינים עונים על הקריטריונים של המחלה, ניתן לאבחן אותה ע"י VIDEO EEG.בקרוב מאוד נפתח אצלנו יחידה לניטור וידאו EEG ממושך ( Long-term video-electroencephalogram monitoring ), זה סטנדרט גבוה של אבחון, שמתבצע באשפוז. ניטור וידאו EEG זוהי הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר לקביעת קיום מחלת האפילפסיה ואפיון התקפים. ניטור וידאו-EEG מתבצע בבית החולים במסגרת אשפוז שבה מתאשפזים מטופלים למספר ימים לצורך רישום EEG וצילום וידאו בו-זמנית, במטרה להשוות את מצב המטופל בזמן האירוע הקליני, לרישום הפעילות החשמלית המוחית".
איך המחלה משפיעה על חיי המטופלים?
"אנשים שסובלים מהמחלה נתקלים בקושי לנהל חיים שגרתיים, הן במציאת מקום עבודה והן בקשיים חברתיים כי אנשים רואים אותם אחרת. יחד עם זאת, למחלה, יש השפעות נלוות".
"חשוב מאוד לציין כאן, אנו נותנים תשומת לב רבה לגילוי וטיפול של מצבים מלווים את חולי האפילפסיה. כ-50% מהמבוגרים ו-80% מהילדים עם אפילפסיה יש מצבים נלווים, כאשר בסבירות גבוהה עד פי שמונה מאלה ללא אפילפסיה יש להם מצבים נוירו-פסיכיאטריים, (דיכאון, חרדות, הפרעת קשב והיפראקטיביות, הפרעת שינה). בנוסף – מיגרנה, וכאב ראש, מופיעים בסבירות פי 3 אצל אנשים הסובלים מאפילפסיה. רק טיפול כולל בכלל המרכיבים של המחלה יכול לשפר את איכות החיים של האנשים. במרפאה שלנו אנחנו עושים המון מאמצים של פיתוח אסטרטגיות לא מסורתיות לייעל את גילוי המצבים האלו, לטפל בהם ובסופו של דבר לשפר את איכות החיים של המטופלים. יותר מ-2 שליש אנשים שחולים במחלה חוזרים לחיים רגילים, חוזרים לנהוג באחריות של המרב"ד (מכון רפואי של בטיחות בדרכים), חלק משמעותי מהמטופלים מקפידים לבוא ולקבל תרופות בזמן, ולכן חלק משמעותי חוזר לשגרה".
בנוסף, ראוי לדעתי לציין את עמותת אייל – אגודה ישראלית לאפילפסיה, שהוקמה על ידי הורים לילדים עם אפילפסיה בתמיכת נוירולוגים ואנשי חינוך בשנת 1985 והיא פועלת לשיפור איכות החיים של ילדים ואנשים עם אפילפסיה ובני משפחותיהם. העמותה הזו מעניקה ליווי וסיוע למאובחנים חדשים וותיקים, מקיימת קבוצות תמיכה בפריסה ארצית להורים, נוער וחולים, כדי שאנשים עם אפילפסיה ובני משפחתם יחיו חיים מיטיבים ומשמעותיים בכל דרך שיבחרו, וישתלבו באופן נורמטיבי בחברה הישראלית, וראוי לציין אותה כי הם עושים עבודה מעולה".
איזה טיפולים אתם מציעים לחולים באפילפסיה באסותא אשדוד?
"קיים טיפול פורץ דרך שנכנס בשנים האחרונות, הוא אמנם פולשני ומצריך ניתוח של כ-40 דק, אבל הוא מסייע משמעותית. מדובר בקוצב וגאלי מדור חדש לטיפול באפילפסיה עמידה לתרופות- VNS. זו פריצת דרך בטיפול בחולי אפילפסיה, עם השתלת קוצב וגאלי בתכנות מותאם אישית ומדויק, שמסייע להקלה משמעותית ולמניעת פרכוסים. באמצעות התכנות של הקוצב ניתן לדעת באיזה שעות ביום סובל החולה יותר, ובשעות אלו הקוצב מתוכנת להקל ולמנוע פרכוסים. זה טיפול שנכנס בשנים האחרונות, הוא אמנם פולשני עם ניתוח של 40 דק, אבל התכנות מסייע רבות לחולים".
בה"ח אסותא אשדוד. צילום: דוברות אסותא
"בנוסף, קיימת דיאטה קטוגנית (תזונה קטוגנית). הדיאטה הקטגונית עשירה בשומנים ודלה בפחמימות וחלבון, והצלחתה הרבה ביותר היא בקרב ילדים בני שנה עד עשר. הדיאטה מוצעת כאשר הטיפול התרופתי אינו יעיל, והיא מחייבת מעקב צמוד של אנשי מקצוע".
הדיאטה הקטגונית היא דיאטה מיוחדת לטיפול בהתקפים אפילפטיים, שנחקרה לראשונה בשנת 1920 כטיפול אפשרי באפילפסיה. מאז נכנסו תרופות שונות לשימוש במקום הדיאטה, אך בתקופה האחרונה היא זוכה להתעניינות מחודשת. הדיאטה הקטוגונית עשירה בשומנים ודלה בפחמימות וחלבון, והיא גורמת לגוף להיכנס למצב של קטוזיס. קטוזיס הוא מצב מטבולי, המחייב את הגוף לנצל שומן כמקור אנרגיה חלופי לפחמימות החסרות. הטיפול בדיאטה הקטוגנית הינו מיוחד ומורכב, ויש לעשות אותו רק תחת הדרכה, השגחה ומעקב של רופא/ה ודיאטנ/ית מומחים".
ולמה היא מצליחה יותר בקרב ילדים?
"לעיתים נדירות נותנים אותה גם לאנשים מבוגרים, אך זה מאתגר יותר כי זה מצריך שיתוף פעולה כי זה לא קל לאכול רק שומנים, כמו למשל זיתים אבוקדו ביצים בלבד, בלי פחמימות בלי לחם. זו דיאטה שמצריכה מעקב צמוד של רופא, צריך להקפיד על בדיקות דם כי זה משנה את החמצון של הדם וזה יכול גם להזיק, לכן נדרש מעקב ושיתוף פעולה של המבוגר החולה".
כיצד באסותא אשדוד אתם נרתמים לציון יום המחלה הבינלאומי?
"קודם כל אני רואה חשיבות רבה בציון היום הזה כי המחלה הינה בשכיחות מאוד גבוהה. במהלך היום נחלוק צוות הרופאים ידע רפואי מעודכן על המחלה, על התרופות החדשות בנושא ועל דרכי האבחון. חשובה גם העלטת המודעות בקהילה הרפואית, והיום הזה הוא הזדמנות להעלות את הנושא למודעות של האנשים, גם בחברה וגם כאמור בקרב הרופאים במחלקות השונות. היום הסגול גדל להיות אירוע עולמי ואנו גאים להיות שותפים רשמי ליום הסגול ולהעלות את המודעות להשפעה של אפילפסיה על חייהם של אנשים".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
