ארבעה בוגרים ותלמידים של מקיף ג’ באשדוד יצרו סרט תיעודי בשם “החלל שבינינו” לזכרו של קצין המנהרות סרן אביב חקאני ז”ל. הסרט, באורך כ-45 דקות, מספר את סיפורן של משפחות שכולות בארץ ובארצות הברית דרך ראיונות אישיים ושיחות אינטימיות בהפקתם של ליאת לישה, שליחת הסוכנות יהודית בוושינגטון, ובסיועם של אלעד גיטלמכר, שי נחמיה והודיה שטופבלט, בוגרי מקיף ג’ בעיר.
הסרט מאפשר הצצה נדירה לעולם השכול באמצעות ליווי משפחותיהם של חללי צה”ל סרן אביב חקאני ז”ל ורב סרן אהרון מרגל ז”ל ומשפחות חללי מלחמות בארצות הברית, בהן משפחתו של דניאל אגמי, חייל יהודי-אמריקאי שנהרג ממטען צד שהפעילו טרוריסטים בבגדד, עיראק. הוא היה בן 25 במותו.
הקרנת הסרט התקיימה ביום ראשון בנוכחות של כ-100 תושבי העיר ובמעמד ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי במרכז כיוונים בעיר. אתי לוגסי טורקניץ’, מנהלת מרכז הצעירים וכיוונים של עיריית אשדוד, מספרת: “הכול התחיל מטלפון שקיבלתי של ליאת, בוגרת מקיף ג’ וחיילת משוחררת, שנמצאת בשליחות בארצות הברית. היא סיפרה לי על כך שהיא יוצרת סרט ותשמח לשיתוף פעולה. מיד אמרתי לה שבשמחה. יצרנו קבוצת ווטסאפ איתה ועם תלמידי מקיף ג’, שהיו שותפים ליצירה, להנחיה, לשירה ויצאנו לדרך. ערב ההקרנה שערכנו במרכז כיוונים היה מרגש לאין שיעור”.
קצין המנהרות הראשון בצה”ל סרן אביב חקאני נהרג בציר פילדלפי שברפיח ב-2004. אימו עדנה חקאני תועדה בסרט. ל”כאן דרום” היא סיפרה, “פנו אליי חבר’ה צעירים שמכירים את אביב מהסיפורים שלו והיו בצופים וביקשו את שיתוף הפעולה שלי בפרויקט, שהוא כולל את ישראל וארצות הבית, כדי להראות את החלל בשתי המקומות, הכאב המשותף. הסכמתי לקחת חלק בעניין, ובמשך השנה הם חקרו על אביב, למדו עליו, אירחתי אותם אצלי בבית. מנגד, בארצות הברית, פילדלפיה, אצל משפחת דניאל אגמי גם עשו תהליך דומה. ולפני חודש היה לנו מפגש ושיחת וידיאו של שתי האימהות – לה קוראים בת’ אגמי – שבה דיברנו על הכאב שלנו, כיצד עוברים הימים בלי הילדים שלנו, איך אנחנו מנציחים את הדרך שלהם ואותם. הילדים שעשו את הפרויקט עשו זאת בהתנדבות מלאה”.
מה המסר שלך בעקבות הסרט?
“לשכול ולכאב אין גבולות. אם שמאבדת את בנה – זה לא משנה איך איפה ולמה – זה אותו כאב. בהתחלה חשבתי שיותר כואב למות על מדינה שהיא לא המולדת שלך, כמו עיראק, אבל כשדיברתי עם בת’ ושוחחנו על מותו של דניאל ועל התהליך שהיא עברה, הבנתי שזה בדיוק אותו דבר, כי מבחינתה זה המולדת שלה, הוא הגן על האזרחים של ארצות הברית על אף שחצה גבולות, וזה נחשב הגנה. המסר שלי זה שאנחנו לא יכולים לשפוט אנשים עד שאנחנו עומדים במקומם. יש כאב בצד השני ושכול גם בצד השני של העולם”.
חקאני היה "קצין המנהרות" הראשון של צה"ל, בתקופה שהאיום מהסוג הזה היה הרבה פחות בכותרות. מי שהחליפו בתפקיד לאחר נפילתו היה חברו, סרן משה טרנטו מאשדוד, שנהרג כשמונה חודשים לאחר מכן, גם הוא בציר פילדלפי.
באירוע הקרנת הסרט השבוע במרכז הצעירים כיוונים דיבר ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי על הסמליות בכך שבאותו יום חשף צה"ל את מעבדות הגילוי של מנהרות הטרור:
לאחרונה חיבר יניב קקון שהיה חבר קרוב של חקאני את השיר "שומר אותך איתי". מבצע רועי קקון:
כתבה- הכנת הסרט התיעודי "החלל שבינינו"
הודיה ושי תלמידות כיתה יא' ממקיף ג' סיפרו על החלק שלהן בהפקת הסרט: "בחודשים האחרונים עברנו תהליך משמעותי שלמדנו ממנו המון והשפיע על נקודת המבט בחיינו האישיים. הכל התחיל בפתחה של כיתה יא', בה הגיעה אלינו לכיתה ליאת לישה, שהיא בוגרת המקיף בחיפוש אחר תלמידים שיקחו חלק בפרויקט הנצחה שהיא מתכננת כחלק מהשליחות שלה בארה"ב, בסוכנות היהודית. כששמענו על הפרויקט הזה הבנו שאנחנו רוצות להשתתף בו, ראינו בו פרויקט לא מובן מאליו, וזכות לקחת בתהליך שכזה חלק. ואכן עברנו בחודשים האחרונים כברת דרך ארוכה שנזכור בליבנו להרבה זמן.
בזמן שליאת חיפשה משפחות להשתתפות בסרט בווישנגטון, אנחנו חיפשנו משפחות מאשדוד. המשפחה הראשונה שחשבנו עליה הייתה משפחת חקאני . הכרנו את עדנה חקאני דרך תנועת הצופים. כאשר התקשרנו לעדנה, היא לא הססה והסכימה מיד.
כשהגענו לביתה יחד עם אלעד גיטלמכר, גילינו אישה מקסימה ובית חם. סיפרנו לעדנה יותר על הפרויקט, שאלנו שאלות והיא סיפרה לנו באופן אישי ומיוחד את סיפורו של אביב. היינו מרותקים לסיפורה של עדנה, למרות שקראנו על סיפורו של אביב לפני הפגישה, וגם שמענו על כך, עדיין כאשר עדנה סיפרה אותו, הרגיש לנו ששמענו אותו פעם ראשונה.
את הפגישה השניה התחלנו בשיחת וידאו בין עדנה לבת' אגמי שאיבדה את בנה דניאל אגמי במהלך קרב בעיראק. ההרגשה להיות נוכחים בשיחה, לשמוע מהצד את דבריהן של עדנה ובת' אחת לשניה היתה מרגשת מאוד, וראינו כיצד קשר השכול, כואב ומאחד כאחד יכול לחבר משפחות בין יבשות. החשיפה שלנו דרך הכנת הסרט להתמודדות של שתי אמהות אמיצות החולקות את אותן תחושות, גרמה לנו להסתכל על החיים האישיים שלנו אחרת.
סיכום התהליך היה בהקרנת הסרט שהתרחשה במרכז כיוונים ביום א' בערב, במעמד ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי. הקרנת הסרט הייתה אירוע מאוד מרגש בשבילנו, ההרגשה להיות בערב האינטימי בו נכחו מבוגרים, צעירים, בני תנועת הצופים, חיילים ותלמידים ולשיר את התקווה ביחד, הייתה רגע מאוד מרגש עבורנו, הרגשנו זכות לקחת חלק ממשהו גדול".