יש מי שבעיניו החתול הוא חיה עם תדמית בעייתית. בעוד רבים מעריצים את החיה העצמאית, אחרים רואים בה חיה אנוכית ובלתי נעימה. יותר מכך, חתולים פעמים רבות הם קורבן להתעללות מצד ילדים וצעירים, וחייהם רצופים סכנות וסבל.
קבוצה שהתארגנה באשדוד לקחה על עצמה לדאוג ולטפל בחתולי הרחוב בעיר, יחד הם משקיעים מזמנם וכספם למען ידידיהם הפרוותיים. כעת, לאחר שמשבר הקורונה פגע כלכלית ברבים מחברי הקבוצה, הם באים בדרישה לעיריית אשדוד – "קחו אחריות על חתולי הרחוב".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
קבוצת מאכילי החתולים מונה מעל 50 חברים ופועלת בהתנדבות מלאה. את האוכל הם קונים מכספם ופעמים רבות הם מוצאים עצם משלמים גם עבור טיפול רפואי דחוף אצל ווטרינר. מעיריית אשדוד הם מבקשים למעשה הרחבת האחריות הכוללת של העירייה כלפי חתולי הרחוב, בדגש על תקצוב אוכל לחתולים בעמדות האכלה וגידול משמעותי של מבצעי הסירוס והעיקור בעיר.
"כל מה שאנו עושים עבור חתולי הרחוב למעשה העירייה צריכה לעשות". טוענת סימון רונן אחת מנציגות הקבוצה "יש לנו משפחות ועבודה ובנוסף עיסוק בלתי שיגרתי של מתן סעד לחיית רחוב. העירייה גומלת לחתולי הרחוב במתן מעמד של 'שקופים' והם נתונים לסבל ולפגעי טבע. לכן, אנו מטפלים בהם ולא רוצים לראות בסבלם, זה עולה לנו ביוקר לב".
סימון רונן. צילום: מתוך הנייד.
"משבר הקורונה היה הנוראי עבורנו", מוסיפה רונן, "היו המון חתולים נטושים שהזדקקו לטיפול והתעוררה מצוקה כספית אמיתית. פנינו לעירייה, אך זמן רב לא התייחסו לפניותינו בעוד עיריות שונות נרתמו לעזרת המאכילים וסיפקו מזון. הרגשנו שמזלזלים בנו, שהעירייה מעוניינת שהנטישה תביא לתמותת חתולי הרחוב".
"חיה היגיינית וחיונית"
יצחק אלסר, תושב אשדוד בן 80, פועל כעשור למען חתולי הרחוב בעיר. 'שיגעון החתולים' של יצחק הלך והתפתח עם השנים שעבר לחיות באשדוד בשנת 2007. "היתה לי חתולה במשך 20 שנה, עד שהיא נפטרה. נכנסתי לזה כשהתחלתי להאכיל שני חתולים ליד הבית, בהמשך ראיתי חתולה בסביבה שהיתה רעבה וחלשה והתחלתי להאכיל גם אותה, ככה אתה מתחיל עם שתיים שלושה ובהמשך פשוט מגיעים עוד ועוד".
היום יצחק פועל כבר כחלק מקבוצת מאכילי החתולים בעיר. יצחק מעריך כי הוא מאכיל לפחות 80 חתולים ביום, "אשתי לא מוכנה שאביא עוד חתול לבית, אבל זה בסדר מבחינתי יש לי 80 חתולים", מתבדח אלסר.
יצחק אלסר וכמה מהחתולים שהוא מאכיל, ליד בי"ס יח"ד. צילום: אסף ליבוביץ
אל פינות האכלה השונות בעיר יוצא יצחק פעמיים ביום, פעם ראשונה ב-6:00 בבוקר בקרבת המרכז המסחרי של רובע ד' ובפעם השניה ב-9:00 בערב באזור הקרוב יותר לביתו שברובע הסיטי. "אני בוחר בשעות אלה כי יש אנשים שלא רוצים שאני אאכיל חתולים," הוא מספר "אני מעדיף להימנע מהתנגשות איתם, הרבה פעמים עושים לי בעיות, בועטים בקערות, שופכים את האוכל, ומבריחים את החתולים וגם צועקים עלינו".
כשאנו מגיעים אל פינת האכלה הראשונה הקרובה לבית ספר יח"ד, החתולים כבר מזהים את הרכב, ותוך רגע הם כבר מקיפים אותו בהמוניהם. יצחק מציג לי מספר חתולים מיוחדים שהעניק להם אף שם, כמו צ'ארלי שקיבל את שמו בגלל כתם דמוי השפם, או 'בלבה', חתולה שהציל לאחר שסבלה מזיהום בכף רגלה. "באחת הפעמים שהגעתי לכאן", נזכר אלסר "צעק עלי אבא של ילד מבית הספר למה אני מאכיל ליד בית ספר כשהחתולים מביאים מחלות. אין לי כח להתווכח עם אנשים, חתול זאת חייה היגיינית יחסית וחיונית לסביבה".
את ההוצאות שלו עבור החתולים עומד יצחק מעל אלף שקל בחודש בממוצע, לא כולל הוצאות על טיפולים רפואיים עבור החתולים. "לא אישית אף פעם לא היה אכפת על האוכל, אבל הייתי רוצה שהעירייה תעשה יותר עיקורים", מייחל אלסר, "אם יהיו פחות חתולי רחוב, העלויות לאוכל יהיו גם יותר נמוכות וגם החתולים יהיו בריאים יותר. כל מספר חודשים ממלטים עוד ועוד גורים שנולדים לרעב ולמוות ולעירייה לא אכפת".
רחוק רחוק מהצמרת
פניותיהן החוזרות ונשנות של חברי הקבוצה לגורמים הרלוונטיים, חלקם עוד לפני ימי הקורונה, לא הובילו למציאת פתרון. העירייה מסרבת לתקצב את האכלת חתולי הרחוב. באשר למבצעי עיקור וסירוס, טוענים בקבוצה כי נאמר להם אלו לא יבוצעו עוד עד לסוף שנת 2020 עקב חוסר בתקציב. וקבוצת מאכילי החתולים מאוכזבים ""רק על ידי עיקורים רציפים ניתן לצמצם את מספר ההמלטות!" כואבת רונן "לאן נעלם תקציב המיועד לזה? על אף ששאלנו מה התקציב, לא קיבלנו מענה".
בתחילת החודש האחרון התקדמו חברי הקבוצה שלב ופנו במכתב ישיר לראש העיר. במכתב פרסו בפניו את טענותיהם וביקשו ממנו לשינוי המצב, אך טרם נמסרה להם תגובתו. "מצב חתולי הרחוב בעיר עגום". כתבו במכתב "עשרות אלפי חתולים מסתובבים בעיר: יש הרבה נקבות מעוברות, חתולים חולים, פצועים, ומורעבים. על אף שיש קבוצה גדולה של מטפלים בהתנדבות בחתולי רחוב, אנחנו לא מתגברים על המצב הזה פיזית, נפשית וכלכלית".
תגובת הווטרינר העירוני:
"השירות הווטרינרי מטפל בצורה שוטפת בבעלי חיים הנמצאים במרחב העירוני. פניות מוקד מתקבלות ובעלי חיים הזקוקים לטיפול מגיעים לכלבייה הרשותית וזוכים לטיפול רפואי ככול העומד לרשותנו. במסגרת זו מטופלים בכלביית הרשות מאות חתולים בשנה".
"בנוגע לתקציב עבור עיקור וסירוס חתולי רחוב, עיריית אשדוד מבצעת ניתוחי עיקורים וסירוסים משנת 2011 בהתאם לתקציב ייעודי לעיקור וסירוס חתולי רחוב. בשנת 2020 בוצעו מעל ל-1000 ניתוחי עיקור וסירוס ברחבי העיר, ובשלוש שנים האחרונות מעל ל-6000 ניתוחי עיקור וסירוס בחתולי רחוב, וזאת לא כולל ניתוחים אשר התבצעו על ידי צוות השירות הווטרינרי במרפאת הכלבייה".
"לאחרונה הסתיים ההסכם עם הקבלן הנוכחי ויצאנו למכרז חדש. אנו ממתינים לקבלת זוכה אחר על מנת להמשיך בביצוע הפעילות, אלא שלצערנו חל עיכוב בשל משבר הקורונה שפקד את כל המדינה ואותנו".
"עיריית אשדוד מעולם לא רכשה מזון עבור בעלי חיים במרחב הציבורי ואין לכך תקציב ייעודי".
בימים האחרונים, לאור מה שבעיניהם נתפס התעלמות מוחלטת בקשותיהם, פתחו חברי קבוצת מאכילי החתולים בעיר בעצומה בניסיון נוסף ליצור שינוי של המצב.
