עשר שנים שגבי חיון, בן 58 מאשדוד, מתמודד עם מחלת כליות כרונית. מצבו חייב אותו לשמור על בריאותו ולהקפיד על דיאטה מדויקת, אך בסך הכל חיי את חייו באופן רגיל יחד עם אשתו נורית ובנותיהן שלי ועדן. אך בחצי השנה האחרונה התמונה השתנתה – רופאיו של חיון הודיעו לו כי מחלת אי ספיקת הכליות שלו הגיעה לשלביה הסופיים ועליו להתחיל טיפולי דיאליזה כתחליף לכליות שכבר הפסיקו לתפקד. "אחרי כמה חודשים שלא ראיתי נפרולוג בגלל הקורונה" מספר חיון, "הפנו אותי לרופאה חדשה כשהגעתי אליה היא הופתעה -'לא דיברו איתך על דיאליזה?', זה נופל עליך ככה פתאום". תקוותו היחידה להחלמה היא בניתוח השתלת כליה בריאה – תהליך שבארץ לוקח 8 שנים לפחות עקב רשימת ההמתנה הארוכה.
אחת החלופות שעומדות בפני חיון, כמו חולים רבים אחרים, היא ביצוע של הניתוח השתלת כליה באופן פרטי בחו"ל ללא המתנה או עיקובים. הבעיה – מדובר בתהליך יקר שעלותו הכוללת צפויה להגיע לכ-600,000 שקלים. סכום גבוה במיוחד עקב מצבם של בני הזוג חיון: בחודש מאי האחרון פוטר גבי מעבודתו ב-33 השנים האחרונות במפעל באזור השרון ואשתו נמצאת כרגע בבית לאחר שיקום מניתוח. סיכויים גם לחזור למעגל העבודה במצבו קטנים, וככל שמצבו יחריף, כך חיון יזדקק לסיוע ותמיכה גדולים יותר מאשתו וקרוביו. ניסיונות לגייס את הסכום בדרכים מקובלות כמו הבנק וחברת הביטוח העלו חרס.
יש לציין, קרובי משפחתו של חיון ביצעו בדיקות התאמה כאפשרות להיות תורמים פוטנציאלים עבורו, אך הם נמצאו שלא מתאימים לכך. בתו שלי מוסיפה כי הם עוד מקווים לחדשות טובו, למצוא תורם ולערוך את הניתוח בארץ, אך ללא ספק מדובר באידיאל, המציאות מורכבת יותר.
גבי, בתו שלי ואשתו נורית. צילום באדיבות המשפחה
כשהוא בוחן את האפשרויות שלו פנה באופן טבעי חיון קודם לחברת הביטוח ולבנק. אך לגרסתו אלו לא מראים כל נכונות לסייע למרות בקשותיו. "פניתי לחברת הביטוח שלי אך הם לא עזרו, אחרי חודשיים של משא ומתן לא יצא כלום, הם לא נותנים לך הרגשה שאכפת לה וסוחטים אותך נפשית. כרגע הסיכויים שלי לקבל מהם עזרה לא גבוהים. פניתי גם לבנק, וגם שם קיבלתי את המכה – בגלל שאני מובטל אמרו שאין לי הכנסה קבועה וקשה לתת לי הלוואה. למרות שבמשך 33 שנים עבדתי באותה עבודה עם משכורת מסודרת וקבועה".
עם קבלת הבשורה מהבנק וחברת הביטוח החליט חיון לפנות הפעם לטוב ליבם של חבריו לעבודה, בהודעה קצרה שמספרת את סיפורו, פנתה המשפחה לאוהבים וקרובים שיסייעו להם להשיג לפחות חלק מהסכום המבוקש, אך ההודעה הרחיקה מיעדה ובתוך שעות ספורות רבים מאשדוד נחשפו אליה. "אני לא אחד שנוטה לבקש כסף מאנשים ואני עדין מתכוון להביא הרבה מהסכום בעצמי. כתבתי הודעה לחברים מהעבודה אבל זה התגלגל הלאה לרמה שכבר אין לי שליטה". "אני מאמין שעם ישראל ערבים זה לזה וביחד אפשר לנצח הכל" כתב חיון בפניתו. "תעזרו לי להישאר בריא, חזק ושלם למשפחתי ויקיריי ולא להינמק בתהליך הדיאליזה. ככל שעובר הזמן הגוף נחלש מהדיאליזה, בעיקר תפקוד הלב, עד למצב שלא ניתן לבצע השתלה".
"אבא הוא אדם של עשייה, אדם יצרתי שאוהב עבודת כפיים" מספרת שלי על ההתמודדות של אביה על המחלה. "זה שם אותו במצב שקצת הזוי לנו – הוא דווקא תמיד הנותן, תמיד ה שעושה. אני יכולה להגיד שאף פעם אל היה לנו בבית חשמלאי או איש מקצוע – זה אדם שעושה ונותן מעצמו הכל בלי לבקש עזרה. מחלת אי ספיקת כליות היא מחלה בהידרדרות הדרגתית, עכשיו זה הגיע למצב שהכליות כבר מתחת ל-15 אחוז תפקוד, מה שמוגדר כסופני ומאלץ טיפולי דיאליזה. גם הבנק וגם חברות הביטוח לא איתנו, והפניה הזאת היתה מצד אבא ממש מוצא אחרון בלית ברירה. מה שקורה עכשיו, התגובות האלה, זה טירוף".
תגובת בנק יהב: "אנו מבקשים ראשית לאחל למר חיון בריאות שלמה ואיתנה. מר חיון פנה לסניף הבנק בו מתנהל חשבונו בשאלה מקדמית לגבי האפשרויות העומדות בפניו לקבלת אשראי. סוכם עימו (טרם פנייתכם) כי יעביר בקשה מסודרת בתחילת שנת 2021. עם קבלת בקשה כאמור היא תיבחן, וכמובן שככל שניתן יהיה לאשרה, נעשה כן. עם זאת מן הראוי לציין כי הבנק אינו מעניק אשראי בסכומים שצוינו על ידכם".
מעוניינים לסייע לגבי? תרומות ניתן לשלוח באמצעות העברה בנקאית לחשבון:
בנק יהב, סניף אשדוד (114), חשבון מספר: 009228. על שם נורית וגבי חיון.
