מותה של אושר דרעי, ממשיך לעורר הדים ברחבי הארץ ואפילו כאן באשדוד נוצר דיון ער בנושא. דרעי, צעירה מחצור הגלילית, הייתה אלרגית חלב אלא שבמסעדה בשרית כשרה הוגש לה קינוח חלבי שגרם לה להתקף אלרגיה חמור שממנו מתה.
לפני יומיים, מיד לאחר שהתפרסם האירוע הקשה הציע חבר מועצת העיר, חנוך דרך ארליך הצעה לפיה יש לחייב מסעדות להחזיק במזרק אפיפן, כזה שהיה יכול אולי להציל את חייה של דרעי. ההצעה שלו זכתה לתמיכה ואהדה, גם מצד ראש העירייה, ד"ר יחיאל לסרי שהודיע כי אשדוד תהיה מחלוצות החקיקה בנושא.
חנוך דרך ארליך. צילום: פבל
אך מנגד, היא נתקלה גם בביקורת, כאשר אחת המבקרות נגד היא לא פחות מחברת סיעתו של דרך ארליך – חבר המועצה סטלה ויינשטיין שבעצמה סובלת מאלרגיות מסכנות חיים.
לדבריה, המוות של דרעי מנוצל על ידי "הלוביסטים הציניים של חברות התרופות" וזאת על מנת לקדם חובת החזקת מזרקי אפיפן בעסקים ומסעדות ובכך להגדיל את ההכנסות של חברות התרופות. "זוהי יוזמה שיכולה לפגוע ולא להיטיב", מסרה ויינשטיין, "זו יוזמה ששוב פעם מעבירה את האחריות לבעלי העסקים, במקום אלו שבאמת אמורים לטפל בנושא, אנשי הרפואה. זו יוזמה רעה לא בגלל העלות הכספית אלא בגלל הקלות שבה זורקים לפתחם של בעלי העסקים עוד ועוד אחריות שאין בידם את הכלים לשאת. אפיפן זו תרופה מסכנת חיים, כשנותנים אותה לא כראוי היא הורגת, מדובר באדרנלין ריבונו של עולם! הציפייה שמלצר בן 16 ידע להבדיל בין התקף אנפילקטי כתוצאה מאלרגיה לבין התקף לב היא פשוט הזויה, במיוחד כשאין הסברה ומודעות. רק שבמקרה אחד מזרק אפיפן יציל ובמקרה השני יהרוג באופן מיידי! אז באמת תגידו לי מי יישא אז באחריות?".
מזרקי אפיפן. צילום: דוברות איחוד הצלה
היא גם אומרת שהעברת האחריות תיעשה מאותם בעלי אלרגיות לבעלי העסקים כי יהיו מקרים שבני נוער פשוט יעדיפו שלא להחזיק מזרק בכיס כי גם ככה יש כזה בכל מסעדה. היא מדגישה גם כי אושר מתה כשהיא בבית החולים, אליו היא הגיעה כשהיא בהכרה, "אושר מתה בביה"ח שיכול והיה צריך להציל אותה. איו פה עוררין טיפול מקדים מציל ממוות. זה לא האפיפן במסעדה! זו אוזלת היד וזו הרשלנות וזה חוסר המודעות שהרגו את אושר. ואם אנחנו רוצים להבטיח שאושר ז"ל תהיה האחרונה – בזה צריך לטפל, לא באפיפן במסעדה".
היא אומרת כי הפתרון צריך להיות בהסברה מאחר ויש חוסר מודעות עצום בנושא הזה, "האדם האלרגי חי במדינה שבה אף אחד, חוץ ממנו, בכלל לא יודע מה זו אלרגיה למזון. בטח שלא מה זה אפיפן. הניצול של אנשים לנהל את השיח על גב המסעדות, איך לומר… בעיקר פופוליסטי ולא מקדם אותנו לשום מקום. זה מתחיל מהעובדה שמדינת ישראל היא המדינה המערבית היחידה בעולם שאין בה תקנת סימון מזון. בשנת 2021 אנחנו עדיין תלויים בטוב ליבן של יצרניות המזון שיואילו, או לא, לספר לנו מה יש במוצר שאנחנו אוכלים. ומה עם סימון של תרופות? תמרוקים? קוסמטיקה? מוצרי היגיינה? חומרי ניקיון? חחח הצחקנו אותם. אפיפן במסעדות? יש אלרגים שלא יודעים מה זה אפיפן! שמעולם אף רופא בדרך לא עצר והסביר להם ואמר להם שהם חייבים לשאת אפיפן לכל מקום (היי אני אחת מהן!) מי שחושב שהבעיה של האלרגים במדינת ישראל היא שאין חובת החזקה של אפיפן במסעדות, מוזמן להיכנס לביה"ח. כי ביה"ח בארץ הם מהמקומות המסוכנים ביותר לאלרגים למזון. אין אלרגי בישראל שלא מכיר את חדרי מיון הילדים עמוסי הבמבה או השוקו למשל. או העובדה שבבית החולים מגישים לאלרגים, מזון שהם אלרגיים אליו (אני אחת מהן, שאלרגית לאפרסקים, וקיבלה אפרסק בבית חולים באישפוז). כן, בבית החולים. יש אבסורד גדול מזה?
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
"תאמינו לי, הבעיה היא לא האפיפן במסעדות. הבעיה היא שחודשים שלמים לפעמים אי אפשר בכלל למצוא אפיפן בבתי המרקחת. המזרק הזה שמציל את החיים שלנו ושל הילדים שלנו הוא מצרך נדיר כמעט. יש חודשים שלמים במהלך השנה שאנשים נאלצים להעביר מזרקים מאחד לשני, בכל רחבי הארץ, כי פשוט אין להשיג אותם. ומדהים עד כדי אבסורד ממש לחשוב שמה שמטריד את בעלי האלרגיות עכשיו זה המחסור במזרקים שיהיה פה אם כל עסק באמת ירכוש אפיפן. ולא לא יכול להיות שכל אדם בישראל יודע לדקלם איך מזהים שבץ מוחי אחרי שמשרד הבריאות השקיע בפרסומות במשך חודשים שלמים , אבל אין אף אחד בישראל שיודע להגיד איך מזהים תגובה אלרגית, איך נמנעים, איך מטפלים. זה בטוח היה מציל את אושר ז"ל, לא פחות מאפיפן במסעדה.
"ובזמן שאנחנו מנסים להבין מה קרה לאושר ז"ל, בדקות האחרונות של חייה, שוכבת באחד מבתי החולים במרכז הארץ ילדה בת 11, גם היא אלרגית לחלב, כבר חודש היא מורדמת ומונשמת אחרי ששתתה בטעות משקה חלבי. זה לא קרה במסעדה. ומיליון מזרקי אפיפן במסעדות לא היו מצילים אותה. מודעות כן! הסברה כן! את זה צריך לשנות! היוזמה האמיתית אמורה להיות בחינוך והסברה אז במקום להשתמש במקרה הנוראי של אושר כדי ליצור מודעות, משתמשים בו בצורה פופוליסטית ורעה. ועכשיו, אנחנו הולכים להילחם על חובת החזקת אפיפן במסעדות? זו טעות!".
אושר דרעי. צילום מתוך פייסבוק
ויינשטיין אומרת כי כחברת מועצת העיר אשדוד, היא תתנגד לכל יוזמה בעיר "שתטיל שוב פעם, עם יד קלה על ההדק, את האחריות המשפטית והמצפונית על בעלי העסקים", היא מציינת ואומרת כי היא תפעל לקיום הרצאות בבתי הספר בנושא ולהצבת שלטים המסבירים את ההשלכות של הכנסת אלרגנים למקומות ציבוריים. "אוודא שאכן בעמדות הקבלה במוקדי הרפואה בעיר יש מזרק אפיפן בשלוף, נטפל בבעיה מהשורש ולא באמצעות פלסטר. יש במדינת ישראל בעיה חמורה מאוד של נבחרי ציבור שלא חוקרים לעומק את כל הצדדים של המטבע, וחושבים שאם יש להם פטיש ביד, אז כל בעיה היא מסמר, ונוטים לשבור צלחות עדינות מזכוכית".
