לרבים מבני העיר השם "מתן פרידמן" הוא בעל משמעות. פרידמן, בן 24, הוא מפקד המערך הטכני בבית הספר מקיף א’ (כאיש קבע בחיל האוויר), סטודנט שנה ב’ למדעי המדינה ומשאבי אנוש במכללת אשקלון, כונן מד”א וג’ודאי מצטיין.
ביום חמישי לפני שבוע הוא נפצע קשה בתאונת דרכים שאירעה על כביש 4 לכיוון צפון קצת לפני צומת עד הלום. מאז הוא מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים אסותא אשדוד.
“אנחנו יודעים שהוא יצא מזה”
מתן היה בדרכו מאזכרה משפחתית לחתונה כשהוא רכוב על אופנוע מד”א ונפגע על ידי רכב שלא עצר בתמרור.
"נסעתי על אותו ציר כביש לאותו הכיוון", שחזר ביום רביעי האח התאום, דור, שלמעשה היה הראשון שהגיע לזירת התאונה עוד לפני שהבין שאחיו מעורב בה. הוא גם היה הראשון להעניק לו טיפול.
"ראיתי בצומת שדה עוזיה משהו לא ברור, כשהתקרבתי הבנתי שמדובר בתאונת דרכים. באתי להוציא את המירס של מד"א, ראיתי שאין לי סוללה, התקדמתי לאט לאט לזירה ושמעתי צרחות עם קול מוכר, זעקות של כאב. סובבתי את הראש שמאלה וראיתי את אחי זרוק על הכביש. לא קל לטפל באח שלך במצב קשה ואתה מודע לזה, הייתי בהרבה תאונות אבל לא שזה משהו אישי.
כמה שהייתי בזירות קשות של תאונות, הגוף לא מוכן לזה, להגיע למצב כזה של לטפל באחיך. אנחנו מתפללים לשלומו, מחזקים אותו ומדברים אליו. אני בטוח שהוא ייצא מזה. אני מכיר את אחי ואת העוצמות שלו, הוא אומר בעצמו תמיד אין דבר כזה קשה, הכל אפשרי. זו תקופה לא פשוטה ונעבור תקופת שיקום. אני רק מחכה לשמוע את הקול שלו בחזרה, צוחק, הולך, רץ, בריא, להנות איתו".
“באותו ערב”, אמרה חברתו, סתיו עובדיה, “התקשרתי למתן, רציתי לוודא שהוא הגיע לחתונה. תמיד אני מבררת ומוודאת שהוא הגיע ליעד, כשהוא על האופנוע. הוא לא ענה לי, זה הדאיג אותי, אז התקשרתי לאח שלו, שעדכן אותי”.
“מתן חזק, אלוף, לוחם. אנחנו יודעים שהוא באמת יצא מזה, אנחנו מאמינים בזה”, אומרת החברה. “הוא בן אדם מדהים עם לב ענק, שהציל חיים, וזה יעמוד לזכותו. מד”א זה חלק בלתי נפרד ממנו, הוא מתנדב שם כתשע שנים. בתאונה הוא היה על האופנוע של מד”א, איתו הוא מתנדב. מתן תמיד עוזר איפה שרק אפשר”.
אביו אמר ל”כאן דרום” ביום רביעי: “אחיו התאום דור הגיע ראשון למקום. נהג מכונית פרטית שיצא מתוך מושב שדה עוזיה לא נתן זכות קדימה ופגע במתן שנסע מדרום לצפון. דור ראה מרחוק אופנוע זרוק על הכביש ועצר כדי לטפל מבלי לדעת שזה מתן. אני הייתי לא רחוק משם. נסעתי אחרי מתן הרי. ראיתי את התאונה מרחוק, ירדתי לשוליים, ודור צועק לי, ‘אבא, זה מתן’. הלב שלי היה בתחתונים, אבל התעשתתי מיד. שנינו טיפלנו בו. מתן צעק מכאבים. העברנו אותו לבית החולים באשדוד.
הוא סבל משברים בירכיים ובגפיים תחתונות. הודעתי למיון, וצוות טראומה כבר חיכה לנו. באמת מגיעה להם מילה טובה. שם עשו לו בדיקות והערכת מצב, צילומים וסי—טי והכניסו אותו לחדר ניתוח. למעשה מיד אחריו הוא הוכנס להשגחה בטיפול נמרץ עקב חשש מתסחיפים.
מתן נכנס למצוקה נשימתית, כנראה עקב תסחיף, התחילו לתת לו חמצן ובין ראשון לשני הייתה הידרדרות, והוא לא הצליח לנשום בכוחות עצמו. למעשה מיום שני לפנות בוקר הוא מורדם ומונשם. מצבו כרגע הוא קשה אך יציב”.
“להציל חיים זה חלק בלתי נפרד ממנו”
החובש הבכיר איציק פאר, שמלווה את מתן במהלך שירותו במד”א עוד מאז שהחל כנער, דרך נהג אמבולנס, חובש וכונן, אומר: “שתביני מה זה מתן פרידמן: זה להגיע למקרה באמצע הלילה בשום מקום, והוא כבר שם, עם חיוך גדול ורצון אמיתי להציל חיים. את יודעת כמה חיים הוא הציל במהלך השנים? אני חושב על זה, וכל כך הרבה מקרים עולים לי. כי מתן זה לא רק לשמוע על מקרה קרוב ולהגיע, בין כל השירות בקבע והחיים כסטודנט, גם אם מתקבלת התראה בשעות לא שעות הוא ישר מתארגן ומגיע לזירה.
ראיתי את זה פעם אחר פעם, והכול בצניעות גדולה, ענווה. אף פעם לא בכדי להגיד ‘הייתי, עשיתי’. כשאנשים שמתן העניק להם טיפל רפואי במצב חירום שמעו על התאונה, הם פשוט השיגו את המספר של ההורים של מתן וביקשו למסור שהם אישית מתפללים עליו, רק מתוך הכרת הטוב לאיש שהוא”.
במד”א לכיש מלווים את משפחתו — ההורים והאחים — מחבקים, עוטפים ובעיקר מחכים לבשורה טובה. אחרי התאונה הגעתי לבית החולים, ישבתי ודיברתי עם מתן, וביום ראשון חלה הידרדרות, החלו קשיים נשימתיים, ומאז הוא בטיפול נמרץ. מאוד קשה לחשוב עליו בצד השני. הוא כל הזמן עוסק בלעזור ולסייע בתאונות ובאירועים קשים. כל כך הרבה תאונות ראינו ביחד, ולחשוב שעכשיו הוא זה שנפגע. אבל אין לי ספק שהוא יצא מזה. מתן הוא חזק, הוא יתגבר, כולנו מחכים לזה, לראות אותו עומד על שתי רגליים, בריא”.
בן לוי, חבר ילדות: “להציל חיים זה חלק בלתי נפרד ממנו, אולי אפילו משהו משפחתי. גם אחיו דור מתנדב איתו במד”א, ושניהם עוזרים יחד לאביהם פיני, שיש ברשותו אמבולנס פרטי שמוכר כ’אמבולנס פיני’ באשדוד.
הקשר שלי עם מתן הוא מיוחד. כמה מיוחד? נולדו באותו חדר לידה. מתן הוא חבר ילדות. למדנו ביחד בבית ספר מקיף א’ אשדוד וגדלנו ביחד. מתן בן אדם טוב, חביב, תורם, עוזר ומוכן לשמוע ולסייע במה שאפשרי. בבית הספר הוא היה תלמיד מצטיין והוא גם זכה להישגים גדולים מחוץ לבית הספר כאלוף בג’ודו ובסאבוויי, שם הוא קטף את המקומות הראשונים והשניים”.
ביולי 2012 בטקס חגיגי שהתקיים במשכן הכנסת קיבל פרידמן את האות לאיכות, מצוינות ומנהיגות על שם אילן ואסף רמון מתוקף היותו ג’ודאי מצטיין, חובש מתנדב מצטיין במד”א ותלמיד מצטיין בלימודי פיזיקה ואלקטרוניקה במקיף א’. פרידמן נבחר לאחד משמונת בני הנוער המצטיינים מכל הארץ. במעמד הזכייה אמר: “הגענו מכל רחבי הארץ, אך פרויקט ילדי רמון איחד אותנו וגרם לנו להאמין כי ביחד השמים הם הגבול”.
גם חבריו של פרידמן מלימודיו במכללת אשקלון במסלול הדו חוגי למדעי המדינה ומשאבי אנוש עוקבים בדאגה.
יו”ר אגודת הסטודנטים במכללה יפה טבג’ה אמרה: “את מתן אני מכירה כחלק מיוזמה סטודנטיאלית שהוא יזם. מתן הגיע אליי לפגישה והציע ליזום קורס ‘נאמני חיים’ במכללה ללא עלות. הוא הסביר שהמטרה שלו היא שממש חשוב לו כמה שיותר אנשים יהיו בעלי כלים להצלת חיים. כמובן שממש התרגשנו ויצאנו לדרך, והיוזמה הזו קרמה עוד וגידים, ולמעשה הקורס צריך להתקיים בסמסטר הקרוב. מדובר באישיות מיוחדת, לא מספיק לו להציל חיים בכל יום ככונן מד”א אלא הוא מחפש להמשיך לעשות טוב בכל אפשרות, ובמקרה הזה לאפשר לאחרים גם להציל חיים. ועכשיו הוא נמצא בסיטואציה שהוא צריך שיצילו את חייו.
זה ממש קשה לנו כאן במכללה, הסטודנטים וחבריו ללימודים כולם דואגים ומתפללים לשלומו, זה מרגיש כאילו זה בן משפחה. הסולידריות הסטודנטיאלית סביבו מראה עד כמה הוא מיוחד. אנחנו מקווים לטוב”.