משה אסולין (45) הוא עובד מד”א, תושב דימונה, שהגיע לבית החולים אסותא אשדוד ע”ש סמסון כחלק מהשתלמות שהיא חלק מקורס פרמדיקים שאורכת כארבעה חודשים. בשבוע שעבר, בעודו שוהה בחדרי ניתוח להתלמדות, חש אסולין ברע. רק בדיעבד הוא הבין שעבר התקף לב.
“בשעת הצהריים הרגשתי כאבים עזים בחזה ויצאתי החוצה. הדלקתי סיגריה, חשבתי להירגע ולנוח”, הוא משחזר. ואכן, אסולין הרגיש שהוא לא יכול להתעלם מהכאב החד, למרות העובדה שלא היו אזהרות או סימנים מקדימים וכי התקף לב אינו אופייני לאנשים בגילו.
“כאשר הבנתי שמדובר בכאבים שאינם חולפים, משהו לא רגיל, הבנתי שיש צורך לעשות אק"ג ובדיקות לוודא שהכול בסדר. ארבעת החברים שלי לקורס, שהבחינו וזיהו בבדיקות שיש לי אוטם לבבי, התחילו ליישם את מה שלמדנו בקורס. ופתאום הרופאים אצלם עשיתי התלמדות ממש בימים האחרונים הפכו למטפלים בי, נתנו לי טיפול ברמה הכי גבוהה שיש ועל זה אני מבקש להודות להם”.
המקרה של אסולין מאפיין אירועי לב רבים שבהם התסמינים שונים מאדם לאדם ואינם תמיד ברורים, כך שלא תמיד אנשים מבינים שיש להם אירוע לבבי.
ברוב המקרים התקף לב מתבטא בכאב עז בחזה, יותר בחלק השמאלי. הכאב בדרך כלל עמום, בעל אופי לוחץ ויכול להקרין לכתף, ליד או ללסת. לעיתים הכאב מלווה בהזעה קרה, בתחושת מחנק, בבחילה ובחולשה. כאמור, התלונות אינן אחידות ולעיתים מרגישים דווקא כאב שורף או דוקר ולעיתים הכאב מופיע רק בכתף או בזרוע. מה שמשותף כמעט לכל האנשים שחוו זאת זה שמדובר בהרגשה מאוד לא נעימה ומציקה שקשה להתעלם ממנה.
מנהל טיפול נמרץ לב ד”ר אלעד, אשר שנמנה עם הצוות הרפואי באירוע, סיפר: “אנשים לא תמיד מבחינים שמדובר בהתקף לב. צריך לדעת שגם אנשי רפואה לא חסינים מאירועים כאלו, למרות שהם עובדים בזה. המסקנה לציבור, מעבר לאירוע הנקודתי הזה שנגמר בטוב, היא להיות מודע לתסמינים ולפעול בהתאם ומיד, כלומר לעשות אק"ג. דחיית הטיפול עלולה לגרום לנזק לבבי ואף לסכנת חיים. בהתקף לב מדובר בכאב עז שאינו עובר, שנמשך יותר מדקות אחדות ובעוצמה חזקה, במקרה כזה יש להגיע ולקבל טיפול רפואי בהקדם”.
אסולין עבר צנתור ומחלים: “כרגע אני במנוחה, ביקשו ממני לנוח ולהחלים שבוע- שבועיים בבית, ואני עובר סדרת ביקורות. אין שום ספק שהיה לי מזל גדול, חיי ניצלו הודות לכך שהייתי במקום הנכון. בזכות האנשים הנהדרים והמוכשרים ביחידה לטיפול נמרץ הכול היה הרבה יותר קל ויותר מובן. זכיתי בטיפול המקצועי ביותר, ביחס חם והרבה הסברה והבנה. מבקש להודות לד”ר אשר אלעד, מנהל טיפול נמרץ לב, ולאחות הראשית שושי לאופר, שהיא האימא של המחלקה, שעודדה וחיבקה מהרגע הראשון, ולכל הצוות היקר ביחידה, אחים, אחיות ומתמחות יקרות. המשיכו והצליחו כבית החולים החדש והטוב ביותר”.