לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן בישראל חיות 22,481 נשים אובחנו עם סרטן שד. במסגרת אירועי חודש המודעות לסרטן השד נערך ביום שלישי מפגש פתוח לקהל עם מומחים בבית החולים אסותא אשדוד.
מי שמנהלת את מרכז השד והיחידה לכירורגיית שד – שהיו אחראים לאירוע – מאז שנפתח בנובמבר שנה שעברה בבית החולים החדש, היא פרופ' דינה לב.
לב היא רופאה כירורגית ובשנה החולפת ניתחה כ-180 נשים במרכז החדש. לאחרונה גם עברה להתגורר קרוב לעבודה, ושכרה דירה באזור המרינה באשדוד.
רבות מהמטופלות שלה הן נשים חולות סרטן השד או נשים שבאות להיבדק כדי לשלול את המחלה. אך בנוסף היא מטפלת בגידולים שפירים, זיהומים ובעיות שקשורות להנקה. טווח הגילים גדול מאוד מנערות צעירות ועד נשים קשישות.
לב
מאז שהחלה לעבוד כרופאה לפני 25 שנה לב מתרכזת באותו תחום. "כל עולמי הוא בשד", היא מעידה.
היא אם ל-3 ובתה הבכורה מראה סימני התעניינות בלימודי רפואה.
"רפואה היא מקצועה של תשוקה ושליחות", אומת פרופ' לב. "התמחיתי בכירורגיה בבית החולים איכילוב בתקופה שבה היו מעט מאוד נשים בכירורגיה. את שלושת ילדיי ילדתי תוך כדי התמחות, הרבה לא ראיתי אותם, אפשר להגיד שאני לא האימא הטיפוסית".
לב היא רופאה שמעניקה יחס אישי במלוא מובן המילה. "אני נורא מתקשרת למטופלות שלי והן חברות שלי, זה מאוד אישי. ממש לאחרונה נפטרה לי חולת סרטן שד שהייתה מאוד יקרה ללבי ולקחתי את זה מאוד קשה. הנשים האלה נכנסות לי ללב. לכל המטופלות שלי, לא רק אלה שחלו, אני נותנת את מספר הטלפון האישי ואנחנו בקשר רציף. אני טוטאלית, זאת גם מעמסה, חוסר היכולת להפריד בין המקצוע לחיים הוא לפעמים קשה".
היום יש יותר תחלואה מאשר פעם?
"ב-25 שנה שבהן אני עוסקת במקצוע חלו שינויים עצומים. אנחנו מטפלים אחרת, הפרוגנוזה יותר מדויקת והתוצאות טובות יותר. בעבר היה כמעט אסור להגיד את צמד המילים 'סרטן שד', שלוותה אליו חרדת מוות. היום, מרבית החולות חיות חיים בריאים ושלמים".
אם מגלים בשלב מוקדם.
"נכון, ככל שמגלים מוקדם יותר הסיכויים להבריא גדולים יותר. המודעות עלתה ולכן גם בדרך כלל האבחון מוקדם יותר".
רוב הנשים מגלות בעצמן ובאות אלייך?
"אני חושבת שכיום פחות נשים מגלות בעצמן, והרבה יותר מהמקרים מתגלים בבדיקות הדמיה, כאשר נשים באות ומבקשות להיבדק ולהיכנס למעקב. הרבה מהגידולים מתגלים היום בממוגרפיה ואולטרסאונד".
הכניסה לחדר המיון בביה"ח אסותא אשדוד. צילום: שני מלכה
מאיזה גיל מומלץ להגיע לבדיקות מעקב?
"אני תמיד אומרת שאין גיל. אפשר בכל גיל. נשים צעירות באות ושואלות, 'אני בת 25, אפשר לבוא לבדיקה'? ואני אומרת 'בוודאי'. ההמלצה שלנו להתחיל בדיקות שגרתיות שנתיות בנשים בסיכון רגיל הוא בגיל 45, נשים ללא רקע ואינן נשאיות".
באיזה גיל בממוצע פורץ סרטן שד?
"כשאומרים 1 ל-8, מדובר על כך שאחת מכל נשים יחלו במהלך חייהן בסרטן השד. השכיחות שלה עולה עם הגיל. סרטן שד הוא הסרטן הכי נפוץ בקרב נשים והוא הגורם השני בתמותה מסרטן אצל נשים. הראשון הוא סרטן ריאות. אם נגיע לתוחלת חיים של 120 שנה, סביר שכל אישה תחלה במחלה הזאת במהלך חייה. בדומה לסרטן הערמונית, פרוסטטה, אצל גברים, גם הוא מתפתח בהדרגה, עם הגיל".
המסר הוא שאפשר לחיות עם סרטן שד?
"בהחלט, מירב הנשים חיות עם המחלה חיים רגילים. אישה שמודיעים לה שחלתה בסרטן שד, עולמה לא צריך להיחרב עליה. נכון, כשאת יושבת עם מטופלת ומסבירה לה בפעם הראשונה שיש לה סרטן שד, זה לא דבר פשוט".
את זו שמבשרת לחולות?
"כן, כמעט תמיד".
ובאיזה מילים את משתמשת?
"אני ישירה ואף פעם לא מיפה, אבל לא לכל אחת אפשר להגיד אותו הדבר. יש מי שרוצות לדעת הכל מהכל, את כל האמת וכל הפרטים כאן ועכשיו, ויש כאלה שמעדיפות לדעת פחות. צריך להכיר את המטופלת שיושבת מולך. יותר מהכל לא להסתיר, לא להתעסק עם המחשב, אלא לדבר את האישה ולהסתכל לה בעיניים. ולתת לה תקווה, כי יש תקווה".
פעם המילה סרטן הייתה כמעט בגדר טאבו.
"כן. בדור של ההורים שלי בודאי. אסור היה לומר סרטן, אמרו 'דלקת', 'פוליפ', 'גוש'. המילה סרטן הייתה נורא מבהילה, היום עם החשיפה למקורות המידע הדיגיטליים והעובדה שכבר לא מתייחסים לרופא כאל אלוהים, אז אנחנו מתייחסים בגובה העיניים".
מה המסר המרכזי שאת רוצה להעביר?
"שטוב להיבדק, שאישה עושה למען עצמה. זה לא מזיק ולא פוגע, להיפך, זה יכול להביא לגילוי מוקדם ולשפר את הטיפול. סרטן שד זו מחלה שניתנת לריפוי".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
מקודם השתמשת במילה 'נשאית'. למה הכוונה בעצם?
"היום אנחנו יודעים על הרבה גנים שחושפים נשים לסיכון לפתח סרטן שד, אך שני הגנים הכי מוכרים Brta1 ו-Brta2. באוכלוסייה האשכנזית יש יותר נטיה לרשת את השינוי הגנטי הזה באותם שני גנים, ומי שנושאים את המוטציה הזו יש להם סיכוי הרבה יותר גבוה לפתח סרטן שד. את הגנים האלה אפשר לרשת מאימא או מאבא באותה מידה. ועדיין, רוב הנשים שחולות בסרטן שד אינן בעלות רקע משפחתי".
אז ממה נגרם סרטן השד?
"אנחנו יודעים שיש הרבה גורמים, הרגלי חיים בעייתיים, תזונה לא נכונה, עישון, אלכוהול, מפגעים סביבתיים חיצוניים, וכמובן גורמים גנטיים כאלה ואחרים".
מישהי שאין לה סיפור משפחתי והיא חיה חיים הכי בריאים לא תחלה בשום אופן?
"לא, לגמרי אין ביטחון כזה. כמעט כל שבועיים מגיעה אליי מישהי שאומרת לי שהיא חיה חיים מאוד בריאים ושומרת על עצמה ולא מבינה כיצד חלתה. זה מוכיח עד כמה אנחנו לא יודעים עדיין על ההתפתחות של המחלה הזאת ומה גורם לה".
אנחנו שומעים על נשים שכפעולה מונעת מבצעות כריתת שד. עד כמה זה שכיח היום?
"המקרה הכי מפורסם הוא כנראה של השחקנית אנג'לינה ג'ולי שכרתה את שני שדיה לאחר שגילתה שהיא נשאית. אנחנו מציעים לנשים נשאיות את האופציה המניעתית של כריתת שד. כל מקרה לגופו. צריך להבין שעצם כריתת השדיים מקטינה באופן מאוד משמעותי את הסיכוי להתפתחות סרטן שד, אבל היא לא בהכרח מאריכה את חיי המטופלות. כי אם נעקוב אחרי נשאית בצורה הדוקה ונטפל בה, נוכל להגיע לאותו משך חיים של אישה שביצענו לה כריתה. ככל הנראה אין תועלת מבחינת משך החיים בכריתת שדיים".
אז למה בעצם נוקטים בשיטה הזאת?
"בכל זאת, אישה נשאית שתחלה בסרטן שד, יש סבירות גבוהה שהיא תקבל כימותרפיה והקרנות, דברים שלא כל אישה מוכנה לעבור. זה מאוד אינדיבידואלי. לאישה שאבחון הנשאות הפך למרכז חייה עדיף לעבור טיפול מונע, אבל לאישה שיכולה לשים את זה בצד, בדרך כלל לא אמליץ על כריתה מונעת".
מעבר לעניין הרפואי עצמו, סרטן שד מתקשר לדימוי של האישה בעיני עצמה. זאת אומרת, יש פה הרבה מעבר לסוגיה הבריאותית.
"נכון מאוד, זו נקודה חשובה. השד הוא איבר שמאוד חשוב לנשים באיך שהן תופסות את עצמן, בדימוי הגוף, ואיך זה ישפיע אולי על הזוגיות. לכן הסוג הזה של הסרטן הוא יותר רגשי מאשר סרטנים אחרים".
