הכירו את מי שאחראית על הצלת ילדים

מאז פתיחתה של היחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים אסותא אשדוד לפני שנה כל המטופלים יצאו ממנה בחיים. זו הבשורה שהכי מתגאים בה כאן, גם אם עושים זאת בענווה ובשקט.

ביחידה יש חמש מיטות אשפוז. במהלך ביקורנו במקום כולן היו מלאות. המטופלים, חלקם תינוקות בני כמה שבועות בלבד, מחוברים למכשירים ומוניטורים. הצפצופים מעידים על המצב. אנשי הצוות מסתובבים בין החולים, מתייעצים, משוחחים עם ההורים, מחליטים על דרכי המשך הטיפול.

טיפול נמרץ ילדים הוא מקום של איזון עדין. בתוך שניות דברים יכולים להשתנות בצורה דרמטית ואף קריטית. כאן עוסקים בהצלת חיים בכל רגע נתון, וזאת לא פרפרזה.

מנהלת יחידת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים אסותא אשדוד היא ד”ר נועה רוזנפלד. לצדה יש עוד שני רופאים בכירים, מומחי טיפול נמרץ ילדים שהתמחו במרכזים גדולים בחו”ל וצוות של אחיות מיומנות.

ד"ר רוזנפלד. צילום: עודד קרני

לפני שהגיעה לאשדוד רוזנפלד הייתה סגנית היחידה המקבילה באסף הרופא ובעבר עבדה בתור רופאה מוטסת באוסטרליה. היא ירושלמית במקור (אביה פרופ’ יונה רוזנפלד הוא חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית) וכיום מתגוררת במושב כפר הרי”ף (לא רחוק מצומת ראם–מסמיה) עם בעלה ד”ר אילן יהושע, שהוא רופא משפחה, וארבעת ילדיהם.

באילו מקרים נפוצים אתם מטפלים?

“תינוקות שנדבקו בווירוסים, חלו בשפעת וחלה החמרה, מומים לבביים, חלקם מולדים וחלקם נובעים מזיהומים, לפעמים הפרעות קצב. יש ילדים עם בעיות נוירולוגיות, דלקת קרום המוח, פציעות, נפילות, היה לנו ילד בן 3 שנפל ממגלשה וסבל מקרע מאוד רציני בטחול, הייתה ילדה אחרי החייאה ממושכת עקב אלרגיה לחלב — הסיפור שלה ממחיש היטב עד כמה שיתוף הפעולה שלנו עם מחלקת ילדים ומיון ילדים הוא מוצלח, הקרבה לבית החולים הצילה את חייה. הייתה לנו ילדה שלא חוסנה וסבלה מזיהום בדרכי הנשימה, ילדים שנפצעו בתאונות דרכים, טביעות, אבחונים של גידולים, הרעלת אלכוהול וקטמין או סם אחר, היה לנו ילד בן 13 למשל שסבל מדבר שכזה. יש ירידה בגיל של תופעות כאלה, זה ברור. הייתה לנו ילדה שהגיעה למיון עם חום, כאב חזק ברגל ופריחה, מקרה מאוד מורכב לאבחון. קראו לי, הגיעו גם מנהל רנטגן, זיהומיות ואורתופדיה, אחרי בדיקה וניתוח התברר שיש לה חיידק טורף. הצלנו את חייה”.

בית החולים באשדוד. צילום: אורי קריספין

מה המקרה הכי קשה שטיפלתם בו?

“היה לנו למשל ילד עם הפרעת קצב לב שהועבר למכונת לב-ריאה, אקמו, או תינוקת עם לב שכמעט לא פעם, היו לנו פה החייאות ומצבים לא פשוטים”.

רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"

איך מתחיל היום שלך?

“מתחילים כל יום בביקור בוקר של החולים. לאחר מכן אני נפגשת לשיחה עם ההורים, ויחד אנחנו מגיעים לעמק השווה, מעין תיאום ציפיות, וזה מאוד עוזר”.

בית החולים הוא חדיש ומשוכלל. מה חסר לכם ביחידה?

“אין לנו למשל אקמו קבוע, זה דורש מערך כבד, ואנחנו גם לא עושים ניתוחים נוירוכירורגיים וניתוחי לב. גם השתלות אנחנו לא עושים, רק במרכזים הרפואיים הגדולים עושים”.

התחום שבחרת הוא קשה, לא?

“המקצוע שלנו לפעמים מאוד מבאס. לא כיף לבוא בשתיים בלילה אחרי יממה שלא ישנת ולראות ילד בין חיים למוות. רואים דברים קשים, לפעמים הורים מתפרקים, יש מקרים נפיצים ולעיתים על גבול האלימות”.

איזה מקרה שטיפלת בו הכי נגע ללבך?

“בזמן האחרון היה אצלנו ילד קטן עם גידול סופני. היה ברור שימיו ספורים, והוא היה בהכרה, דיבר ותקשר. ההורים היו במצב מאוד מאוד קשה, כל הצוות עמד ובכה. בסופו של דבר הוא הועבר למרכז פליאטיבי ולמחרת נפטר. המשפחה לפחות זכתה להיפרד ממנו. ההורים היו אנשים מרשימים שטיפלו בבנם במסירות אין קץ”.

מבקרת תינוק המטופל ביחידה. צילום: דור גפני

איך את מתמודדת עם מצבים כה קשים?

“אני משתדלת מאוד להישאר חזקה ולא להתפרק ולבכות, אבל כן, יש סיפורים מאוד עצובים”.

מה קורה אם היחידה מלאה ויש עוד חולים שמגיעים?

“שאלה קשה. נכניס את החולה במצב היותר קשה ונעביר את מי שפחות למחלקה עם הטיפול הנדרש והתומך מסביב. היו מקרים שקיבלנו הודעה ממד”א שהם בדרך אלינו עם חולה או פצוע וביקשנו לקחת אותו לבית חולים אחר”.

איזה בית חולים הכי טוב: אסותא, קפלן או ברזילי?

“כולם טובים, אבל אם שואלים אותי, אז אסותא אשדוד הכי טוב. בוודאי שגם חטיבת הילדים – החטיבה שלנו היא ליגה”.