מישל, תושב אשדוד עלה לארץ לפני כשנה לבדו. כבר בצרפת כשהתייעץ עם מכריו, הומלץ לו להגיע לאשדוד ולהצטרף ל'מכבי שרותי בריאות', כיוון שבעיר ישנו בית חולים של 'מכבי שרותי בריאות', מישל הקשיב לעצתם וכך עשה. הוא עלה לישראל והתגורר לבדו לאחר שהתאלמן מאשתו. עוד בצרפת התגלתה אצלו בעיה רפואית בכתף, הוא עבר סדרת טיפולים ונותח ומטופל על ידי ד"ר ארי קדוש, רופא 'מכבי' דובר צרפתית לשביעות רצונו.
בחודשים האחרונים חש החמרה וקושי להרים את היד, בעקבות אותה בעיה הוא התייעץ עם מכרה מצרפת שהיא רופאה, והיא המליצה לו על שימוש בכדור וולטרן, להקלת כאביו. אלא שלאחר יומיים של שימוש בכדור החל לפתע להרגיש רע, הרגשה שכללה בעיקר שיעול והרגשה כללית לא טובה. בבוקר היום השלישי מאז החל השימוש בכדור, הוא התעורר עם תחושת חנק בגרון.
הוא נכנס לרכבו, ויצא לחפש מרפאה הנושאת את סמל מכבי על מנת לבקש עזרה. הוא הבחין במרפאת מכבי שירותי בריאות במע"ר, נכנס וניגש למזכירות, שלמזלו דוברות צרפתית, וסיפר כי הוא מרגיש תחושת מחנק ורק מבקש לראות רופא שירגיע אותו שהכל בסדר.
באותו שלב נכנסה לתמונה אחות המרפאה כוכבה בלמיס ששמעה את השיחה, יצאה מחדרה והזמינה אליה את מישל. היא התבוננה בגרון וראתה נפיחות חריגה, וכן הבחינה שהוא מתקשה לדבר. ד"ר סימונה וינדזברג, מיד קיבלה אותו והוא חובר למסכה, קיבל 2 זריקות קורטיזון, נשאר להשגחה ובצהריים כשמעט הוקל לו הופנה לבית חולים אסותא להמשך טיפול. גם את הנסיעה לבית החולים ליוותה האחות המסורה בטלפון.
כשהגיע לבית החולים אסותא בעיר בוצע בירור, והתגלה שמישל פיתח אלרגיה חריפה מאוד לוולטרן. למזלו, העירנות של האחות כוכבה, יחד עם שיתוף הפעולה של כל הגורמים, הצילו ככל הנראה את חייו, שכן האלרגיה הייתה עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית. שלושה ימים לאחר המקרה התייצב מישל במרפאה עם מאפים לכל הצוות, ונכנס בעיניים דומעות להודות לכוכבה על שהצילה את חייו.