נורית קקון, פעילת ציבור תושבת אשדוד, בת 33, נשואה ואם לשתי בנות, חשפה היום בפייסבוק, שחלתה בסרטן השד. נורית, שעוסקת ברפואה סינית, היא רעייתו של יניב קקון המשנה לראש העיר ויו"ר תנועת אשדודים.
"זה התחיל", המשיכה וכתבה, "בלילה חורפי אחד, כשהתעוררתי כי היה לי חם מידי, והרגשתי תחושת צריבה בשד שמאל. כשנגעתי במקום הבחנתי בגוש, לא קטן, קשה שלא הבחנתי בו קודם. כשביקרתי אצל כירורג שבדק ושאל אותי שאלות שונות, הוא טען שמאחר ואינני נמצאת בשום קבוצת סיכון, יתרה מזאת, עומדים לצידי נתונים שמפחיתים את הסיכוי שמדובר בסרטן, שכנראה שזה ציסטה.
"כבר כמעט ויתרתי על ההפניה לממוגרפיה ואולטרסאונד, כי מה אני צריכה עכשיו את הקרינה הזאת, וגם אין לי זמן. הבחירה לבדוק את העניין בכל זאת, הצילה לי את החיים. מאז הספקתי לעבור 2 ניתוחים ובדיקות פתולוגיות שנעשו בארה"ב (אונקוטסט, על כך אספר בפוסט נפרד), והומלץ שלא להמשיך לטיפולי כימותרפיה, אלה להסתפק בהקרנות וטיפול תרופתי משמר".
"למה אני מספרת את כל זה? כי אבחון מוקדם מציל חיים. לא רק את החיים, אלה גם את איכות החיים, משפיע משמעותית על ההתמודדות וסיכויי ההחלמה. אמנם עוד לא ניצחתי, אני עוד בטיפולים, אבל לאורך כל התקופה הזאת חשבתי על כל הא/נשים בחיי, שאם רק יבדקו, יהיו עירניים, לא יזלזלו בסימנים של הגוף, יוכלו, חס ושלום ושלא נדע, לתפוס את זה בזמן".
בשיחת טלפון עימה, כשהיא בדרכה לעבודה, נורית מספרת שהיא מרגישה טוב, אך נמצאת עדיין בתהליך: "עשיתי ממוגרפיה יחד עם אולטראסאונד, שם גילו גוש קטן נוסף, ועשו לי ממוגרפיה נוספת. אני מטופלת עדיין באסותא, ובעקבות כל מיני בדיקות הוחלט לא להמשיך לכימותרפיה".
לדבריה המחלה נתגלתה בשלב יחסית מוקדם והיום בגלל הצלחת הטיפול, המגמה היא להסיר את הגוש ולא לגעת בכל הרקמה, כלומר טיפול ללא כריתת שד, כאשר בעקבות מחקרים אחרונים ראו שזה אף טיפול יותר יעיל ואת הפרטים המלאים ניתן קבל מפרופ' דינה לב שהיא גם זו שניתחה אותה, והיא ראש המכון לסרטן השד בבית החולים אסותא אשדוד.
נורית מספרת כי הגילוי המוקדם הוא בזכות השילוב בין שתי הבדיקות שהציל אותה, והיא קוראת לכולן ללכת להיבדק: "לא לדחות את זה, לא להתמהמה עם זה! אם יש ספק, אין ספק!"
את עוסקת ברפואה סינית וברפואה משלימה. האם הן לא תמיד נותנות מענה הולם?
"לרפואה האלטרנטיבית יש את הכלים שלה, ואני גם בעצמי מטופלת, ויש לי מטפל שאני משתדלת להגיע אליו, אבל המקרה שלי הוא מקרה מאד מאד נדיר. אני לא נמצאת בקבוצת סיכון וגם הרופאים שאבחנו אמרו זאת. אני לא בגיל, אין רקע גנטי במשפחה, ילדתי לפני גיל עשרים, לא עברתי טיפולי פוריות, הנקתי הרבה שנים. כל הנתונים היו לטובתי, וזה בכל זאת קרה, ואם זה לא מספיק קיבלתי גם את הסוג שהוא יחסית נדיר. זו הסתברות של פגיעת ברק, אבל הננו כאן, למרות הכל…"
יניב קקון צילום עדי זלק וינר
