בזמן הקצר מאז פרץ הנגיף קורונה (קוביד-19) את גבולות העיר ווהאן שבסין המאבק הגלובלי למיגור המגפה לא עוצר לרגע. עוד ועוד מדינות מודיעות כי הן עובדות על פיתוח חיסונים, תרופות או אמצעים טכנולוגיים ורפואיים אחרים כדי לעצור את המחלה הקטלנית שמדבקת בצורה יוצאת דופן ומפילה עוד ועוד חללים, בעיקר מבוגרים.
גם בישראל נעשים מאמצים רבים למציאת פתרונות. השבוע נחשף כי יחידת מפא”ת (מרכז המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון גייסה את מיטב המומחים המקומיים לתכניות פיתוח שונות שיעזרו לזהות, לטפל ולנטר חולים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
בין הפרויקטים קיים מיזם ייחודי בהובלתו של פרופ’ עמי מויאל, תושב אשדוד, מומחה לעיבוד דיבור (על ידי תוכנה) ונשיא מכללת אפקה. בפרויקט משולבים גם שלושה מבתי החולים בעלי הריכוז הגבוה ביותר של חולי קורונה, חברות סטארט אפ ישראליות ויחידות מחקר ופיתוח של חיל המודיעין.
הרעיון מאחורי הפרויקט הוא ניסיון לזהות חולים בשלבים המוקדמים ביותר של המחלה על ידי בדיקה פשוטה שתיעשה באמצעות אפליקציה בטלפון החכם. האפליקציה תבדוק את גלי הקול של הנבדק ותזהה אם הוא מראה סימנים ראשוניים של הידבקות בנגיף.
“מודל ההדבקה של הנגיף כרגע הוא הכפלה של מספר הנדבקים כל שלושה ימים, זהו קצב אקספוננציאלי מבהיל”, מסביר פרופ’ מויאל. “המטרה היא לנסות לשבור את רצף ההדבקה על ידי זיהוי חולים עוד בשלב המוקדם. זה לא שאנחנו נאבחן סופית אם אדם חולה קורונה או לא, אבל כרגע מספר הבדיקות במדינה מוגבל לגודל האוכלוסייה, ונשאלת השאלה את מי לבדוק אם נוכל לעזור למאמץ הלאומי על ידי בדיקה פשוטה בסלולר כדי לאתר אוכלוסיות שבהסתברות גדולה חולות בקורונה, יהיה אפשר למקד את הבדיקות ולשפר את ההשתלטות על המגפה”.
מויאל מסביר שעל ידי הזנה של מאגר גלי קול של אנשים בריאים וחולי קורונה אל מערכות העיבוד (שכבר קיימות) ניתן לבצע תהליך הנקרא למידת תוכנה. כלומר, התוכנה מזהה ולומדת באופן עצמאי את ההבדלים בצליל וכיצד לזהות חולה שנדבק בנגיף לעומת אדם בריא.
“בימים האחרונים ערכנו שיחות ממושכות עם מומחים מעולם הרפואה. מסתבר שבהמון מהמקרים חולי קורונה מפתחים תסמינים במערכת הנשימה העליונה – צרידות, דלקת בגרון ולעיתים גם בצקת במיתרי הקול”.
לדבריו, בזמן הקצר שהוא ושאר הצוותים עובדים על הפיתוח הם נתקלו בכמה קושיות, למשל זיהוי בין חולה קורונה לחולה שפעת, שבהתחלה מראים תסמינים דומים מאוד, אך הוא מאמין כי ניתן להתגבר על רובם, כל עוד יוצרים בדיקה שעובדת בסבירות גבוהה מספיק. את הבעיה הזאת, למשל, הוא מציע לפתור על ידי הזנת נתונים נוספים – גלי קול של חולי שפעת. כך התוכנה תדע לזהות גם את ההבדל בין שני סוגי החולים.
בית חולים איכילוב. צילום: מגד גוזני
“זהו לא מחקר 100% זיהוי”, הוא מוסיף. “מספיק ששיעורי הזיהוי יהיו באזור ה-80%-70%, וגם אם יהיו קצת התראות שווא, זה לא נורא, כי זה יעזור למדינה להשתלט על כמויות עצומות של נדבקים ולכוון את הבדיקה אל מי שצריך. כל חולה קורונה שאתה מצליח לזהות עוד בשלב הראשון אתה למעשה עוצר את שרשרת ההדבקה שלו”.
לשאלה מתי הפיתוח עתיד לפעול בשטח משיב מויאל כי ישנם עוד כמה שלבים לעבור, אך הוא מאמין כי את יעילות הפיתוח הם יוכלו לבחון בקרוב מאוד. כמו כן, על כולנו לזכור שלפי הערכות רבות, גם במידה שסערת הקורונה תירגע בעוד כחודש או חודשיים, הנגיף צפוי לחזור בעוד סבב אלים.
“הפרויקט החל בתהליך מואץ בשבוע האחרון, ומאז רץ יום ולילה”, מספר מויאל, “כרגע ה’דטא’ זורם אלינו, ואני מניח שבמינימום תוך שבוע נוכל לדעת אם יש משהו ממשי בפיתוח. זה לא ייקח ימים, אבל זה גם לא חודשים. אני מאמין שתוך שבוע נוכל לדעת יותר ולשחרר גרסה ראשונית ולהמשיך במחקר, גם לסבב ב’. כל עוד אין חיסון או תרופות, כל פתרון שיכול לסייע הוא יתרון. זה אולי אתגרי ויומרני אולי, אבל אני חושב שהמדינה נמצאת במשבר שהיא חייבת לבדוק כל אופציה שיכולה לעזור לה”.
