הדו"ח השנתי של הפרקליטות: הכי הרבה כתבי אישום – בדרום

פי דו"ח הסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2019 שפורסם לפני כמה ימים עולה שבמחוז דרום הוגשו הכי הרבה כתבי אישום בשנה שעברה, קצת יותר מחמישית. 

פרקליטות מחוז דרום הגישה 21% מכלל כתבי האישום שהגישה הפרקליטות ב-2019. אחריה מחוז מרכז (19%), ירושלים (18%), חיפה ות"א (15% כל אחד), צפון (11%) ומיסוי וכלכלה (1%).

פרקליט מחוז דרום (פלילי), עו״ד אלון אלטמן: "הדו"ח השנתי של הפרקליטות מציג תמונה רחבה ומקיפה של העבודה השוטפת של פרקליטות המדינה בכלל ופרקליטות המחוז בפרט במאבק בפשיעה ובשחיתות השלטונית. פרקליטות מחוז דרום חולשת על השטח הגאוגרפי הגדול מבין שאר פרקליטויות המחוז, 60%.

"הפרקליטים", מוסיף אלטמן, "מייצגים את המדינה בחמישה בתי משפט שלום מאשדוד ועד אילת ובבית המשפט המחוזי בב"ש. על פי הדו"ח, מירב כתבי האישום בארץ (21%) הוגשו במחוז דרום, ניכרת עליה במספר כתבי האישום המוגשים בתיקי עבירות מין שהינם תיקים בהם נדרש קשר ייחודי וליווי של נפגעי העבירה לאורך ההליך, חל גידול בעבירות רכוש ובפשיעה הכלכלית. הגידול העצום מדי שנה בעומסים ובמורכבות ההליכים המשפטיים מציבים בפני הפרקליטים אתגרים מקצועיים ואישיים, כאשר תחושת השליחות הציבורית, מסירותם ומקצועיותם הגבוהה הן המאפשרות שמירה מתמדת על שלטון החוק ועמידה מלאה באתגרים אלו".

משרדי פרקליטות מחוז דרום בבאר שבע. צילום דוברות משרד המשפטים

 הדו"ח השנתי הוא המקיף והמפורט ביותר שפורסם עד כה, והוא כולל נתונים נוספים ומפורטים יותר מאלה שהוצגו בעבר. הוא כולל נתונים חדשים שטרם פורסמו, לגבי חלק מתחומי הפעילות של החטיבה הפלילית והחטיבה האזרחית בפרקליטות, ובהם ההליכים בפני ועדות השחרורים, היבטים ופילוחים חדשים בעבודת יחידת הסייבר, עתירות הנוגעות לבחירות לכנסת ועוד. הדו"ח כולל גם לראשונה פרקים ובהם עיון מעמיק בשורה של נושאים – עבירות מין, סכסוכי עבודה קיבוציים, תיקי תכנון ובנייה בישראל (בדגש על עתירות נגד הותמ"ל והות"ל), ותיקי נזיקין ותביעות נאשמים לאחר זיכוי בהליך פלילי.

הדו"ח השנתי כולל, בין היתר, נתונים על אודות פעילות פרקליטות המדינה – מחוזותיה הפליליים והאזרחיים ויחידות המטה, ובכלל זאת מחלקת הבג"צים, מח"ש, יחידת הסייבר, המחלקה למשפט העבודה והמחלקה הפיסקאלית ועוד, וכן נתונים על שיעור ההרשעות ושיעור הסדרי הטיעון במשפטים הפליליים שהסתיימו בשנת 2019. את עריכת הדו"ח ופרסומו הובילה עו"ד מורן לביא, האמונה על תחום הדאטה בפרקליטות מטעם יחידת הניהול.

 כמה נקודות בולטות בדגש על הפרקליטות הפלילית:

1.      כוח אדם:

·    בפרקליטות הועסקו נכון לסוף שנת 2019 כ-2,093 עובדים, מתוכם 1,184 פרקליטים, 169 עובדים מינהליים, 372 מתמחים, 129 סטודנטים, 101 בני שירות ו-38 חוקרי מח"ש.

·       ניהול נשי – 63% מהמנהלים בפרקליטות הם נשים.

·         ארגון "צעיר" – 35% מהפרקליטים הם עד גיל 35, ובסה"כ 61% מהפרקליטים הם עד גיל 40.

2.      כ-8% מעובדי הפרקליטות הם בני החברה הדרוזית, הערבית והצ'רקסית, מחציתם פרקליטים. שיעור זה עלה ב-57% מאז 2014.

3.   42 מעובדי הפרקליטות (2%) הם יוצאי אתיופיה. מדובר בגידול של כ-10% משנת 2018.

4.      תיקי חקירה: במהלך 2019 העבירה משטרת ישראל לפרקליטות כ-31 אלף תיקי חקירה, 37% מתוכם עם המלצת גניזה. כ-67% מתיקי הפרקליטות (כ-19 אלף תיקים) שנפתחו בפרקליטות בשנת 2019 טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם.

בדומה לשנים קודמות, כ-39% מתיקי הפרקליטות עסקו בעבירות אלימות, 18% בעבירות מין, 8% בעבירות רכוש וכ-7% בעבירות הונאה.

 בשנה זו נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-17 אלף תיקים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום (מדובר בתיקים שנפתחו במהלך 2019 ובשנים קודמות). כמחצית מהתיקים נגנזו בעילה של חוסר ראיות, 23% נגנזו בעילה של מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין ו-18% נגנזו בעילה של חוסר אשמה. ביחס לעילת חוסר אשמה מדובר בהמשך מגמת העלייה שהחלה לפני כשנתיים, נוכח השינוי בהנחיית פרקליט המדינה בעניין זה.  

5.      כתבי אישום ותוצאות הליכים משפטיים: כ-4,000 כתבי אישום הוגשו בשנת 2019. כשליש מהם בעבירות אלימות כעבירה מרכזית, וכחמישית בעבירות מין. בממוצע רב-שנתי, מגישה הפרקליטות מידי שנה כתבי אישום בכ-22% מתיקי הפרקליטות שנפתחו, ואשר לא הומלץ מראש ע"י המשטרה לגנוז אותם.

84% מכתבי האישום שהסתיימו לאחר הליך שיפוטי בשנת 2019 הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית. 

       6.      אכיפה אזרחית: היחידה לאכיפת אזרחית ומחוזות הפרקליטות הגישו 184 תביעות יזומות, בהיקף של כ-706 מיליון שקלים, רובן המוחלט בתחום הנזיקין, המקרקעין וחוזים וחיובים.

 הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר ע"י חטיבת התביעות במשטרת ישראל. גם בשנת 2019 חלה ירידה במספר תיקי החקירה שהועברו ממשטרת ישראל לעיון הפרקליטות, כאשר הועברו כ-31,700 תיקי חקירה (לעומת כ-34,300 שהועברו ב-2018), ונפתחו על בסיסם כ-29 אלף תיקי פרקליטות. יצוין, כי תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, ותיק פרקליטות יכול להוליד יותר מכתב אישום אחד.

 בכ-37% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2019 המליצה המשטרה לסגור את התיק. מאחר שהתיקים המועברים לפרקליטות מהמשטרה הם בגין עבירות שאין בסמכות המשטרה להכריע בהן, התיקים הללו מועברים לעיון ראשוני של פרקליט. במרבית התיקים אישרה הפרקליטות את המלצת המשטרה לגניזת התיק ובמיעוט מובהק מהתיקים הללו הוגש כתב אישום, על אף המלצת הגניזה..

 בשנת 2019 נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-17 אלף תיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2019 או בשנים קודמות, מבלי שהוגש בהם כתב אישום. עילות הסגירה המרכזיות הינן חוסר ראיות (49%), נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (23%) וחוסר אשמה (18%).

מהתרשים להלן ניתן לראות כי ב-2019 נמשכה מגמת העלייה בשיעור התיקים שנגנזו בעילה של חוסר אשמה (18% לעומת 15% בשנת 2018 ו-12% ב-2017). עלייה זו נובעת בין השאר מתיקון הנחיית פרקליט המדינה 1.3, ששינתה את נקודת האיזון בין תיקים שנסגרים בעילה של חוסר אשמה לתיקים שנסגרים בעילה של חוסר ראיות. זאת, במטרה להוביל במכוון לכך שיותר תיקים ייסגרו בעילת חוסר אשמה, המיטיבה יותר עם החשוד. משמעות הדבר היא שלאלפי אזרחים נוספים נסגר התיק בעילת היעדר אשמה, ולא בעילת היעדר ראיות, על כל המשתמע מכך.

 תיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד)

מב"ד הוא תיק שנפתח בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה אם להגיש כתב אישום או לגנוז אותו באחת מעילות הגניזה. בשנים האחרונות הפרקליטות שמה לה כמטרה מרכזית לצמצם את מלאי התיקים הממתינים להכרעה בכלל, ובפרט את מלאי התיקים הממתינים להכרעה תקופה של למעלה משנתיים, ובין שנה לשנתיים. 

נכון לסוף שנת 2019 נותרו בכלל הפרקליטות רק 226 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים ואשר טרם התקבלה בהם החלטה סופית (כולם בשלבי טיפול מתקדמים). מתוך תיקים אלה, ב-158 תיקים התעכבה קבלת ההחלטה הסופית מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות.

 כתבי אישום

במהלך שנת 2019 הוגשו על ידי מחוזות הפרקליטות 4,003 כתבי אישום (לא בהכרח בגין עבירות שבוצעו בשנה זו), ירידה קלה ביחס ל-2018, בה הוגשו 4,096 כתבי אישום. כמחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 37% לבתי המשפט המחוזיים, 10% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה. מתוך כתבי האישום שהוגשו בשנת 2019, עבירות האלימות הן בעלות הנפח המשמעותי ביותר (29%) ולאחר מכן עבירות המין (20%) והסמים (9%).

 תוצאות ההליכים הפליליים שהסתיימו ב-2019

בשנת 2019 הופיעו פרקליטים מכל המחוזות הפליליים בכ-74 אלף דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ, כ-72% מההופעות היו בפני ערכאה ראשונה.

 בשנה זו הסתיימו בבתי המשפט כ-4,408 הליכים שיפוטיים, שהתנהלו נגד כ-5,688 נאשמים (כמובן שאין מדובר בהליכים שהחלו כולם באותה שנה). כ-84% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 5% נוספים נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא הורשעו ("אי הרשעה") ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום, ולגבי 3% נוספים הופסקו או הותלו ההליכים.

 בדומה לשנים קודמות, ההליך השיפוטי של כ-81% מהנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שמשפטם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הסתיים במסגרת הסדר טיעון (והם מהווים 69% מכלל הנאשמים שמשפטם הסתיים ב-2019). 86% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.

ערעורים פליליים

בשנת 2019 הוגשו בסך הכל כ-3,040 ערעורים לבית המשפט העליון ולבתי המשפט המחוזיים, כ-87% מהערעורים הוגשו ע"י הנאשמים ולא ע"י המדינה.

 לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ הוגשו 2,558 ערעורים פליליים. ערעורים אלו הוגשו הן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה ע"י יחידות הפרקליטות (393), הן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה ע"י יחידות התביעה המשטרתית או יחידות אחרות (2,157). במהלך 2019 התקבלו פסקי דין ב-422 ערעורים שנשמעו בבתי המשפט המחוזיים, ש-82 מתוכם הוגשו ע"י המדינה. כ-67% מערעורי המדינה בערכאה זו התקבלו באופן מלא או חלקי, לעומת כ-35% מערעורי הנאשמים שהתקבלו באופן מלא או חלקי.

לבית המשפט העליון הוגשו בתקופה זו 488 ערעורים פליליים ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה ראשונה ע"י יחידות הפרקליטות, 16% מהם הוגשו ע"י המדינה והיתר ע"י הנאשמים. 79% מהערעורים נסובו על גזר הדין (קולת העונש או חומרתו). במהלך 2019 התקבלו פסקי דין ב-679 ערעורים שנשמעו בבית המשפט העליון, 74 מתוכם הוגשו ע"י המדינה. 54% מערעורי המדינה התקבלו באופן מלא או חלקי ע"י בית המשפט. מבין ערעורי הנאשמים שהוכרעו בשנה זו, 75% נדחו או נמחקו ורק רבע התקבלו באופן מלא או חלקי.

 עבירות מין

הדו"ח השנתי כולל השנה פרק שבו מבט מעמיק על עבירות המין (עמ' 85-73 לדו"ח). הטיפול בעבירות אלו, המהוות חלק לא מבוטל מעבודת הפרקליטות, מציב אתגרים מקצועיים ומרובים בעיקר באשר לניתוח הראיות, אשר מאופיינות בעדויות מאוחרות "כבושות" ומורכבות, עדויות יחידות, לעיתים מקוטעות או מתפתחות. בנוסף, נדרש קשר ייחודי וליווי של נפגעי העבירה לאורך ההליך בתחום רגיש זה. ניתוח הראיות בתחום זה מצריך מיומנות ומקצועיות רבה ולעיתים רבות נדרש גם מפגש עם נפגע/ת העבירה לצורך התרשמות, בטרם תתקבל החלטה על הגשת כתב אישום או סגירת התיק. גם מצבם הנפשי, יכולתם ורצונם של נפגעי העבירה בהליך ולאורך ההליך נשקלים בכובד ראש בכל "צומת" של קבלת החלטות.

 הרף הראייתי להגשת כתב אישום בעבירות מין הוא כמו בכל תיק אחר – "סיכוי סביר להרשעה", ולכן ישנם תיקים שנסגרים בפרקליטות, בעיקר בשל היעדר ראיות מספיקות, אולם אחוז התיקים הנסגרים בעבירות מין אינו גדול משיעור התיקים הנסגרים בשאר תיקי הפרקליטות.

 בשנת 2019 נפתחו בפרקליטות 4,021 תיקים אשר כללו לפחות עבירת מין אחת, ביחס ל-4,630 חשודים. תיקים אלה מהווים 15% מתיקי הפרקליטות שנפתחו בשנת זו. 28% מהתיקים הומלצו ע"י המשטרה מראש לגניזה.

 בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר כתבי האישום בעבירות מין המוגשים ע"י הפרקליטות. בשנת 2019 הגישה הפרקליטות 696 כתבי אישום שכללו לפחות עבירת מין אחת.

 ב-57% מכתבי האישום העבירה החמורה ביותר הייתה מעשה מגונה, ב-12% עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, ב-8% אינוס, ב-7% מעשה סדום וב-6% עבירה של מעשה מגונה בפומבי.

 בשנת 2019 הסתיימו 691 הליכים שיפוטיים שהתנהלו כנגד 714 נאשמים בעבירות מין. ביחס לכ-74% מהנאשמים החליט בית המשפט להרשיע הרשעה מלאה או חלקית (לעומת 84% בכל ההליכים). לגבי 9% נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא יורשעו (לעומת 5% בכל ההליכים), ו-5% זוכו באופן מלא (לעומת 3% בכל ההליכים).

משפטים חוזרים

 בשנת 2019 הוגשו 23 בקשות למשפט חוזר, בהן טיפלה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. ב-15 בקשות מתוכן ניתנה החלטה ע"י ביהמ"ש העליון, 14 מהן נדחו ואילו 1 התקבלה בהסכמת הפרקליטות. עוד נדחו בשנה זו 9 בקשות למשפט חוזר שהוגשו בשנים קודמות.

 עבירות הסתה לאלימות, לגזענות ולטרור

מדיניות התביעה הכללית בכל הנוגע לעבירות המשיקות לחופש הביטוי היא ככלל מדיניות זהירה ומצמצמת. לפיכך, נקבעה הנחיה 14.12 להנחיות פרקליט המדינה, הדורשת אישור מראש של המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) לפתיחה בחקירה או לסגירת תיק בעניין בעל רגישות ציבורית רבה. אישור שכזה נדרש לפתיחה בחקירה או לסגירת תיק, בין היתר, בעבירות של הסתה לאלימות, לגזענות ולטרור. נוכח חשיבותו של חופש הביטוי, המחוקק אף קבע כי טרם העמדה לדין בעבירות אלה נדרש אישורו של היועץ המשפטי לממשלה להעמדה לדין.

 בשנת 2019 התקבלו בפרקליטות 173 בקשות של המשטרה לאשר פתיחה בחקירה בחשד להסתה, 140 מהן בגין הסתה לאלימות ולטרור ו-33 בגין הסתה לגזענות. מדובר בירידה ביחס ל-2018.

 ב-2019 אושר להגיש 20 כתבי אישום בגין הסתה לאלימות ולטרור ואחד נוסף בגין הסתה לגזענות. גם כאן מדובר בירידה משמעותית ביחס לשנים הקודמות. כמו כן, ב-10 כתבי אישום בשנה החולפת נכללה נסיבה מחמירה של ביצוע העבירות ממניע גזעני או ממניע של עוינות כלפי ציבור.

  אכיפה כלכלית

בשנים האחרונות השלימה הפרקליטות פריסת חוליות אכיפה כלכלית בכל המחוזות, במטרה להעצים את אפקטיביות הטיפול בשלילה של רכוש שהופק מביצוע עבירות חמורות. כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי. בחילוט סופי הכוונה היא להעברה של רכוש (הקשור לעבירה או רכוש בשווי רכוש שהולבן) לקניינה של המדינה, במטרה להגיע לתוצאה צודקת יותר, לעקר את הכדאיות שבפשיעה, למנוע המשך ביצוען של עבירות נוספות תוך שימוש ברכוש ולהגביר את ההרתעה.

 במסגרת כתבי אישום שהוגשו במהלך שנת 2019, ביקשה הפרקליטות שבית המשפט יורה על חילוט רכוש מעבריינים בהיקף של כ-325 מיליון שקל (לעומת כ-262 מיליון שקל ב-2018). בקשות אלו נוגעות, ברובן המכריע, לתפיסות שהיו בשנים קודמות. צפוי כי כתבי האישום ובקשות החילוט יתבררו במהלך השנים הבאות בבתי המשפט השונים עד לקבלת החלטה סופית.

 מניתוח התיקים שהסתיימו בגזר דין בשנת 2019 (כתבי האישום הוגשו בדרך כלל כמה שנים קודם לכן), עולה כי מלכתחילה בתיקים אלה הוגשו בקשות חילוט בהיקף של 189 מיליון שקל, ובסופו של יום נשללו מהעבריינים בהחלטות שיפוטיות כ-168 מיליון שקל (מהם 91 מיליון באמצעות חילוט + 77 מיליון באמצעות שומות מס שיצאו על הפקת הכנסות מהפעילות הפלילית), וסכומים נוספים בהטלת קנסות.

 המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הינה מחלקה בפרקליטות המדינה. מדובר בגוף עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי במשטרה, שבו משרתים חוקרים, פרקליטים ועובדי פרקליטות, ובראשו עומד מנהל בדרג של פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה. זו מחלקה ייחודית, המתאפיינת בשילוב דיסציפלינות מקצועיות שונות (עבודת פרקליטות, חקירות, מודיעין) ופועלת ככוח משימה משולב. בסמכות מח"ש לחקור חשדות לעבירות שבוצעו בידי שוטרים ואשר העונש בצידן עולה על שנת מאסר אחת. מח"ש מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה יחד עם אנשי משטרה, וכן חשדות הנוגעים לביצוע עבירות ע"י אנשי שב"כ במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועמ"ש (ולמעט תלונות נחקרים).

 מח"ש מחויבת לפעול בנחישות למיצוי הדין עם שוטרים שנמצא כי עברו עבירות, ולחתור לחקר האמת מתוך גישה בלתי מתפשרת כלפי שימוש לרעה בכוח ובסמכות, כל זאת מתוך הבנה עמוקה לצורך לשמור על אמון הציבור במערכת האכיפה, בפרט כאשר מדובר במתלוננים הנמנים על אוכלוסיות חלשות. מח"ש חוקרת אירועים רגישים ומורכבים בהם נעשה שימוש בכוח, בין השאר אגב הפרות סדר, במהלך הפגנות ובעת פינוי או הריסת מבנים. בכל מקרה, מח"ש פועלת אך ורק על-פי אמות מידה מקצועיות ואינה מבחינה בין אדם לאדם ובין שוטר רם-דרג לשוטר זוטר.

 בשנת 2019 הגישה מח"ש 66 כתבי אישום, נחתמו 32 הסדרים מותנים ו-335 תיקים הועברו לבחינת מחלקת המשמעת במשטרת ישראל. מחויבותה של מח"ש למיצוי הדין עם שוטרים שנמצאו די ראיות לכך שעברו עבירות אלימות באה לידי ביטוי בנתון לפיו למעלה משליש מ-66 כתבי האישום הם בגין עבירות אלימות. 20% מכתבי האישום הוגשו בגין עבירות על טוהר המידות והסדר הציבורי (ובהן שוחד, הפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט ובידוי ראיות) ו-18% בגין עבירות מין והטרדה מינית. בכ-83% מכתבי האישום שהגישה מח"ש בגין עבירות מין והטרדה מינית, נפגעי/ות העבירה היו שוטרים/ות.

 מתוך 80 תיקים שהסתיימו בשנת 2019, 63 מהם (79%) הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, או בקביעה כי העבירה בוצעה אך הנאשם לא יורשע.

הפרקליטות האזרחית

הפרקליטות האזרחית פועלת כנאמן הציבור בייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ומינהליים, לשם הגנה על זכויות הציבור, שלטון החוק וסדרי מינהל תקינים, לשמירה על נכסי המדינה והקופה הציבורית ולקידום האינטרס הציבורי.

 · פרקליטויות המחוז האזרחיות

פרקליטויות המחוז האזרחיות עוסקות במגוון רחב של נושאים והליכים בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים של כל מחוז ומחוז. פרקליטויות המחוז האזרחיות מייצגות את המדינה בכל הערכאות בתחומי המחוז ובכל סוגי ההליכים האזרחיים והמינהליים בהם נדרש ייצוג של רשויות המדינה, או בהם מתייצב היועץ המשפטי לממשלה. תיקי הפרקליטות האזרחית מחולקים לתחומי תביעה מרכזיים: נזיקין, מקרקעין, קצין תגמולים, עבודה, חיובים, מיסים, משפט מינהלי ומעמד אישי.

 בשנת 2019 נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות כ-22,280 תיקי פרקליטות (עלייה של כ-3% ביחס ל-2018). כחמישית מהתיקים עסקו בתחום המינהלי, כחמישית נוספת בתחום המעמד האישי, 13% בתחום הנזיקין, 9% בתחום החיובים, 8% בתחום המקרקעין, 7% בדיני עבודה, 6% בתחום המיסים ו-6% בענייני קצין התגמולים. בעמ' 91 לדו"ח ניתן לראות את התפלגות התביעות לפי נושאים תוך חלוקה למחוזות הגיאוגרפיים.

  המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה

המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה אחראית על ייצוג המדינה בתיקים המתנהלים בביהמ"ש העליון במגוון תחומי המשפט האזרחי. המחלקה גם מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה כאשר התייצב בתיקים בהם המדינה אינה צד ("התייצבויות יועץ"). בנוסף, המחלקה האזרחית הינה יחידת המטה של פרקליטות המדינה בתחום האזרחי הקובעת מדיניות משפטית בתיקים האזרחיים ומנחה את מחוזות הפרקליטות. במהלך שנת 2019 טיפלה המחלקה האזרחית ב-522 הליכים בבית המשפט העליון (18% מהם היא יזמה) וב-547 תיקי ליווי וייעוץ, ובסך הכל ב-1,069 תיקים (לעומת 946 תיקים ב-2018). 32% מהתיקים בביהמ"ש העליון שבהם המדינה הייתה צד עסקו במקרקעין, 16% בחוזים וחיובים, 12% בנזיקין, 7% במעמד אישי ו-7% נוספים בענייני קצין התגמולים.

 אכיפה אזרחית

אכיפה אזרחית היא שם כולל לפעילותה האקטיבית והיזומה של פרקליטות המדינה לשימוש בכלים מתחום המשפט האזרחי והמינהלי בשלושה תחומים: אכיפת חוק, הגנה על קניין הציבור וזכויותיו וסיוע למשרדי הממשלה ביישום מדיניות ורגולציה – והכל בהתאם ליעדי העל של פרקליטות המדינה. היחידה לאכיפה אזרחית היא יחידת מטה אסטרטגית בפרקליטות המדינה, שאחראית על ייזום הליכים אזרחיים לשם שמירה על נכסי המדינה, הקופה הציבורית, התקינות השלטונית והתמודדות עם תופעות של הפרות בוטות של החוק, והיא גם פועלת להגשמת יעדים אלה כיחידה מבצעת: נקיטה בהליכים משפטיים, הובלת שולחנות עגולים וליווי הליכי רגולציה למיניהם. במסגרת זו וכתחום נרחב, מרכזת היחידה את הטיפול בבוררויות הענק הנוגעות לפרוייקטי תשתית (BOT/PPP) –  בתחום ההתפלה, הקמת מתקני אנרגיה, תחבורה ועוד.

לצד תפקידיה אלה, מפקחת היחידה לאכיפה אזרחית על הליכים משפטיים המנוהלים ע"י עורכי דין חיצוניים במיקור חוץ. מטרת מנגנון מיקור החוץ הינה לאפשר לפרקליטויות המחוז להתמקד בתיקים השלטוניים והמשמעותיים, לרבות בתחום האכיפה האזרחית.

בשנת 2019 הוגשו ע"י היחידה לאכיפה אזרחית וע"י מחוזות הפרקליטות האזרחיים 184 תביעות יזומות בהיקף של למעלה מ-708 מיליון שקל. 67% מהתביעות היזומות שהוגשו עסקו בתחום הנזיקין, 18% בתחום החוזים והחיובים ו-13% בתחום המקרקעין. בשנת 2019 נפסקו לטובת המדינה 290 מיליון ש"ח בתביעות שהגישה היחידה בשנים 2019-2015.

בתחום האכיפה המשולבת בשנת 2019 התקיימו 60 מבצעי אכיפה משולבת וכן פעולות אכיפה משולבת משלימה.