השופטת רויטל יפה כ"ץ: התיק שהשפיע עלי? תיק הפדופיל מאשדוד

בעיני רבים היא נחשבת, ובצדק, לאחת השופטות הפליליסטיות הבלתי מתפשרות שידעה מערכת המשפט בישראל בעשרים השנים האחרונות, למישהי שלא עושה חשבון לאף לא אחת ממשפחות הפשע המאיימות שהפכו לחלק בלתי רצוי מנוף הדרום. ותתפלאו, זה ממש לא מונע מנשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת רויטל יפה כ"ץ, להקרין לסובבים אותה נועם, רכות ודרך ארץ.

כברת דרך ארוכה עברה הנשיאה יפה כ"ץ, תושבת אשקלון, מאז החלה במלאכת השיפוט בראשית שנות התשעים עד שהתמקמה בראש היכל בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בימים אלו ממש היא סוגרת שנה לכהונתה בתפקיד, ובריאיון ראשון ומיוחד שהעניקה לכתב העת של לשכת עורכי הדין "עורך הדין" היא חושפת את השקפת עולמה הניהולית והשיפוטית, חוזרת לימי טרום הסנגוריה הציבורית, מדברת על קשרי העבודה המיוחדים שלה עם מחוז הדרום בלשכת עורכי הדין ומפתיעה בהצהרה: "הכיף הכי גדול זה לזכות נאשם". ואת זה אומרת השופטת שדאגה לנקות את החברה באזור הדרום ממאות, אם לא מאלפי, טיפוסים מפוקפקים שפגעו בחברה ונשלחו לרצות את עונשם מאחורי סורג ובריח.

כבוד נשיאת בית המשפט המחוזי באר שבע, השופטת רויטל יפה כ"ץ, אמנם כיהנת במשך שבע שנים ברציפות כסגנית נשיאו הקודם של היכל המשפט המחוזי, השופט יוסף אלון, אך האם כיום, שנה אחרי, את יכולה לומר שככה דמיינת את התפקיד הכל כך מחייב הזה?

"אף שהייתי חלק בלתי נפרד מהצוות הניהולי לאורך תקופה ארוכה זה עדיין לא מה שחשבתי שיהיה. לא תיארתי לעצמי עד כמה עבודה נלווית לניהול בית משפט מחוזי. לא תיארתי לעצמי, למשל, עד כמה אנשים מתדפקים על דלתות בית המשפט ומבקשים עזרה. שולחים המון מכתבים וחושבים שברגע שהפכת להיות נשיאה, את יכולה לעזור בכול…

"למזלי הרב נכנסתי לתפקיד אחרי הנשיא אלון, שהיה נשיא נהדר וידע לבחור את האנשים הנכונים והמוכשרים".

וזה מוביל אותנו לשאלה המתבקשת, על אף הקושי לבחור מקריירה של כמעט 25 שנות שיפוט, מהם התיקים שהשפיעו עלייך?

"ישנם לא מעט תיקים, אבל המקרה הבולט הראשון שאני זוכרת לא בא דווקא מהתחום הפלילי. באוגוסט 97', אם אני לא טועה, הייתה מישהי שילדה תינוק בעל מום בבית החולים סורוקה והיא לא רצתה אותו וסירבה לנתח אותו. אחרי שהוצא צו בבית משפט השלום והמקרה הגיע לערעור נסעתי לבית המשפט בלילה, פתחתי אותו לטובת דיון במקרה הזה ונתתי צו שמחייב לבצע את הניתוח. למחרת בבוקר קיבלתי הודעה מהעובדת הסוציאלית שהאם מיניקה את התינוק ושהכול עבר בשלום. אלו מקרים שאתה לא יכול לשכוח כל חייך".

ותיקים מהתחום הפלילי?

"הדיון בתיק של הפדופיל מאשדוד שאנס קטינות בנות חמש עד שמונה לאחר שאסף אותן מהרחוב ברכבו ולאחר שביצע את זממו זרק אותן ברחוב. הוא נתפס במקרה בזכות ערנות שוטרת. הוא התרברב וטען שהוא יזוכה כמו שזוכה בתיק אונס קודם, אבל הוא נשלח על ידינו ל-45 שנה".

שזוכה בתיק אונס קודם, אבל הוא נשלח על ידינו ל-45 שנה".

וכשמתייצב מולך טיפוס מפוקפק וחסר אנושיות שכזה מה עובר לכבודה בראש?

"כדי להיות מקצוענית אני משתדלת לנטרל את הרגשות. אבל ישנם לילות שלפני מתן גזר דין והכרעות חשובות שאני פשוט לא ישנה. כל התיקים הולכים איתי כל הזמן".

ולמרות הקושי הרגשי העצום שאת מתארת את עדיין ממשיכה לשפוט בתחום הזה.

"אני ממשיכה כי מדובר בתחום שבו אתה ממש יכול להשפיע. יש לא מעט החלטות שאני כותבת אותן מתוך מגמה לשנות, לשפר. כך, למשל, היה מקרה שבו שני גברים מאשקלון נאנסו בידי מישהו, אבל בגלל ההתנהלות המשטרתית באותו תיק המקרה לא טופל כראוי כי בחקירה לא הבינו משום מה שאפשר לאנוס גם גבר. היה גם מקרה שבו ילדה בת ארבע שהעידה שאנסו אותה הייתה צריכה להוכיח שמדובר בחדירה כדי להרשיע באונס. זה נשמע לכם אמיתי? ילדה בת ארבע יודעת להגיד אם הייתה חדירה או לא הייתה? אלו מקרים שבהם אני כותבת ומקווה שגם משפיעה".

השיחה עם כבוד הנשיאה על חומרת התיקים שבהם עסקה ועדיין עוסקת ממשיכה לזרום, אלא שכשאשר מדברים על זיכוי נאשמים היא מפתיעה בתשובתה הנחרצת: "הכיף הכי גדול זה באמת להיכנס לאולם ולזכות נאשם, אם הוא ראוי לכך כמובן. זה פשוט תענוג ואושר צרוף".

בשנה האחרונה, כאמור, היא אוחזת בשרביט ניהול בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולא תאמינו עד כמה היא קורנת מאושר כאשר היא מדברת על מלאכת הקודש שהיא עושה במקום. "שאלתם מה מייחד את בית המשפט המחוזי שלנו, ואני יכולה לומר לכם שבעיקר שני דברים מרכזיים: האחד, גודלו, והשני, האנשים שבו. מדובר במחוז הגדול ביותר מבחינת השטח שלו ומן הסתם גם בגיוון האוכלוסייה שבו. הגיוון הזה משפיע כמובן על סוגי הפשיעה הרבים הקיימים באזור, וגם על תיקים אחרים שנשמעים בבית המשפט. גם החיבור שלנו לגבולות הוא מיוחד. יש לנו את הים, את עזה, את מצרים, את ירדן ואת הגדה המערבית, וכל זה גם משפיע על התיקים המגיעים אלינו. אין ספק שמגיעים אלינו תיקים שלא מגיעים כלל לבתי משפט מחוזיים אחרים בארץ.

"מעבר לכך, הדבר הכי חשוב כאן במחוזי הוא האנשים המכילים אותו – השופטים והעובדים. אם בעבר השופטים והמתדיינים כאן דיברו על כך שאנחנו מביאים את הפריפריה למרכז הרי שכיום אני מביאה את המרכז לפריפריה. יש לנו שופטים מצוינים שהפסיקות שלהם מופצות לכל הארץ".

את רואה את עצמך מכהנת כנשיאה בבית משפט מחוזי אחר?

"על מחוז הדרום אני מוכנה לוותר אך ורק לטובת בית המשפט העליון".

(קרדיט: גיליון "עורך הדין")