מחלת הקורונה הגיעה אלינו כאורחת בלתי קרויה והיא מפילה חללים בכל העולם, מותירה אנשים פגועים וכלכלות מרוסקות.
לא מפתיע שעוד ועוד מדינות וחברות נמצאות במרוץ נגד הזמן למציאת חיסון ותרופה. בתוך פחות משנה החלו מחקרים לפיתוח שיטות לאיתור הנגיף במהירות הגבוהה ביותר, דרכי טיפול חדשניות וכמובן מציאת החיסון שיעצור את התפשטות הנגיף.
בין השחקנים הישראלים שפועלים בתחום נמצאת חברת “אנלייבקס” הממוקמת בפארק המדע שבנס ציונה, אשר בשיתוף עם בית חולים הדסה עין כרם מפתחת תרופה שעשויה להציל את חייהם של רבים. התרופה נקראת “אלוסטרה” והיא פותחה על בסיס מחקריו של מנהל מחלקה פנימית ומחלקת קורונה בהדסה, פרופ’ דרור מבורך, במטרה לטפל בחולי ספסיס (אלח דם).
בשנה שעברה היא נוסתה בהצלחה על עשרה חולי ספסיס, ובחודש שעבר היא ניתנה לחמישה חולי קורונה במצב קשה, שהחלימו ושוחררו מבית החולים כשהם בריאים. מדובר ככל הידוע בטיפול הניסיוני-הקליני הראשון מסוגו בעולם במאבק בקורונה.
בין מי שמובילים את המחקר נמצאים שני אשדודים: מנכ”ל החברה, ד”ר אורן הרשקוביץ’ ואודליה בן שטרית – מנהלת יחידת האופרציה הקלינית שלה.אודליה בת 49, נשואה ואם לארבעה (ביניהם הזמרת אופיר בן שטרית) וסבתא לשניים. היא אחותה של חברת מועצת העיר, ד”ר אפרת אוחיון נאור, התגוררה באשדוד כל חייה עד שעברה לפני עשר שנים עם משפחתה למושב ניר גלים הסמוך. היא גדלה במסגרות החינוך הממלכתי דתי בעיר ובאולפנה התורנית מדעית. את התואר הראשון שלה עשתה בבר אילן במדעי החיים והיא בעלת תואר שני במנהל עסקים.
צילום: חברת אנלייבקס ENLIVEX
לחברה היא הצטרפה לפני שנתיים כ”שקראו לה לדגל” לאחר שעבדה חמש שנים בחברת טבע, שם ניהלה מחקר בפיתוח תרופה שאושרה למיגרנה כרונית, וכ-17 שנה בחברת “פרקסל” בה ניהלה מחקרים קליניים שהובילו לאישור של מגוון רחב של תרופות חשובות כמו הקוקטייל לטיפול באיידס, תרופות למחלת קרון, או תרופה ליתר לחץ דם.
אורן בן 44, נולד וגדל באשדוד, היום חי בקיבוץ רבדים, נשוי ואב לשלושה. הוא למד במקיף ג’ ואת התארים שלו הוא עשה באוניברסיטת בן גוריון במסלול ישיר, תואר ראשון ושני בהנדסת ביו טכנולוגיה ודוקטורט באימונולוגיה. משם, במקום להמשיך במסלול המתוכנן לעולם האקדמיה הוא עבר בתפנית לא צפויה גם עבורו לעולם התעשייה, שם נשאר עד היום.
את המחקר שלו הוא עשה בנושא תאי הרג טבעיים במערכת החיסון, תחום הקשור בעיסוקו היום. במשך חייו עבד בחברות מובילות בתחום פיתוח תרופות ופרוצדורות רפואיות כמו אופקו (Opko Health) ולפני שנה הוא הצטרף לאנלייבקס בתפקיד המנכ”ל.
“התאהבתי ברעיון ברגע הראשון”, מספרת אודליה בן שטרית. “הפשטות של איך שזה עובד שבתה אותי”. הפיתוח הרפואי נועד לטיפול בחולים במצב קריטי, שלב בו המערכת החיסונית מגיעה לפעילות יתר במאבקה עם הנגיף וכתוצאה מכך תוקפת את איברי הגוף. בעולם הרפואה קוראים למצב הזה “סערה ציטוקינית” (ציטוקינים הם חלבונים האחראיים לתווך בין תאי מערכת החיסון, א”ל).
“מערכת החיסון היא סוג של צבא”, מדמה אורן בכדי לפשט את התמונה. “וכמו בצבא יש לה חיילים בעלי תפקידים שונים. במצב שנכנס גורם זר לגוף המערכת מזהה את זה בעזרת תאים שנקראים מקרופאגים. אלו תאים שהתפקיד שלהם הוא לעורר את התגובה החיסונית ולגייס עוד גורמי כוח שילחמו בגורם הזר שחדר. כשהם מצליחים להשתלט על הגורם הזר, כמו בצבא, צריך להודיע לכולם שהכל בסדר וצריך לחזור לשגרה”.
אצל חולי קורונה אותם תאים הפסיקו לפעול כשורה, גם לאחר שהנגיף נעלם מהגוף אין רגיעה ומצבם ממשיך להידרדר עד לכשל מערכות.
פריצת הדרך שעליה מתבסס הפיתוח של החברה נוצרה בזכות ההבנה של התפקיד שממלאים אותם תאים מיוחדים גם בהקשר של המערכת החיסונית. “המקרופאגים בולעים תאים במצב של מוות ומסלקים אותם מהמערכת, התהליך הזה גורם להם למצב שיוצר הרגעה של המערכת החיסונית”, הוא מסביר.
“מה שחדשני במה שאנחנו עושים זה שאנחנו הולכים לחדר הבקרה, אנחנו מטפלים באותם תאים של מערכת החיסון שתפקידם הוא מצד אחד לעורר את התגובה החיסונית ומצד שני הם יושבים על הצומת לכבות את התגובה”.
בפועל הטיפול התרופתי הוא למעשה החדרה של תאים מומתים שנלקחו מתאי דם לבנים מתורם בריא בכמות גבוהה אל תוך גופו של החולה, כך המקרופאגים קולטים את התאים ושולחים מסר של הרגעה לכל מערכת החיסון. “עם הטכנולוגיה המיוחדת שפיתח פרופסור מבורך אנחנו לוקחים בעצם את התאים, מעבירים אותם תהליך המוביל למוות מוקדם של התא, ומחדירים לחולה”, מסבירה בן שטרית.
כאמור עד כה התרופה הוכיחה את עצמה בהצלחה על חמישה חולי קורונה בלבד, אך המשך הפיתוח והמחקר עוד בעיצומו. גם הרשקוביץ’ וגם בן שטרית נמענים מלהתחייב על תאריך שכן מדובר בהליך מורכב עמוס ביורוקרטיה בשל חשיבותו. בינתיים, לדבריהם, התהליך הוכח כבטוח לשימוש והוא עומד בשלבי בדיקת יעילותו. עד שהתרופה תוגש לאישור משרד הבריאות יש שלבים נוספים שעליה לעבור.
“קשה לנו לתת הערכה מדויקת”, אומר אורן, “אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי לקדם את זה כמה שיותר מהר. אנו עובדים בתיאום עם משרד הבריאות לקחת את זה כמה שיותר קדימה, בהדסה כרגע סיימו טיפול באמצעות התרופה בחמישה חולים והשבוע אושר על ידי משרד הבריאות במוסד טיפול נוסף בעשרים וארבעה חולי קורונה נוספים. במקביל אנחנו גם מתכננים ניסוי במספר גדול יותר של חולי קורונה, אבל עדיין אין לנו אפשרות לדעת מתי זה בדיוק יקרה”.
“אנו מקבלים פניות רבות מבתי חולים ומרופאים”, מוסיפה בן שטרית, “ברגע שנקבל ממשרד הבריאות את האישור הסופי לניסוי הקליני של החברה אז נכניס לתהליך גם בתי חולים נוספים”.
אתם חושבים שהתרופה תשנה משהו מהותי במלחמה מול הנגיף?
“קודם כל אנחנו מאוד מעודדים ממה שאנו רואים עד עכשיו”, עונה אורן. “אבל עדיין אנחנו צריכים לקבל עוד נתונים מחולים נוספים כדי להבין איך זה עובד וכמה זה עובד. אני חושב שאנו באים עם מנגנון יחודי והוליסטי, רעיון אחר, שיש לו סיכוי טוב לעבוד בצורה יעילה ורחבה. אם זה אכן יצליח להוכיח את זה אז בהחלט – הפוטנציאל פה הוא אדיר”.
