ענת זלמנסון-קוזניצוב, בת 37 מגן יבנה, חזרה לפני כמה שבועות ממדינות רבות בארצות הברית, ששם הוקרן סרטה התיעודי המצליח “מבצע חתונה”, סרט המספר על מבצע בלתי ייאמן שתכננו הוריה בשנת 1970 בלנינגרד ונושא את אותו השם. בקרוב היא יוצאת לסבב נוסף של הקרנות שיתמקד בעיקר בפלורידה.
הוריה היו מסורבי עלייה בברית המועצות והחליטו לברוח לישראל ולגבש קבוצת יהודים שתנסה לחטוף מטוס ריק כדי לברוח לישראל. הם הצליחו לגייס 16 חברים לאחר ששוחחו עם רבים ולקנות את כל כרטיסי הטיסה במטוס הקטן. התכנון היה לביים כי מדובר בנסיעה לחתונה, להשתלט על הטייסים, לקשור אותם ולהניחם מוטלים בשקי שינה, כדי שלא יקפאו מקור, ולהטיס את המטוס אל מעבר לגבול.
זה המטוס שאמור היה להחטף
המטרה הייתה להגיע לישראל, אך כיוון שלא היה מספיק דלק הם תכננו לברוח לשבדיה ושם להחזיר את המטוס לברה"מ. אחד מן החברים שגויס היה טייס מקצועי, אולם הקג”ב כבר ערך אחריהם מעקבים, עקב הלשנות ושמועות וחוסר יכולת לשמור על המבצע בסוד, וערך להם מארב במקום. הם נלכדו, נשפטו בעוון בגידה במולדת, ועל שניים מהם נגזר דין מוות. כל מהדורות החדשות בעולם סיקרו את המעצר ואת פרטי המבצע בהרחבה, והפגנות מלאות עוצמה של הקהילות היהודיות ברחבי העולם נערכו למען שחרורם.
לוחמי חופש, לא טרוריסטים
הסיפור הבלתי ייאמן נשכח מעט עם השנים. רק לאחר 45 שנה החליטה הבת ענת לחשוף דרך מסע אישי את סיפור הוריה, הנחשבים לגיבורים בארץ ובעולם המערבי, אך ברוסיה מכונים עדיין “טרוריסטים”. אימה נידונה ל—10 שנות מאסר, ואביה לעונש מוות. הסרט המרתק מתאר את ההתרחשות המטלטלת ועמוסת התפניות והפרטים בצורה מרגשת במיוחד, כולל גם את התערבותה של גולדה מאיר בנושא ופנייתה אל שליט ספרד הגנרל פרנקו לבטל את רוע הגזירה.
ענת ואביה, מתוך הסרט. באדיבות רשות השידור
הסרט, שזכה בפרסים רבים, נרכש בין היתר להקרנה במערכת החינוך באמצעות תכנית סל תרבות וכן הוקרן לאחרונה במפגש עם שר הביטחון אביגדור ליברמן.
“עוד כילדה תמיד שמעתי מכולם את המשפט: “ההורים שלך גיבורים”, מספרת ענת. “הסיפור שהסעיר את העולם בשנות ה-70 החל להתפוגג מהזיכרון עד שכמעט ונשכח לגמרי. בגיל 29 התחלתי לחקור בארכיונים ולגלות סרטים רוסיים, שבהם המציאו את ההיסטוריה מחדש וכינו את הוריי ‘טרוריסטים’”.
בצילומי הסרט ענת נסעה עם אימה סילווה לשחזר את מסעם בדרך לחטיפת המטוס עד לתא המעצר הטחוב והנוראי שבו שהתה אימה, אז בת 25. שם היא מספרת על זיכרונותיה הקשים, המעוררים צמרמורת בקרב הצופה ואף גורמים לענת לפרוץ בבכי.
“התחקיר שלי היה מעמיק ונמשך שנים, ואף ראיינתי אנשי קג”ב כדי להבין גם את הצד שלהם”, מספרת ענת. “דרך שילוב של ראיונות מרתקים, שאחד מהם הוא ריאיון של הוריי בתחנת הרדיו של הבי—בי—סי בלונדון, ודרך ארכיונים נדירים ושחזורים, שנעשו הן בישראל והן ברוסיה, חשפתי לציבור לראשונה מנקודת מבט אינטימית את הסיפור המלא והמרתק של קבוצת אזרחים ששינו את ההיסטוריה וסדקו את מסך הברזל”.
ענת ואמה בפרמיירה של הסרט בסינמטק. צילום: עדי אדר
אביה של ענת, אדוארד קוזניצוב, נולד במוסקבה ב-1939. למרות העובדה שגדל בסביבה קומוניסטית, כבר מגיל צעיר הביע דעות המתנגדות למשטר. אדוארד היה מתאבק מקצועי, למד פילוסופיה באוניברסיטה והתגייס לצבא הסובייטי בתקווה שיציבו אותו מחוץ לגבולות ברית המועצות, וכך יוכל לברוח, אך השאירו אותו במוסקבה.
בהיותו בן 22 הוא נעצר על עריכה והפצה של עיתון מחתרתי אנטי—סובייטי, וגזר דינו היה שבע שנות מאסר בתנאים חמורים. לאחר שחרורו ב-1969 הוא נאלץ לעזוב את מוסקבה, ומכיוון ששמע על כך שבריגה נתנו לכ—1,000 יהודים אישורי יציאה, החליט לנסוע לשם.
בריגה הוא לא הרגיש בודד, הוא התחבר מייד למחתרת הציונית של אנשים כמותו, אנשים שלא פחדו להגיד את אשר על ליבם, והתאהב באימה של ענת — סילווה זלמנסון — אשר הייתה פעילה מרכזית במחתרת הציונית. חודש לאחר שהתחתנו ב-1970, סיפרה סילווה לאדוארד על הצעה שקיבלה: לברוח מברית המועצות באמצעות חטיפת מטוס ריק במסווה של נסיעה לחתונה מקומית. הוא הסכים, ושניהם גייסו את חבריהם למבצע. אדוארד באופן טבעי הפך להיות מנהיג הקבוצה, נסע ללנינגרד לדבר עם הטייס מארק דימשיץ ולתכנן את כל פרטי התכנית.
סילווה זלמנסון, אימה של ענת, הייתה האישה היחידה שהועמדה לדין במשפט לנינגרד והראשונה לעמוד על דוכן הנאשמים. שם היא זעקה בגאון: “אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני. לשנה הבאה בירושלים הבנויה!” דבריה אלו הדהדו ברחבי העולם וגרמו לה להיות לסמל מאבק יהודי ברית המועצות בתחילת שנות ה—70. ההורים נאסרו ושוחררו רק ב—79', אז עלו לארץ.
אימה של ענת גדלה בריגה למשפחה יהודית מסורתית וציונית ומילדותה חלמה להגיע ולחיות בישראל. בגיל 20 החלה בפעילות ציונית, הפיצה ספרי לימוד בעברית לקהילות שונות בברית המועצות, האזינה לרדיו "קול ישראל" ברוסית והשתתפה בעוד “פשעים” בסגנון זה. סילווה ביקשה אישור יציאה לישראל פעמיים, אך קיבלה סירוב, ותמיד נאמר לה באטימות: “את תירקבי כאן, אבל לעולם לא תראי את ישראל שלך!”
לאחר שהמבצע הנועז שהוציאו לפועל הוריה של ענת נכשל, העיתונות הסובייטית שמחה על כך שהפושעים קיבלו את עונשם, אך בעולם המערבי רבבות אנשים דרשו: “שלח את עמי!” הסובייטים התחילו לשחרר יהודים, אך חברי הקבוצה נשארו לשלם באופן נוראי את מחיר החופש.
בקרוב: סרט עלילתי
ענת נולדה בישראל, ולידתה המרגשת אף מתועדת בסרט. היא למדה הפקה ויצירה במכללת ספיר. לאחר מכן למדה קולנוע בלונדון וכן ביימה שם כמה סרטים קצרים שהשתתפו בפסטיבלים מובילים. כאשר חזרה לארץ עסקה בעיקר, תחת השם ענת ז”ק, ביצירת וידיאו קליפים לאמנים ידועים כמו ירמי קפלן וג’ולייטה. היא יצרה סרטי תדמית לחברות גדולות כמו קליניק, לוריאל והמשביר לצרכן, אולם עבורה הייתה זו שאיפה ארוכת שנים לספר את הסיפור של הוריה שלה בשפה הקולנועית. ובימים אלו היא אף מפתחת תסריט עלילתי המבוסס על ספרו של אביה “יומני כלא” ועל סרטה הדוקומנטרי “מבצע חתונה”.
זלמנסון מראיינת לסרט את הגנרל לשעבר בק.ג.ב אולג קלוגין
לדבריה, עובדת היותה בת יחידה גרמה לה להיות עצמאית, לא להיות תחרותית, לגור לבד מגיל צעיר וגם לצאת ללימודי הקולנוע בלונדון, לזכות בכל תשומת הלב של הוריה, אך לא להיות מפונקת.
“אני נושאת את השם הכפול של הוריי”, היא מספרת, “מאז שהתחלתי ללמוד קולנוע תמיד ידעתי שאחד הסרטים החשובים שארצה לעשות יעסוק בפרויקט החיים שלי – סרט על הסיפור של הוריי, סיפור משפחה אישי, שהפך להיות חלק מההיסטוריה של כולם. כשהייתי קטנה, הסיפור עדיין היה זכור לכולם, אבל במרוצת השנים הוא החל לדהות מהזיכרון הציבורי, או שנעשו סרטים שתיארו רק על קצה המזלג את הסיפור המרתק. למעשה, הסרטים היחידים באורך מלא על הסיפור הם מרוסיה, והסרטים הללו מכנים את חברי הקבוצה 'טרוריסטים' ומכתיבים את ההיסטוריה בצורה שקרית ודמיונית.
"רק כאשר התחלתי לעבוד על הסרט התחלתי להבין לעומק את משמעות המעשה וההקרבה של הוריי. מצאתי ארכיונים נדירים, ראיינתי בכירים לשעבר בקג”ב שטענו שלא הייתה בעיה של הגירה בברית המועצות, ושהיו אולי 20 אנשים שקיבלו סירוב יציאה. גיליתי פרטים וסודות בסיפור שעדיין לא ידועים לכלל הציבור, והבנתי שגורל הזיכרון מוטל על כתפיי. הסיפור מעורר השראה ומזכיר לכולנו שיש לאזרחים כוח, ואפילו בן אדם אחד יכול לשנות את ההיסטוריה. הוא רק צריך להיות מוכן לשלם את המחיר”.
עוז אלמוג, סוציולוג והיסטוריון מאוניברסיטת חיפה, כתב על הסרט: “הסרט הזה הוא מאסטר פיס. דמותו של קוזניצוב, ועוד יותר של זלמנסון, כובשות בעוצמתן, פיקחותן וחינניותן. גם ענת הבת הבימאית המקסימה היא חלק בלתי נפרד מהתיעוד המרגש שמחזיר את האם הגיבורה לביקור ברוסיה. את הסרט הזה צריך לראות כל ישראלי, ובוודאי כל עולה מברית המועצות לשעבר וצאצא של כל עולה חדש”.
סילווה זלמנסון חוזרת לכלא שבו ישבה – מתוך הסרט "מבצע חתונה". צילום: אנדרס וורהוסטין באדיבות רשות השידור
ענת היא רווקה. לדבריה, חשוב לה כרגע לעבוד על הקריירה שלה ולהיות חופשייה. היא חושבת בעתיד על הקמת משפחה, אך אינה חיה לפי מוסכמות. היא הגיע עם אימה לגן יבנה ב—85' לאחר גירושי הוריה בהיותה בת שנה. לצורך עשיית הסרט ענת חזרה לגור עם אימה בשנים האחרונות.
"אמא שלי לא התחתנה שוב", אומרת ענת. "היא הייתה מהנדסת מכונות באלתא באשדוד והיא גם ציירת מצליחה עד היום. אבא היה עורך בעיתון וסטי ובנוסף פרסם חמישה ספרים שתורגמו לכמה שפות. הוא נשוי בשנית וחי במוצא עלית".
זה לא מאכזב לדעתך שהסרט מסתיים בהפי אנד וברגע המרגש של לידתך, כשכל מה שרצו הורייך זה את החירות שלהם, לעלות לארץ ולהקים משפחה, והם נראים כל כך מאושרים, אך הם מתגרשים לבסוף. החירות הזאת הפכה אולי בארץ פתאום לשגרה מובנת מאליה עבורם?
“ממש לא. הם מעולם לא קיבלו את החירות כדבר מובן מאליו, לא הם ולא אני. זו הייתה מערכת יחסית שלא יכלה להצליח, כי הם הכירו רק 10 חודשים לפני שנעצרו, היו נשואים רק ארבעה חודשים ולא ראו אחד את השני תשע שנים, וזו לא בדיוק מערכת יחסים נורמאלית. הפרידה שלהם הייתה מאוד ידידותית, בלי אישיו, בלי מריבות או דרמה. הם נשארו חברים מאוד טובים, והדרמה היחידה הייתה של אנשים שפנטזו על קשר רומנטי כי היא חיכתה לו”.
הורייך הם עדיין אנשים הרפתקנים?
“הם ממש לא אנשים שמחפשים אקשן, אלא להפך, רק שקט, וזו הייתה לחלוטין אפיזודה חד פעמית. עובדה שאחרי שהגיעו לארץ הם ניהלו חיים שקטים”.
מדוע בעצם תמיד זוכרים רק את המקרים של נתן שרנסקי ואידה נודל?
“תלוי את מי את שואלת. יש הרבה כאלו שיגידו לך, ‘מה, איך את לא מכירה את המבצע הזה?’ אידה נודל ושרנסקי היו הראשונים שהתפרסמו והביאו את הסיפור למודעות כלל עולמית, אך הם לא אסירי ציון הראשונים. למעשה, אידה נודל נעצרה כי היא דיברה על המעצרים של ,מבצע חתונה,, ושרנסקי ציטט את אימא שלי במשפט שלו”.
את היית עושה מעשה כזה הרפתקני ומסכן חיים?
“אני לא צריכה לעשות מעשים כאלה, אבל אם הייתי צריכה, הייתי עושה. אני חושבת ש',הרפתקנות' היא מילה לא נכונה. יש אנשים שמתוך שיעמום מחפשים את הבלאגן, והם לא חיפשו את זה. הם היו כלואים ורצו לצאת לחופשי. ואילו הרפתקה היא מעשה של אדם שמשעמם לו”.
פרטים נוספים על הסרט ניתן לקרוא באתר Operation Wedding
https://www.operation-wedding-documentary.com/hebrew
וכן לצפות בטריילר ביו טיוב:
https://www.youtube.com/watch?v=GQsgWH7iMLU
