“פצצה מתקתקת”, כך כינו שוטרי השיטור הרגלי ברובע ב’ את עבריין המין המורשע שעל פי צו בית משפט חל עליו איסור מוחלט לשהות במחיצת קטינים לבדו, ואף על פי כן נצפה מכניס שניים מקרובי משפחתו בני השלוש אל דירתו. שוטרי הסיור הרגלי, שמכירים את השטח וידעו לזהות את החשוד, עצרו את העבריין ואולי מנעו אסון. הסיפור הזה, שהתרחש לאחרונה, הוא דוגמה מצוינת לנחיצותם של שוטרים ברחובות העיר. נוכחותם של לובשי המדים הכחולים הוכחה לאחר שנה וחצי של פעילות עירונית כאפקטיבית במיוחד בפשיעה ככלל ובפשיעת רחוב בפרט.
הכי מחוברים לשטח. צילום: אורי קריספין
ניתוח נתוני הפשיעה באזור אשדוד הוביל להחלטת משטרה על הקמתה של יחידת סיור רגלי בעיר – שוטרי המקוף ברובע א’, רובע ב’, רובע הסיטי ורצועת החוף.
השוטר אזולאי גרסת 2018
היחידה פועלת כחלק מפרויקט ארצי של השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומפכ”ל המשטרה רוני אלשיך, שנועד להגביר את תחושת הביטחון של התושבים ולתת מענה מיידי לפשע ולאלימות רחוב. מתברר שגם ב-2018 אין תחליף לשוטרי מקוף המסיירים רגלית ברחובות ובאזורים הומי אדם ומעניקים לאזרח מענה ישיר. נוכחותם בשטח מורגשת, כך עולה משיחות עם תושבי רובע ב’, שבו יחידת הסיור הרגלי פועלת כשנה. היחידה, כך מספרים התושבים, מסייעת לחיזוק תחושת הביטחון האישי ומרתיעה פושעים.
אביעד לוי, בעל חנות לחומרי בניין, פותח צוהר לקשר שבין שוטרי המקוף ותושבי הרובע ומסביר כיצד הסדר חזר למרכז המסחרי ברובע ב’: “כשלא היו פה שוטרים, היו כאן שיכורים, קטטות אלימות וסחר בסמים, כמעט כל בוקר היינו מנקים כתמי דם מהרצפה. אנשים פחדו להגיע לכאן”.
מימין: מפקח חן ביברמן ןשוטרי הסיור הרגלי רס"ר ג'ורנו ורס"ר ערגי. צילום: אורי קריספין
המצב, לפי לוי, השתנה לפני כשנה עם הגעת שוטרי המקוף, שמכירים לעומק את קהילת הרובע ומעורים באתגרים המקומיים: “כשהשוטרים נכנסו לשטח, הם הבינו שיש הרבה מה לעשות, ולאט לאט הנוכחות שלהם השפיעה. היום זה דרמטי. רואים את ההבדל. תחושת הביטחון גדולה יותר, במיוחד בשעות הערב. אם בעבר לקוחות פחדו לבוא למתחם בגלל מה שהלך כאן, היום המצב שונה. הנוכחות של השוטרים בשטח מרתיעה, וגם אם יש בעיות, אז זה כבר נפתר במקום, והמסר עובר. ומי שנענש, כבר לא יגיע לפה יותר”.
ואכן, אם תשאלו את מפקח חן ביברמן (30), מפקד יחידת הסיור הרגלי, הוא יספר כי בבסיס ההחלטה להחזיר את שוטרי המקוף לרחובות עמד הצורך ליצירת אקלים של הגברת הציות לחוק והנגשה מיטבית של שירותי המשטרה לתושבי האזור. נוסף למענה מהיר ונחוש באירועי פשיעה מזדמנים, יתרונה המשמעותי של יחידת הסיור הרגלי בכך שהיא עוסקת במניעה מצבית – מניעת התרחשויות פליליות על סוגיהן השונים עוד בטרם התרחשותן.
מפקד היחידה ביברמן. צילום: אורי קריספין
יחידת הסיור הרגלי של ימינו זכתה לכינוי “שוטרי מקוף” בשל הדמיון הרב לשוטרי המקוף מהעבר. גם אז שוטרי המקוף היו אמונים על מתן מענה לבעיות התושבים, על סיורים ברחובות העיר ופתרון סכסוכים. בחלוף השנים את מקומם החליפו השוטרים הקהילתיים שקיימים עד היום. כאמור, על פי החלטת השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומפכ״ל המשטרה הנוכחי רוני אלשיך, יש להשיב את השוטרים שגמעו מרחקים בהליכה בין בתי השכונה ובסמטאות ותוך כדי כך התחככו עם מחוללי הפשיעה והכירו את התושבים. כך יוכלו התושבים לפנות אל השוטר באופן ישיר ולקבל את שירותיו. אלו הם שוטרי הסיור הרגלי כיום, שוטרי המקוף.
“פעמים רבות הקשר בין תושבי הרובע לשוטרי הסיור הרגלי הוא אישי יותר כתוצאה ישירה מנגישותם והימצאותם בשטח”, מאשר ביברמן. כמה אישי? טוב, לא מדובר בסצנה מהשוטר אזולאי ואהובתו, זונת הרחוב מימי. “אין לו”ז קבוע שנמצא אצל תושבי הרובע ומורה מתי אנחנו בשטח. זה גם יפספס את המטרה. המשמרות שלנו הן לאורך היום והלילה, במהלכן אנחנו מתמודדים עם האתגרים העולים מהשטח. וכן, גם זנות, חסרי בית, עסקאות סמים ונערי רחוב. במקרים כאלו מדובר בטיפול משולב זרועות עם גורמים פנים וחוץ-משטרתיים, לדוגמה שירותי הרווחה, עובדים סוציאליים, גם בשעות הלילה המאוחרות. טיפול משולב תוך שיתוף פעולה שכזה הוא זה שמביא למיצוי טיפול עוד במעמד האירוע או לפחות למענה ראשוני שלעתים אף מציל חיים עד יושלם הטיפול במידה ומורכב יותר”.
השוטרים במרכז ב'. צילום: אורי קריספין
אם תהיתם מה מתרחש בזמנים שבין אירוע לאירוע, נאמר לכם שזה בדיוק הזמן לשוחח עם התושבים ולהציף בעיות. כמו כן, זהו זמן לבדיקות השטח: “האירועים המטופלים בשטח הם לעתים משימות ידועות ומתוכננות מראש, ולעתים זה פשוט תגובות למתרחש, זוהי המציאות”.
ההגדרות הופכות למציאות, כשיורדים לשטח. וכך במהלך הכנת הכתבה אני מצטרפת לביברמן ליום סיור שגרתי. בניידת, כשאנחנו בדרכנו ליעד – המרכז המסחרי ברובע ב’ – מתקבל דיווח על אדם בגילופין כשהוא מוטל על הרצפה.
שוטרי המקוף רס”ר שלומי ערגי ורס”ר שמואל ג’ורנו מיד מזהים במי מדובר, מחברים פנים לשם ומדווחים כי מדובר במפוקח מין, שצו בית משפט אוסר עליו לצרוך אלכוהול. במקום כבר מתאספים סקרנים. נוכחות השוטרים עוד טרם מישהו חייג את שלוש הספרות בנייד מורגשת, ומדי פעם נזרקים לחלל האוויר משפטים בנוסח, “וואלה, מזל שאתם פה” ו”מה נעשה כשלא תהיו פה, אה?” בתוך דקות ספורות מגיעים למקום מד”א ואיחוד הצלה ומפנים את האיש לבית החולים אסותא.
בשוק ב'. צילום: אורי קריספין
ביברמן מסביר: “לאחר הבדיקות הרפואיות וכאשר יהיה אישור שהוא אכן היה בגילופין, הוא יועמד למשפט על הפרת התנאים, ואולי גם יחזור לכלא”. אם כן, ההשפעה היא לא רק בהזמנת טיפול רפואי, אלא בטיפול המשלים — הרחקת עבריינים וכאלו המועדים לפורענות מרחובות העיר.
הסוחרים במקום מספרים שבעיות קטנות כגדולות הופכות פשוטות יותר במציאות הנוכחית: “אסור למכור שתייה חריפה אחרי השעה 23:00. עכשיו זה אשכרה קורה. יש פחות אלימות בשטח, פחות גניבות, האנשים הבעייתיים פשוט הבינו שזה לא המקום בשבילם, אפילו כבר לא שומעים פה מוזיקה חזקה מהבתים הקרובים בין 16:00-14:00. מה תגידי על זה?”
תריסר המקופניקים מאשדוד
יחידת הסיור הרגלי באשדוד החלה לפעול לפני כשנה, ויש בה כ-12 שוטרים, מהם שלוש שוטרות, כולם עם ניסיון מוכח בהכרת השטח. העבודה נעשית בצמדים, כאשר למשימות מיוחדות יש תגבור. צורת הפעולה היא במתכונת של משמרות, במקומות ובשעות הרלוונטיות, על פי ניתוח השטח והאירועים. שוטרי היחידה מוכוונים לנקיטת פעילות יזומה, נחושה ויצירתית שתכליתה הגברת תחושת הביטחון של התושבים והמבקרים ברבעים הנבחרים.
כאמור, היחידה מרכזת את עבודתה ברובע ב’. קודם לכן פעלה ברובע הסיטי וברצועת החוף. נוסף על פעילות שיטור, שוטרי יחידת הסיור הרגלי מפעילים כמה מודלים ייחודיים, ובכלל זה מבצעים פעילות הסברה בנושאי סמים ואלכוהול.
קרוב להתרחשויות. צילום: אורי קריספין
“אנחנו מקיימים פורומים של בעלי עסקים כדי לקבל מהם פידבק שוטף כדי לבחון את המצב ולראות את התמונה הרחבה מהזווית שלהם. כיצד הם רואים את הנוכחות שלנו באזור, איך אפשר להשתפר ועל מה כדאי לשים מיקוד נוסף”, מסביר ביברמן.
מה לגבי אוכלוסיית הקשישים, כיצד ממגרים את הפשיעה נגדם?
“לצד הפעילות השוטפת בשטח יש לנו פעילויות קהילתיות של הסברה בבתי אבות בכל נושא משיכת הכספים בכל אותם תאריכים שמועדים לפורענות ולשודים (כמו ימי קבלת קצבאות וכספי פנסיה, ש”ש). המטרה היא לצמצם ולמזער ככל הניתן את מקרי השוד כנגד אותה אוכלוסייה, ומודעות לסכנה היא חלק מהותי”.
"התגובות מצוינות". צילום: אורי קריספין
בתקופה שעברה מאז החלה יחידת הסיור הרגלי לפעול ניכרת השפעתה בתחום המניעה המצבית (במשטרה מציינים שחלה ירידה חדה באירועים פליליים לעומת התקופה המקבילה אשתקד), בהגברת תחושת הביטחון של התושבים, בזמינות שירותי המשטרה באזור ובחיזוק כושר ההרתעה.
“אנחנו מקבלים תגובות מהשטח במקומות שבהם היינו ובמקומות בהם אנחנו נמצאים כעת”, אומר ביברמן ומוסיף, “בתא שטח שהיה בעבודה תקופה מסוימת, כדוגמת תא שטח ברובע ב’, התגובות הן מצוינות. מעבר לזה, האזרחים הללו חוששים שברגע שהיחידה תעזוב או תעבור תחזור הפשיעה לאזורים הללו”.
צילום: אורי קריספין
החשש אמיתי, מה אתם עונים להם?
“אין טאבו לשום דבר, ואם צריך ,הנתונים נבדקים ונבחנים בכל זמן נתון. ואם יש צורך כזה או אחר, אנחנו פועלים בהתאם. אין שבלונה קבועה. אין מקום לחשש כזה. גם כשהיחידה עוברת לתא שטח אחר זה לא שהתא שטח הקודם הופך להפקר. המהות של המיקוד במקום מסוים זה לתת מעל ה-100 אחוז, זה להכניס כוח משימתי לטפל בתופעות שקיימות. ברגע שממגרים את התופעות והציבור נותן את הפידבק החיובי, עוברים הלאה. צריך לזכור שיש עוד בעיות במקומות אחרים. ושוב, גם כשאנחנו עוזבים, תמשיך להיות פעילות משטרתית במקום — לא באותו מינון, אך הפעילות נמשכת — ואם אנחנו רואים שהפשיעה חוזרת, גם יוחזר השטח. שורה תחתונה, הכול דינמי. מקשיבים לשטח ופועלים בהתאם”.
יש מרכיב נוסף שעושה את ההבדל?
“כמובן. וזה הקשר שלנו עם יחידות נוספות, כמו למשל יחידת צור בשב”ס. המעקבים שלהם על מפוקחי מין וסנכרון המידע שברשותם עם מחלקת הסיור הרגלי במשטרה ממקסמת תוצאות, הם יודעים להכווין אותנו בזמן אמת שנבצע את המשימה בצורה ממוקדת ומיידית. התגובות המהירות שלנו בשטח הרבה פעמים מסתמכות על מאגרי המידע שיש ברשותנו הודות לשיתופי פעולה”.
כשמתרחש מעצר שכזה, דוגמת המעצר הנוסף של מפוקח מין שהפר את תנאי בית משפט ונמצא בקרבת גן ילדים, אנשים ברחוב מודעים למתרחש?
“ברגע שמתבצע מעצר בשטח, גם אם אזרח תמים שעובר מבקש מידע, הוא לא מקבל מסיבה אחת: לשמור על כבודו של העצור. לא קורה באף עבירה שנמסור לתושבים מידע על המעצר”.
יש גם הצלחות בקרב אירועים יזומים של שוטרים שהבחינו במשהו חריג ותפסו עבריין “על חם”?
“כן. העבודה הרגלית מאפשרת הגברת חיכוך עם עבריינים. כך למשל לאחרונה במהלך פעילות ברחוב רמב”ם שוטרים הבחינו בחשוד המוכר להם מעבודתם. השוטרים ניגשו אל החשוד, שידיו היו מאוגרפות, וחששו שהוא אוחז דבר מה האסור על פי חוק, והוא בתגובה התנגד וניסה להביא את ידיו לפיו על מנת לבלוע ככל הנראה את מה שאחז בהן. השוטרים הצליחו למנוע מהחשוד לעשות את זה ואף הצליחו לפתוח את אגרופיו. הם הבחינו שהוא אוחז בחומר החשוד כסם מסוכן. החשוד נעצר, לא לפני שניסה להוציא מכיסו דבר מה נוסף, שהתברר הודות לערנותם של השוטרים שמנעו זאת, כי מדובר בסכין. לאחר שהושלם מעצרו, החשוד הועבר אל תחנת המשטרה”.
צילום: אורי קריספין
השבוע קיבלנו תזכורת עד כמה המצב בישראל רגיש עם הישמע אזעקות ברחבי הצפון. מה תפקידכם בעתות חירום בשטח?
“שוטר, לא משנה מאיזו יחידה, הוא שוטר והוא מטפל בהכול, גם בפן הפלילי וגם בפן של אירוע חבלני. שוטרי הסיור מוכנים וערוכים גם למצב של פעילויות טרור, כמו דקירה או ירי ממוקד בשטח, הם הראשונים שיגיבו באותו תא שטח. אם יש אירוע מלחמתי כזה או אחר, הם נותנים מענה לבעיות בשטח”.
אנחנו לקראת חג הפורים, שבשמו השני הוא גם חג הנפצים. איך מתמודדים עם זמנים מועדים לפורענות?
“אנחנו נערכים מבעוד מועד ומתגברים את השטח אם צריך. בחודשי הקיץ למשל, שבהם יש צמיחה משמעותית בצריכת אלכוהול ובקטטות, אנחנו נמצאים ברצועת החוף על מנת להיות שם ולהגיב בזמן אמת. ורואים, רואים תוצאות בשטח”.
