ריטה לוקין מאשדוד הפכה למעין פרזנטורית של המאבק למען זכויות בעלי החיים בארץ. לא, זו אינה מליצה. שכן לוקין היא דוגמנית מקצועית, שנבחרה בשנת 2004 לנערת ישראל והיא ממשיכה לדגמן, להצטלם ולהשתתף בהפקות. בשנים האחרונות היא עושה הרבה פעילות התנדבותית למען בעלי חיים, משתתפת בהפגנות ועצרות, מסייעת לבעלי חיים עזובים ותורמת למען מיזמים רלבנטיים.
את לוקין, 35, יכולתם לראות גם בראש הצעדה שהתקיימה ביום חמישי לפני שבוע וקצת ברחובות אשדוד, צעדה נגד “המשלוחים החיים” — השיטה שבה מייבאים טלאים ועגלים באוניות לארץ כדי להפוך פה לאוכל עבור בני האדם. היא נשאה כרזות וקראה קריאות, מגויסת למען המטרה. קשה לפספס אותה עקב גובהה הרב והופעתה שלעיתים נדמית כמעט חריגה בנוף. היא עצמה מעידה שבין הנשים שהיא מכירה מעולם היופי והדוגמנות היא היחידה שפעילה בהפגנות ובאירועים שכאלה.
ריטה לוקין בצעדה הגדולה באשדוד נגד המשלוחים החיים. צילום: ישראל נגד משלוחים חיים
“אני אוהבת בעלי חיים מאז ומתמיד, אבל טבעונית ואקטיביסטית זה שבע שנים”, היא אומרת. “אני פעילה בתנועת ‘שחרור מוחלט’ שהקימה טל גלבוע ומתנדבת בחוות החופש בשרון, מקום קסום, כמו גן עדן. אני מטפלת שם בבעלי חיים, מאכילה, מלטפת, מביאה לשם חברים ותיירים שבאים אליי מחו”ל, וכל ההכנסות מהסיורים האלה הולכות לאחזקת המקום”.
ההפקה שלה
“אחרי מלכות היופי השתתפתי במיס עולם בסין”, היא מספרת. “לא זכיתי אמנם, אבל זכיתי במשהו הרבה יותר מדהים — חברות לחיים. הקמנו יחד עמותה בשם mission — שליחות. בשנה שעברה עשינו באיטליה פרויקט גדול למען ילדים שנפגעו ברעידת אדמה. עשינו תצוגת אופנה עם ערב התרמה. בחודש הבא אנחנו שוב נפגשות באיטליה למען נשים במצוקה”.
עושה רושם שאת עסוקה מאוד.
“כן, אבל אני משתדלת לאזן. גם מבלה, הולכת לים, לפאבים, טסה לחו”ל וגם ממשיכה לדגמן ולהצטלם”.
לוקין בהפגנה
לוקין עובדת ביום—יום כעוזרת הפקה של אירועים: השקות, כנסים, קוסמטיקה, רכבי יוקרה ושמחות כמו חתונות וימי הולדת. בנוסף, היא גם ממשיכה לדגמן. “אני אוהבת את זה בעיקר עכשיו כשאני יכולה לשלב ולדבר על האג’נדה שלי בתור טבעונית ואקטיביסטית. כששואלים אותי לדוגמה ‘איך את נראית כל כך יפה?’ אז אני מדברת על התזונה הטבעונית שלי. כן, הטבעונות היא פלא גדול לגוף ולנפש”.
איך הגעת לזה?
“התנדבתי בעבר בכלבייה ופגשתי שם את טל גלבוע. התחברנו והקשר התהדק. דרכה נחשפתי למאמרים, תמונות וסרטונים על תעשיית המזון מהחי. הזדעזעתי עד עמקי נשמתי, בכיתי, הייתה לי תקופה של שבוע שלא דיברתי עם אף אחד. זו הייתה טלטלה גדולה. אז בהתחלה נהייתי צמחונית, ואז כשפרסמו את ההרצאה של גרי יורופסקי הפכתי לטבעונית. כבר שבע שנים”.
את אקטיביסטית של ממש.
“כן, קודם כול במדיה, הפייסבוק שלי פעיל נון סטופ, אני משוחחת עם אנשים שפונים אליי. וגם מתנדבת בכל מיני מקומות ועושה תיעודים ברפתות ובבתי מטבחיים. זה מאוד קשה, ולכן מדי פעם כדי לאזן וכשיש לי זמן חופשי אני משתדלת ללכת לים, כאן, אצלנו, באשדוד”.
לוקין יכולה לתת לכם הרצאה מפורטת על תעשיית המזון, טבעונות, ניצול בעלי חיים והאכזריות שכרוכה במשלוחים החיים.
_________________________________________________________________________________________________________________________________________
רוצים להתעדכן ראשונים? להורדת היישומון (אפליקציה) של כאן דרום אשדוד:
ניצבת בחזית
בחמישי שעבר צעדה באשדוד, מגבעת יונה ועד העירייה, עם יותר מ-100 אנשים בקריאה לביטול המשלוחים. היא עמדה בראש לצד טל גלבוע, הזמרת אתי לוי, חברת הכנסת נורית קורן ודוברת ארגון נגד משלוחים חיים ענת רפואה, יחד עם פעילים רבים מרחבי הארץ.
צילום: ישראל נגד משלוחים חיים
“בארבעת החודשים הראשונים של השנה ישנה עלייה של 72 אחוז במשלוחים החיים”, היא אומרת בלהט. “משרד החקלאות כל הזמן טוען שהוא מנסה לצמצם את המשלוחים החיים, אבל בפועל הוא פועל בשביל להקים עוד הסגרים לקליטת עוד בעלי חיים. מתחילת השנה הגיעו למעלה מ-300 אלף בעלי חיים, ואנחנו עוד לא באמצע השנה. המשלוחים החיים הם סכנה בריאותית. לפני חודשיים פורסם באוסטרליה תחקיר מתוך האוניות עצמן. בתחקיר נתגלו מראות מזעזעים. לאף אחד לא מגיע לחיות את הדבר הזה, בטח שלא ליצורים תמימים וחסרי אונים כמו בעלי החיים”.
כבר נעצרת בהפגנות?
“לא, רצו לעצור אותי כמה פעמים בהפגנות, אבל בינתיים זה לא קרה”.
אפשר להגיד שאת פרזנטורית של המאבק.
“כן. זה דבר שמציק וכואב לי, ואני לא אפסיק כל עוד הסבל של חסרי ישע נמשך”.
מה החלום שלך?
“מה שהכי בוער בי זה לגרום לכמה שיותר אנשים להסיק מסקנות ושיהיו איתנו בצד הטוב והחומל. החלום הגדול הוא קודם כול עולם שלא מנצל את האחר, אבל יש חלום לטווח הקצר יותר והוא להביא את הקולגות שלי ממיס עולם ארצה ולהפיק כאן ערב התרמה קסום במגדל דוד בירושלים, לארגן להן שבוע בלתי נשכח בישראל המדהימה שלנו, להכיר להן את התרבות, האוכל, את חוות החופש, את האקטיביזם שגדל כאן, החופים, האנשים ואת כל פלאי ישראל שאני קוראת לה וונדרלנד. אף אחד מהן לא הייתה כאן, וכל מה שהן שמעו אלו זוועות מהחדשות. עדיין לא יודעת איך אני עושה את זה, אבל אם זה קורה, ישראל תהפוך לעוד יותר יפה”.
את משתתפת פעילה בהפגנות?
“ברוח טובה ובחיוך, אבל כן, צריך גם לצעוק לפעמים ולעורר אנטגוניזם. אני בעד קשת של פעולות. המשלוחים החיים הם כתם על העיר הנפלאה שלנו”.
לוקין וידיד
מלבד חתולים שהיא מגדלת בביתה היא גם מאכילה 30 חתולי רחוב. “יש לי פינות האכלה, ואני יוצאת בבוקר ובערב להאכיל אותם”.
את רואה את עצמך משתלבת בחיים הציבוריים ובפוליטיקה כדי לקדם את הרעיונות שאת מאמינה בהם?
“הלוואי, אני רגישה מדי. פוליטיקה זה לא בשבילי, אני לוקחת דברים ללב”.
“אני שחקנית גרועה”
לוקין ממשיכה לדגמן ולהצטלם ככל שמזמינים אותה בארץ ובחו”ל. היא למדה צילום ועיצוב אופנה, אך לא עשתה תואר ראשון. “יש לי חרדה מלימודים ומבחנים בגלל דברים שעברתי בבית הספר. אני מאוד חיה את הרגע. אני מפחדת מתכנונים לטווח הרחוק”.
משחק זה דבר שמעניין אותך?
“אני שחקנית גרועה מול מצלמה. בחיים האמיתיים מצליח לי יותר, אבל מול מצלמה — דופק מואץ וחרדות, לא נינוחה, לא במקום שלי. צילומי סטילס — חופשי, אין בעיה, אבל משחק זה חשוף יותר. חברה הכי טובה שלי היא שחקנית, קוראים לה טניה מכין שמשתתפת ב’כמה רחוק’. היא עובדת איתי בהפקות אירועים”.
לך הציעו להשתתף בריאליטי?
“כן, ב'האח הגדול'. מתקשרים אליי כמעט כל שנה שאני אבוא”.
במצעד באשדוד עם הזמרת אתי לוי וטל גלבוע. צילום: ישראל נגד משלוחים חיים
יש לך קווים אדומים בצילום?
“מבחינת גוף אין לי קווים אדומים בצילום, כל עוד זה בטעם טוב, יפה ואמנותי. עירום טוטאלי לא יצא לי לעשות, אולי פעם אחת. יש קווים אדומים אחרים — אני לא אדגמן ואלבש פרוות או עורות. לא מזמן הייתה הפקה על רקע של גושי בשר תלויים. אני לדבר כזה לא אלך. בוא נגיד שאלה קווים אדומים שנוגעים לניצול”.
אישה אידיאליסטית.
“אם לא נעמוד על העקרונות שלנו, אז למה אנחנו צריכים אותם? חייבים לעמוד על העקרונות שלנו”.
מה דעתך על המצב באשדוד?
“אני מאוד לא אוהבת לדבר על פוליטיקה. אם טבעונות תגיע לפוליטיקה — הלוואי”.
את פמיניסטית?
“זה די הולך לכיוון הזה עכשיו. אתה יודע מה? אני בעד זה שאף אחד לא יפגע באף אחד אחר, אל תעשה למישהו משהו שאתה לא רוצה שיעשו לך. היום מדברים הרבה על גברים שמטרידים נשים ברחוב ובכלל…”
לוקין והזמר בריאן אדמס בעת שהגיע לישראל
את חווית דברים מהסוג הזה?
“בטח, המון. אני לא חושבת שיש בחורה שלא חוותה”.
כמו?
“יש הטרדות ברחוב, היו הטרדות מצלמים, כל מיני הערות לא נעימות שנתקלים בהן. ברחוב זה כמעט יום-יומי, אני יודעת, למשל ‘הופה, איזה רגליים, מה הייתי עושה לך’, שורקים, מצפצפים עם האוטו, זורקים דברים על החזה שלך. מאוד מחפיצים. מרגישים אי נוחות, חוסר חופשיות ללכת בלי שיהיו הצקות. זה נמשך גם היום, כל הזמן. בזמן האחרון אני שמה אוזניות ומקשיבה למוזיקה ולהרצאות ביוטיוב”.
את עונה?
“תלוי באנרגיות שלי, אבל חופשי אני עונה. לפעמים אני אומרת ‘לך לכל הרוחות’ ולפעמים אני מתחילה לנסות לדבר עם אותו גבר. אני שואלת למשל 'האם אתה באמת חושב שזה מה שיגרום לבחורה ללכת איתך?’ או ‘יש לך אחות? יש לך אימא? היית רוצה שככה ידברו אליהן?’ אני מנסה לחנך אותם”.
וצלמים?
“ניסו להוריד ממני כמה שיותר בגדים גם כשהייתי בת 15 אפילו. הייתי ילדה ביישנית ושקטה, הגעתי לצילומי שיער ואיפור. אמרו לי להתפשט, ‘אם את רוצה להתקדם חמודה, אז תורידי את החולצה’, הייתי ילדה ועשיתי מה שאמרו לי”.
אבל לדבריה האירוע הכי משמעותי התרחש לקראת סוף הלימודים. “זה קרה כשעוד חייתי עם אימא בקרוון במושב, מחבל נכנס לנו הביתה. אני זוכרת שחזרנו מחיפוש דירה באשדוד. אימא עוד לא הספיקה לנעול את הדלת. הייתי בחדר שלי, שמעתי קולות של גבר. חשבתי שזה השכן שבא להגיד שלום. פתחתי את הדלת וראיתי נער עם שני סכינים בידיים עומד ליד אימא שלי. שאלתי אותו, ‘מה אתה עושה פה?’ הוא נכנס איתי לחדר, ואמר לאימא שלי שאם היא תזוז, הוא יפגע בי.
"ניסיתי לדבר איתו, לשכנע אותו להניח את הסכינים. הוא הסתכל אליי ואמר, ‘אולי אני קודם אהנה איתך, אולי אני אדקור אותך’. אבל הוא הניח את אחד הסכינים על הצוואר שלי והתחיל לנסות לגעת בי.
התחלתי לבכות בהיסטריה ולצעוק. הוא נבהל ויצא מהחדר שלי והלך לאימא שלי ונעל אחריהם את הדלת. היא קראה לי, ‘ריטה, תעזרי לי’ ולא ידעתי מה לעשות. התחלתי לדפוק בכוח על החלון, ובאיזשהו שלב הוא נלחץ וברח”.
זה עלול היה להסתיים אחרת לגמרי.
“כשראיתי כתבות בחדשות על מחבלים שנכנסו לאנשים הביתה ואיך זה נגמר התחלתי באמת להבין”.
180 ס”מ של אקטיביזם
לוקין נולדה באלמטי (לשעבר אלמה-אטה) שבקזחסטן וגדלה שם עד גיל שמונה, אז עלתה לארץ. תחילה התגוררה בשכונת קראוונים במושב בית חשמונאי שבשפלה. ב-2000 עברה עם אימה לאשדוד. “אני חולה על העיר”, היא ממהרת להבהיר. “היו לי הרבה הזדמנויות לעבור ולא עזבתי”. כיום היא מתגוררת בדירה באזור י”ב עם חמישה חתולים.
עם חברותיה לתחרות מיס עולם
את גם עובדת בחו”ל?
“כן, מדי פעם בהפקות ובצילומים וחוץ מזה אני גם מאוד אוהבת לטייל, אני נווד בנשמה. אני גם מתחברת עם אקטיביסטים בחו”ל ויוצאת להפגנות גם שם”.
אם בן הזוג שלך אינו טבעוני, זו תהיה בעיה מבחינתך?
“אם הוא לא יאהב בעלי חיים זו תהיה בעיה. עד היום הייתי בת מזל עם בני הזוג שלי וכולם אהבו בעלי חיים. חלק מהם גם יצאו איתי לחילוצים של בעלי חיים מכל מיני מקומות לא סימפטיים. הבחור האחרון שהיה איתי יחד היה מחו”ל ונורא רצה שאעבור לחיות איתו בחו”ל, אבל אני מאוד מושרשת כאן. הכרנו בשיקום בתל השומר, הוא נפצע בתאונה ועבר שם שיקום, ואני התנדבתי שם. הייתה אהבה מאוד גדולה במשך כמה שנים. הייתה תקופה קשה”.
לוקין בת יחידה. ההורים גרושים, אימה חיה באשדוד, ואביה בקריית גת. מרבית המשפחה נותרה בקזחסטן.
כרגע היא רווקה. “אושר לא תלוי רק בזוגיות”, היא מעידה. “אבל זה יהיה נחמד שתגיע זוגיות חדשה אחרי שנה שלא הייתה. איכשהו זה לא מסתדר. אולי גברים מרגישים שאני מאיימת, אולי יפה מדי, לא יודעת. הרבה יותר כיף להכפיל את האושר שלך עם מישהו לצדך. אני מאוד זוגית, בעלת המון נתינה, מאוד אוהבת, לצאת לבלות, להתנדב, לחלץ חיות… אז מתחילים איתי לא מעט, אבל הן בדרך כלל מטרידות בעיניי. אני רוצה ג’נטלמן. הגברים הישראלים מדהימים בעיניי, אבל צריך לסובב שם איזה בורג ולהחזיר את הערכים מפעם להתנהלות היום-יומית. אני רוצה לחלוק ולטרוף את החיים יחד עם האדם שיהיה לו אומץ להיות ג’נטלמן”.
ואצלך אין דבר כזה שהאישה תתחיל עם הגבר?
“פעם כן היה. אני זו שהתחלתי עם שני בני זוג שהיו לי בצעירותי. אבל די אני לא מתחילה יותר, לא רוצה. מה קרה? מה הבעיה לגשת ולדבר? מה? תתפוס אומץ ותיגש. יש פה הרבה אגו”.
וחוץ ממערכות יחסים ארוכות?
“סטוצים? זה היה כשהייתי יותר צעירה, ממש מזמן. כשאתה יוצא לחיים, לחוות, גם זה קורה. אבל אני כבר לא בגיל הזה”.
ריטה, מה עוד אנחנו לא יודעים עלייך?
“אולי שיש מי שקורא לי ריטוסיק, אימא לפחות. השם הרשמי שלי הוא מרגריטה, אני זוכרת שבילדותי לפעמים קראו לי ‘מרגרינה’ וכמובן שלא אהבתי את זה. אה ולא יודעים עליי שלמעשה אני מאוד ביישנית. הרבה מתייגים אותי כסנובית בגלל זה. מול המצלמה אני יכולה להיות נועזת, אבל בחיים הרגילים מתביישת כמו בייבי. וגם שיש לי פוביה מאנשים שליליים ואני בדרנית בנשמה, אחרי שעוברת את שלב הביישנות. ודבר אחרון: נעלי עקב ממש עושים לי את זה אפילו שהגובה שלי 1.80”.
את רוצה ילדים?
“בטח. אני חושבת שאני אהיה אימא מ-ה-מ-מ-ת. אני רוצה, כן”.
