הכפר דמבוביצ'וארה ששוכן במעבר הרים בשם זהה. צילום רבקה יניב
הכפר דמבוביצ'וארה ששוכן במעבר הרים בשם זהה. צילום רבקה יניב

ברומניה התנהג כישראלי: יומן מסע

הישראלים גילו יעד תיירותי חדש-ישן: רומניה, והם נוהרים אליה בהמוניהם. גם רבקה יניב ביקרה בארץ הממליגה, הצ’ורבה והרי הקרפטים וחזרה משם עם תמונות, חוויות ותובנות 

פורסם בתאריך: 28.9.18 21:07

     

מיקומה של רומניה במרחק טיסה קצר של שעתיים וחצי, היותה זולה יחסית לאירופה, נופיה המרהיבים ועושרה ההיסטורי — כל אלה הפכו אותה בשנים האחרונות ליעד תיירות פופולרי שישראלים נוהרים אליו. בירת המדינה בוקרשט הייתה לפי אחד מאתרי הנסיעות בישראל ליעד הכי פופלרי של המטייל הישראלי בקיץ האחרון.

לאחרונה טיילתי ברומניה שבוע ימים במסגרת סיור עיתונאים במסלול פופולרי, ולצערי היא לא הצטיינה בהכנסת אורחים. חזרתי עם התובנה שכדי ליהנות מהמדינה שיש לה הרבה מה להציע צריך לקחת בחשבון שהרומנים, בעיקר באתרים בבעלות הממשלה והרשויות המקומיות, עדיין לא הפנימו את הסברת הפנים לתייר ואת תודעת השירות ללקוח. זאת אף על פי שהם משוועים לתיירות שהיא אחד הענפים המכניסים ביותר שלהם ולמרות העובדה שהמשטר הקומוניסטי שנמשך בה 45 שנים בא שם לקצו לפני 29 שנים, עם הדחתו והוצאתו להורג של הנשיא ניקולאה צ’אוצ’סקו.

נוסעים בעגלת עץ רתומה לסוסים. צילם: יוסי רוזנמן

מסע בזמן

החודשים ספטמבר ואוקטובר נחשבים אידיאליים לטיול ברומניה, אם כי מזג האוויר יכול להיות הפכפך ולעיתים גם יכול לרדת גשם. רומניה מגוונת. יש בה נופים מרהיבים, יערות עבותים, כפרים ציוריים, עיירות עתיקות, אגמים, נהרות ונחלים, מפלים וקניונים עמוקים שבהם מעבר ההרים דמבוביצ’וארה, שקירות מצוקים בגובה של כ—90 מטרים מתווים את מסלול הנחל הזורם בתחתיתו. הכביש הנמשך לאורך הנחל מהווה מסלול רגלי מהנה בנוף פראי ובאוויר הצח.

איכר רומני קוצר עם חרמש. צילום: יוסי רוזנמן

איכר רומני קוצר עם חרמש. צילום: יוסי רוזנמן

סיור באזורים הכפריים הוא במידה מסוימת מסע בזמן. פה ושם נראים איכרים שקוצרים ידנית במגל ובחרמש וכפריים שמתנהלים בעגלות עץ רתומות לסוסים, כאלה שמזכירות את העגלות שהשתמשו בהן בישראל בשנות ה—50. בעגלה כזו נסענו לאחר ביקור בכפר מואצ’י, שרבים מבתיו הלבנים שממוקמים משני צדי הכביש החוצה אותו משמשים כיום בתי הארחה.

אחת משמורות הטבע היפות היא זו שבלבה שוכן האגם “סנטה אנה” (אנה הקדושה, ר”י), בגובה של כ-950 מטר מעל פני הים, בלועו של הר געש כבוי. ההסבר לשם האגם נעוץ באגדה שמספרת כי צעירה בשם אנה שגרה ליד האגם הוכרחה בידי הוריה להינשא לצעיר שאותו לא אהבה תמורת מוהר גדול להוריה. אלא שבליל כלולותיה,היא קפצה לאגם, וגופתה לא נמצאה מעולם.

טירת פלש. צילם: יוסי רוזנמן

מסביב לאגם יש עצי מחט תמירים, וביניהם פטריות רעילות ענקיות שצבע כיפותיהן האדום מנוקד בלבן, שולחנות פיקניק, והדרך המקיפה אותו משמשת מסלול הליכה. מי שמתמזל מזלם עשויים לראות דובים שחיים בשמורה. לצערי, לי זה לא קרה.

הבסיס שלנו היה מלון בעיירת הנופש ההררית סינאייה, שנמצאת 125 ק”מ צפונית לעיר הבירה בוקרשט, שממנו יצאנו בכל בוקר ליעד אחר. העיירה נקראת על שם מנזר סינאייה שבנה במקום במאה ה-17 כומר, אחיו של השליט המקומי דאז, ששב מביקור במנזר סנטה קתרינה בחצי האי סיני – סמוך למקום שנחשב על פי האמונה הנוצרית להר סיני.

במאה ה-19 שימשה העיירה מפלט הקיץ של בית המלוכה והאריסטוקרטיה הרומנית. כיום משמשים רבים מבתי הקיץ שלהם לבתי מלון ופנסיונים, ורחובה הראשי של העיירה מלא בבתי קפה ומסעדות. האתר המזוהה ביותר עם העיירה הוא טירת פלש שאינה אלא ארמון ששימש למגורי הקיץ של משפחת המלוכה הרומנית. המראה הוא של טירה מהאגדות, עמוסה בצריחים ומגדלים, מוקפת בגנים מטופחים, ובהם פסלים ומזרקות, והיא נחשבת לאחד הארמונות היפים ביותר ברומניה. כיום משמש המקום מוזיאון, ויש בו ציורים, פסלים, כלי חרסינה וזהב, כלי נשק קדומים, שטיחים ורהיטים.

שיפוד רומני וערפדים

רומניה משופעת בטירות, והמפורסמת שבהן היא זו שבכפר ברן ומיוחסת לרוזן האכזר ולד, שכונה "צאפש" שפירושו המשפד (שלט במאה ה-15 בנסיכות ולאכיה בדרום רומניה ונהג לשפד את אויביו, ר”י), זאת אף שכנראה רק פשט עליה במהלך מתקפה על סוחרי בראשוב הסמוכה.

-טירת פלש צילם: יוסי רוזנמן

הטירה הלבנה רבת המגדלים העגולים והמחודדים, שכיום מוצגים בה סיפורי החיים של בני שושלת המלוכה של רומניה, נבנתה על צוק צר וסלעי כמבצר צבאי כדי להגן על המעבר בין ההרים. אפילו הקישוטים שנוספו במאה ה-20, כשהטירה הפכה לטירת מגורים מלכותית, לא מצליחים להסתיר את עברה הצבאי שמתבטא במבוך מסדרונות, מעבר סודי, חרכי ירי ומגדלי תצפית.

דמותו של ולד המשפד הציתה את דמיונו של הסופר האירי בראם סטוקר שביקר בטירה בסוף המאה ה-19 והייתה השראה לרומן אימה שכתב, ובו ערפד בעל תשוקה לדם שאינה יודעת שובע חולק את תשוקתו עם רוזן בשם דרקולה, שהוא דמותו הבדויה של המשפד.

נוף בדרך מבוקרסט לסינאיה. צילום: רבקה יניב

את השם "דרקולה" שאל סטוקר מאגדות עם רומניות על מסדר האבירים הרומני “הדרקון” שחבריו קיבלו את התואר “דרקול”. דמותו של הרוזן דרקולה מתקשרת גם לעיר סיגישוארה, שבה ניצב הבית שבו נולד ולד המשפד. העיר, שנבנתה בימי הביניים ונשמרה היטב על חומותיה, הוכרזה על ידי אונסק”ו כאתר מורשת עולמית. נקודת ציון מרכזית בעיר היא מגדל השעון שנבנה על גבעת המצודה במאה ה-16, גובהו 64 מטרים ויש ממנו תצפית על כל העיר.

-טירת פלש צילם: יוסי רוזנמן

-טירת פלש צילם: יוסי רוזנמן

בעיר בראשוב נחלנו אכזבה תיירותית שיש להניח שאירעה משום שהנסיעה ברכבל שולמה יום קודם לכן. למרות גשם הזלעפות שירד וערפל כבד ששרר, הבטיחה לנו הממונה על הרכבל שלמעלה אין ערפל והנוף מרהיב. מובן שהתבדנו והרגשנו מרומים כי הערפל שם היה סמיך וכבד בהרבה מזה שלמטה ומובן שלא ראינו כלום.

לעומת זאת, הביקור בבית הכנסת המרשים שנבנה לפני יותר מ—100 שנים היה מרגש. בשנים האחרונות הוא עבר שיפוץ וכיום הוא מתוחזק בידי עובדת רומניה ומשמש מוזיאון, משום שאין שם יהודים.

 

מלח הארץ

אחד ממכרות המלח ברומניה נמצא בעיירה סלאניק בעמק פרחובה. המכרה, שהוא בלתי מושקע יחסית למכרות מלח אחרים ברחבי העולם שבהם ביקרתי, נמצא בעומק של יותר מ-200 מטרים, קירות אולמותיו הגדולים מתנשאים לגובה של 90 מטרים והוא משמש גם בית חולים לילדים שחולים במחלות דרכי הנשימה.

מכרה המלח בסלאניק. צילום: רבקה יניב

מכרה המלח בסלאניק. צילום: רבקה יניב

לפני חודשים מספר התרסקה המעלית שבה ירדו למכרה. המזל שזה קרה באישון לילה ואיש לא נפגע. כיום ההגעה למכרה היא חוויה מפוקפקת ביותר: נוסעים לכניסה למכרה בטרנזיטים ישנים שנוסעים במהירות מופרזת על דרך רטובה וגם חוזרים בהם. כשנודע לנו כי שבוע לפני הגעתנו התהפך שם טרנזיט כזה על נוסעיו הישראלים, שלמזלם רק נחבלו, עמדו דוברי הרומנית שבינינו על המשמר והעירו לנהג כמה פעמים על המהירות שבה הוא נוהג. הלז האט בכל פעם בחוסר רצון מופגן וחזר והאיץ ביתר שאת.

כשסיימנו את הביקור במכרה התקשיתי לעלות לטרנזיט שרצפתו הייתה גבוהה. ביקשתי באמצעות תנועות ידיים מהסדרן, שלא דיבר אנגלית, שיביא את מדרגת העץ שהייתה מונחת בקרבתו. בתגובה התכרכמו פניו, הוא משך בכתפיו והחל לצעוק עליי ברומנית. כשחזרתי בפנטומימה על בקשתי הוא הביא את המדרגה והטיחה לעברי. לולא זזתי ברגע האחרון הצדה, המדרגה הייתה פוגעת בי. היינו המומים. רק אחרי המתנה של דקות נוספות הואיל הסדרן לגשת ולהניח את המדרגה לצד הטרנזיט.

אתר הנצחה ליהודי רומניה שניספו בשואה. צילום: רבקה יניב

אתר הנצחה ליהודי רומניה שניספו בשואה. צילום: רבקה יניב

היום האחרון בסיור הוקדש לעיר הבירה בוקרשט השוקקת חיים שיש בה שפע של פרחים ושדרות עצים, פארקים גדולים ומבנים ארכיטקטוניים מודרניים ומפוארים. סיירנו בין היתר בעיר העתיקה, באחד מהפארקים שהעיר משופעת בהם, בבית הכנסת, באתר זיכרון לשואה, בכיכר המהפכה, בשער הניצחון ובארמון הפרלמנט הענק שנחשב לאחד מהבניינים הגדולים ביותר בעולם. 

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר