לא עוצרת באדום: סיפורה של דניאל לב קורן

אחרי שש שנים של מגורים ועשיית עסקים בלונדון, דניאל לב קורן, בת 36, חזרה לארץ עם בעלה והילדים.

במקור היא ממושב תלמי יחיאל, וכיום היא ומשפחתה חיים במושב הסמוך כפר אחים, ליד מכללת אחווה.

לב קורן (במקור: קורן) נחשבה בצעירותה לסלקטורית בה"א הידיעה של מועדון המטרוק בקיבוץ חצור שליד גן יבנה, מקום שהיה יעד מבוקש לבילוי בקרב צעירי האזור. מעבר לסיפורה האישי, הריאיון איתה מספק הצצה לתחום ההולך ומתרחב של התרחבות פעילותן של מעצבות שמלות כלה ישראליות לשווקים בחו”ל.

יש לה ביצים

לב קורן היא שותפה בקבוצת ריקי דלאל הבינלאומית וגם משמשת סמנכ”לית שיווק ופיתוח עסקי שלה. אמנם היא חזרה מאנגליה, אבל ספק אם את הסגנון הישיר ייבאה משם.

את האישה היחידה בין השותפים.

“נכון, אני האישה היחידה, ויש שיאמרו שאני עם ביצים גדולות כמו של הגברים”.

ספרי לי על זה.

“בהתחלה פתחתי בלונדון חנויות קוסמטיקה ולפני שלוש שנים בערך חברי דאדי דלאל, בנה של מעצבת שמלות הכלה ריקי דלאל מאשדוד, הגיע אליי לרחוב אוקספורד ואמר לי, ‘החלום שלי הוא לראות את השם של אימא שלי פה בלונדון’. ‘מה הבעיה?' שאלתי, ותוך כמה חודשים פתחנו את חנות הדגל של ריקי בחו”ל. מאוחר יותר הקמנו, הוא, אני ועוד שלושה שותפים, את הקבוצה הבינלאומית ריקי דלאל שכוללת כיום שלושה מותגי אופנה, שמתאימים לשלוש רמות של מחירים. ‘ריקי דלאל קוטור’ הוא המותג היוקרתי ביותר. שמלה כזו תעלה 8,000-7,000 לירות שטרלינג. והכול מבית האופנה של ריקי דלאל.

לב קורן עם דאדי וריקי דלאל

“כיום”, מוסיפה לב קורן, “יש לנו שלוש חנויות דגל בעולם: בלונדון, ברמינגהם ועוד אחת בהולנד ו-150 בוטיקים שמחזיקים את השמלות שלנו”.

מה המחזור השנתי שלכם?

“מאוד גבוה, אני לא יכולה לנקוב במספר, מדובר בעשרות מיליוני אירו בשנה”.

אז את עשירה?

“לא רע לי בחיים, אבל אני לא מיליונרית. אנחנו עדיין בשלבי פיתוח של החברה. בינואר נפתח עוד חנות בדבלין ועוד אחת בסן פרנסיסקו וגם באתונה. אנחנו בצמיחה גדולה”.

אז בעצם ריקי הפכה לסופרסטארית בינלאומית.

“חד משמעית. היא מאוד צנועה, מאמא חרוצה ומתוקה. בוא נקרא לילד בשמו: ריקי דלאל נמנית היום עם השמות הכי גדולים בעולם עיצוב האופנה בעולם. השתתפנו במהדורה הבריטית של סדרת הריאליטי 'סיי יס טו דה דרס'. כלות בכל רחבי העולם קונות את השמלות שלנו. אגב, יש לנו המון לקוחות מארצות ערב, כלות מערב הסעודית, מדובאי ומדינות נוספות”.

הן יודעות שזה מותג ישראלי במהותו?

“לגמרי, כן, הן באות ומבקשות להוריד את הלייבל”.

לב קורן. מהאלבום הפרטי

מהבנתי המועטה בתחום שמלות הכלה, אני מכיר באשדוד שמות כמו ענבל דרור, ברטה, גליה להב, וזו רשימה מאוד חלקית, זה בטוח. איפה את ממקמת את ריקי?

“כולן טובות וכולן חכמות. בוא נגיד שהיא וברטה מתחרות על אותה משבצת. אבל היום לריקי דלאל כמעצבת שמלות כלה ישראלית יש הכי הרבה נקודות מכירה בעולם. יותר מכל המעצבות הישראליות”.

כמה שמלות אתם מוכרים בשנה?

“מאות ואלפים”.

מי תופר את כולן?

“אם אלה שמלות בעיצובים אישיים, אז ריקי והצוות שלה בישראל והשמלות מגיעות במטוס. אם מדובר בשני הברנדים החדשים יחסית, לירי ונויה, יש לנו מפעלים באוקראינה”.

למה דווקא שם?

“כי זה יותר נוח מבחינת השווקים באירופה”.

“כולם אוהבים כסף”

דניאל היא דור שלישי למשפחה ממייסדי תלמי יחיאל, למדה בבית הספר היסודי מבואות ובתיכון באר טוביה. היא נשואה ואימא לבת 9 ובן 7.

מלבד השותפות במותגי האופנה של דלאל, יש לה עסק לקוסמטיקה משלה, באנגליה, יחד עם שותפים.

היא מרבה לעסוק בספורט, אך גם מעשנת. “אני עושה משקולות, זה חשוב לחיטובים, בכל זאת, אני מצטלמת לא פעם עם השמלות וצריכה להיראות טוב”. כפי שהבנו, יתכן שעוד נראה אותה באחת מתכניות הראלטי, שמחזרות אחריה.

“לפני חמש שנים שקלתי 103 קילו”, מספרת לב קורן, “תפסתי את עצמי בידיים, התאהבתי בחדר הכושר ובתזונה בריאה וירדתי המון. בהתחלה הגזמתי וירדתי מתחת ל-50 קילו. זה הגיע למצב לא בריא, נלחמתי כדי לצאת מהמעגל הזה ובהמשך התחלתי לעזור לעוד נשים עם הפרעות אכילה. היום אני שוקלת 60 קילו ומתאמנת ארבע—חמש פעמים בשבוע”.

צילום: פבל

“בנוף הישראלי אני קצת עוף מוזר. אני אדם מאוד צבעוני ורעשן, כולי מקועקעת. למעלה מ-40 קעקועים. את הראשון עשיתי בגיל 16 והאחרון לפני חודש — הלוגו של ריקי דלאל. יש לי קעקועים על היד, על הרגל ועל הגב ואחד על החזה שמושך הרבה תשומת לב. אני אוהבת אופנה, ובלונדון נחשבתי לסוג של מלכת המותגים של סאות’ מולטון סטריט”.

עסקת גם בדוגמנות?

“לא. אני יותר עסוקה בלייצר כסף. יש לי שאיפה שאני רוצה להשיג עד גיל 50: להופיע במגזין פורבס כאחת מ-100 הנשים המצליחות בעולם”.

בקיצור, את אוהבת כסף.

“אוהבת ליצור, וכן, כולם אוהבים כסף”.

מתי עשית את המיליון הראשון?

“(צוחקת) לפני כמה שנים, בקוסמטיקה. גם היום יש לי בלונדון שתי חנויות קוסמטיקה עם שותפים, אבל אני עוד רחוקה מלהשיג את היעדים שלי”.

אז את בעצם "פנינה רוזנבלום מתלמי יחיאל"?

“הלוואי. לא יודעת אם פנינה רוזנבלום, אבל כן, יש לי שאיפות גדולות”.

לב קורן. צילום: פבל

יש לך דמות לחיקוי?

“זה יהיה עלוב, זה יהיה עלוב מה שאני אגיד עכשיו, אבל יש לי הסבר. התשובה: משפחת קרדשיאן הם הדמות לחיקוי עבורי והמודל שלי להערצה. ולמה? כי גם אני באה ממקום שלא למדתי שום דבר, אין לי תואר, עזבתי את ישראל לפני שש שנים כי הבנתי שפה אני אוכל מקסימום למצוא עבודה במרכזי שירות טלפוניים במשכורת של 5,000—4,000 שקל, וידעתי בתוכי שיש בי הרבה יותר מזה. אז כן, קרדשיאן, מבחינתי אלה האחיות ששתיים מהן בעלות מותג איפור סופר מצליחות, עשו המון המון כסף בזכות הרבה מאוד דברים. יש שיגידו שהן השתמשו במיניות שלהן, לי זה לא עושה שום דבר”.

את גם משתמשת במיניות שלך?

“כן, פחות. אין לי ספק שאם אני מגיעה לפגישה, אז זה שאני נראית לא רע זה עוזר לפתוח את הדלת. אבל אם לא אביא משהו מעבר לזה, לא אצליח להתקדם. הרי לא חסרות בחורות יפות”.

מה דעתך בסוגיית הניתוחים הפלסטיים?

“עשיתי הגדלת חזה, כמו כולן, זהו. אני לחלוטין בעד, מה שיפה ועושה טוב, בכיף”.

צילום: פבל

לא הכי טוב טבעי?

“לא. למה אנחנו צובעות את השיער? מה שאפשר, אז למה לא?”

אין לך איזשהם "סקנדלים" ברזומה.

“אני משתדלת שלא, כי יש לי מחשבות להגיע לפוליטיקה בגיל מסוים. אני רוצה להיות השרה המקועקעת הראשונה בארץ”.

הקרדשיאנ’ס זה טראש, לא?

“אז מה? מה רע בזה? הן מכתיבות אופנה וטרנדים. הן מעצמה. הרבה אנשים חושבים שאני קצת טראשית, אז מה? הכול בסדר. אני יודעת להיות גם כזו וגם רצינית וחסודה”.

לב קורן. מהאלבום הפרטי

את מצטלמת די חשוף, גם התמונות שלך בפייסבוק.

“נכון, אז מה? אין לי בעיה, בעלי מאוד מפרגן, מאוד אוהב את זה שאשתו נראית טוב. הוא גם מצלם אותי הרבה”.

וכשחייתם באנגליה, היו מתחילים איתך הרבה?

“מתחילים איתי בכל מקום, ברור, אבל הכול שאלה של איך אנחנו מגיבים. אני מגיבה ב’חן חן למתחנפן’ ומתקדמת הלאה. פלרטוטים עד גבול מסוים זה נעים, אבל אני יודעת לשים את הגבולות. אני רוצה להגיע לקו הסיום עם בעלי, הילדים והשותפים שלי”.

. 

מה החלום שלך?

“להפוך למותג האופנה שיהיה בעשירייה הראשונה בעולם, לצד מותגים כמו לואי ויטון, להופיע כמו שאמרתי ברשימת הנשים המצליחות והמשפיעות ולהיכנס לפוליטיקה. לוח הזמנים כבר ישנו: עד גיל 50 כובשת את כל יעדיי בעולם העסקים ואז מתחילה להתברג בעולם הפוליטי”.

למה פוליטיקה מעניינת אותך?

“אני רוצה להשפיע, אני רוצה לשנות. לפני כמה ימים הלכתי לפגוש את המורה של הילדה בבית הספר. התלבשתי כמו שאני מתלבשת, הייתי עם ג’ינס קצר, גופייה ומגפיים אדומים. ראיתי את המבטים, וכל פעם שאני מסתובבת בקריית מלאכי רבתי, אני מרגישה את המבטים, כאילו אני חריגה. כשחברה שלי ראתה אותי באותו יום היא שאלה, ‘מה, ככה הלכת לבית הספר? יש קוד לבוש’. אבל אני לא מקבלת את זה, זה לא מאה שערים פה. כל בן אדם יכול לחיות כמו שבא לו, ואני רוצה להשפיע בכיוון הזה כשאגיע לכנסת”.

באיזו מפלגה?

“אני יותר ימנית”.

אז אולי בעצם את רוצה להיות ביבי בבת?

“פחות ביבי, אבל אני רוצה להיות אישה משפיעה. אני לא מוותרת בקלות. צחוק הגורל, בשנת 2009, אני חושבת, פניתי לדדי בפייסבוק ואמרתי שאני רוצה לבוא לעבוד בסלון של אימא שלו באשדוד, והוא אמר לי שהם לא מגייסים עובדים. חלמתי להתעסק באופנה. לפני כמה ימים הראיתי לו את אותה הודעה וצחקנו יחד. ‘אתה רואה מה קורה למי שאומר לי לא, אני קונה את החברה שלו’, אמרתי לו”.

למה חזרת לארץ?

“כשחיינו בלונדון כמעט כל סוף שבוע הייתי מחוץ לבית, ובעלי היה לבד עם הילדים. ברגע שהבנתי שהעסקים עומדים בזכות עצמם, החלטנו שהכי טוב לחזור לארץ. אנחנו גרים ליד ההורים שלי שעוזרים עם הילדים, ואני טסה המון”.

מה עוד עומד לפנייך?

“אני רוצה לפתוח עמותה שתעזור לנשים בהפרעות אכילה. אני לא יכולה שלא להיות בעשייה, יש לי קוצים בישבן”.

“הייתי ילדה בעייתית, אם לא”

“באותה תקופה עבדתי במועדון באילת”, משחזרת לב קורן את סיפור ההיכרות עם בעלה. “חברה שלי, שהייתה ברמנית, חיפשה חבר באתר ההיכרויות קופידון. ערב אחד ישבנו וצחקתי עליה שזה מה שהיא עושה. על המסך ראיתי תמונה של בחור ואמרתי לה: ‘יו, איזה חמוד הוא, איזה חנוני’, והתחלתי להתכתב איתו. נפגשנו ומאז אנחנו יחד. אחרי שבעה חודשים כבר היינו מתחת לחופה.
“התמסדתי. הייתי חייבת. הייתי ילדה בעייתית, אם לא. כשאתה בחיי הלילה, אילת, אלכוהול ושטויות, אז אתה צריך לתפוס את עצמך בידיים, וזה מה שבעלי עשה. הוא איפס אותי, הוא בחור מיושב ומלומד, אני פחות”.

היית פעם סלקטורית. ועוד איזו.

“אני לא יודעת אם היום עוד יש סלקטורים בכניסה למועדונים. זה היה בקטע של משחקי כוחות, של אני מחליטה מי נכנס. מי נראה טוב ומי נראה בעייתי, זה היה ככה. אי אפשר לייפות את המציאות”.

תסבירי.

“מי שבכניסה מחליט מי נכנס, אם זה להכניס יותר את המושבניקים והרגועים ופחות את הערסים. נהניתי מהכוח והשליטה. אין טעם להכחיש”.

למה את לא הולכת ללמוד?

“אני חושבת שהשנים האחרונות בעסקים לימדו אותי מה שאף תואר ראשון או שני יכולים לתת. התערבבתי עם אנשי עסקים חזקים, הייתי עדה לעסקאות גדולות, השותפים שלי לימדו אותי המון, עד היום אני לומדת, גם מהעובדים שלי. אם יש לך אמביציה ורצון, לא חייבים את התעודה”.

לב קורן. מהאלבום הפרטי

אני מבין שאת חובבת מותגים.

“נכון. אני אוהבת להיראות יפה ומשתדלת להתלבש עם מותגים. באנגליה נהגו לכנות אותי ‘האישה עם האודם האדום ונעלי העקב’”.

את לא שמה לפעמים פיג’מה וכפכפים?

“גם הכפכף שלי הוא מותג. ברגע זה אני לובשת פיג’מה, אבל היא פיג’מה ממותגת שעולה אלף שקל. גם הילדים שלי מאוד מתוקתקים. אני מקפידה שיהיה להם את הדברים הכי יפים והכי מגניבים”