אם עדיין לא שמעתם עליהם, הגיע הזמן: משפחת ז’לקובסקי מאשדוד מפיקה לא מעט מיזמים ופרויקטים אמנותיים שמעוררים סקרנות וזוכים לתגובות אוהדות. אחד האחרונים שבהם היה מיצג אופנה מקומי תחת השם “יופי אפל” בשוק ים. במסגרתו נתפרו תחפושות שהוצגו על ידי דוגמניות, חברות המשפחה, כשהן עוטות לבוש שחור ואפל.
לקראת חגיגות הנובי גוד (השנה החדשה) החליטו בני הזוג והילדים ליצור קליפ מקורי, שאותו צילמו בעיר ומספר על מהות המאורע באופן הומוריסטי.
צפו בקליפ המדליק, צילום: מרק ז'לקובסקי:
אמנות עם אמירה
הכירו את משפחת ז’לקובסקי: אוליה אסטרין ז’לקובסקי, בת 36, דוגמנית, מאפרת ולומדת קואצ’ינג, בעלה ארתור, 38, מהנדס. הם נשואים זה 12 והורים לשני ילדים, טוני, בן ה-9, ואנג’לה, בת ה-5.
לצד עבודתם הרגילה, הזוג מפיק בזמנו הפנוי מיצגים וסרטונים עם אמירה אמנותית וחברתית. לאירוע שהם אחראים לו בשוק הפתוח באשדוד הם החליטו לקרוא "יופי אפל" או "מלכות האשפה". כך לפתע פתאום מצאו את עצמם הקונים בין דוכני השוק, כשלידם חמש נשים (ז’לקובסקי ביניהן) לובשות שחורים ומאופרות בכבדות. הבגדים שלהן היו מורכבים בין היתר מתחרה ומשקיות אשפה. המוכרים והקונים הגיבו בפליאה.
“אנחנו רואים את העולם ככזה שכולנו רוצים לראות”, מסבירה ז’לקובסקי. “אנחנו פוחדים לצאת מגבולות המוסכמה החברתית, מגבולות המקובל והרגיל. סט הצילומים הזה הוא קריאת תיגר על האמוציות שלנו ושל החברה וקריאת תיגר על העולם המקובל’ רציתי להראות לאנשים שגם כאשר הכול אפל, ישנן נקודות של אור ויופי. תתבוננו על העולם הזה ותזהו את היופי הפנימי שבו. בכל שחור ישנן נקודות אור, ובכל לבן ישנו אופל”.
כדי להבין לעומק את כוונתה יש צורך להכיר את המשפחה. הבן הבכור טוני הוא ילד עם צרכים מיוחדים. לדברי האם, הוא מקור ההשראה שלה שגרם לה ולבעלה ליזום פרויקטים אמנותיים שיפתחו צוהר לצדדים אחרים ומוכרים פחות. “אנחנו באים ומראים את היופי הפנימי, גם אם מהצד הוא נחשב כיוצא מגבולות המקובל והנורמטיבי”, היא מסבירה.
לכבוד הנובי גוד כתבנו שיר
היא נולדה ברוסיה, הוא — באוקראינה. לאחרונה צילמו בפארק אשדוד-ים סרטון בנושא הנובי גוד. ארתור בבגדי סנטה קלאוס אדומים-לבנים הנושא שק מתנות כחול, אוליה בסט תואם של חולצה וחצאית מיני בצבע כחול וטוני ואנג’לה, שני הילדים, בתחפושת המזכירה את הקריסמס בצבעים ירוק ואדום. הארבעה הולכים על הגשר ולקולה של מוזיקה קצבית המתנגנת ברקע הם מזמרים בחריזה את השיר שכתבו בעצמם, המשלב שלוש שפות: רוסית, אנגלית ועברית. לדברי ז’לקובסקי, מה שמדריך אותה הוא הרצון ליצור פעילות מקורית ומגוונת עבור בנה.
“אנחנו משפחה רגילה מאשדוד, שכל שנה חוגגים נובי גוד”, כך מתחיל השיר. “מי שלא מכיר, זו שנה חדשה שאתם רושמים ביומן העבודה. זה חג שמח ומאוד משפחתי, בדרך כלל על העץ אורות מהבהבים, אנחנו מאחלים שנה חדשה — אושר, כושר והמון הצלחה”.
הצבת עץ האשוח השבוע במרכז הקניות ביג פאשן, למי שלא מכיר או עוקב ברשתות החברתיות אחרי התגובות לכאן ולכאן, עוררה גלים באשדוד. העץ הוצב לשם ציון הנובי גוד, יום שבו חוגגים את תחילתה של השנה האזרחית החדשה.
אוליה, מה עומד מאחורי הקליפ?
“יש מסר פשוט. חוגגים את חג הנובי גוד בכל העולם, ורצינו להעביר גם לאשדודים וגם לעם ישראל את ההרגשה הכיפית שיש בחגיגות השנה האזרחית. שרנו את השיר ברוסית, אנגלית ועברית, כי זה חג שחוגגים אותו בכל העולם. לא משנה מה הדת, שהרי אם אנחנו משתמשים בלוח השנה האזרחית בכל יום, זה חלק מהתרבות שלנו”.
קריאת תיגר על המוסכמות
אמנם צילומים משפחתיים בקרב יוצאי חבר העמים לציון אירועי הנובי גו” הם תופעה שכיחה, אך חשוב למשפחת ז’לקובסקי לחדד את המסר היותר משמעותי מבחינתה. “רצינו במיוחד לחזק הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בכל מיני סוגים”, אומרת אוליה, “כדי שיידעו ויבינו שאפשר לעשות עם הילד בעל המוגבלות פעילויות מעניינות במשותף ולצאת מגבולות הפעילות של בית הספר”.
“זה לא חייב להיות סרטון”, אוליה מסבירה. “אפשר גם לעשות דברים אחרים כדי לחזק אותם ולהראות ש’הנה, גם אנחנו איתכם’. יש הורים שמפחדים לצאת מהמסגרת החינוכית שמעניקים להם, וחשוב לי להראות ש’הנה, הפקנו סרטון וידיאו והצלחנו’. אני מקווה שזה יחזק הורים אחרים”.
מאיפה הרעיונות לפרויקטים?
“זה מאוד אינדיבידואלי, זה משהו שיש בפנים. זה פוטנציאל שיוצא. זה לא שאני יושבת וחושבת מה נעשה, זה פשוט מגיע לבד. אנחנו מחפשים לעשות פרויקטים מיוחדים בשגרה. למרות העובדה שיש לנו ילד שלומד בכיתת תקשורת (בבית הספר נוף-ים, ש”מ), אנחנו לא מוגבלים, וזה מה שחשוב”.
בכל זאת, מיצג "יופי אפל" הוא לא רעיון שכל אחד קם איתו בבוקר.
“אני מאמינה שאני אדם עם פוטנציאל גדול, שעדיין אולי לא השתמשתי בו כמו שצריך. יכול להיות שבזכות טוני, שהוא ילד עם צרכים מיוחדים, זה עוזר לי להיפתח לרעיונות חדשים. אנחנו משפחה שלא מפחדת משינויים. את פרויקט המכשפות לקח לי חודש להביא לפועל, כולל תלבושות, בדיקת התזמון הטוב ביותר כדי להגיע וגיוס הנשים ששמחו לקחת חלק”.
מה התגובה של טוני לפרויקטים?
“טוני ילד עם חוש הומור מפותח ולוקח את הדברים בכיף ובשמחה. כל הדברים שאנחנו עושים ביחד עם ילדים, זה יוצא מאוד ספונטני ללא שום תכניות מראש. כך לדוגמה צילמנו בשנה שעברה סרטון לחגיגת הנובי גוד בבית עם קישוטים ותחפושות, סרטון שנעשה ממש בטייק אחד ללא שום הכנות לפני”.
והתגובות מהורים לילדים עם צרכים מיוחדים?
“גם חברים שלי הם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, והם כל הזמן צוחקים מאיתנו, על היצירתיות שלנו. כשהיה לטוני יום הולדת נגיד, התחפשנו לליצנים, ואנחנו גם מקבלים חיזוק וזה מפזר שמחה”.
גם הורים אחרים התחילו ליזום פרויקטים כאלו?
“אני לא חושבת שלכל הורה יש את זה, אבל אני יודעת שאנחנו נחשבים למשפחה מיוחדת עם פרויקטים שהורים אחרים מפחדים לעשות. הייתי קוראת להם להצטרף למיזמים, הם יכולים לגלות עולם חדש”.
חושבת שהסרטון שלכם יצליח לעורר הדים?
“קודם כול, חשוב לי שהסרטון הזה ייתן תחושת שמחה וייתן הרגשה טובה לאנשים. גם אם לא כל אחד חוגג את החג, וזה בסדר גמור, חשוב לנו להראות שאין קשר לדת, אפשר לשמוח על השנה החדשה ולהרים כוס שמפניה. ברגע שאנחנו משתמשים בלוח שנה אזרחי במהלך השנה, זה חלק מהחיים שלנו. ברגע שנתחיל לכבד אחד את השני, אנחנו נחיה בעולם יותר טוב”.
טוני ואנג’לה מציעים רעיונות לפרויקטים משלהם?
“קודם כול, אני חושבת שאנחנו משפחה יצירתית כזו בזכות הילדים שלנו, ואני מודה שהעובדה שיש לי ילד עם צרכים מיוחדים ששופע רעיונות, גם הוא וגם אנג’לה, זה מעשיר את העולם שלנו, ואנחנו אוהבים לעשות את הכול בשיתוף פעולה”.
בסרטון עצמו אתם אומרים "זו הילדות שלנו". איך נראה נובי גוד ברוסיה?
“זה כמו בכל אירופה, בכל מקום יש עץ אשוח, בכל מקום אנשים אומרים 'חג שמח', 'שנה טובה', יש אווירה טובה. חודש לפני מתחילים להרגיש את ההכנות לחגיגה ואת ההרגשה באוויר, ועד שבועיים אחרי יש מצב רוח של חג”.
איזה עוד פרויקטים עשיתם?
“עשיתי כל מיני פרויקטים, אבל זה נשאר בתוך החברים — חזרה לשנות ה-90, צילומים בקונטיינרים שהכנתי…”
מה דעתך על סערת העץ בביג?
“הדתיים יכולים להגיד מה שהם רוצים, אנחנו חייבים לכבד אחד השני".
בכל בית ברוסיה, באוקראינה, באירופה, בארצות הברית ולמעשה בעוד הרבה מאוד מקומות בעולם, ניתן לראות את עץ האשוח לקראת 1 בינואר. אמנם בישראל, ובייחוד באשדוד, אנחנו רחוקים מלחוות שלג כל שנה, אבל את חוויית הילדות, שלא מהווה סממנים דתיים אי אפשר לקחת מיוצאי ברית המועצות לשעבר, ומשפחת ז’לקובסקי מזמינה אתכם להיפתח לעולם ללא גבולות שבו היא מחזקת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים וקוראת לחגוג את היצירתיות, לשמוח על השנה החדשה ולכבד זה את זה.
מה הפרויקט הבא?
“האמת שיש כבר רעיון, אבל אני לא רוצה להגיד עכשיו, אני רוצה להפתיע”.