תקרת הזכוכית ואני

קבלו את ד"ר אלינה ברדץ'-יאלוב, תושבת אשדוד ואושיית תקשורת בהתהוות. את הדוקטורט שלה בתקשורת אסטרטגית, אם תהיתם, בנושא הלוחמה הפסיכולוגית בין רוסיה לצ'צ'ניה, היא קיבלה בגיל 27. מאז הספיקה לייעץ לבנימין נתניהו, לעזוב כמו רבים אחרים, להרצות באקדמיה, להופיע בפאנלים בתקשורת הרוסית ולהמשיך בעבודת מחקר. רשימה חלקית והיד עוד נטויה.

אשדוד היא עיר עם קהילה ענקית של דוברי רוסית ועבורה זהו מגרש טבעי. היא מדברת אל העולים בסוגיית הפנסיות ומנסה לשנות מציאות (מי שזקוק להוכחה עד כמה הנושא בוער יוכל לקבלה בצורה הקיצונית אך הבלתי נדירה בעיר של יוצאי חבר העמים מבוגרים, לעתים קשישים, שנוברים בפחים). היא שוטחת את עמדותיה התקשורתיות, חברתיות ופוליטיות ומתפלמסת.

היא יודעת להסביר למה רוב העולים מרוסיה מצביעים לימין, כמוה, ומה הפלא שבשבועות האחרונים הפכה למרואיינת מבוקשת עוד יותר מאשר קודם, לאחר הכניסה של ישראל ביתנו לממשלה שהציפה מחדש את שאלת השתלבותם של יוצאי ברית המועצות לשעבר, כמוה, בחברה ישראלית.

עלתה בגיל 13

אלינה יאלוב (הברדץ' הגיע מבעלה), נולדה ב־1982 במוסקבה ועלתה לישראל כשהיתה בת 13. היא הספיקה לעבור בכמה תחנות ביניהן, ראשון לציון ובאר שבע בדרך לתחנה הנוכחית אשדוד. ב־2009 קיבלה דוקטורט והתחילה ללמד באוניברסיטת בר אילן ובמכללות. באוניברסיטה הכירה את יועצת התקשורת, ד"ר אורית גלילי צוקר, שטלפנה אליה יום אחד ושאלה אם תרצה להצטרף לצוות התקשורתי-פוליטי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מחפשים מישהי שתהיה אמונה על העבודה מול הקהל הרוסי, אמרה לה.

"השבתי שאני יותר מתמחה בהסברה צבאית, אבל אורית שכנעה אותי ואמרתי 'בסדר'. הצטרפתי לצוות ועבדתי קרוב לשנה עם נתניהו, בתור יועצת אסטרטגית שלו למגזר הרוסי. זה היה מ־2011 עד 2012", היא מספרת. "היינו שלוש בנות בצוות. עבדתי ממצודת זאב ולא מה"אקווריום" במשרד ראש הממשלה, כי החוזה שלי היה מול הליכוד. די התנהלנו בעצמנו, לא ממש הבנו מה רוצים מאיתנו. היתה תקופה מעניינת ואינטנסיבית. עד שהתפטרתי. אורית המשיכה עוד שנה בערך וגם עזבה".

למה בעצם?
"לעבוד עם ראש הממשלה זה 24/7 במשכורת שלא תואמת את זה. זאת עבודה מאוד תובענית, כולל סופי שבוע. עם נתניהו היתה לי תקופה שישבנו די הרבה, בעיקר בבית ראש הממשלה, עד שהעניין שלו פחת. אמרו לי שככה זה אצלו. עם אנשים חדשים הוא מתלהב לזמן מה עד שיורד לו מהם. הרבה עובדים לא מחזיקים אצלו זמן רב מעמד. היה שם חוסר יכולת לנהל והתחלופה הרבה של עובדים אצלו מלמדת על זה. תראה כמה יועצים למיניהם, דוברים, עוזרים, עבדו איתו בשנים האחרונות. המון. הם מתחלפים בקצב".

את זוכרת משהו ששבר אותך סופית?

"כן. היה יום שבת שהקפיצו אותי לעבוד וזאת ממש לא היתה השבת היחידה שבה זה קרה. אורית צלצלה ואמרה שחייבים להכין משהו דחוף ליום ראשון, נייר עמדה או משהו כזה. בזמן הנסיעה מאשדוד לתל אביב החלטתי שמספיק".

צילום אורי קריספין

איך נתניהו עובד?

"אורית, לצורך העניין שמאלנית ואני ימנית. לדעתי אין באמת מישהו שמשפיע על נתניהו. הוא מחליט בעצמו. הצלחתי למשל להכניס לו לראש שהנושא של הווטרנים (ותיקי מלחמת העולם השנייה) הוא חשוב. נתניהו לדעתי לא מנהל טוב. אם יום אחד משהו ישתבש מהיסוד, העסק יקרוס. הניהול עלול להוביל יום אחד לאסון. ועדיין, הוא הכי טוב שיש כרגע".

צילום מיכל פתאל

היית רוצה לחזור לעבוד עם נתניהו?

"לא, אני לא רוצה לעבוד עם ביבי כי לדעתי הבלגן שישנו שם, יהיה תמיד. אני באמת חושבת שאדם צריך לדעת לנהל את העובדים שלו וזה לא המצב. מה כן? אולי אם יציעו לי תפקיד של ייעוץ במשרד ממשלתי בתחומי חינוך ורווחה למשל".

למי הצבעת בבחירות האחרונות?

"ישראל ביתנו. כל הבחירות שבהן הצבעתי, זה היה ליכוד, או להם".

צילום מיכל פתאל

אז נתניהו ראש ממשלה טוב לדעתך או לא?

"(שתיקה) שאלה שאלתית. אני חושבת שהוא טוב אבל יכולים להיות טובים ממנו. לדעתי ראש ממשלה היא פונקציה של ניהול. מי שמנהל טוב יכול לנהל היטב את המדינה. יש לו בעיית ניהול. גם מה שאפשר לקרוא אצלו זיג-זג".

תני לי שלושה דברים טובים שהוא עשה.

"הוא עומד בלחצים המופעלים עליו ומצליח לשמור ברמה מסוימת על אחדות. הוא ראש ממשלה יחסית טוב".

לא הצלחת לתת לי שום דבר טוב ממשי שהוא עשה.

"תראה, הרעיון של שתי מדינות לשני עמים הוא טוב אבל קשה מאוד לביצוע. לכן אולי זה שהוא לא רץ אחרי נאום בר אילן ומחלק את הארץ לשתי מדינות, זה יאמר לזכותו. כי היה הרבה לחץ מהאמריקאים ואחרים והוא די עמד בו".

ומדוע רוב יוצאי חבר העמים תומכים בימין?

"אתה צודק שרוב דוברי הרוסית מצביעים לימין. ברחוב הרוסי יש 17־19 מנדטים בערך. מנדט וחצי יש לעבודה, חצי מנדט למרצ, סביב 5 מנדטים לליכוד, לפיד הצליח לגייס מהמגזר 3 מנדטים בשיאו, לליברמן יש בסיס של 5־6 מנדטים והשאר הולך לבית היהודי ועוד.ולמה? כי עדיין אצל העולים מרוסיה שמאל מתקשר לסוציאליזם שהכירו בברית המועצות על כל המשתמע מכך. בנוסף, דוברי רוסית אוהבים פתרונות ריאליים ורציונאליים. המשפט 'שלום עם מדינות ערב' לא נשמע להם מעשי בהינתן המצב. הם רוצים משהו קונקרטי ופרקטי, לא שאיפה חסרת צורה כזאת או אחרת לשלום בעתיד לא ידוע. וכך, במצב הזה כשאף צד לא מביא תוכנית, חוסר המעשה עדיף על המעשה וכרגע המצב רחוק מאידיאלי, אבל גם לא רע, האלטרנטיבה רעה יותר".

כיום, לצד עבודה במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, היא עוסקת במחקר בשוק הפרטי בעיקר בנושא הקהילות היהודית בתפוצות. היא עובדת ב'מכון לחקר ישראל הרוסית', גוף מסתורי משהו שממוקם בראשון לציון, שממומן על ידי תרומות ולדבריה אינו בעל שייכות פוליטית כלשהי. זאת, על אף טענות ולפיהן הוא מעין "זרוע" של אביגדור ליברמן. "נכון שמייסד המכון, אלכסנדר גולדשטיין, עבד עם ליברמן בבחירות האחרונות, זה לא סוד, אבל אין שום קשר בין המכון לליברמן, אנחנו אל-מפלגתיים", היא אומרת. "רוב התורמים מחו"ל ומברית המועצות לשעבר אבל לאחרונה קיבלנו תרומה מגוף שקשור לשחקן מייקל דאגלס למשל. מקשרים אותנו לישראל ביתנו אבל אין לזה בסיס. הנושא האחרון שמזוהה איתנו הוא קמפיין הפנסיות של העולים. הלחץ עבד ובגללו ליברמן דרש עכשיו לטפל בזה במו"מ הקואליציוני לפני כניסתו לממשלה. בסופו של דבר נקבע שכלל האוכלוסייה תקבל משהו. אנחנו חשבנו שצריך לתת לעולים ולא לכולם".

שירתת בצבא, אגב?

"לא, כי התחתנתי לפני זה בגיל 18. אהבה ראשונה, פרחים, לבבות. כבר הספקתי להתגרש מאז".

את אף פעם לא רוצה להיות בוסית?

"אני בטוחה שאין לי סיכוי לקבל תפקיד של מנכ"לית משרד, בין היתר כי אין לי מספיק קשרים וזה מה שקובע".

ושאיפות פוליטיות יש לך?

"בשלב הזה לא".

הכירו באתר היכרויות

היא הייתה נשואה שבע שנים בסיבוב הקודם עד שהזוג החליט לפרק את החבילה. היום היא נשואה לליאוניד ברדץ', שאותו הכירה באתר הכרויות, ויש להם ילד בן 3, חנניאל. הם מתגוררים באזור הסיטי באשדוד.

מה שפת האם של הילד?

"רוסית. מכיוון שאני ובעלי דיברנו בבית ברוסית, לא הסתדר אחרת".

מותר לשאול אם את רוצה עוד ילדים?

"כן, בטח. הסטיגמה הזאת של דוברי רוסית עם ילד אחד וכלב די צורמת, בדור של ההורים שלנו הוא היה די נכון. גם אני וגם בעלי ילדים יחידים. בימינו כבר לא. לדעתי ילד שני זה מאסט, אבל עוד לא הספקתי".

יש לדעתך עדיין את העניין הזה שעולים מרוסיה מעדיפים לגור באותה שכונה או באותו אזור?

"אני לא חושבת. יש אנשים שרוצים להיות בחממה רוסית, בעיקר מבוגרים שהיה להם קשה עם השפה. באשדוד רואים את זה יפה באזור י' או י"ג. בני הדור שלי הרבה פחות סקטוריאליים מהדור של הוריי, הדור של הילדים שלנו יהיה עוד פחות. אז נכון שארבעה מתוך חמישה מאיתנו מתחתנים עם דוברי רוסית".

לדבריה, היא פחות מחוברת לפוליטיקה המקומית של יוצאי חבר העמים על אף שבמועצה באשדוד יש שלוש רשימות שהן כמעט לגמרי על טהרת יוצאי חבר העמים ויש בעיר קהילה מאוד גדולה של דוברי רוסית המונה לפי חלק מההערכות קרוב לשליש מהאוכלוסייה.

את דעותיה היא לא מסתירה. כך לדוגמא, באחד הפורומים של אנשי אקדמיה תקפה באחרונה את תומכי ה־בי.די.אס ואמרה שלדעתה איש אקדמיה שכזה אינו יכול לעבוד באקדמיה בישראל. פרופ' אחד הגיב לה: 'זה חסר טעם לקיים ויכוח הגיוני עם פשיסטים'. או למשל שנלחמה עם ה-בי.בי.סי לשנות כותרת שנגעה לישראל.

היא אוהבת כהגדרתה, לחבר את עולם התיאוריה ועולם המעשה ומשתתפת כיום כפרשנית בפאנל אקטואלי בערוץ 9. "חשוב לי שישמעו מה יש לי לומר – ותמיד יש לי".

אז את דעתנית, אבל את גם די זהירה בהתבטאויות שלך.
"נכון, אני משתדלת להיות פוליטיקלי-קורקט, אבל הדיפלומטיות שלי נוגעת לפרסונות, כי אני חושבת שזה לא לעניין לדבר בצורה לא יפה לגופו של אדם. מה שמעניין אותי זה נושאים ושם אני חותכת ובוטה.

כך למשל אמרתי שהאופציה שליברמן ואנשיו בחרו בה כשנכנסו עכשיו לממשלה, ללכת על הגדלת הפנסיות ב־1.4 מיליארד שקל  באופן כללי ולא מגזרי לעולים, היא שגויה.

את הבעיה של האוכלוסייה הכללית היה צריך לפתור לחוד ומה שיצא זה כאילו פיתרון, אבל הוא לא לכאן ולא לכאן ואני באמת חושבת שמה שעשינו, חבריי ואני במכון, תרם מאוד להצפת סוגיית מצוקת הפנסיות של העולים".

את פמיניסטית?

"לא. יש לי מלא ביקורת כלפי ארגוני נשים. כל פעם שמדברים על השוואות שכר בין נשים לגברים למשל. אף אחד לא עשה חישוב נכון פר שעה. דוברי רוסית משתכרים בממוצע 65 אחוז מישראלים.

הגברים מרוויחים יותר, זה נכון. אבל נשים עובדות פחות שעות, הן יותר עם הילדים ועם מטלות הבית, זאת המציאות".

מחקר על הסטיגמות

עד כמה יש עדיין סטיגמות כלפי המגזר?

"יש מלא. שהרוסי שותה המון וודקה, או על ה'רוסיות הזונות', שהעולים לא יהודים כביכול ועוד ועוד. עשינו מחקר על זה ובכלל, כשאני כותבת טור בנושא, אני מוצאת את עצמי מצטדקת. תראה, לנו ה'רוסים', יותר קשה להתקדם ולהגיע לעמדות השפעה וכוח. אם השם שלך רוסי יותר קשה להתקדם במוסדות ציבוריים. חד משמעית. בעיקר, כי אין לך מספיק קשרים. וזה מניסיון.

"אני בתחושה שכל הזמן אני צריכה לפרוץ תקרת זכוכית. מבחינה זאת, לצברים יש יתרון מובנה על פנינו, לכן אני בעד אפליה מתקנת. ליברמן אמר שמינויו לשר הביטחון מהווה פריצה של תקרת הזכוכית, אבל לדעתי זאת פריצה אישית שלו, לא של הציבור. אז כן, אחת המטרות שלי היא לפרוץ את תקרת הזכוכית שיש לדוברי הרוסית בארץ".

מה הדרייב שלך?

"להצליח נגד כל הסיכויים. אם זה במאבק הפנסיות, נגד הגזענות ותקרת הזכוכית. בכלל".

מה היית משנה בעצמך?

"אני לא אוהבת לקחת סיכונים, מין סגנון כזה של אפס סיכון, ואת זה הייתי רוצה לשנות. להעיז יותר, קצת יותר הרפתקנות. לדוגמה, לפעמים מגיעות אלי הצעות עבודה מעניינות ואני קצת חוששת לנסות".

מה הדבר הכי מטורף שעשית אי פעם?

"להצטרף לצוות של ביבי. ברמה האישית אולי זה שהתחתנתי בגיל 18 זאת היתה וואחד תעוזה. במבט לאחור, לא הייתי עושה את זה. הייתי הולכת לצבא, ממשיכה במסלול רגיל. פעם רציתי לעשות קעקוע, בתקופת הלימודים שלי בבריטניה. נכנסתי לחנות, שמעתי את ה"דזזז" וברחתי. פעם הסתפרתי קצר, הייתי עם קוצים. זה נחשב?". 