"אני לא נחמדה"

לפני כשמונה חודשים נכנסה פרופ' שוש ארד לתפקידה כנשיאת המכללה האקדמית אחוה. בין הריצות והישיבות הרבות היא מצאה זמן לשבת קצת ולדבר על עצמה, על המכללה, על העולם האקדמי ועל מדינת ישראל.

"אחוה ת-ה-י-ה הכי טובה". ארד. צילום: ג'ני גפטרשוסטר

ארד, ילידת תל אביב ותושבת עומר זה שנים, היא פרופ' לביולוגיה ומומחית לאצות וגם הקימה את המכון לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. כמו כן, היא הייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ובוועדה לתכנון ולתקצוב שלה (ות"ת). על בסיס המחקר שלה הוקם מפעל במושב גילת ששייך לחברת פרוטרום. הוא מפיק מוצרי קוסמטיקה, בין השאר עבור המותג אסתי לאודר.

"אחוה היא פריפריה"

"ישראל היא ממלכת האצות", קובעת ארד. "אני מאוד אוהבת אצות, וגם עכשיו יום בשבוע אני במעבדה. יש משהו מאוד הרואי בזה לדעתי. כיום יש בישראל 14 סטרטאפים שנוגעים לאצות", היא מוסיפה.

לפני חמש שנים התאלמנה מיהודה, שהיה סמנכ"ל בחברת טבע ונפטר באופן פתאומי מהתקף לב. היא אימא לילד בן 26 שנולד מהפריית מבחנה לאחר טיפולים ארוכים.

לאחוה הגיעה מהמרכז האקדמי רופין, ששם כיהנה כנשיאה במשך 12 שנים. "כשבאתי לרופין היא הייתה חדלת פירעון, ועזבתי אותה במצב טוב. יושב ראש האספה הכללית של מכללת אחוה אלוף במיל' גדעון שפר (ממושב בצרון, ד"ג) פנה אליי ובא אליי הביתה. הוא הציע לי להיות הנשיאה של אחוה. השבתי בשלילה".

למה?

"כי לאחוה אין שם מי יודע מה טוב. אבל יהיה לה, יהיה לה שם טוב. היא לא נחשבת כיום למכללה מאוד מצליחה ומובילה, כמו רופין נניח. הכיוון שלי היה לחזור למחקר, אבל הוא לא הרפה, ולאחר כמה חודשים השתכנעתי ובאתי. ואני לא מצטערת". לעמוד מול סטודנטים להרצות היא אוהבת פחות מאת המחקר: "לא אוהבת לחזור על אותו דבר פעמיים".

סיפרת שעברת טיפולי הפריה רבים. את מוכנה להגיד על זה מילה?

"אימא שלי, שהייתה מנהלת המנגנון של בנק הפועלים, הייתה מהראשונות בארץ שלחמו על פנסיה בגיל 60, וגדלתי בבית מאוד פמיניסטי. כן, עברתי טיפולים במשך הרבה שנים, וזה לא קל, אבל גם לגבר שיוצא ל-40-30 יום מילואים בשנה לא קל".

ומילה על הלחץ החברתי בארץ בנושא של הבאת ילדים?

"כן, יש, זה ברור, לחץ גדול, מאוד. ואם היית שואל אותי אם הייתי עושה את כל המאמצים שעשיתי – הייתי עונה לך: חד משמעית לא. אולי יום אחד אכתוב על זה ספר".

עושה רושם שאת אישה מאוד קרייריסטית.

"האמת, אני חושבת שלא. אומרים עליי שאני קרייריסטית, אבל אני חושבת שאני בן אדם של בית. היה לי מזל, היה לי בעל שמאוד איזן אותי. הוא היה נחמד, אני לא נחמדה. אני קשה ואומרת מה שאני חושבת, אני דוגרית, מאוד".

לא רצתה לקבל את התפקיד, אך לבסוף השתכנעה. ארד בחצר המכללה. צילום: ג'ני גפטר שוסטר

כדי להתקדם באקדמיה מספיקים כישורים והישגים מחקריים?

"מי שטוב – יתקדם. אני באמת מאמינה בזה עם כל הנאיביות שבדבר. אולי זה ייקח יותר שנה, פחות שנה, אבל זה יקרה. ואת זה אני אומרת לך כמי שהייתה פרופסורית בגיל צעיר – 38".

אז איזו מכללה טובה יותר – רופין או אחוה?

"אני לא עונה על השאלה הזאת. היום רופין במצב מעולה. אני באתי הנה לאחוה ומאמינה שיש לה פוטנציאל גדול, שחלקו נובע ממיקומה. אחוה היא חיבור של מכללה לחינוך ומכללה אקדמית. כמכללה לחינוך היא מאוד טובה, טובה יותר מהמותג שלה. אחוה למשל היא הכי טובה בארץ בהוראת המתמטיקה, ביי פאר. יש לנו את תכנית אלפא להסבת אקדמאים ואנשי הייטק להוראת מתמטיקה. זה היהלום שבכתר".

כיום התארים באחוה הם שלכם?

"כן, גם ראשונים וגם שניים. אחוה היא היום מכללה עצמאית, לטוב ולרע. למה לרע? כשנוצרה ההיפרדות מבן גוריון לפני שנתיים-שלוש סגרו כל מיני תכניות ולא נתנו חדשות, וחל גם קיטון בכמות הסטודנטים".

מה המטרה המרכזית שלך?

"לחזק את המחקר בתחומים המדעיים ובשילוב שלהם עם החינוך וההוראה. אנחנו מקימים מרכזי מחקר, למשל בנוירופדגוגיה בראשות פרופ' יצחק פרידמן. אני פרקטית, אבל אני רוצה להביא דברים מיוחדים, לפתח ייחודיות, למשל חקלאות. אנחנו נמצאים בסביבה חקלאית והתחלנו לפתח תכנית אגרוטק".

אז בפקולטה לחקלאות צריכים להתחיל להיכנס ללחץ?

"לא, אצלם יש מסלולים משלהם, ואצלנו תהיה יותר הסתכלות על הקשר בין ה'טק' לחקלאות, והלימודים ייעשו במסגרת מדעי החיים. פתחנו גם תכנית של סביבה וקיימות וערכנו לפני כמה שבועות כנס גדול. אני רוצה לפתח קבוצות מחקר רב-תחומיות.

אבל דבר נוסף חשוב מאוד: הדרום לוקה בחסר גדול מאוד בנושאים רפואיים, כמו סיעוד. אני נאבקת להקים מסלול לסיעוד – משרד הבריאות בעד אבל הוות"ת עדיין לא אישר את התקצוב. פראמדיקים, מעבדנות רפואית – יש מחסור עצום באחים ואחיות, לפחות 500 במיידי.

יש שני דברים שהם כבר בדרך: קלינאות תקשורת – בכל הדרום זה תחום שאיננו קיים, ואנחנו בעיצומו של המאבק מול המל"ג ומי שצריך. הופעתי בפני המל"ג ואמרתי להם: 'אני חיה הרבה שנים בנגב, וזו פעם ראשונה שאני מרגישה ממש פריפריה'. אני מקווה שזה ישתנה ונפתח את התכנית הזאת. דבר נוסף, תכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות.

אחוה לא נחשבת פריפריה, אנחנו מרוחקים קילומטרים ספורים משם, והמשמעות היא הרבה פחות תקציבים. אבל אנחנו יושבים בתוך פריפריה חברתית מובהקת. אין מרכז עירוני חזק, אין תחבורה טובה. אנחנו מקווים שבקרוב תיפתח תחנת הרכבת בכפר מנחם. אין פה מעונות, ולכן גם אין אווירה סטודנטיאלית וזה חסר. בנובמבר נקיים הנחת אבן פינה לבניין החדש, ואני מקווה שגם הקרוונים שנותרו במכללה יפונו".

תהליך ההתנתקות

כמה סטודנטים יש לכם בשנה?

"כ-3,000 והרוב להוראה. עם ההתנתקות מבן-גוריון חלה ירידה בכמות הסטודנטים- וזו כמובן גם ירידה גדולה בהכנסות. ההחלטה על היציאה לעצמאות מלאה וההיפרדות מבן-גוריון הייתה של המל"ג. אני חושבת שהיום מצטערים על זה. אבל אם נחזור, האתגר המיידי שלי הוא הכשרת מורים למדעים ולעשות את הדברים קצת שונה".

לדעתך, המורים במערכת החינוך בארץ מספיק טובים?

"אני לא רוצה להגיד. יש טובים ופחות טובים. למורים יש ערך מאוד חשוב. אני בטוחה שהלכתי ללמוד ביולוגיה בזכות מורה מאוד מוצלחת לביולוגיה שהייתה לי בבית הספר".

בואי ניקח את מכללת אחוה, אשקלון וספיר – מי הכי טובה?

"אחוה ת-ה-י-ה הכי טובה".

קודמך בתפקיד היה מוצלח?

"בדרכו ולפי הבנתו".

מה שיעור הסטודנטים שלכם מהמגזר הערבי?

"כ-25 אחוז. אם אתה שואל אותי מה הבעיה העיקרית שלהם: שהם לא יודעים מספיק עברית. צריך למצוא דרכים לשפר, ויש לנו כמה הצעות, לדוגמה סמסטר של לימוד השפה".

איך היחסים בין הסטודנטים משני הצדדים?

"לא הייתי אומרת שיש התקרבות של ממש. מספרים לי שלפעמים בכיתות כל קבוצה תופסת צד אחר. אני רוצה לשנות את זה. אחרי האירוע באום אל חיראן הייתה קבוצה שביקשה להפגין במכללה, וקראתי להם לבוא לדבר איתי, והם ויתרו על כך. לא רציתי שהמצב במכללה יסלים והמתח יגבר".

מומחית בעלת שם עולמי בחקר האצות. ארד. צילום: ג'ני גפטרשוסטר

יש לכם קשרים עם קריית מלאכי.

"מנהל מחלקת החינוך מיכאל בן שטרית הוא בוגר אחוה, איש יוצא דופן, ואנחנו מנסים לחזק את המעורבות החברתית של המורים בקריית מלאכי. אני מקווה לקשר מאוד מאוד טוב".

ומה עם מועצה אזורית באר טוביה – חונקים אתכם בארנונה?

"לא חונקים, היום ראיתי את המספרים, לא ניכנס".

איזה ציון היית נותנת לשר החינוך ויושב ראש המל"ג בנט?

"עזוב. הוא צריך לבוא הנה לכנס מתמטיקה".

מה לגבי הקוד האתי של התבטאויות מרצים באקדמיה?

"להתלהב מזה – לא התלהבתי. אני אומרת מה שאני חושבת. זה יותר נוגע למחלקות כמו פוליטיקה וממשל. לדעתי יש מקום שלכל מוסד יהיה קוד אתי משלו. אגב, בבן-גוריון יש, ואני רוצה לעשות גם באחוה יחד עם אגודת הסטודנטים שלנו".

ומה את חושבת על שקורה היום במדינה?

"אתה לא רוצה לדעת. שכל אחד יעשה את מה שהוא יודע הכי טוב".

את אופטימית?

"(נאנחת) יש לנו ברירה?".