בימים רביעי וחמישי, 30-29 במאי, פסטיבל “עמים וטעמים” באשדוד זו השנה השלישית ברציפות. לפני שנה משך האירוע הזה כ-40 אלף איש שבאו מהעיר ומחוצה לה וטעמו מהמגוון הקולינרי-תרבותי שיש לעיר להציע.
על מדשאות גן אלישבע ברובע א’ יתפרסו השנה דוכנים של יותר מ-40 מסעדות ובשלנים מקומיים. בכל אחד יציעו לכם מנה מיוחדת, או שתיים, במחיר של 10 שקלים למנה. בסך הכול מבחר של יותר מ-70 מנות. תהיה גם מוזיקה בשלל סגנונות ומקצבים. בין האמנים שיופיעו: דורון מזר, מועדון הקצב של אביהו פנחסוב וליאורה, אפרופו האירוויזיון.
פסטיבל עמים וטעמים 2018 צילום: אבירם אלישע
את הפסטיבל מפיקה “החברה לתיירות אשדוד” בראשות המנכ”ל עופר דרי ויו”ר הדירקטוריון חבר המועצה גרשון פלדמן. יוני חזיז, מנהל פרויקטים בחברה, מתפעל את הפסטיבל, כשלצדו השף ירון בן חמו בתפקיד היועץ הקולינרי.
הכניסה חופשית. לפרטים נוספים: עמוד הפייסבוק “תיירות אשדוד — Visit Ashdod”.
רביעי וחמישי 29-30.5.19, החל מהשעה 18:00 והלאה, פארק גן אלישבע (מאחורי מלון West)
אדיס עלם: אינג'ירה, חומוס ועדשים כתומות
לקראת הפסטיבל ביקרנו בארבע מסעדות שישתתפו בו, טעמנו, הקשבנו וגם שאלנו. הראשונה שפקדנו היא המסעדה האתיופית היחידה באזור: אדיס עלם (הפירוש: עולם חדש).
“אנחנו נכין מנה טבעונית: חומוס אתיופי, הנקרא שורו, ועדשים כתומות. היא עשויה עם ג’ינג’ר, שום וטיפה הל, מאוד טעים, מזין ובריא”, אומרת הבעלים אפרת אספה. “כמובן שהחומוס והעדשים יהיו עם אינג’ירה — הלחם האתיופי שעשוי טֶף, דגן מאוד בריא שנחשב ‘סופר פוד’”.
אפרת (40) היא אימא לארבעה ילדים בני ובנות 8 עד 13 וחצי. היא עצמה מבשלת יחד עם עובדת שהיא מעסיקה. את המסעדה, הממוקמת ברחוב הבנאים, היא פתחה בשנת 2013.
למצב הביטחוני יש השפעה על העסקים?
“כן, המון. היו רגעים שעמדתי לסגור. בצוק איתן לקחנו הלוואה, חודשיים וחצי לא עבדנו. הקהל שלנו מגיע בעיקר מהדרום”.
מי הלקוחות שלך?
“70% הם לא מהקהילה האתיופית, והשאר צעירים מהקהילה. לפני כמה שנים האוכל האתיופי נחשב אולי לבלתי נסבל כמעט בעיני הרבה אנשים, שלא הכירו אותו, אבל שפטו אותו לפי הריחות החזקים. הקמח הוא מיוחד, מחמיצים אותו באופן טבעי, וזה המקור לריח החזק. בניגוד למה שהרבה חושבים, את הקמח לא מכינים עם בירה, אין קשר, זו סתם סטיגמה. האתיופים לא מבשלים עם משקה חריף. היום האוכל האתיופי מוכר כאוכל הכי בריא. זה לא ג’אנק פוד, אין אצלנו חומרים משמרים, אין הקפאה, הכול טרי”.
מאיפה הלקוחות מגיעים?
“דווקא מאשדוד מגיעים אלינו יחסית מעט לקוחות, וזה כואב לי, אני קצת מאוכזבת בקטע הזה. מלא באים ממרכז הארץ, תל אביב והסביבה, גם מגן יבנה מגיעים אלינו, מגדרה, אשקלון, עוטף עזה…”
נוסף למבחר המאכלים במסעדה (יש גם מנות בשריות), תוכלו לשתות כאן גם קפה חזק שאותו מבשלים מפולים שקולים במקום. אדיס עלם גם עושה קייטרינג.
אפרת אספה מציגה: אינג'ירה עם חומוס, עדשים ואפונה במסעדת אדיס עלם היחידה במינה. צילום: דור גפני
אם תהיתם לגבי מקור השם: “המסעדה”, מסבירה אפרת, “נקראת על שם אימא שלי, אדיס, שנפטרה באתיופיה כשהייתי בת 8. היא הייתה בשלנית גדולה ואישה מוכרת בכפר שלנו. כשהחלטתי לפתוח מסעדה ידעתי שאקדיש אותה לזכרה”.
SABO: אינצ’ילדה פיש
SABO — קוקטייל בר בטיילת (ליד אשדוד ביץ’) שנפתח לפני כשנתיים ומשלב הופעות חיות (בחמישי: "שליחי הבלוז" מגיעים ובקרוב גם "הצ’רצ’ילים") עם אמירה אמנותית של גרפיטי עם יצירות מתחלפות. לצד מבחר משקאות של אלכוהול וצ’ייסרים שרוקחים כאן (“אצלנו לא מחפשים שתשתכר מוודקה רד בול”), יש גם מטבח.
המנהלת דבי גרין (26) מספרת על המנה שיגישו בפסטיבל: “דג אמנון עם נגיעות של דג לוקוס ורוטב סלסה מגולגל בטורטייה תירס עם פירורי לחם”.
“הבאנו קונספט אחר לעיר”. דבי גרין, SABO
מה מייחד אתכם?
“הבאנו קונספט אחר לעיר. ברמת הגברה והשקה במוזיקה אנחנו היחידים בעיר, בלי להעליב את הברים האחרים, אני אוהבת את כולם. יש לנו הופעות חיות עם סאונדמן בכל הופעה, אנחנו גם נותנים מקום להרכבים חדשים וצעירים”.
הקהל שלכם זה צעירים?
“יש לנו הכול מהכול, באמת”.
יש באמת דבר כזה סצנת חיי לילה בעיר?
“בוא נגיד שדרוש שיפור, וזה צריך להגיע מלמעלה: הקלות לעסקים וענייני בירוקרטיה למיניהם. פעם אשדוד הייתה מקום שאליו הגיעו מערים אחרות, עד לפני כמה שנים עוד היו כמה דאנס ברים באשדוד, אבל הם נסגרו. ולא שאין ביקוש, יש המון ביקוש, ומי שרוצה לצאת לבלות במקומות מהסוג הזה יוצא לבלות מחוץ לעיר. גם אצלנו יש בלגנים, אבל בטעם טוב”.
“הבאנו קונספט אחר לעיר”. דבי גרין, SABO
בליקר בייקרי
פלאפל תרד עם פרמז’ן
מסעדה חלבית (ובית קפה) שנמצאת בקניון סי מול. היא חלק מרשת, אמנם, אבל יש פה הרבה נגיעות ייחודיות מקומיות, לא מעט בזכות ישראלה, אימו של הבעלים שרון ביטון. אם תבואו בימי שלישי, למשל, תוכלו לטעום מהקוסקוס הביתי שלה. גם קציצות דגים תמצאו במסעדה, מרקים ומאכלים רבים נוספים.
“בפסטיבל נכין קציצות של פלאפל תרד על מצע של גבינה מתובלת, עלי בייבי ופרמז’ן. טבעונים יוכלו לקבל מנה בלי הגבינה”, אומר ביטון. “זו מנת הדגל של הרשת, מנה מטורפת, מנה מנצחת”, הוא מוסיף.
“הכי הרבה אני אוהב את הקוסקוס של אימא”. שרון ביטון, בליקר בייקרי. צילום: יוני חזיז
מפיק הפסטיבל יוני חזיז שואל אותו אם הוא ערוך פסטיבל בגלל שבשנה שעברה נגמר לו האוכל בתוך שעה וחצי מהפתיחה. “הפעם אני מביא פי שניים”, עונה ביטון.
שרון, מה המנה שהכי הולכת אצלכם במסעדה?
“הפלאפל תרד היא המנה הכי מדוברת, זה שלאגר. המנות הכי מבוקשות אצלנו זה ארוחות הבוקר שלנו”.
ומה אתה הכי אוהב לאכול?
“הכי הרבה אני אוהב את הקוסקוס של אימא. כל יום שלישי אני אוכל שלוש מנות”.
רואים עליך שאתה עושה כושר.
“כן, יש לי מאמן אישי, אני חייב, כי בעבודה הזאת אתה אוכל הרבה, ואם לא תעשה ספורט… אני אוכל הכי הרבה בארץ, עם אימא כזאת אתה לא יכול לא לאכול”.
הבליקר נפתחה לפני קרוב לשלוש שנים. בגלגול קודם היא הייתה “אריק שרון” — שהייתה בבעלות שרון ביטון ואחיו. כיום שרון הוא בעלי המסעדה יחד עם מתן שניר.
מימין: מתן שניר ושרון ביטון, בליקר בייקרי. צילום: יוני חזיז
פורטו: שווארמה דג בחצי פיתה
מסעדת דגים חלבית איטלקית-ים תיכונית הממוקמת במתחם הטיילת/ בובר באשדוד — אזור שמתאפיין בפריחה קולינרית בשנים האחרונות.
“בפסטיבל אנחנו מכינים שווארמה דג בחצי פיתה”, אומר הבעלים אבירם פרץ (השותף שלו הוא שניר סויסה, ד”ג). “מדובר על דג לברק יפני שמוקפץ על הפלנצ’ה עם פורטובלו ושמפיניון, בצל סגול ועגבניות שרי, ובסוף אתה מקבל זילוף של טחינה הכי טובה”, הוא מפרט.
ספר קצת על עצמך.
“אני בן 40, נשוי פלוס שניים. הרבה שנים בעסקי המסעדנות. בעבר הקמנו את הלי-גל בחוף לידו ולפני ארבע שנים פתחתי את הפורטו”.
איזה יום הכי חזק אצלכם?
“חמישי לאורך כל היום ומוצ”ש”.
מה אתה אומר על הסצנה של האוכל באשדוד?
“מאוד מאוד התפתחה. עד לפני לא כל כך הרבה שנים מה הכרנו באשדוד? צ’יפס, שניצלונים, פלטת טוגנים, פלאפל, שווארמה, אדממה, טוסטים וצלחת ירקות. בחמש שנים האחרונות אשדוד עשתה סוויץ’. גם בתחום הבילויים. פעם היינו יוצאים לבלות ב-12 בלילה, היום ב-12 בלילה אני כבר סוגר את המטבח. אשדוד עשתה סוויץ’ מבילוי במועדוני ריקודים וברים — למסעדות. אנשים באים לאכול, לשתות, יושבים, נהנים והולכים הביתה. זה גם נהיה יותר קשה ומתוחכם, הדרישות הרבה יותר גבוהות. אם אתה נרדם, אתה הולך, עושים עליך איקס בשנייה”.
בנושא תרבות הבילוי וחיי הלילה בעיר אומר יוני חזיז הנלווה לסיור: “בזמנו העירייה והמשטרה סגרו ברים אחד אחרי השני, בעיקר באזור התעשייה, וסצנת חיי הלילה מתה. היא נולדה מחדש כסצנת בילוי קולינרית במתחם הטיילת”.
אבירם פרץ ושניר סויסה
אבירם, המקום כשר?
“אני כשר בלי תעודה. הייתי כשר עם תעודה כי גם ככה כל המוצרים כשרים ואנחנו סגורים בשבת, אבל ראיתי איך הם עובדים ומתוך עיקרון החזרתי להם את התעודה ואמרתי תודה רבה”. חזיז: “אגב, זו מגמה שהולכת ומתרחבת בארץ”.
במסעדה ראינו את שמוליק מצליח, דמות מוכרת בתחום האוכל בעיר. “מי שנתן את ההמראה החזקה זה יחי מפסקדו. אידי הוא זה ששם אותנו על המפה כבר לפני שנים, אבל יחי נתן תנופה בשנים האחרונות, וצעירים נוספים נכנסו. צריך גם לזכור שיחי כשר, ואולי זה יותר מדבר לקהל המקומי. שתי המסעדות מאוד טעימות, סוף הדרך”.
מה אתה עושה היום?
“בדיוק מכרנו עסק של מעורב ירושלמי בתעשייה. לפני כמה שנים הייתי בשניצליה. תחום האוכל מאוד התפתח בעיר, אבל יכול להיות שהכסף נמצא דווקא במזון המהיר”.
