בציבור החילוני, או איך שנוהגים להגדיר אותו הציבור הכללי, שמו של יוסי לחיאני לא ממש מוכר. אבל בקרב המגזר החרדי הוא מאוד מוכר. הוא נחשב לכוכב עולה בתחום יחסי הציבור במגזר, בעיקר בתחום המוזיקה.
הוא אמנם נחשב למי שבתחילת דרכו בתחום, בסך הכול בן 24, אבל כבר היום הוא עובד עם אחד מגדולי הזמרים החרדים יניב בן משיח, מי שנחשב לעומר אדם של המגזר. אז איך זה קרה? “אני אוהב את יניב אהבת נפש”, מספר לחיאני. “אני חושב שהוא זמר ענק, ואת מה שיש לו לתת לעולם המוזיקה אין אף אחד בארץ שיכול לעשות זאת. וכשהייתי ממש נער בתחילת דרכי, פנו אליי מהצוות של יניב וביקשו ממני לנהל לו את המדיה. הם כמובן קיבלו עליי המלצות חמות מעמירם בן לולו (שדר רדיו חרדי) והאמינו בי. מאז מערכת היחסים הזו נמשכת בהצלחה גדולה ב”ה”.
עובדה נוספת מפתיעה: הוא רק בן 24, אבל כבר נשוי ואב לשניים. הוא נולד וגדל באשדוד, אך מתגורר כיום בשכונת אגמים באשקלון. יש לו כאמור משרד ליחסי ציבור, והוא עובד בו יחד עם אשתו מור, הגרפיקאית שאותה הכיר במסגרת עבודתו בתחום.
אז אך אתם עובדים יחד היום?
“אני מביא תוכן מההפקות שלי והשירים של הזמרים שאני עובד איתם, ומור מביאה את הכישרון שלה בגרפיקה תוך כדי שהיא גם עושה עבודות גרפיקה לחברות, עסקים ואנשים פרטיים. פשוט כישרון ומתנת שמיים”.
אתם עובדים על איזה מופע בקרוב?
“כן, אנו עובדים קשה מאוד בתקופה הזאת על אירוע בשם ‘החברים המנגנים’, בו משתתפים עשרה זמרים מכל צבעי הקשת של המוזיקה עם שלל עדות, והאירוע הזה בעזרת ה’ יגיע לכל מקום בארץ”.
לחיאני והזמר יניב בן משיח. צילום: מהאלבום הפרטי
איך הכרתי את הרב ברדא
באשקלון הוא מוכר כמי שמנחה אירועים של הרב יצחק ברדא וכמי שמקורב אליו. “אני חייב לומר שהגעתי אליו בדרך לא דרך”, מסביר לחיאני. “בגלל שאני אוהב להתעניין בכל הנושא הזה של עין הרע, הלכתי לבני ברק לאדם בשם הרב אהרון חגני ושאלתי אותו אם יש לי איזה משהו בעייתי בעין הרע. הוא אמר לי שאני צריך לבדוק את הכתובה שלי שאין בה בעיה, כי במידה וכן, זה יכול להזיק לי.
"אני נכנסתי ללחץ ושאלתי איפה אפשר לבדוק כתובה, אמרתי לו שאני מאשקלון, אז הוא אמר לי שאני אלך לרב ברדא. מיד נרתעתי ואמרתי לו, ‘מה לי ולרב ברדא? שהרי הוא לא מהמגזר שלי’, אני הצבעתי ש”ס כל החיים ואף ניהלתי את דף הפייסבוק של השר אריה דרעי בתקופה שהוא חזר. אז הרב חגני אמר לי משפט שאני לקחתי לכל החיים: ‘תראה כל אדם כאדם ולא משנה מה דעותיו’, וזה מה שמנחה אותי. ואכן, הלכתי אליו על אף שידעו שאני לא מאנשיו ודיברתי איתו על הכתובה, ותוך כדי הוא אומר לי, ‘שתדע לך שאחרי פטירתו של אדם ישאלו אותו בבי”ד של מעלה — האם קבעת עיתים לתורה? לא ישאלו אם היית גדול הדור או ראש ישיבה’. אזרתי אומץ וסיפרתי לרב על רשת הכוללים שאני רוצה לפתוח לחרדים עובדים, הרב מיד שמח ובירך שנצליח בזה”.
יוסי לחיאני והרב ברדא. צילום: יח"צ
אני במתח, מה היה בסוף עם הכתובה?
יוסי עונה בחיוך: “האמת שלא הייתה בה בעיה בכלל, אבל הרב בעצמו אמר לי שלא סתם הגעתי אליו, אלא הכול משמיים סידרו לי שאני אגיע אליו ואני אשתף אותו. אני אגיד לך שבדיעבד מי שעזר זה הרב ברדא ולא אנשים שצריכים היו לעשות זאת. מאז אני בקשר מתמיד עם הרב ומודה על זה כל יום”.
אתה מקפיד לומר שאתה לא היחצ”ן של הרב ברדא. אך מנגד אתה מפרסם הודעות לעיתונות ותמונות של הרב ברדא ומוסדותיו. אם כן, מה תפקידך בחצרו של הרב?
“יחצ”ן לצורך הרב זו הגדרה קצת זולה. מה שכן, אני עושה פרסום ומדיה לדברי תורה מתוך השיעור השבועי. דבר תורה לפרשת השבוע, חידושים בהלכה שיעניינו את הציבור. ביקורים מיוחדים עם ראשי ערים, שרים, רבנים וכו’. והרצון לזה עלה לי מיד אחרי שנפגשתי עם הרב והבנתי שיש כאן ציבור שלם של יהודים באשקלון ובארץ שלא באמת מכירים את הרב ומבינים ומטים אוזן להשחרת פניו של הרב. לכן ביקשתי מהרב שיאפשר לי לשנות את זה. קיבלתי אישור, וב”ה יש לזה תוצאות טובות, היום יותר אנשים מכירים את הרב ומבינים כמה תורה יש בו וכמה אהבת אדם, ואני מרגיש סיפוק מזה”.
אז אתה עושה את זה בהתנדבות?
“השכר שלי הוא השכר הרוחני וקורת הרוח להיות קרוב לרב”.
במהלך הבחירות האחרונות ניהלת את היח”צ של תומר גלאם בבחירות ולאחרונה הפקת עבור החברה הכלכלית אירוע של ל”ג בעומר בתשלום שהתקיים אצל הרב ברדא. אתה לא רואה בזה ניגוד עניינים?
“בוא נדייק בעובדות. לא מדובר באירוע של הרב ברדא. זה אירוע עירוני שהרב ברדא השתתף בו, כמו שהוא השתתף בעוד כמה הדלקות חוץ משם. ולגבי האירוע, ניגשתי עם עוד כמה מפיקים שהגישו הצעות מחיר, ובסוף יצא שאני זכיתי במכרז. יכולתי באותה מידה גם לא לזכות. כך שאין קשר בין הדברים. ובכלל, גם לפני הבחירות אני הייתי עושה את ההנחיות והפקות של המועצה הדתית בגלל המקצועיות שלי ולא משום סיבה אחרת”.
יוסי לחיאני עם המשפחה. צילום: יח"צ
הוא נולד וגדל באשדוד עד שהוריו התגרשו ואז עבר לגור בבני ברק. "במשך הזמן הזה למדתי בתלמוד תורה 'לב חיים' בבני ברק עד גיל 13 שעברתי לבית ספר 'הישוב החדש' בתל אביב שהוא ממלכתי דתי, משם הדוד שלי הרה"ג שמעון כהן זצ"ל מאשדוד 'שלף' אותי לישיבה שלו 'תורה אור' מול האצטדיון באזור א' ומשם המשכתי לישיבת "חזון עובדיה" של הראשל"צ הרה"ג יצחק יוסף שליט"א. אחרי שנה עברתי ללמוד בישיבת 'מעייני תורה למשה' של הרב מרדכי קדוש שליט"א עד שהתחתנתי ועברנו לגור באשקלון, בהמלצה חמה של אבא שלי מה שב"ה התגלה כמהלך מוצלח מכיוון שהיום ביססתי את מעמדי בעיר בנושא ההפקות והפרסום גם מול הגופים העירוניים…"
איזה דבר גדול עשית בעיר אשקלון שלא תשכח?
"ניהלתי את כל היחסי ציבור והפרסום במגזר החרדי – דתי עבור ראש העירייה תומר גלאם וב"ה העבודה הקשה השתלמה והיום הוא שוב ראש העיר, בתקווה לעוד שנים רבות…".
“הפאשניסטיות הדתיות הן פרוצות”
לתחום התקשורת ויחסי הציבור הוא הגיע מתוך סקרנות ואהבה לתחום. עוד בהיותו תלמיד ישיבה בירושלים, בגיל 17, הוא הקים אתר אינטרנט שכיום לא פעיל. אלא שבעקבות אותו אתר הוא הגיע לאחת מתכניות הרדיו הפופולריות במגזר החרדי שנקראת “המבוקשים” עם השדר עמירם בן לולו ומשודרת ברדיו קול ברמה. עמירם, כך הוא אומר, התחבר אליו.
יוסי והחברים המנגנים בתוכנית של עמירם בן לולו. צילום: עזריאל משה
“הוא נתן לי לנהל ולהפיק את התכנית שלו על אף שהיו אנשים אריות בתקשורת שניסו לחבל בזה, אך בכל זאת הוא נתן לי כתף תומכת, וכך נכנסתי לתקשורת. ובמשך הזמן נתן לי לנהל את המדיה ותוך כדי שלח אותי לטבילת האש הראשונה שלי. אני זוכר שהוא אמר לי: 'לך תעלה לאוטובוס ותעלה לשידור ותחלק לאנשים מתנות' וכך היה. באמת עשיתי דבר שלא האמנתי, אבל זה קרה ובהצלחה גדולה, ומשם הכול היסטוריה. אחר כך בהמשך דרכי הלכתי והגשתי את ‘חדשות המוזיקה’ ברדיו גלי ישראל. הגשתי תכניות בערוץ ‘הידברות’ בטלוויזיה, שהגיעה גם לערוץ 10, ככה המשכתי עד שהתחתנתי והקמתי משרד יחסי ציבור, שזה סיפור בפני עצמו”.
כאדם חרדי שעוסק בתקשורת הוא נתקל לא מעט בנשים חרדיות שהפכו להיות מייצגות אופנה, כאלה שלמרות החצאית וכיסוי הראש עדיין מחזיקות חשבונות אינסטגרם או דפי פייסבוק ומכתיבות קו אופנתי לנשים. הוא עצמו לא ממש אוהב את זה ואף משתמש במילים חמורות.
“הבעיה הכי גדולה היא הפתיחות שיש במדיה החברתית, שלצערי גם בתקשורת החרדית, כמו ‘מגזיני נשים’ למיניהם, נותנים להן במה, וגם באינסטגרם ופייסבוק. אני מדבר כמובן על התחום החדש והמתועב שנפרץ בשם ‘הפאשניסטיות הדתיות’ שהן בעצם באות בתור ‘סמל’ איך אישה דתייה אמורה להתלבש, כשהן מצטלמות עם ביגוד פרוץ שאסור בכל תוקף על פי ההלכה, והן טוענות שהן באות בשם החרדיות. ככה הן מראות לכל העולם שכמה בנות דתיות יודעות להיות חשופות, ובזמן הזה מסתכלים עליהן גם גברים, שבעיניי זה הדבר הכי בזוי שיש. הבעיה מתחילה כשבאתרים חרדיים נותנים מגזין לנשים שיראו, אך בו זמנית גבר גם יכול להסתכל ולהיכשל במראות אסורים לשיטת אורח חייו, ובזה אני רואה איך המדיה רק יורדת לשאול תחתית. בכלל, אישה צריכה לשמור את עצמה בזמן שהיא נשואה שאחרים לא יראו אותה בביגוד כזה. ושלא תבין, אני מכבד כל אדם שיראה ויעשה ככל אשר עולה על רוחו, אבל יסכימו איתי גם אחיי החילונים שלא ייתכן להשתמש בשם הדת ולהיראות ככה. הן פשוט לא דתיות, הן משקרות על עצמן ועל העולם”.
מה הפריצות פה?
“שנשים חרדיות מדגמנות ביגוד חדשני, לדוגמה עם חצאית מעל הברך ועם הופעה מוחצנת שמושכת הרבה תשומת לב”.
אז רגע, אותן נשים הן פרוצות?
“כן, בלי ספק. אין לי בעיה שאישה תבוא ותתלבש כך, אבל אם היא באה ומציגה את עצמה כחרדית וכמי שמייצגת את הציבור החרדי — עם זה כבר יש לי בעיה”.
אתה לא סבור שזה קיצוני?
“לא, ממש לא, זו דרך התורה”.
מלבד עבודתו במשרד יחסי הציבור הוא מספר כי הקים מיזם של כולל עבור חרדים עובדים בשם “ליבנו בתורתו”.
אתה מדבר על כוללים “לחרדים עובדים”. נשמע מעט סותר "חרדי עובד". ספר לנו על זה?
"צודק. לצערי ישנן דעות קדומות על חרדים ועבודה. קשה לאנשים להאמין שאפשר לשלב את שניהם יחד. אך עובדה שזה קורה.וחרדי אמיתי, גם אחרי שיוצא לעבוד, נשאר חרד,י כי הוא יודע שיוצא לעבוד מתוך בחירה ולא מתוך כפייה, ולכן הוא ילך וילמד תורה בזמנו הפנוי, ולזה פתחנו כולל לסוג אנשים שכאלה”.
כל ניסיונות העבר להקים קריה חרדית באשקלון כשלו. האם אתה חושב שיש טעם להקים קריה חרדית בעיר? האם יש תכנון להקים?
“לדעתי האישית קריה חרדית היא טעות אחת גדולה. זה גטו לחרדים. כל הברכה של העיר אשקלון היא האחווה והחיים יחד זה לצד זה. לפני הבחירות תומר הבטיח שלא תקום קריה חרדית. החילונים לא מעוניינים בזה, ותתפלא, גם לא החרדים. אני מעדיף לחיות בשכנות עם חילונים וחרדים מאשר עם חרדים לבד. זה יותר טוב לחינוך הילדים”.
